יבוא, יצוא ומה שביניהם
סקירות וחידושים בענייני חוק ומשפט
עו"ד גיל נדל, ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים
גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
בעקבות ערעור לעליון: יוחזר למחוזי דיון בנושא סיווג מכס ומס קניה
גם במיסי יבוא: נוהל חדש לגילוי מרצון
פטור ממס קניה לשסתומים לניפוח צמיגים- סגירת מעגל
כיצד יתגונן היבואן נגד חדלות פרעון של סוכן מכס?
עוסקים ויבואנים שימו לב - מסלול אכיפה וענישה חדש ומרתיע בחוק הגנת הצרכן
בג"צ: החלטת משרד הבריאות לאסור יבוא סיגריות אלקטרוניות ניתנה בחוסר סמכות
על גבולות האסור והמותר ביבוא מקביל
המחוזי מאשר: תוטל סנקציה בגין יבוא מוצרי חשמל ללא אישורי תקן
יבואן שתבע חברת תעופה יחשוף בפניה נתוני רווחיות
העליון: יבוא מזוודות מזויפות בתום לב לא גורר פיצוי
מה חדש החודש
עדכוני רגולציה בעולם
בעקבות ערעור לעליון: יוחזר למחוזי דיון בנושא סיווג מכס ומס קניה
עו"ד גיל נדל, עו"ד טינה קפלן
בסקירה זו נתאר מקרה שבו קיבל בית המשפט העליון ערעור של יבואן שיוצא על ידי משרדנו בהליך הערעור הוגש על ידי משרדנו בנוגע לסיווג טובין בתעריף המכס, והורה על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי לשם בירור טענות סיווג שהועלו בערעור ושלא לובנו בבית המשפט המחוזי.
בפועל, משמעות ההחלטה הינה שתיק התביעה של החברה בבית המשפט המחוזי בנושא הסיווג, נפתח מחדש.
עובדות המקרה
החברה, אשר מייצרת מוצרים שונים לתעשיות הביטחוניות ולתעשיות האזרחיות ובהם כבלי נעילה שונים, הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי בשנת 2010 וערערה על סכומי מס קניה שחויבה בהם בין היתר בגין מכירת הכבלים. כבלי הנעילה סווגו על ידי רשות המיסים בפרט 87.08-2990 לצו תעריף המכס (חלקים לרכב) וחויבו במס קניה בשיעור של 12%.
החלטת בית המשפט המחוזי
בית המשפט המחוזי דחה את ערעור החברה וקבע כי הטענה בדבר מכירה לרב-בריח לצורך יצוא לא הוכחה.
בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום לדון בטענות אחרות של החברה אשר הועלו לדבריו לראשונה במסגרת הודעת הערעור או אף בשלב מאוחר יותר במסגרת הסיכומים – לרבות טענות בעניין סיווג הכבלים. בית המשפט המחוזי ציין גם לגופה של טענת הסיווג כי "הוכחת טענה מסוג זה, דרושה טעון סדור, וייתכן שגם הגשת חוות דעת של מומחה, אשר יבהיר מהפן הטכני, מדוע הטובין אינם נופלים לגדר הפרט דנן, וכזאת לא נעשה."
על קביעותיו אלו של בית המשפט המחוזי הגישה החברה, באמצעות משרדנו, ערעור לבית המשפט העליון.
במסגרת הערעור בבית המשפט העליון, החברה העלתה בהרחבה טענות משפטיות אשר נגעו רובן ככולן לעניין הסיווג של הכבלים וטענה כי מלכתחילה לא היה כל מקום למסות את הכבלים שיוצרו על ידי החברה וכי בית המשפט המחוזי שגה משלא נדרש לטענות אלו. החברה טענה בערעור כי הסיווג הנכון צריך להיות בפרטים 83.01-2000 או 73.12-1000 / 73.12-9000 הפטורים ממס קניה.
הכרעת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון קבע בהחלטה יוצאת דופן כי טענות הסיווג הינן טענות חדשות במהותן אף לגישתו, אך יחד עם זאת, יש מקום לבררן לגופן. בהתאם לכך קבע בית המשפט העליון כי המחלוקת לגבי הסיווג בלבד תוחזר "לפנים משורת הדין" לבירור בפני בית המשפט המחוזי וכי ההליך הראייתי בקשר עם טענות הסיווג יפתח מחדש.
המשמעות הינה כי החברה תהיה רשאית כעת לפרוס את טענות הסיווג שלה לא רק בהיבט המשפטי, אלא תוכל להעלות מגוון טענות עובדתית ככל שהן נוגעות סיווג הטובין ולהציג ראיות חדשות על מנת להוכיח טענות אלו. יצוין כי החברה חויבה בהוצאות משפט אגב החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי.
[ע"א 1919/13 אחים סמי - ייצור צינורות וכבלי בלם בע"מ נ' מע"מ מס קניה ומע"מ תל אביב, פסק-דין מיום 20.11.14, הרכב השופטים מלצר, הנדל וסולברג. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד גיל נדל, שירית נקר וטינה קפלן ממשרדנו, ועו"ד עמית בר-טוב. לרשויות מס קניה- עו"ד טליה נעים מפרקליטות המדינה].
* * *
גם במיסי יבוא: נוהל חדש לגילוי מרצון
עו"ד גיל נדל, עו"ד טינה קפלן
רשות המיסים פרסמה ביום 7 לספטמבר, 2014 נוהל חדש לגילוי מרצון של הכנסות ונכסים בלתי מדווחים וכן הוראת שעה זמנית, אשר יחליפו את הנוהל הקודם אשר היה בתוקף משנת 2005 ואת הוראת השעה אשר היתה בתוקף משנת 2011.
כידוע, מטרתו של הנוהל לגילוי מרצון אשר יושם במדינת ישראל מאז שנת 2005 היא לעודד נישומים שעברו עבירות על חוקי המס השונים לתקן את דיווחיהם ולדווח נתוני אמת וזאת בדרך של מתן הקלות מסוימות לגבי היקף המס שישולם מחד וחסינות מנקיטה בהליכים פליליים כנגד הנישום מאידך.
במסגרתו של הנוהל החדש יוכלו משלמי המס הישראליים להצהיר על כלל הכנסותיהם ונכסיהם הלא מדווחים וזאת בין אם מדובר בהכנסה שמקורה זר או בישראל. מבחינת היבואנים הישראליים, המשמעות הינה כי אלו יוכלו לפנות אל רשויות המס ולדווח על מיסים שלא שולמו בעת יבוא טובין שונים לישראל, בין היתר בשל סיווג טובין בפרט מכס שגוי בעת היבוא, השמטת סכומים מערכם של הטובין לצרכי מכס, אי בעמידה בתנאי מקור ליבוא טובין על פי הסכמי הסחר ועוד. הנוהל יחול גם על יצרנים שחייבים לשלם מס קניה על טובין מסוימים בעת מכירתם בישראל.
יודגש כי כמו בדומה לנוהל הקודם, גם הגשת בקשות על פי הנוהל החדש לא תתאפשר לנישומים אשר נכסיהם או הכנסותיהם הופקו ממקורות בלתי חוקיים (הכנסות שהופקו תוך עבירה על החוק, למעט חוקי מס). כמו כן, הגשת בקשות על פי הנוהל לא תתאפשר גם עבור נישומים אשר רשות המיסים כבר פתחה בחקירה נגדם בעת הגשת הבקשה לגילוי מרצון. מאידך, מגישי בקשה אשר יעמדו בקריטריונים שמציב הנוהל יזכו בחסינות מהליכים פליליים ומהעמדה לדין פלילי.
נוהל חדש עבור כלל הנישומים
הנוהל החדש מחליף כאמור את הנוהל הקודם אשר היה בתוקף משנת 2005 וחל על הכנסות ונכסים שהופקו תוך עבירה על חוקי המס השונים, כולל מיסי יבוא, ולרבות עבירות על פקודת המכס (נוסח חדש); עבירות על חוק מסי מכס ובלו (שינוי תעריף), התש"ט – 1949; עבירות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975; עבירות על חוק מס קניה (טובין ושירותים), תשי"ב- 1952 וכן פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א – 1961.
מטרתו של הנוהל החדש הינה, בין היתר, לפשט את התהליך הכרוך בהגשתה ואישורה של הבקשה לגילוי מרצון, כאשר לשם כך הנוהל מציע לראשונה פרוצדורה ברורה ומסודרת להגשתן הבקשות לאישורן, לרבות פירוט הגורמים אליהם יש להפנות את הבקשות, טפסים ונתונים שיש להגיש ולוחות זמנים לטיפול בבקשות.
על פי הנוהל החדש הבקשות לגילוי מרצון יוגשו על גבי טופס מיוחד (המצורף כנספח לנוהל) ובו יפורטו פרטיו של המבקש, עובדות המקרה וכן סכומי ההכנסה שלא דווחה או הנכסים שהיו חייבים בדיווח ובתשלום המס. הבקשה תוגש אל הגורם האזרחי הרלבנטי (ככל שמדובר בציבור היבואנים הפניה תיערך אל כגון גובה המכס או אל ממונה תחנת המע"מ) אשר מולו ינוהל ההליך לשם קביעת חבות המס של המבקש. יודגש כי במסגרת הגשת הפניה המבקש מצהיר כי הכספים הכלולים בבקשה אינם נובעים מהכנסות שמקורן בפעילות בלתי חוקית.
נקבע כי הנוהל החדש יהיה בתוקף עד ליום 31.12.2016, אולם אנו צופים כי תקופה זו תוארך בעתיד.
כאמור, תנאי להפעלת הנוהל הוא שבמועד הפנייה, לא בוצעה חקירה בעניינו של מגיש הבקשה.
הוראת שעה זמנית - תכנית אנונימית בת שנה
בנוסף לנוהל החדש, רשות המיסים פרסמה גם הוראת שעה אשר תעמוד בתוקף לשנה אחת, כלומר עד ליום 7 בספטמבר, 2015.
במסגרת הוראת השעה יוכלו משלמי המס, לרבות יבואנים, להגיש בקשות לגילוי מרצון כאמור בנוהל אך זאת על בסיס אנונימי ולהגיע להסכמה על סכום חבות המס עוד לפני חשיפת זהותם בפני הרשויות. מבחינה מעשית, המשמעות הינה כי ניתן יהיה לגשת לרשות המיסים ולתאר בפניה את מסכת העובדות (לרבות שנות המס בהן לא דווחה ההכנסה, מקור ההון, הסכומים שהושמטו ואמדן המס לתשלום) אך זאת מבלי לציין פרטים מזהים אודות היבואן.
הפניה עצמה תעשה אל מחלקת החקירות ברשות המיסים על ידי מייצגו של המבקש, וזו תפנה את הבקשה אל הגורם האזרחי הרלבנטי על מנת לברר את חבות המס. רק לאחר הסכמה על סכום אותו יש לשלם המס בין המייצג לבין רשות המיסים, ייחשף שמו של המבקש ומחלקת החקירות של רשות המיסים תתבקש לבדוק את הבקשה ולאשר שלא התקיימה כל חקירה בעניינו בעת הגשת הפניה.
לפיכך, מרגע שהמבקש יגיש את בקשתו לגילוי מרצון במסלול האנונימי ועד לרגע חשיפת שמו, יוכל המבקש מבחינה עקרונית לחזור בו ולהחליט שלא לחשוף את פרטיו בפני רשות המיסים.
גם על פי הוראת השעה כמו על פי הנוהל עצמו, היה ויתברר כי בעת הגשתה של הבקשה החלה להיערך חקירה או בדיקה בעניינו של היבואן, בקשתו של היבואן לגילוי מרצון לא תתקבל וההסכמות בגין סכום המס שיש לשלמו יהיו מבוטלות.
הוראת שעה זמנית – מסלול "מקוצר"
במקביל למסלול האנונימי, הוראת השעה מאפשרת בנסיבות מסוימות להגיש בקשות ב"מסלול מקוצר" ופשוט למדי, מבלי שיהיה צורך לנהל משא ומתן מול רשות המיסים על סכום המס.
הפניה למסלול המקוצר תעשה תוך גילוי שם המבקש ולא ניתן לערוך אותה באופן אנונימי. על פי מסלול זה, המבקש יוכל למלא טופס סטנדרטי ובו שומה עצמית מתוקנת בגין השנים הרלבנטיות ולהגישו למחלקת החקירות ברשות המיסים בצירוף לדוחות השנתיים שלו או לדוחות אחרים רלבנטיים.
יודגש כי גם תיקון דיווח במסלול זה כפוף לתנאים העקרוניים של הליך הגילוי מרצון, ובפרט כי ההכנסות והנכסים נשוא הדיווח לא הופקו ממקורות בלתי חוקיים וכי טרם נפתחה חקירה או בדיקה בעניינו של המבקש. על כן, ולאחר שמחלקת החקירות ברשות המיסים תאשר כי התנאים האמורים התקיימו, הפניה תועבר אל הגורם האזרחי אשר יוציא שובר לתשלום בגין סכום המס שהנישום דיווח עליו.
יצוין כי השומות המתוקנות יבדקו על ידי רשות המיסים באופן דומה לכל שומה עצמית אחרת ולפיכך לא יהיה צורך בניהול משא ומתן מול רשות המיסים.
יחד עם זאת, נישומים יוכלו לעשות שימוש במסלול זה רק במקרה שבו היקף הנכסים וההכנסות שלא דווח עליהם הינו יחסית קטן בהיקפו: נדרש כי סכום הון שלא דווח עליו ושייכלל בבקשה לא יעלה על 2 מיליון ₪ וכי ההכנסה החייבת הנובעת מההון ואשר לא דווחה לא תעלה על סכום של 0.5 מיליון ₪.
גם מסלול זה יהיה פתוח בפני נישומים למשך שנה אחת, עד ליום 7 בספטמבר, 2015.
* * *
פטור ממס קניה לשסתומים לניפוח צמיגים- סגירת מעגל
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
לאחרונה, פרסמה רשות המיסים תיקון לצו תעריף המכס אשר פוטר ממס קניה שסתומים (ונטילים) לניפוח צמיגי רכב.
לאחר התיקון, נוסף פרט מכס חדש הפוטר ממס קניה שסתומי גומי ושסתומי מתכת, ואשר עוסק ב: "שסתומים (ונטיל) למילוי אויר בצמיגים פניאומאטיים ללא פנימית (tubeless)" (84.81-3040).
תיקון זה מהווה סגירת מעגל בתום מאבק עיקש של שני יבואני חלקי חילוף לרכב, החברות טכנוטייר בע"מ ומאיירס שיווק בע"מ, שהגישו בשנים 2005 ו-2007 באמצעות עו"ד גיל נדל ועומר וגנר, תביעה משפטית נגד רשות המכס בטענה כי סיווג השסתומים מביא לפטור ממס קניה.
החברות טענו כי סיווג השסתומים מגופי מגופר וממתכת פטורים ממס קניה, בעוד שרשות המכס טענה כי סיווגם הנכון מביא למס קניה של כ-19.2%.
בשנת 2012 ניתן פסק-דינו של בית משפט השלום בירושלים בנושא זה. בית המשפט קיבל את טענת החברות לגבי שסתומי גומי ופטר אותם ממס קניה, ודחה את טענות החברות לגבי שסתומי המתכת, וקבע כי הם חייבים במס קניה (פרטי המכס הרלוונטיים שעלו לדיון הם 40.16-9940, 40.16-9929 ו- 84.81-8060).
רשות המכס לא ערערה על פסק-הדין, אלא פרסמה בשנת 2014 תיקון לצו תעריף המכס, אשר הטיל מס קניה על שסתומי אוויר לרכב, כולל השסתומים מגומי שבית המשפט פטר מתשלום מס קניה עוד בשנת 2012.
על פי החוק, העלאת מס קניה על מוצרים שהיו קודם לכן פטורים ממנו, מחייבת לקבל בתוך 60 יום את אישור וועדת הכספים של הכנסת.
משרדנו ייצג את חברת מאיירס שיווק, יבואנית שסתומים, במספר ישיבות שהתקיימו בוועדת הכספים של הכנסת בחודשים נובמבר ודצמבר 2014. בישיבות אלה טען משרדנו בשם היבואנית כי השסתומים הם חלקים בטיחותיים שאין תכלית לחייבם במס קניה וכי הדבר עומד בניגוד לפסיקת בית משפט.
בעקבות הדיונים בכנסת, תיקנה רשות המכס את הצו ופטרה ממס קניה את כל סוגי השסתומים, גם מגומי וגם ממתכת, ובכך הביאה לסגירת המעגל שהחל עוד בשנת 2005.
* * *
כיצד יתגונן היבואן נגד חדלות פרעון של סוכן מכס?
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר
לאחרונה, פורסם כי חברת שי סוכני מכס נקלעה לקשיים כלכליים, ובעקבות כך הוציאה רשות המכס הודעות לחיוב ליבואנים לתשלום מסי היבוא.
אנו מוצאים לנכון להאיר את הסוגיה של מערכת היחסים שבין היבואן, סוכן המכס ורשות המכס, במקרה שבו סוכן המכס נקלע לקשיים כספיים.
רקע
כספים רבים מועברים בין יבואנים לסוכני מכס, כחלק שגרתי ממערכת היחסים בין הצדדים.
בין היתר, השיטה הנהוגה לתשלום מסי היבוא הינה שהיבואן מעביר את הכספים לסוכן המכס, וסוכן המכס משלם בשם היבואן את מסי היבוא לרשות המכס, במס"ב (מסלקה בנקאית).
התופעה של סוכני מכס שמגיעים לפשיטת רגל, לצערנו, אינה נדירה, וכבר יותר מפעם אחת התבשרנו כי חברת סוכני מכס הגיעה לחדלות פרעון והפסיקה להתקיים.
מערכת היחסים שבין היבואן לסוכן המכס, במסגרתה כספי המסים משולמים לרשות המכס באמצעות סוכן המכס, עשויה להעמיד את היבואן בפני סיכון ממשי.
הסיכון שאליו אנחנו מתכוונים הוא שסוכן המכס, אשר נקלע לקשיים כלכליים, לא יעביר את כספי המסים שקיבל מן היבואן לרשות המכס.
במצב כזה, עשוי לעמוד היבואן בפני דרישה של רשות המכס לשלם פעם שנייה (מבחינתו) את מסי היבוא, והטענה כי שילם את כספי המסים לסוכן המכס עשויה שלא לסייע לו.
מה יוכל לעשות היבואן?
אם כן, אילו צעדים יכול לנקוט היבואן במצב כזה, על מנת למזער את הסיכון העומד בפניו?
היבואן יכול לפנות לבית המשפט בתביעה נגד רשות המכס, ולטעון בה כי הוא פטור מתשלום של מסי היבוא פעם שנייה, משום שרשות המכס היא שהייתה צריכה לבדוק את איתנותו הפיננסית של סוכן המכס והתרשלה שלא עשתה כן.
כמו כן, יוכל היבואן לטעון במסגרת התביעה כי רשות המכס הייתה חייבת לדרוש ערבויות של ממש מסוכן המכס שמהן תוכל להיפרע, במקרה של פשיטת רגל שבגינה לא ישולמו כספי המסים.
בנוסף, יוכל היבואן לטעון כי רשות המכס העניקה אשראי לסוכן המכס מבלי לבדוק את חוסנו הכלכלי כמו שצריך.
מקרים שנידונו בעבר בפסיקה
אז מה הסיכויים של תביעה כזו נגד רשות המכס?
נושא זה עלה לדיון בבית המשפט המחוזי בשנת 2011, שם תבעו היבואנים את רשות המכס וביקשו שלא לשלם את מסי היבוא פעם שנייה, בטענה כי רשות המכס היא שהתרשלה משום שלא בדקה את יציבות סוכן המכס ולא דרשה ממנו די ערבויות לצורך פעילותו.
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת היבואנים, מתח ביקורת על רשות המכס ופטר את היבואנים מחובת התשלום.
בבית המשפט העליון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה פסק-הדין במחוזי יתבטל, אך מבלי שהיבואנים יידרשו בפועל לשלם את מסי היבוא פעם שנייה.
אז נכון להיום, פסק-הדין העקרוני שמתח ביקורת על רשות המכס, בוטל בהסכמה ואין תקדים בנושא.
[ההליך במחוזי: ת.א. (מחוזי מרכז) 1906-08-07 ג'וניר קרטל בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פסק-דין מיום 26.6.11, השופט אחיקם סטולר.
ההליך בעליון: ע"א 6930/11 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' ג'וניור קרטל בע"מ ואח', פסק-דין מיום 29.4.13, הרכב השופטים י' דנציגר, י' עמית, א' שהם]
לעומת זאת, בשנת 2002 ניתן פסק-דין בבית המשפט המחוזי בחיפה בפרשת פרמוט (ע"א (מחוזי חיפה) 2721/01 פרמוט חברה ישראלית לחיסון עצים בע"מ נ' מ"י ואח') שם נפסק כי גם אם סוכן המכס קורס, היבואן אינו פטור מתשלום מסי היבוא, גם אם מדובר בתשלום פעם שנייה.
* * *
עוסקים ויבואנים שימו לב - מסלול אכיפה וענישה חדש ומרתיע בחוק הגנת הצרכן
עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך
בתאריך 1.1.15 עומד להיכנס לתוקפו תיקון משמעותי מאד לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), אשר צפוי להשפיע באופן דרמטי על התנהלותם של עסקים, לרבות יבואנים.
הפרות של חוק הגנת הצרכן "נענשו" עד היום באמצעות הגשת תובענות ייצוגיות של צרכנים שנפגעו מאותה ההפרה, ואילו התיקון הנוכחי לחוק בא לאפשר לרשות להגנת הצרכן להעניש את אותם עסקים שהפרו את החוק, באמצעים מינהליים שונים עליהם נפרט במאמר זה.
מהי מטרתו של תיקון זה?
תיקון זה נועד להרחיב את סמכויות הפיקוח והאכיפה של הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ולהעניק לה, בין היתר, סמכות להטיל עיצומים כספיים על חברות ובתי עסק שיעברו על החוק.
יש לציין כי בטרם כניסת התיקון לתוקף, קיימת בידי הרשות להגנת הצרכן הסמכות לחקירה ולאישום פלילי, אך על מנת להפעיל סמכות זו, על הרשות להגנת הצרכן לפנות לבית המשפט.
מה החידוש העיקרי בתיקון זה?
בעקבות התיקון אשר יכנס לתוקפו בינואר 2015, יתווספו כלי אכיפה נוספים לרשות להגנת הצרכן, בין היתר, הטלת עיצום כספי, מתן התראה מנהלית, קבלת כתב התחייבות להימנע מהפרה ועירבון, מתן צו להימנע ממכירה של מוצרים, ועוד.
אילו עיצומים כספיים מאפשר החוק להטיל?
התיקון קובע דרגות שונות של הפרות, אשר לכל דרגה, ובהתחשב בזהות המפר (תאגיד או יחיד), נקבע עיצום כספי שונה.
על הפרה "רגילה" יוטל עיצום כספי בסך של 7,000 ש"ח ליחיד ו- 22,000 ש"ח לתאגיד. החוק מפרט 47 מקרים של הפרות "רגילות" וביניהן:
ס' 22ג(א)(2) " הודיע שאין לצרכן זכות לבטל עסקה או לקבל חזרה את כספו..."
ס' 22ג(א)(3) " לא גילה לצרכן פרט מהותי שהיה עליו לגלותו..."
ס' 22ג(א)(14) "לא הציע לצרכן לבחור את מועד החיוב החודשי שבו יבוצע החיוב בתשלום..."
ס' 22ג(א)(36)- "לא סימן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם, פרטים בהתאם להוראות סעיף 17"
ס' 22ג(א)(39)-לא הציג, נוסף על המחיר הכולל או במקומו, את המחיר ליחידת מידה, משקל או נפח..."
בנוסף לזאת, על הפרה חמורה יוטל עיצום כספי בסך של 25,000 ש"ח ליחיד ו- 45,000 ש"ח לתאגיד. החוק מפרט 17 מקרים של הפרות "חמורות", וביניהן:
ס' 22ג(ב)(1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בעניין מהותי בעסקה.
ס' 22ג(ב)(2) מכר, ייבא או החזיק נכס שיש בו הטעיה, או השתמש בנכס כאמור למתן שירות.
ס' 22ג(ב)(9) לא אפשר לצרכן לבטל עסקה לתקופה קצובה.
בנוסף, החוק מגדיר מהי "הפרה בנסיבות מחמירות", "הפרה נמשכת", ו"הפרה חוזרת", אשר יאפשרו להטיל עיצום כספי בסכומים גבוהים יותר.
מהו תהליך הטלת העיצום הכספי?
במקרה שבו יש לממונה יסוד סביר להניח כי עוסק הפר הוראה מהוראות החוק, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי, הוא נדרש למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, כאשר בהודעה יפורטו:
· המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;
· סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
· זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה;
· שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת;
במצב כזה, עומדת למפר זכות טיעון, כאשר הוא זכאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, תוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. הממונה רשאי לבטל/להפחית/להשאיר את העיצום על כנו. באם המפר סבור כי נפלה טעות, זכותו לפנות לבית המשפט בערעור אך הערעור אינו מעכב את התשלום אלא אם בית המשפט קבע אחרת.
מהי התראה מנהלית?
התראה מינהלית הינה הליך מקל יותר כלפי העוסק, בו הממונה לא מטיל עליו עיצום כספי אלא רק מזהיר אותו. בהתראה מינהלית נדרש הממונה לציין מהו המעשה המהווה את ההפרה, עליו להודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי.
נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:
1. הוא לא ביצע את ההפרה;
2. המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
האם הממונה רשאי לעצור את מכירתם של טובין שלכאורה מפרים את החוק?
התיקון קובע בסעיף 21ב כי אם עוסק לא סימן את הטובין כנדרש על פי החוק, רשאי הממונה להוציא צו כי חל איסור לעשות בהם שימוש וחובה על העוסק לשמור את הטובין בעסקו עד אשר הממונה יתיר את מכירתם. זהו חידוש שלא היה עד היום בחוק והוא מרחיב את סמכויות הממונה.
[חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), התשע"ד-2014]
קישור לתיקון החוק:
http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/19/3/620_3_1.rtf
* * *
בג"צ: החלטת משרד הבריאות לאסור יבוא סיגריות אלקטרוניות ניתנה בחוסר סמכות
עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק, שדחה את טענות המנהל הכללי של משרד הבריאות ומנהלת אגף הרוקחות, וקיבל את עתירת היבואן להתיר יבוא סיגריות אלקטרוניות ושיווקן בישראל.
בג"ץ קבע כי החלטת משרד הבריאות לאסור יבוא ושיווק סיגריות אלקטרוניות ניתנה בחוסר סמכות.
משרד הבריאות ציין כי התגבשה על ידו הצעת חוק חדשה שתעגן תחום זה וביקש לעכב את מתן פסק-הדין, אך בית המשפט העליון דחה גם טענה זו.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
חברת אי. סיג בע"מ ביקשה לייבא ולשווק בישראל סיגריות אלקטרוניות ומוצרים נלווים לסיגריות אלה. בחודש אפריל 2012 פנה היבואן אל המנהל הכללי של משרד הבריאות ומנהלת אגף הרוקחות במטרה לוודא כי אין מניעה לייבא את המוצרים ולשווקם. במענה לפנייה זו השיבה מנהלת אגף הרוקחות במשרד הבריאות, כי כאשר מדובר במוצר אשר מכיל ניקוטין המיועד לבליעה, למציצה, ללעיסה או לשאיפה - למעט טבק וסיגריות רגילות - מוגדר המוצר כ"תכשיר רפואי", שלא ניתן לשווקו בישראל ללא רישום כדין בהתאם להוראות פרק ו' לפקודת הרוקחים. היבואן עתר לבג"צ נגד החלטה זו.
בעתירתו, טען היבואן כי החלטת משרד הבריאות ניתנה בחוסר סמכות, משום שהסמכות לפקח על הרעלים רפואיים מוגבלת לאלה שמשמשים לצרכים רפואיים, ואיננה חלה על מוצרים שהם מוצרי צריכה כמו הסיגריות האלקטרוניות.
משרד הבריאות טען שיש בידו את הסמכות לפקח על מוצרים אלה, מכיוון שניקוטין נחשב כרעל רפואי, ובכל מקרה הם החלו לנקוט בהליך חקיקה להסדרת הנושא וביקשו שהות מבית המשפט.
דיון והחלטה:
בית המשפט דן בשאלה האם מצויה בידי משרד הבריאות, מכוח פקודת הרוקחים, הסמכות החוקית להגביל יבוא ושיווק סיגריות אלקטרוניות, כאשר התשובה לשאלה זו תלויה בשאלה האם הגדרת "ניקוטין ומלחיו" הם בגדר "רעל רפואי" לפי הפקודה, או לאו.
בית המשפט, לאחר בחינת הסביבה החקיקתית של ההוראות המסדירות רעלים רפואיים, קבע כי יש לפרש את הוראות הפקודה כמוגבלות לשימוש ברעלים רפואיים לצרכים רפואיים, אך לא למוצרי צריכה כמו סיגריות אלקטרוניות.
בית המשפט הוסיף וקבע כי הכפפת חומרים דו-שימושיים (גם רפואיים וגם לצריכה), בדומה לניקוטין, למשטר הפיקוח המחמיר הקבוע בפקודת הרוקחות, גם כאשר אין מדובר בשימוש לצרכי רפואה אלא לצריכה, אינו סביר ואינו עולה בקנה אחד עם תכלית הפקודה בכלל.
לאור זאת, הגיע בית המשפט למסקנה כי החלטת משרד הבריאות ניתנה בחוסר סמכות וקיבל פה אחד את עתירת היבואן לאפשר יבוא ושיווק של סיגריות אלקטרוניות.
בית המשפט ציין כי יש לשבח את משרד הבריאות על רצונו להסדיר בחקיקה את נושא יבוא הסיגריות האלקטרוניות משיקולים של הגנה על בריאות הציבור, ואולם נקבע כי משרד הבריאות אינו רשאי להגביל את היבוא, ללא חקיקה מסודרת, שבשלב הנוכחי טרם לא גובשה.
ברוב דעות, קבע בית המשפט כי אין להשעות את ההחלטה עד לתיקון החקיקה על ידי משרד הבריאות אלא שהיא תיכנס לתוקפה באופן מיידי.
משרד הבריאות חויב לשאת בהוצאות היבואן לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 20,000 ש"ח.
[בג"ץ 6665/12 אי.סיג בע"מ נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות ומנהלת אגף רוקחות, משרד הבריאות, פסק-דין מיום 3.12.14, בפני הרכב השופטים, מ' נאור, נ' סולברג ו מ' מזוז. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד דורות, זיתון ואברמוביץ. למשרד הבריאות- עו"ד בן אור].
* * *
על גבולות האסור והמותר ביבוא מקביל
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, רו"ח (משפטן) אביחי קנז
רקע כללי
התופעה של יבוא מקביל הולכת ומתפשטת בארצנו. מותגים רבים מיובאים לא רק דרך היבואן הבלעדי/הרשמי, אלא גם באמצעות יבואנים אחרים.
מבחינת הצרכן, כל עוד מדובר במוצרים מקוריים ולא מזויפים, התופעה של יבוא מקביל היא מבורכת, שכן היא מעודדת את התחרות ומביאה להורדת מחירים.
כאשר מדובר ביבוא מקביל של מוצר מקורי, ברור שמותר ליבואן המקביל לעשות שימוש בסימן המסחר של המוצר (אם קיים כזה) לצורך מכירת המוצר.
מצבים כאלה עשויים לעורר תגובת נגד מצד היבואנים הרשמיים (הבלעדיים), שכן דבר זה מביא ל"שבירת" הבלעדיות שלהם ולתחרות בתחום, שמבחינתם אינה רצויה.
בהתאם לכך, וכחלק מנסיונם של היבואנים הבלעדיים לחסום את היבוא המקביל, פעמים רבות מתגלגל לפתחו של בית המשפט סכסוך בין יבואן רשמי או בעל הזכות לבין יבואן מקביל.
בדרך כלל, כאשר מדובר בטובין מקוריים ולא מזויפים, תהיה ידו של היבואן המקביל על העליונה בבית המשפט. בהכרעות בסכסוכים מעין אלה חזרו בתי המשפט פעמים רבות על כך שתופעת היבוא המקביל היא מבורכת, מעודדת את התחרות החופשית, מיטיבה עם הצרכנים, ואין בסיס חוקי למנוע אותה כל עוד אין ספק שמדובר במוצרים מקוריים, ולא במוצרים מזויפים אשר עשויים להטעות את הציבור.
אך מעבר למכירת המוצר המקורי עצמו, מה מותר ומה אסור ליבואן המקביל לעשות בתחום הפרסום והשיווק?
האם מותר ליבואן מקביל להרחיב את השימוש בסימן המסחר המוגן, ולעשות בו שימוש גם בפרסומים, באתר האינטרנט שלו, בשם עסקו?
תמצית פסק הדין האחרון של בית המשפט העליון
לפני זמן מה שרטט בית המשפט העליון את כללי המשחק בתחום זה בפרשת טומי הילפיגר נגד מחסן היבואן [ע"א 7629/12 אלעד מנחם סוויסה נ' TOMMY HILFIGER LICENSING LLC, ניתן ביום 16.11.14], ועיקר קביעותיו היו:
1.היבואן המקביל נדרש להבהיר לציבור כי אינו פועל בחסות היצרן.
2.במוצרי הלבשה בהם המוצר חשוב יותר מאשר השירות שניתן, נדרש היבואן לעשות פחות על מנת לעמוד בחובת ההבהרה כי אינו פועל בחסות היצרן.
3.במידה והמוצרים שמוכר היבואן המקביל נחותים באיכותם מזה של היבואן הרשמי, נדרשת הבהרה.
4.חל איסור לעשות שימוש בשם סימן המסחר, בשם העסק של היבואן המקביל.
5.אין מניעה לעשות שימוש בצבעים של סימן המסחר במסגרת בית העסק.
6.חל איסור לעשות שימוש בדומיין באינטרנט בעל שם דומה מדי לסימן המסחר. אם נעשה שימוש בחלק מהסימן בדומיין ובתוספת מילים נוספות, אין בכך הטעייה.
7.בפרסומים, אין חובה להשתמש דווקא במונח יבואן מקביל.
הסיפור שמאחורי פסק הדין
מדובר במקרה בו "מחסן היבואן" הפעיל עסק בבני ברק עסק בשם "מחסן היבואן- טומי הילפיגר" (עקב התביעה שונה שמו ל "מחסן היבואן"), צבע את העסק בצבעי הלוגו של טומי הילפיגר והפעיל אתר מכירות אינטרנטי בשם www.tommy4less.co.il. בית המשפט המחוזי קבע כי "מחסן היבואן" עשה שימוש בסימן המסחרי של טומי הילפיגר במידה ניכרת מעל הנדרש באופן הוגן וסביר וכי יש בפעולותיו להטעות את ציבור הלקוחות כי הינם רוכשים פרטי ביגוד שנרכשו ישירות מהיצרן, וחייב אותו בפיצוי של 457 אלף ש"ח וכן הוצאות משפט של 80,000 ש"ח. תביעת טומי הילפיגר לפיצוי במיליוני שקלים, נדחתה ושני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון הכיר בתועלת הגלומה ביבוא מקביל אשר מעודד תחרות בשוק המקומי אולם, ציין כי קיים חשש שהיבואן המקביל יהיה "טרמפיסט" שירכב על פעולות החדירה לשוק וההשקעה של בעל הזכויות בסימן המסחרי הרשום. נקבע כי הייבוא המקביל עצמו אינו מהווה הפרה של סימן מסחר, אך כאשר הוא עושה שימוש בסימן מסחר לצורך שיווק, עליו להוכיח אינו יוצר מצג שמדובר בפעילות הנהנית מחסות בעל סימן המסחר. נקבע כי אין חובה על "מחסן היבואן" לציין בכל פרסום כי הם עוסקים בייבוא מקביל כל עוד לא נוצר הרושם שמחסן היבואן עובד תחת החסות של טומי הילפיגר.
נקבע כי מחסן היבואן, ברוב פעילותו, לא הפר את סימן המסחר של טומי הילפיגר, שכן, השימושים שעשה בסימן המסחר (באינטרנט, שלטים, צביעת בית העסק, עיצובו מבפנים ובחוץ וכחלק משם המתחם) חוסים תחת הגנת "שימוש אמת". נקבע כי חטאו של מחסן היבואן היה בבחירת שם העסק "מחסן היבואן טומי הילפיגר" שהינה מטעה את הצרכן, גם משום השימוש ב"ה" הידיעה שמרמזת כי הינו "ה"יבואן היחיד של טומי הילפיגר. בית המשפט ציין כי מאחר והמחירים במחסן היבואן נמוכים בעוד שבעל הסימן ממתג את המוצרים כיוקרתיים, הדבר מקטין את חשש ההטעיה.
כמו כן, נפסק כי יש להקל בהגבלות שהטיל בית המשפט המחוזי על חריגת מחסן היבואן מעבר לנדרש, לרבות איסור השימוש בשם המתחם tommy4less באתר האינטרנט, שהינו שם דומיין מותר בשימוש, כאשר התוספת 4less דווקא מבדלת אותו מהיבואן הרשמי ומהמיתוג היוקרתי של טומי הילפיגר.
לפיכך, הפחית בית המשפט העליון את סכום הפיצוי והעמידו על סך של 100,000 ש"ח, פסק לחובת טומי הילפיגר הוצאות משפט של 25,000 ש"ח וביטל את ההוצאות שנפסקו במחוזי.
על פי פסק-הדין בעליון, חויב מחסן היבואן להבהיר ללקוחותיו כי אינו פועל בחסותה של טומי הילפיגר ולציין עובדה זאת בפרסומיהם באופן אקטיבי ושוטף ובתדירות סבירה. עוד נקבע כי בעלי מחסן היבואן יציינו את היעדר החסות מטעמה של בעלת סימני המסחר בשלט בולט בכניסה לעסק, וכן יציינו עובדה זאת בהבלטה סבירה בדף הפתיחה של אתר האינטרנט של העסק.
מקרים אחרים שנידונו בפסיקת בתי המשפט
במקרים אחרים שהתגלגלו לבתי המשפט, לרוב, ידו של היבואן המקביל הייתה על העליונה:
למשל, בסוף שנת 2011, דחה בית המשפט ניסיון של היבואן הרשמי של מגירות ואביזרי מגירות להרכבה מתוצרת גרמניה למנוע יבוא מקביל שלהם, בטענה כי היבואן המקביל מסיר מהמוצרים קוד המוצר, לא אורז אותם כיאות ולא מעניק סיוע לאחר קנייה [ת.א. (מחוזי מרכז) 22009-10-11 בירמן עצים ופרזול בע"מ נ' נסים פרג'ון מסחר (2000) בע"מ ואח', החלטה מיום 7.11.11, השופט אברהם יעקב].
בנוסף, בסוף 2010, ניסתה יצרנית הטלוויזיות Phillips למנוע יבוא מקביל של טלוויזיות LCD ממזרח אסיה לישראל, וטענה כי היבואן המקביל מוחק את המספר הסידורי ואת מספר הדגם של הטלוויזיות על גבי האריזות והמוצרים עצמם, ובכך מפר את זכויותיה, מונע ממנה לבצע Recall (איסוף המוצר) במקרה של גילוי פגם בייצור ומתערב שלא כדין בשרשרת ההפצה שלה. בית המשפט קבע בשלב הסעד הזמני כי כל עוד מדובר במוצרים מקוריים, אין עילה לחסום את היבוא המקביל ודחה את הבקשה למתן סעד זמני. בשנת 2012 הושג הסדר פשרה בין הצדדים שסיים את המחלוקת בתיק זה [ת"א (מחוזי מרכז) 25756-06-10 Koninklijke Philips Electronifs ואח' נ' אלקטרוניקה רייבי (2002) בע"מ (19.12.10)].
בשנת 2007, ניסה יצרן שואבי האבק Dyson למנוע יבוא מקביל של שואבי אבק לישראל בטענה שהוסרו מהם מספרי הדגמים, דבר שלא מאפשר לו להתחקות אחר מוכר הסחורה ליבואן המקביל, וכי מדובר בדגמים שלא הייתה כוונה לשווקם בישראל, ולכן הדבר מטעה את הצרכנים. בית המשפט קבע כי מדובר במוצרים מקוריים, וכי לא הוכחה הטעייה, ודחה את התביעה. [ת.א. (מחוזי חיפה) 1089/05 Dyson Limited ואח' נ' י.שלום בע"מ ואח' (14.11.07)];
מנגד, בשנת 2006 התקבלה תביעת יצרן הבשמים JOOP! נגד יבוא מקביל של בשמים מקוריים, ושם נקבע כי כאשר סימון סדרת הייצור הוסרה, הדבר אמנם לא מהווה הפרה של סימן המסחר משום שמדובר בבשמים מקוריים, אך בנסיבות מסוימות מעשה כזה עשוי להצמיח עילת תביעה של עשיית עושר ולא במשפט, ועולה של גרם הפרת חוזה, כאשר היבואן המקביל, לפי הטענה, גורם ביודעין להפרת החוזה שבין היצרן למפיץ הרשמי שלו בכל מדינה. באותו מקרה נפסק כי מאחר והבשמים נרכשו על ידי היבואן המקביל, באירופה באיזור סחר חופשי, איזור בו JOOP! ניהלה מערך הפצה מסודר ומפוקח, הדבר פגע בציפייה הלגיטימית של JOOP! לפקח על אותו מערך, ולכן, התקבלה התביעה ונחסם היבוא המקביל. [ת.א. (מחוזי ת"א) 1171/97 JOOP! GmbH ואח' נ' כל פרפיום בע"מ ואח' (18.6.06)];
* * *
המחוזי מאשר: תוטל סנקציה בגין יבוא מוצרי חשמל ללא אישורי תקן
עו"ד גיל נדל, עו"ד מרים כבוב
בסקירה זו נתאר מקרה שבו דחה בית המשפט המחוזי ערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט השלום שהגיש יבואן מוצרי חשמל נגד רשות המכס, בקשר לתפיסת משלוחים.
בית המשפט קבע שלרשות המכס קיימת הסמכות לבחון אפשרות של סטייה מאמצעי חילוט במקרים חריגים ויוצאי דופן בהתחשב בנסיבות העניין.
זאת ועוד, בית המשפט פסק שלא מצא מקום להתערבות בפסיקת בית המשפט השלום, דחה את הערעור על כל חלקיו והטיל על היבואן לשאת בהוצאות בית המכס בסך של 15,000 ש"ח.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
בשנת 2011 תפסה רשות המכס 400 מערכות קולנוע ו-132 טלוויזיות של היבואן, בטענה כי היבואן ניסה לשחררם ללא הצגת אישור ממכון התקנים. רשות המכס טענה כי היבואן ניסה להסתמך על אישורי תקינה של יבואנים אחרים ולא הציג אישורים משל עצמו.
הצדדים הגיעו להסדר כי היבואן ישלם לרשות המכס את שוויים של הטובין, ואלה ישוחררו. היבואן תבע בבית המשפט את השבת הכספים ששולמו.
היבואן טען כי לא היה מקום לחלט את הטובין, משום שלא היה מקום לדרוש ממנו אישורי תקן לדגמים שכבר אושרו על ידי מכון התקנים ליבואנים אחרים.
בנוסף טען היבואן כי אישורי תקן נדרשים לשלב היבוא ולא לשלב השחרור מן המכס, ומאחר והמוצרים היו מאוחסנים במכס לא נדרש עוד אישור תקן.
עוד טען היבואן כי החילוט אינו מוצדק, שכן זהו אקט בלתי מידתי והיה ניתן להסתפק בתשלום כופר.
רשות המכס טענה כי היבואן הוא יבואן ותיק שמודע לכך שעליו להציג אישורי תקן, וכי היה מדובר בשיטת פעולה של שימוש באישורי תקן שפג תוקפם שוב ושוב.
בית המשפט השלום קבע כי הוראת מכון התקנים להגיש אישורי תקינה לכל יבוא גם אם המוצר אושר קודם לכן, טעונה בירור אבל לא הובאו די ראיות או עדים מטעם מכון התקנים לבירור סוגיה זו וכי קמה לרשות המכס הסמכות לתפוס את המוצרים בשל אי-הצגת אישור תקן. היבואן הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
החלטת בית המשפט המחוזי בערעור:
בית המשפט חזר וקבע כי משלא ניתן אישור מכון התקנים עבור הטובין בהתאם להוראות הממונה על התקינה, הופרו למעשה הוראות סעיף 7 לפקודת היצוא והיבוא. משהופר איסור זה, קמה לרשות המכס הסמכות לחילוט הטובין מכוח הוראות סעיף 204(2) לפקודת המכס .
זאת ועוד, בית המשפט קבע שעילה נפרדת לחילוט הטובין קמה גם מכוח סעיפים 204(1) ו-(9) לפקודת המכס מאחר והוכח שיבואן מוצרי החשמל הציג נתונים כוזבים בעת שייבא טובין אחרים על מנת להתאים את פרטי המשלוח לפרטיו של אישור התקן שהחזיק בידיו ומכאן מצא כי התקיים היסוד הנפשי של "כוונה להונות" ותוך הטעיה "במזיד" מכוח סעיפים אלו.
בית המשפט המחוזי דחה גם את טענת היבואן בדבר חוסר מידתיות בהפעלת החילוט. היבואן כאמור טען כי היה ניתן לנקוט בהליך פחות פוגעני מאשר חילוט, ואולם בית המשפט קבע כי מדובר בסמכות בשיקול דעת, ובמקרה הנוכחי אין ליבואן אלא להלין על עצמו.
טענה נוספת שנדחתה הינה כי חילוט הטובין מהווה "ענישה נוספת" על ההליך הפלילי שמתנהל נגד היבואן. בית המשפט קבע כי אין מניעה לנקוט בהליכים אזרחיים ובכלל זה בהליך של חילוט, במקביל להליכים פליליים.
על כן, בית המשפט דחה את הערעור על כל חלקיו והטיל על היבואן לשאת בהוצאות בית המכס בסך של 15,000 ש"ח.
[ע.א. (מחוזי ירושלים) 16018-02-14 א.ח.ר אלקטרוניקה בע"מ נ' רשות המיסים בישראל, מכס אשדוד, פסק דין מיום 24/11/2014, הרכב השופטים: אריה רומנוב, דוד מינץ, אסתר נחליאלי חיאט. ב"כ הצדדים- ליבואן מוצרי החשמל- עו"ד יוסף מרדכי שטרית; לרשות המכס- עו"ד עמיצור איתם].
* * *
יבואן שתבע חברת תעופה יחשוף בפניה נתוני רווחיות
עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך
בסקירה זו נתאר מקרה שבו יבואן תבע חברת תעופה בגין נזק למטען מיובא. חברת התעופה ביקשה מבית המשפט לחייב את היבואן לחשוף נתונים מסחריים אודות הרווחיות לתקופה המשתרעת על חמש שנים.
בית המשפט קבע כי דרישת חברת התעופה הייתה מוגזמת והתייחסה גם לשנים ולמוצרים שאינם רלוונטיים לתביעה, והורה ליבואן לחשוף נתוני רווחיות לתקופה של חודשיים בלבד, הסמוכים לאירוע הנזק הנטען.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
משלוח של גבינות שיובא על ידי טיב טעם (היבואן) בחודש נובמבר 2012 ניזוק לפי טענתה במהלך ההובלה, ולכן הוגשה תביעה כספית על סך של כ-340,000 ש"ח נגד חברת התעופה ק.א.ל. התביעה התייחסה גם לאובדן רווחים בגין חוסר היכולת למכור את הגבינות, שהושמדו.
חברת התעופה ביקשה מבית המשפט להורות ליבואן לחשוף נתוני רווחיות לשנים 2009-2013. חברת התעופה טענה בבקשתה כי שאלות הנוגעות לרווחיות רלוונטיות ביותר לניהול התביעה, הואיל ונתבעים בה נזקים תוצאתיים של אובדן רווחים.
היבואן טען שאין מקום לדון בבקשה, משום שהבקשה הוגשה באיחור. בנוסף, טען שבקשת חברת התעופה כוללת כפילות משום שנדרשו גם דוחות כספיים, גם דיווחי מע"מ וגם שומות מס הכנסה לשנים 2009-2013.
היבואן הוסיף וטען שהינו חברה פרטית שאינה מחויבת לחשוף את מחזור הכנסותיה ושיעור רווחיה, להבדיל מחברה ציבורית, וכל מידע כספי המתייחס לפעילותו העסקית, בשוק רווי מתחרים, הוא מידע חסוי.
דיון והחלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע, שהיקפם של המסמכים הנדרשים (מחזור הכנסותיה של טיב טעם בשנים 2009-2013) הוא אכן רב מאוד, מאחר והמחלוקת בין הצדדים הינה סביב משלוח אחד ונקודתי של גבינות שניזוק בעת הגעתו לארץ בחודש נובמבר 2012.
בית המשפט צמצם את דרישת חברת התעופה למערכת מסמכים אחת וקבע שאין הצדקה לדרוש גם דוחות כספיים, גם דיווחי מע"מ וגם שומות מס הכנסה.
בית המשפט הורה ליבואן לחשוף מסמכים הנוגעים למכירות לחודשים נובמבר – דצמבר 2012 בהתייחס למכר הגבינות בלבד- מוצר התביעה, ולא לכלל המכירות של החברה.
בית המשפט הורה כי המסמכים יועברו אליו במעטפה סגורה על מנת שיבחן האם יש בהם משום סיכון לפגיעה בסוד מסחרי של היבואן והאם יש צורך להסתיר נתונים מסוימים לשם הגנה על היבואן.
לאור דחיית רוב בקשת חברת התעופה, חייב בית המשפט את חברת התעופה בהוצאות של 1,000 ש"ח.
[ת"א (שלום ת"א) 21868-01-14 טיב טעם אשדוד בע"מ נ' ק.א.ל קווי אוויר למטען בע"מ, החלטה מיום 20.11.14, השופטת נועה גרוסמן. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד ברקל. לחברת התעופה- עו"ד לשם].
* * *
העליון: יבוא מזוודות מזויפות בתום לב לא גורר פיצוי
עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) אביחי קנז
בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית המשפט העליון שניתן בימים אלה, אשר דחה ערעור של יצרן המזוודות RONCATO על פסק-הדין שניתן במחוזי, כנגד יבואן שייבא בטעות מזוודות מזויפות.
בית המשפט המחוזי האמין ליבואן כי לא הזמין מוצרים אלה ולכן לא חייב אותו בפיצוי ליצרן המזוודות.
בית המשפט העליון דחה את ערעור יצרן המזוודות והותיר את פסק-הדין במחוזי על כנו.
עובדות המקרה וטענות הצדדים:
חברת עידן ח.פרסומית שימשה במשך שנים ארוכות כיבואן הבלעדי של יצרן המזוודות RONCATO בישראל ואף שיווקה את המזוודות הללו לרשתות השיווק השונות, ולחברות תעופה כמו אל-על.
בשלב מסוים, עקב כניסתו של יבואן ישראלי חדש לשוק, עלו היחסים בין היבואן ליצרן המזוודות על שרטון, כאשר יצרן המזוודות חדל מלמכור באופן ישיר את המזוודות ליבואן, והיבואן "נתקע" עם צבר של הזמנות מצד לקוחותיו (לרבות חברת אל על), שלא היה באפשרותו לספקן.
על מנת לפתור מצב זה, פנה היבואן למתווך אשר יסייע לו לרכוש מזוודות מקוריות מספקים אחרים בעולם. המתווך איתר ספק סיני אשר התחייב למכור ליבואן מכולה של מזוודות מקוריות.
עם הגעת המזוודות לישראל התברר כי המזוודות מזויפות, והמשלוח נתפס על ידי המכס והושמד.
יצרן המזוודות ביקש לחייב את היבואן בתשלום פיצויים בגין הפרת סימן מסחר, והיבואן טען כי נפל קורבן לתרגיל עוקץ וכי אין לחייבו בפיצויים כלשהם.
לאחר בחינת הראיות, השתכנע בית המשפט המחוזי כי היבואן הזמין מזוודות מקוריות ולא מזויפות. למסקנה זו הגיע בית המשפט בין היתר, משום שאותו יבואן היה בעבר היבואן הבלעדי של יצרן מזוודות זה, ומשום שחברת אל-על שהיא אחת מלקוחות היבואן, דרשה מזוודות מקוריות.
לאור זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את טענת תום הלב של היבואן ודחה את התביעה לפיצוי, ללא חיוב בהוצאות.
על קביעה זו של בית המשפט המחוזי ערער יצרן המזוודות לבית המשפט העליון. יצרן המזוודות טען כי בהפרת סימן מסחר אין רלוונטיות ל"יסוד נפשי" כלומר לכוונת המפר, ודי בהפרה כדי לחייב בפיצוי.
החלטת בית המשפט העליון:
בית המשפט העליון פסק כי אין עילה להתערבותו בהחלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי לפיה ההפרה של סימן המסחר הייתה בתום לב - היא החלטה נכונה שהתבססה על עובדות ולא על עניין ה"יסוד הנפשי".
בנסיבות העניין נמנע בית המשפט העליון מלחייב את יצרן המזוודות בהוצאות, למרות דחיית הערעור.
[ע"א 9465/12 VALIGERIA RONCATO S.P.A נ' עידן ח.פרסומית ואח', הרכב השופטים א' רובינשטיין, א' שוהם ומ' מזוז, ניתן ביום 24.11.14. ב"כ הצדדים: ליצרן המזוודות- עו"ד סער גרשוני, עו"ד נח שלומוביץ; עו"ד לירון לזר ליבואן- עו"ד אחיקם גריידי].
* * *
מה חדש החודש
ענייני מכס ורגולציה
· בעקבות ייצוג יבואן של חלקי חילוף לרכב בוועדת הכספים של הכנסת, נכנס לתוקף בתאריך 10.12.14 תיקון לצו תעריף המכס, המחריג את שסתומי האוויר לרכב ופוטר אותם ממס קניה.
· משרדנו הגיש ערעור להנהלת המכס על סיווג שמן זית למאור.
· משרדנו הגיש לרשות המכס השגה על גרעון בגין סיווג של מגני מסך לטלפונים סלולריים.
· משרדנו מייצג יבואנים שנתקלו בבעיות שונות בשחרור מטענים, עקב כניסת חברת שילוח ועמילות מכס שפעלה בשמם, לקשיים כלכליים.
· רשות המכס ויתרה על קנס פיגורים בגירעון שהוצא ליבואן בגין טובין שיובאו בפטור מותנה.
· רשות המכס ביטלה גירעון שהוצא ליבואן בגין סיווג מסננים לסינון או לטיהור מים באמצעות אלקטרו דיאליזה או אוסמוזה הפוכה ששטח עבודתם האפקטיבי עולה על 4 מ"ר.
· הנהלת המכס אישרה יבוא של נעלים משומשות לישראל, וזאת בניגוד לעמדת בית המכס.
בתי משפט
· משרדנו הגיש ערעור לבית המשפט העליון בעניין תביעת הישבון של תעשיין ישראלי אשר ממחזר מתכות ומייצא אותן לחו"ל.
· משרדנו הגיש תביעה משפטית נגד רשות המסים בעניין של סיווג כמוסות דגים.
· משרדנו הגיש תביעה משפטית נגד רשות המסים בעניין של סיווג בסיסים המהווים חלק אינטגרלי ממושבי בטיחות לתינוקות ולילדים בכלי רכב.
· בית המשפט המחוזי בת"א אישר הסדרי הסתלקות בשתי תובענות ייצוגיות שהוגשו נגד לקוח משרדנו, יבואן מזון, ודחה את התביעות אך מבלי שפסק גמול ושכר טרחת עו"ד לתובע הייצוגי ולבא כוחו.
הרצאות, כנסים והופעות בתקשורת
· בית המשפט העליון, בפסק-דינו בע"א 7629/12 אלעד מנחם סויסה ואח' נ' Tommy Hilfiger Licensing ואח' מתאריך 16.11.14 בנושא יבוא מקביל, הפנה למאמרם של עו"ד גיל נדל ועומר וגנר שפורסם בדו ירחון "מיסים" בשנת 2012, בנושא "הנחות פרסום, דמי הפצה ואחריות- וערך טובין".
· עו"ד גיל נדל ייצג יבואן חלקי חילוף לרכב, בדיונים נוספים שהתקיימו בוועדת הכספים של הכנסת בתאריכים 2.12.14 ו-8.12.14, בנושא הטלת מס קניה על חלפים לרכב. בעקבות הייצוג בכנסת פורסם כאמור תיקון לצו הפוטר ממס קניה שסתומי אוויר לרכב.
· עו"ד גיל נדל נטל חלק בכנס של משרדי עורכי דין זרים בישראל, שהתקיים ב-9.12.14 במלון דן בתל-אביב.
· עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 10.12.14 בחברת השילוח ועמילות המכס "קרגו אמרפורד" בנושא תעודות מקור על פי הסכם הסחר שבין ישראל לארה"ב.
· עו"ד גיל נדל נטל חלק ביום עיון בנושא מערכת "שער עולמי", שהתקיים בתאריך 15.12.14 בכפר המכביה.
· בתאריך 17.12.14 התקיים במשרדנו כנס "שולחן עגול" בהשתתפות כ-40 סוכני מכס. הכנס עמד בסימן - תהליכי מכס- איך להתנהל נכון?
· בתאריך 31.12.14 הרצה עו"ד גיל נדל בלשכת המסחר בפני חברי ענף חשמל ואלקטרוניקה, בנושא בנושא חקיקה צרכנית.
עדכוני רגולציה בעולם
· לידיעת המייצאים והמייבאים מארה"ב - החלטת בית המשפט לערעורים בארה"ב עלולה להשפיע מהותית באופן מהותי על כללי סיווג
ביום 16 באוקטובר, קבע בית המשפט לערעורים בארה"ב כי חלק מבגדי נשים אשר מסווגים תחת פרט מכס ספציפי לפי השיטה ההרמונית, יוחרגו מהסיבה שפריטים אלה אינם תואמים לרשימת הדוגמאות של אותו פרט מכס. המיעוט הביע את דאגתו מההחלטה וציין ש"החלטה זו תיצור בלבול מיותר במקרי סיווג בעתיד ורמה גבוהה של אי וודאות בשוק"
המחלוקת הינה סביב סיווג של חולצות אשר כוללות חזיות פנימיות, שכבה פנימית של בד שקצה העליון מחובר לחולצה וקצה התחתון היא גומייה שאינה מחוברת לחולצה המספקת תמיכה לחזה.
המכס האמריקאי סיווג את החולצות בפרט מכס 6109.10 חולצות, גופיות וגופיות אחרות סרוגות, ואילו את החזייה סווג בפרט מכס 6114.30.10 בגדים אחרים, סרוגים או צנורים מסיבים עשויים.
היבואן סיווג את החולצות והחזיות בפרט מכס 6212.90 חזיות, מחוכים קלים, מחוכים,כתפיות, כתפות, ביריות, ופריטים דומים וחלקיהם, אם סרוגים או צנורים או לא. או לחילופין בפרט מכס 6114.20 בגדים אחרים, סרוגים או צנורים מכותנה.
בית המשפט קבע כי דרך קביעת סיווג פריטים אלו הינה דרך השאלה מהן התכונות המאפיינות בגדים אלו ומהן הפונקציות העיקריות שלהן.
בית המשפט ציין כי הפונקציה העיקרית של פריטים בפרט מכס 6212 הינה תמיכה לגוף. בית המשפט הוסיף וקבע שהתכונות שמאפיינות את הבגדים שיובאו הן תמיכה וגם כיסוי לגוף, ומכיוון שאף אחת מתכונות אלה היא התכונה העיקרית, סיווגם לא יהיה תחת פרט מכס 6212.
קביעה זו של בית המשפט עלולה להשפיע על יבואנים ויצואנים ישראלים לארה"ב וממנה, בכל פעם שבה תהיה מחלוקת בשאלת הפונקציה העיקרית של הטובין.
· לידיעת המייצאים והמייבאים מארה"ב - דרישות סימון ליצוא חומרי הדברה מארה"ב
משרד איכות הסביבה בארה"ב שינה את התקנות הנוגעות לסימון מוצרי הדברה והתקנים המיועדים אך ורק ליצוא. לפי התקנות יש לצרף לחומר המיוצא סימון באמצעות הדבקת תווית על אריזת המוצר או באמצעות צירוף מסמכים נלווים לאריזת המוצר, וכל זאת כדי לאפשר לסמן את חומרי ההדברה לפי דרישות המדינות המייבאות. דרישות אלו ייכנסו לתוקף החל מ- 17 בפברואר 2015.
· לידיעת המייצאים והמייבאים מארה"ב - דרישות סימון מוצרי מזון בארה"ב שיפורסמו בין השנים 2015 ו-2016 ייכנסו לתוקף ביום 1.1.2018
מנהל המזון והתרופות האמריקאי קבע שהחל מיום 1 בינואר 2018, ייכנסו לתוקף דרישות סימון מוצרי מזון שעתידות להיות מפורסמות בשנים 2015 ו-2016. מינהל המזון והתרופות האמריקאי מעניק תקופת הסתגלות של שנתיים-שלוש על מנת לאפשר לבעלי העסקים למכור מלאי ישן (עם תוויות קודמות) ולתכנן תוויות חדשות. מנהל המזון והתרופות מציין שפעולה זו אינה מתייחסת לדרישות סימון שפורסמו לפני ה- 1 בינואר 2015 והם ייכנסו לתוקפן בהתאם לתאריך שנקבע בהן.
מינהל המזון והתרופות האמריקאי מבקש את הערות הציבור למועד כניסת דרישות הסימון לתוקף (בשנת 2018), וזאת עד לתאריך 9.2.15.
· לידיעת המייצאים והמייבאים מארה"ב – תקנים חדשים יוטלו על מוצרי טקסטיל, צבעים, דיו ופלסטיק
המשרד להגנת הסביבה הודיע על כוונתו להוציא תקנים חדשים המתייחסים לחומרים רעילים, בכדי לטפל בסיכונים בריאותיים הפוטנציאליים של החומרים הבאים:
o צבע המבוסס על סולפט benzidine – משמש בייצור טקסטיל, צבעים וסוגי דיו.
o Di-n-pentyl phthalate - בשימוש בפלסטיק PVC
o Alkanes - כלור קצר שרשרת המשמש כחומר סיכה תעשייתית
המשרד להגנת הסביבה הודיע כי לפי התקנים החדשים כל עסק שמתכוון לייצר או לייבא את החומרים הבאים, יידרש ליידע את המשרד 90 יום לפני הפעולה על מנת לקבל אישור.
המשרד הודיע כי הוא בוחן אפשרות שייעשה שימוש בצבע בטיחותי יותר מאשר צבע מבוסס סולפט benzidine.
· לידיעת המייצאים והמייבאים מארה"ב - החלטת סיווג של רכיבי התקנים סניטריים בבתי שימוש
בית המשפט האמריקאי לסחר הבינלאומי קבע שרכיבים מסוימים של מכשירים סניטריים בבתי שימוש יסווגו בפרט מכס עולמי 8543.90.88 מכונות ומכשירים חשמליים אחרים ( 2.6% מכס). המדובר בחלקים ומילויים של מוצרים (א) אשר מתיזים (dispense) ריח בבתי שימוש ו- (ב) אשר מעבירים נוזלים לתוך זרם המים של האסלה.
היבואן טען לסיווג בפרט מכס 8424.90.90 מכשירים מכאניים לפיזור (disperse) נוזלים (פטורים ממכס).
בית המשפט דחה את טענת הסיווג של היבואן וקבע שמדובר בפעולה חשמלית אשר נוצרת על ידי התנועה של נויטרונים שמייצרים חשמל ולא בפעולה מכאנית.
עדכוני מכס ורגולציה
