גיל נדל משרד עורכי דין

 

משרד הבריאות והמכס יפצו יבואן מזון בגין רשלנות בטיפול בשחרור משלוח

עוד בנושא
בית המשפט העליון לרבנות הראשית: יש לסייע ליבואנים מקבילים בהשגת אישורי כשרות
המדינה אינה אחראית לנזקים שהתגלו בתוצרת חקלאית לאחר היבוא
דיון בין יבואן מקביל של רכב למשרד התחבורה- יועמד לרשות הציבור
"רעידת אדמה" משפטית - אגרות יבוא מזון נגבו שלא כחוק
עוד בנושא
הממונה על הגנת הצרכן- התובע, השופט והתליין ?
בג"צ: החלטת משרד הבריאות לאסור יבוא סיגריות אלקטרוניות ניתנה בחוסר סמכות
ביהמ"ש למשרד הבריאות: שמירה על החוק אין פירושה פגיעה בפרנסתו של אדם
תביעות רשלנות נגד גופי ממשלה בתחום הסחר הבינלאומי
משרד הבריאות והמכס יפצו יבואן מזון בגין רשלנות בטיפול בשחרור משלוח
על טעות חקיקתית בנוגע לרישום מועד עלייה לכביש
הצבת גבולות לסמכות הגבייה של רשות המסים (אפריל 2011)
האם יבואן החשוד בהברחה יקבל מידע על יבואנים אחרים?
האם ניתן להגיש תביעה קטנה נגד רשות המכס ביחס לתפיסת מטען?
על גבולות היכולת לקבל מידע מרשות ציבורית
משרד הבריאות התחייב לפרסם מעתה ואילך מידע על תוספי תזונה שנפסלו לשיווק
המכס מכר ולא השמיד ובכל זאת לא יפצה
רשות המיסים מסכימה לפעול בשקיפות: תקים מאגר מידע בענייני סיווג מכס שיהיה זמין ליבואנים
עדכונים בענין חובות הגילוי של רשויות המס
עדכונים בעניין זכות היבואן לקבלת מידע מרשות המכס
בית המשפט העליון: נדבך נוסף לזכותו של הנישום לקבלת מידע מהרשות
יש לפרסם את ההנחיות הפנימיות של הרשות
נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
"עשית ולא הודעת – לא עשית" - רשות המס מחוייבת למסור הודעה מנומקת על החלטתה
בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים
גם לרשויות יש חובות כלפי האזרח!
האם ניתן לפנות לרשויות המס לקבלת מידע על תיקי מס של גופים אחרים?
רשות המכס אינה רשאית לפגוע בקנינו של היבואן מבלי לתת לו אפשרות להשמיע את עמדתו
עוד בנושא

י"ח באדר ב' תשע"ד

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, רו"ח )משפטן( עמית זומר

לאחרונה, ניתן פסק-דין בבית המשפט השלום בחיפה אשר חייב את משרד הבריאות ורשות המכס לפצות יבואן

מוצרי מזון בגין רשלנות בטיפול במשלוח.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים עסקה באישור שחרור שניתן מאת תחנת המעבר במשרד הבריאות, כתנאי

לשחרור המשלוח: האם במצב בו מוצר מזון מיובא לישראל על ידי יבואן א', ונמכר בישראל טרם השחרור מן

המכס ליבואן ב', נדרש יבואן ב' לקבל אישור חדש על שמו ממשרד הבריאות, או שדי באישור על שם יבואן א'.

בית המשפט קבע כי משרד הבריאות ורשות המכס התרשלו בטיפול במשלוח היבואן כאשר העבירו את האחריות

מגורם אחד למשנהו, וחייב אותם בתשלום פיצוי ליבואן.

עובדות המקרה:

חברת ר.נ.ה יבוא ושיווק מזון )היבואן( ייבאה לישראל יחד עם אדם פרטי בשם יוסף הרצל לוי צימוקים מארה"ב,

כאשר לשני הגורמים היו אישורי יבוא ליבוא צימוקים למדינת ישראל.

בישראל, בטרם השחרור מן המכס, נמכרו המוצרים מלוי ליבואן, ותחנת המעבר במשרד הבריאות העניקה אישור

לשחרור המשלוח על בסיס המסמכים שהיו ע"ש לוי.

היבואן שחרר כמחצית ממשלוח הצימוקים ללא בעיות על בסיס האישורים שקיבל.

לאחר שביקש לשחרר את המחצית השנייה, ביקשה רשות המכס שיוצג לה אישור נוסף מאת תחנת המעבר במשרד

הבריאות. לאחר שפנה למשרד הבריאות, נענה היבואן כי משרד הבריאות מעניק רק אישור אחד של תחנת המעבר

עבור כל משלוח ואין צורך באישור נוסף.

לאחר שביצע בירורים נוספים, התגלה ליבואן כי הבעיה נעוצה בהעברת הבעלות בין לוי אליו לפני השחרור מן

המכס, וכי הרשויות דורשות אישור שחרור חדש על שמו ולא על שם לוי )היבואן הקודם(.

בסופו של דבר המחצית השנייה של הצימוקים עוכבה במכס למשך שנתיים.

היבואן טען כי רשות המכס הייתה חייבת לשחרר את המחצית השנייה של הטובין, מבלי לדרוש אישור שחרור

נוסף, ולחלופין, היה חייב משרד הבריאות להנפיק לו אישור על שמו. היבואן טען כי המדינה התרשלה בכך שבמשך

שנתיים וחצי לא הודיעו לו אילו מסמכים נדרשים על מנת לשחרר את הסחורה והודעה מסוג זה ניתנה רק לעת

הגשת התצהירים, באופן שגרם לירידת ערך של הטובין.

המדינה טענה כי הדרישה שאישור היבוא יהיה על שם היבואן המשחרר את הסחורה מפיקוח המכס היא סבירה

ומוצדקת, המשרתת תכלית ראויה של משטר פיקוח על יבוא מזון, ולכן ביקשה לדחות את התביעה. המדינה טענה

כי במקרה הספציפי היבואן לא הוכיח לשביעות רצונה את הקשר שבינו לבין יצרן הטובין ולכן חל העיכוב בשחרור

המשלוח. המדינה טענה עוד כי הציעה ליבואן אפשרויות לשחרור המשלוח וביניהן שחרור כולו ע"ש לוי )היבואן

הראשון(.

פסק-הדין:

בית המשפט קבע כי מן העדויות עולה שמשרד הבריאות ורשות המכס לא יידעו את היבואן במועד מהם המסמכים

הנוספים הנדרשים ממנו לצורך שחרור המשלוח, כגון חשבון ספק מן היצרן על שמו, אישור של היצרן שהוא מודע

להעברת הבעלות, וכו', והתעכבו במשך זמן בלתי סביר של למעלה משנתיים בנושא זה. בית המשפט קבע שכאשר

משרד הבריאות מציע ליבואן חלופות, עליו להציע את כל החלופות ומיד, ואין הצדקה לעכב זאת רק עד לשלב

הגשת התביעה לבית המשפט.

בית המשפט קבע כי אין לזקוף לחובת היבואן את סירובו שלא לשחרר את המשלוח ע"ש לוי )היבואן הראשון( שכן

יתכן שקיימים כאן שיקולים מס נוספים כגון מכס מופחת בגין מכסה, וכו'.

וכך קבע בית המשפט:

"אי שחרור הסחורה נבע אפוא בסופו של יום בשל מסמכים שדרשה הנתבעת. היו חלופות אפשריות לשחרור

הסחורה מבחינת המסמכים הנדרשים, והנתבעת באמצעות גורמיה לא פירטו כנדרש אותן חלופות בזמן אמת

לתובעת, כאשר לו עשו כן סביר שניתן היה למנוע הנזק ולשחרר הסחורה )וכל הפחות לו עשו כן היו מסתתמות

טענות התובעת(. הנתבעת ביקשה מסמכים שאינם קיימים בנוהל יבוא מזון שעה שידעה שמדובר במוצר מזון

מתכלה, ולכן לא ניתן להלין על התובעת על שלא ניחשה מה נדרש. לאור האמור, אני מקבל את טענת התובעת,

לפיה התרשל משרד הבריאות באי מתן הודעה בזמן אמת מה נדרש מהתובעת לשם שחרור הצימוקים".

לגבי אופן חישוב הנזק, קבע בית המשפט כי היבואן הוכיח רק את עלות הצימוקים ולא הצליח להוכיח אובדן

רווחים עתידי לגבי מכירות של אותם צימוקים, שירדו לטמיון.

לאור זאת, נקבע שהמדינה תפצה את היבואן בעלות מחצית המטען )שכן מחצית אחרת כבר שוחררה(, בסכום כולל

של כ 022,222- ש"ח.

בית המשפט חייב את המדינה לפצות את היבואן גם בגין דמי אחסנה למשך שנתיים, בסכום כולל של כ 22,222-

ש"ח.

התביעה התקבלה, והמדינה חויבה בנוסף לסכומים אלה גם בשכ"ט עו"ד בסכום של כ 00,222- ש"ח ובהחזר אגרת

התביעה.

]ת"א )שלום חיפה( 3245-20-02 ר.נ.ה. יבוא ושיווק מזון ) 2002 ( בע"מ נ' מדינת ישראל ואח', פסק-דין מיום

02.0.02 , בפני השופט יואב פרידמן[.

* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי

להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי

במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 9046484 - .00