גיל נדל משרד עורכי דין

 

האם תנאי שטר המטען הימי מחייבים את היבואן?

 
עוד בנושא
האם ניתן לתבוע ספק זר בגין תקלה שאירעה במהלך הובלה?
נדחתה בקשת מוביל ימי לסילוק על הסף בטענת התיישנות
בית המשפט דחה בקשה לעיכוב שחרור מטען מפני שלא הוצג בשטר מטען מקורי
תביעה כנגד מוביל ימי לא תסולק, חרף קיומה של תניית שיפוט זר
עוד בנושא
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
העליון: מלחמה שהייתה ידועה לא מצדיקה איחור באספקת מטען
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
תביעות הקשורות לנזק למטען מיובא יפוצלו בין ישראל לאנגליה
חברת ביטוח תוכל לתבוע בישראל מחסן בלגי בגין נזק למטען
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
עדכון פסיקה: חלוקת דמי אחסנה בין יבואן לחברת ספנות עד לבירור התביעה
בתביעה בגין נזק למכולה יש להוכיח את שווייה
העליון קבע: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
הנמל איבד מכולה? הנמל יפצה את היבואן
ניצחון ליבואן - בית המשפט לא הכיר בתניית שיפוט בשטר מטען
מכולה נפלה למים - מי אחראי וכיצד מוכיחים את הנזק?
האם נמל חיפה אחראי לנזק שהתגלה במטען שומשום?
מי יישא באחריות לנזק למשלוח דגים עקב ניתוק מהקירור?
האם מוביל ימי חייב להיענות לבקשת לקוחו ולשנות נשגר בשטר מטען?
הרפורמה בנמלי הים – נקודות להבהרה
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
בית המשפט – הטלת אחריות אישית על בעלי מניות בגין חוב למוביל הימי
הטלת אחריות אישית על מנהל סוכן האוניה בגין הפרת חוזה וחוסר תום לב
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
הנזק למשלוח פלפלים שלא הוכח
מוביל ימי - לא יידעת את היצואן על עיכוב בהובלת הסחורה ליעדה – תפצה!
נדחתה תביעת סוכני אוניה כנגד הנמל לפיצוי בגין שינוע מכולה לנמל שגוי
שטר המטען של צים מכה שנית
עוד בנושא

 

בימינו, חלק משמעותי מהסחר הבינלאומי מתנהל באמצעות העברת מכולות בהובלה ימית. המסמך המלווה את המטען במהלך ההובלה, הינו כידוע שטר המטען הימי.

שטר מטען זה מנוסח, בדרך כלל, על ידי חברת הספנות או מי מטעמה, ומטבע הדברים, מגן על האינטרסים של חברת הספנות.

 

היבואן/יצואן בדרך כלל, אינו צד ישיר לשטר המטען ואינו חתום עליו, אך מסמך זה נמסר ליבואן, לדוגמא, לצורך שחרור המטען.

 

האם שטר המטען, על כל תנאיו, מחייב את היבואן בכל מקרה, או ייתכנו מצבים בהם היבואן יוכל לחמוק מתנאים כלשהם?

 

לאחרונה, ניסה יבואן לטעון כי תניית התיישנות של שנה אחת אינה מחייבת אותו, אך בית משפט השלום בחיפה דחה את הטענה.

 

קיים מקרה שנפסק לפני יותר מ-10 שנים, בו נקבע כי תניית בוררות אינה מחייבת את היצואן.

 

תניית התיישנות מחייבת את היבואן

 

מטען שיובא על ידי חברת אבו-זינה באמצעות חברת הספנות צים ניזוק עקב חדירת מים למכולה. החברה הגישה תביעה כספית נגד צים בגין הנזק למטען.

 

צים ביקשה למחוק את התביעה נגדה על הסף משום שהוגשה לאחר יותר משנה ממועד הנזק, ובשל ההתיישנות המהותית החלה על תביעות נגד מובילים ימיים.