גיל נדל משרד עורכי דין

 

מתי יפחית בית המשפט פיצוי מוסכם שנקבע בין חברות?

 
עוד בנושא
מגפת הקורונה העולמית – כוח עליון?
בית משפט השלום בפתח תקווה: נדחתה בקשה למתן סעד זמני שעניינו איסור על מכירת בקבוקי וודקה בתחומי ישראל
נדחתה תביעה בענין אי התאמה באספקת מוצר מיובא
בית משפט השלום בהרצליה אישר תביעה נגד חברה סינית שהפרה חוזה מול יבואן ישראלי
עוד בנושא
הסחורה אינה תואמת את ההזמנה? לא ייגבה תשלום
בית המשפט העליון מאשר: מחלוקת בין ספק מדנמרק למפיץ ישראלי- תתברר בדנמרק
מניעת מימוש אשראי דוקומנטרי בשל חריג המרמה - עדכונים
אספקת מכונה ישנה יותר- מצדיקה ביטול עסקה
ספק זר שהפיק חשבוניות פיקטיביות לא יוכל לתבוע על אי-תשלום
הוריקן סנדי בארה"ב - האם "כח עליון"?
מי אשם בכשלון מיזם משותף ליבוא מוצרי תינוקות?
הזדרזת לבטל חוזה? שילמת!
מחלוקת בין ספק דני למפיצו הישראלי- תתברר בדנמרק
ברזל מסין במקום מרוסיה - הפרת חוזה?
מהו אורך חייו של הסכם בלעדיות? בית המשפט מכריע בעניין
סעיף שיפוט המופיע רק בקטלוג של ספק זר - לא יספיק
רעידת אדמה וצונאמי ביפן- "כח עליון"?
תרגיל עוקץ במכתב אשראי? על מחלוקת בין יצרן יין ממולדובה ליבואן
יבואן שנמנע מבדיקת משלוח לא יוכל לטעון לאי-התאמה
בית המשפט מכריע במחלוקת בין חברת ספנות זרה ליבואן ישראלי
חריג המרמה ומניעת מימוש מכתב אשראי
בית המשפט: אין להושיט סעד לצד לעסקת מכר בינ"ל שאינו עומד על זכותו
האם יבואן חייב לשלם גם כשסופקה לו סחורה פגומה? בית המשפט מכריע בעניין
שתי עסקאות וסחורה אחת - כיצד נכריע מי בעליה?
בית המשפט –מהי הודעה מוקדמת סבירה בטרם ביטולו של הסכם הפצה?
בית המשפט: מלכודת לצורך קיזוז חוב לא נחשבה כנגועה בחוסר תום לב
בית המשפט- שיווקת סחורה הנושאת פרטי יבואן אחר ללא הסכמתו – תשלם !
איך להתחיל למכור מוצרים במדינה זרה
בית המשפט: טענת אי התאמה בטובין לא תתקבל ללא הוכחה מספקת
עדכונים מבתי המשפט - בוררות בענייני סחר חוץ
יבואן! לא הודעת על ליקוי בטובין בזמן - לא תוכל לתבוע את היצואן
בית המשפט: הפנייה בשטר מטען לסעיף בוררות שבהסכם אחר - אינה מספקת
מי נחשב למורשה מטעם חברה זרה לצורך קבלת כתבי בי-דין?
עיכוב הליכים בבית המשפט לצורך קיום בוררות בינלאומית
היכן ניתן לתבוע ספק סיני שהפר חוזה? – חלק שני
דירקטיבה אירופית בענין מעמדו של הסוכן
כמה סיבות לכך שאין די בהכרת ה – INCOTERMS 2000
המלחמה והמטענים – מי ישלם את העלויות הנוספות והנזקים?
על ספק ומפיץ – נקודות חשובות בהסכמי הפצה
יש לתעד התקשרות מחודשת
מטען שלכם נתקע בנמל? עצרו לפני שאתם יורים לכל הכיוונים!
עוד בנושא

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

צדדים רבים הכורתים ביניהם חוזים, נוהגים להוסיף לחוזה סעיף פיצוי מוסכם, לפיו הצד המפר ישלם סכום שנקבע מראש, ללא הוכחת נזק, במקרה של הפרת החוזה.

 

מנגנון הפיצוי המוסכם מוגדר בסעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, אשר קובע כך:

 

"הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן - פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה".

 

כלומר, הסעיף בחוק קובע כי ברירת המחדל היא שסכום הפיצוי המסוכם ישולם, אלא אם בית המשפט מצא שמדובר בסכום בלתי סביר.

 

כמובן, שברוב המקרים אותו צד שהפר את החוזה לא משלם מיוזמתו את הפיצוי המוסכם, ובלית ברירה, מוגשת נגדו תביעה משפטית, ובמסגרתה, דרישה לאכוף את סעיף הפיצוי המוסכם.

 

לרוב, לא נוהגים בתי המשפט להתערב בסעיף שסוכם בין הצדדים, אך לפני מספר חודשים, ניתן פסק-דין בו בית המשפט קיצץ בצורה משמעותית את הפיצוי המוסכם, והעניק לצד הנפגע פחות משישית מהסכום שסוכם.

 

המקרה של מיזם מוצרי ההצללה מאיטליה:

 

מדובר במיזם שהקימו שתי חברות ליבוא מוצרי הצללה מספק איטלקי, אשר לא יצא אל הפועל, וכל חברה טענה כי רעותה אשמה בכישלון המיזם.

 

בית המשפט קיבל כאמור את התביעה, אך הפחית באופן משמעותי את הפיצוי המגיע לנפגע מהפרת החוזה.

 

בקצרה, חברת סוככי תבל ייבאה לישראל במשך זמן מה מוצרי הצללה של החברה האיטלקית גיבוס, אך ללא הסכם בלעדיות.

 

חברה אחרת, ששמה סוככי המרכז, ביקשה להתחיל ולייבא מוצרים אלה לישראל, ולשם כך פנתה לסוככי תבל, והשתיים הקימו מיזם משותף, שהרשה לסוככי המרכז לייבא בעצמה, אך חייב אותה גם למכור חלק מהמוצרים המיובאים לסוככי תבל, במחיר העלות בתוספת 7%.  השתיים הודיעו על מיזם זה גם לספק באיטליה.

 

לטענת התובעת, מעת גיבוש המיזם, החלה הנתבעת לייבא במישרין מהספק ולא טרחה למכור חלק מהסחורה לתובעת, וזאת בניגוד לסיכום. לאור זאת, הוגשה התביעה במסגרתה דרשה התובעת פיצוי בסך של 300,000 ש"ח, בהתאם לסעיף פיצוי מוסכם בחוזה בין השתיים.

התביעה הוגשה נגד חברת סוככי המרכז ונגד מנהלה.

 

הנתבעת טענה שהחוזה כלל לא נכנס לתוקף משום שלא קיבל את אישור הספק האיטלקי, ומשום שהתובעת הטעתה אותה לחשוב שהיא מפיצה בלעדית של הספק האיטלקי.

 

בית המשפט דחה את טענות הנתבעת בעניין היעדר תוקף לחוזה שנחתם בין השתיים. בית המשפט קבע כי החוזה לא היה מותנה באישור הספק האיטלקי, ולא הייתה כל הטעייה של התובעת משום שזו לא טענה שהינה מפיצה בלעדית.

 

אולם, באשר לסכום הפיצוי המוסכם בחוזה, מצא בית המשפט כי סכום זה (300,000 ש"ח) אינו פרופורציונלי לנזק שנגרם, והעמיד את סכום הפיצוי על 45,000 ש"ח בלבד, ובתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.

 

בעניין זה, ביקש בית המשפט הסבר מן התובעת, כיצד נקבע פיצוי מוסכם של 300,000 ש"ח. התובעת טענה כי הפיצוי מבוסס על תחזית של מכירת מספר רב של סוככים במשך שנה, אך בית המשפט ציין כי התובעת הזמינה רק 2-3 סוככים מהנתבעת מיום כריתת ההסכם, ועובדה זו סותרת את טענותיה בעניין גובה הפיצוי וסבירותו.

 

התביעה נגד מנהל הנתבעת נדחתה, משום שבית המשפט לא מצא סיבה מספקת לבצע הרמת מסך בין החברה לבין מנהלה.

 

[ת.א. (שלום ת"א) 13693-06-10 סוככי תבל בע"מ נ' סוככי המרכז פתרונות הצללה בע"מ, השופטת שרון גלר, פסק-דין מיום 18.6.12. ב"כ הצדדים- לתובעת (סוככי תבל)- עו"ד אקלר; לנתבעת (סוככי המרכז) - עו"ד אטיאס].

 

הערות:

 

בדרך כלל, נוטים בתי המשפט שלא להתערב בהסכמות חוזיות שנחתמו בין הצדדים.

 

במקרה זה, למרות שהצדדים הסכימו על פיצוי בגין 300,000 ש"ח במקרה של הפרה, בחר בית המשפט להתערב בסעיף המוסכם, וקבע כי מדובר בפיצוי בסכום מופרז וכי הפיצוי הראוי הינו 45,000 ש"ח בלבד.

 

גם במקרה זה, ציין בית המשפט בפסק דינו, כי על פי פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא [ע"א 300/77 רוזנר נ' בנייני ט.ל.מ. חברה לבניין ופיתוח בע"מ] התערבותו של בית המשפט בסכום הפיצוי המוסכם עליו הסכימו הצדדים במסגרת החוזה תעשה במידה המזערית המתחייבת לשם שמירה על סבירות הפיצוי המוסכם. במקרה שלפנינו, טענה סוככי תבל כי סכום הפיצוי המוסכם עליו הוסכם במסגרת החוזה נגזר מהיקף המכירות השנתי שלה.

 

אולם, בית המשפט קבע, כי היות ולא הוצגו בפניו כל ראיות בדבר היקף המכירות השנתי של סוככי תבל, הרי שפיצוי מוסכם בסכום של 300,000 ש"ח הינו פיצוי מוגזם ולכן בחר בית המשפט להפחית את סכום הפיצוי המוסכם במקרה שלפנינו ל45,000 ש"ח בלבד.

 

לאור פסק-הדין, המסקנה שניתן להגיע אליה היא שכאשר צדדים מגיעים להסכמה בדבר פיצוי מוסכם, עליהם לבסס פיצוי זה בתחשיב הגיוני המבוסס על עובדות, אשר יוכל לשכנע את בית המשפט, במקרה הצורך.

 

יחד עם זאת, התערבות של בתי המשפט בסכום הפיצוי המוסכם המשולם בגין הפרת חוזה הינה חריגה. במקרה נוסף אשר נדון השנה בבית משפט השלום בפתח תקווה, בחר בית המשפט שלא להתערב בפיצוי מוסכם בסכום אסטרונומי של 1.7 מיליון ש"ח, אשר נקבע בחוזה אשר עסק בהפצתם בישראל של דגי נסיכת הנילוס שיובאו. בית המשפט קיבל את הטענה שהחוזה הופר, אולם, פסק כי על הצד המפר לשלם לצד הנפגע את סכום הפיצוי המוסכם בכללותו, מבלי להתערב בסכום שסוכם [ת.א. (שלום פ"ת) 4368-08 אלגריסי גרופ בע"מ נ' קפוא זן תעשיות מזון בע"מ].