יבואן שנמנע מבדיקת משלוח לא יוכל לטעון לאי-התאמה

 

עו"ד גיל נדל , עו"ד אליס אברמוביץ

 

לאחרונה, ניתן פסק-דין בבית משפט השלום בחיפה, במחלוקת שבין יצואן אוסטרי ליבואן ישראלי, הנוגעת לאי-התאמה שהתגלתה במשלוח מיובא שהגיע לארץ.

 

עובדות המקרה:

 

חברת "נטפים", העוסקת בייצור צנרת השקיה, ביקשה לשלב חומר ממוחזר בתהליך הייצור שלה. היא פנתה לחברת "עירם", העוסקת בשיווק מוצרים פלסטיים, וביקשה ממנה לאתר עבורה ספק חומר גלם. כך, נוצר הקשר בינה לבין יצרנית חומרי הפלסטיק האוסטרית "קרושיץ".

 

"נטפים" שלחה נציג מטעמה לאוסטריה על מנת לבחון את חומר הגלם המבוקש - צינורות גרוסים מסוג HDPE - אולם בשל תנאי מזג אויר קשים ששררו במחסני החברה האוסטרית, לא יצאה הבדיקה אל הפועל. אף על פי כן, הזמינה נטפים מקרושיץ 88 טון צינורות גרוסים, בעלות של 320 יורו לטון.

 

כאשר הגיע המטען ארצה, הוברר כי בניגוד למצג שהוצג, הוא לא הכיל צינורות גרוסים כי אם כבלים גרוסים שאיכותם ירודה. נטפים סירבה לקבל את המשלוח, והודיעה על כך לחברת קרושיץ. היא אף שיתפה את חברת עירם בהשגותיה, ושלחה לה, בסמוך למועד זה, את תוצאות הבדיקה שערכה, המעידות על אי-ההתאמה.

 

לאחר שהעסקה עם נטפים לא יצאה אל הפועל, סוכם בין חברת עירם לבין חברת קרושיץ כי הראשונה תאתר בעבורה קונה אחר בארץ. משעלה בידיה למצוא קונה פוטנציאלי, ניהלה עירם משא ומתן עם קרושיץ, בסופו הופחתה עלות המכירה ל-250 אירו לטון. במקביל להליכי המשא ומתן, ביצעה חברת עירם בדיקות של חומר הגלם, על מנת לעמוד על טיבו ועל התאמתו לצרכי הקונה, והסכימה לרכוש אותו בעצמה.

 

לימים, סירבה חברת עירם לשלם לחברת קרושיץ את העלות המוסכמת, בטענה כי בדיקה שערכה העלתה כי החומר אינו מתאים למוצהר, ומשום כך לא עלה בידה למכרו בארץ. על כן, לטענתה, השליכה את המטען באתר פסולת.

 

קרושיץ הגישה תביעה כנגד עירם בבית משפט השלום בחיפה, במסגרתה תבעה את התשלום המוסכם.

 

פסק-הדין:

 

בית המשפט בחן את הסכסוך בהתאם לחוק העוסק בעסקאות מכר בינלאומיות (חוק המכר (מכר טובין בינלאומי), תש"ס – 1999) וציין כי על פי סעיף 35 לחוק, אין המוכר אחראי לחוסר התאמה של הטובין, אם במועד כריתת חוזה המכר ידע הקונה, או שהיה עליו לדעת, על אי-ההתאמה.

 

בענייננו, קבע בית המשפט, הייתה חברת עירם מודעת לנסיבות ביטול העסקה שבין נטפים לקרושיץ, ואף קיבלה לידיה את תוצאות הבדיקות שערכה נטפים קודם לכן. אם לא די בכך, הרי שמשהיה המטען ברשותה, היה באפשרותה לבדוק אותו ולעמוד על טיבו לפני כריתת חוזה המכר עם קרושיץ.

 

מטעמים אלה, קבע בית המשפט כי עירם אינה זכאית להסתמך על אי-ההתאמה, וביטול ההסכם שלה עם קרושיץ היה שלא כדין.

 

לאור זאת, קיבל בית המשפט את תביעת החברה הזרה-קרושיץ, וחייב את עירם לשלם לה את עלות המטען, בסך של כ-150,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה משנת 2007 וכן הוצאות משפט בסך של כ-23,000 ש"ח..

 

(ת.א. (שלום חיפה) 15744-07 KRUSCHITZ GMBH נ' עירם פלסטיק בע"מ, פסק-דין מיום 4.4.11, השופטת פריאל, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו).