גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

יבוא, יצוא ומה שביניהם

סקירות וחידושים בענייני חוק ומשפט

עו"ד גיל נדל, ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים

 

 

גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015

 

 

מיסי יבוא על תמלוגים: התנהגות הצדדים גוברת על לשון החוזה

בית משפט השלום בירושלים: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי   רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בבתי המשפט

גורם כלכלי מאושר - מעמד המקנה יתרון עסק

טבק מיובא שעבר בישראל תהליך של עיבוד חייב במס קניה נוסף

יסודות הפיקוח על יצוא בטחוני - שלב הרישום והרישוי

הטלת חוב דמי אחסנה או השהייה על סוכן המכס - נקודות להתנהלות נכונה

לא מסרת סחורה במקום המוסכם? הנטל ההוכחתי עובר אליך

מבטח ש"התנדב" לשלם תגמולי ביטוח נכשל בתביעת שיבוב

האם סוכן המכס אחראי לאי השבת המכולה על ידי היבואן?

האם סוכן אנייה אחראי לפצות את המדינה בגין נזק שגרמה האניה?

מה חדש החודש

עדכוני רגולציה בעולם

 

מיסי יבוא על תמלוגים: התנהגות הצדדים גוברת על לשון החוזה

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית משפט השלום בתל-אביב מן הימים האחרונים, שקבע כי תמלוגים ששילם יבואן לבעל סימן מסחר בתחום החשמל והאלקטרוניקה פטורים ממכס.

 

בית המשפט קבע כי על אף שבהסכם בין היבואן ובין בעל המותג ניתנה לבעל המותג הזכות לפקח על תהליך הייצור של המוצרים, הוכח על פי העדויות שהובאו, כי בפועל בעל המותג לא פיקח ולא שלט על תהליך הייצור.

לאור זאת, אימץ בית משפט השלום את פסק-הדין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז בשנת 2013 בנושא דומה – תמלוגים על מוצרי הלבשה, וקבע כי התמלוגים במקרה זה פטורים ממכס.

סיפור המקרה:

חברת סמיקום לקסיס (היבואן) עוסקת ביבוא ושיווק של מוצרי חשמל, אלקטרוניקה, צילום והדמייה דיגיטלית, סוללות ומצברים, ומדיה מגנטית ואופטית.

היבואן שילם לחברת Hyundai מקוריאה תמלוגים בגין הזכות לעשות שימוש בסימן המסחר במכירת המוצרים בישראל. המוצרים לא נרכשו מחברת Hyundai אלא מיצרנים אחרים בסין אשר קיבלו את אישורה של Hyundai.

רשות המכס טענה כי יש להוסיף את התמלוגים לערך הסחורה המיובאת, כך שיש להטיל מכס לא רק על ערך הסחורה, אלא על ערך הסחורה והתמלוגים יחד.

רשות המכס התבססה על סעיף 133(א)(3) לפקודת המכס, הקובע כי יש להוסיף לערך הטובין המיובאים "תמלוגים ודמי רישיון המתייחסים לטובין, שהיבואן חייב בתשלומם, במישרין או בעקיפים, כתנאי למכירת הטובין בישראל על ידו".

היבואן טען כי על פי פסק-הדין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז בשנת 2013 (18199-06-10 מרוידקס מוצרי גלישה (2004) בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל אגף המכס ומע"מ), כאשר בעל סימן המסחר אינו שולט על תהליך הייצור ואינו יכול להביא להפסקת הייצור אצל היצרנים האחרים, התמלוגים אינם חייבים במכס.

 

רשות המכס טענה כי מדובר בפסק-דין שניתן בבית משפט מחוזי והוגש עליו ערעור לבית המשפט העליון, וכי בכל מקרה, בנסיבות תיק זה, מקריאת החוזים שבין הצדדים, לבעל סימן המסחר קיימת שליטה על תהליך הייצור ולכן התמלוגים חייבים במכס.

פסק-הדין:

ראשית, דחה בית המשפט את טענת רשות המכס בנושא הגשת הערעור לבית המשפט העליון בנושא מרוידקס. בית המשפט קבע כי כל עוד קיים פסק-דין שניתן בבית המשפט המחוזי ותוצאתו לא נהפכה, פסק-דין זה מנחה את בית משפט השלום ולא ניתן להתעלם ממנו.

לגופו של עניין, קבע בית המשפט כי למרות שהחוזים שנחתמו בין בעל סימן המסחר לבין היבואן מעניקים, לכאורה, לבעל סימן המסחר שליטה ופיקוח על תהליך הייצור, בפועל, על פי העדויות שהובאו לבית המשפט, הסתבר כי בעל סימן המסחר לא הפעיל את זכותו וכמעט שלא התערב בתהליך הפיקוח על המוצרים, ופיקוחו הסתכם בבקרת איכות.

על אף שהוכח בבית המשפט כי בעל סימן המסחר נדרש לתת אישור לכל משלוח בטרם יצא מפיקוח רשות המכס בסין, לקראת יצוא לישראל, בית המשפט קבע כי מדובר באישור טכני והוכח שבכל המקרים ניתן אישור כזה על ידי בעל סימן המסחר, ולכן הדבר לא מעניק שליטה על תהליך הייצור.

בית המשפט דחה את טענת רשות המכס כי היה על היבואן להביא לעדות נציגים של בעל סימן המסחר. בית המשפט קבע כי ניתן להסתפק בעדויות של היבואן בנסיבות תיק זה.

לאור זאת, קבע בית המשפט כי במקרה הספציפי הנ"ל לא הייתה לבעל סימן המסחר שליטה על תהליך הייצור אצל היצרנים בסין, ולכן דינם של התמלוגים להיות פטורים ממכס.

לפיכך התקבלה תביעת היבואן, הגרעונות בוטלו והמיסים שילם היבואן הושבו לו, בתוספת הוצאות משפט של 17,700 ש"ח.

[ת.א. (שלום תל-אביב) 1979-06-10 סמיקום לקסיס בע"מ נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 10.1.15, השופטת כוכבה לוי. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד שדות. למדינת ישראל- פרקליטות מחוז ת"א-אזרחי].

הערות:

כאמור, בית משפט השלום בתיק סמיקום ביסס את פסק-דינו על פסק-הדין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז בשנת 2013 בתיק דומה (18199-06-10 מרוידקס מוצרי גלישה (2004) בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל אגף המכס ומע"מ), אף שתיק זה עסק בתמלוגים על מוצרי הלבשה.

בשנת 2013 הגישו שני הצדדים (היבואן ורשות המכס) ערעור על פסק-הדין בתיק מרוידקס, והערעור תלוי ועומד בבית המשפט העליון וטרם הוכרע.

לאחר שתינתן החלטת בית המשפט העליון, החלטה זו תהא בגדר תקדים מחייב כלפי בתי המשפט האחרים.

כך, שהמילה האחרונה בתחום זה טרם נאמרה.

 

 

 

*             *             *

 

 

 

בית משפט השלום בירושלים: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי   רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בבתי המשפט

עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

 

בהחלטה שניתנה לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, במסגרת תיק המתנהל על ידי משרדנו, נקבע כי על המכס למסור ליבואן פרוטוקולים של דיונים פנימיים שהתנהלו בארגון המכס העולמי, בעניין סיווג של טובין. המכס התנגד למסירת הפרוטוקולים אך התנגדותו נדחתה בבית המשפט.

 

סיפור המקרה:

 

היבואן ייבא בעבר צגי מחשב בגודל '22/'24 אינץ' בעלי יציאת HDMI, וסיווג אותם בפרט מכס הפטור מתשלום מס (85.28-5190), כצגים המשמשים באופן בלעדי או עיקרי עם מחשב.

 

בשנת 2009 פורסמה הנחייה על ידי המעריך הראשי ביחידת הסיווג הארצית של רשות המכס לפיה סיווג צגים בעלי יציאת HDMI לא יכול להיות בפרט שסווג על ידי היבואן, שכן יציאת HDMI מאפשרת את חיבור הצגים גם למכשירים אחרים שאינם מחשבים כמו DVD, ועל כן יש לסווגם בפרט מכס החייב בתשלום מס (85.28-5990). בעקבות זאת, הוצאה ליבואן הודעת גרעון.

 

היבואן הגיש תביעה נגד רשות המכס בנושא הסיווג, והיא עדיין תלויה ועומדת וטרם הוכרעה.

 

החלטת ארגון המכס העולמי וביטול הנחיית הסיווג:

 

בתאריך 14.12.14, בעוד ההליך שבין היבואן לבין רשות המכס מתנהל, פורסמה הנחיית סיווג חדשה מטעם הנהלת המכס המבטלת את הנחיית הסיווג הראשונה משנת 2009. ביטול ההנחייה נעשה בעקבות עמדת ארגון המכס העולמי שהובעה במסגרת החלטת סיווג צגים בעלי יציאת HDMI (החלטת מועצת בריסל מישיבה מס' 54 מחודש ספטמבר 2014 Classification decisions – 54th session – September), שם נקבע כי פרט המכס הנכון הוא לפי טענת היבואן.

 

ברגע שנודע ליבואן כי ארגון המכס העולמי הביע עמדה רשמית בעניין סיווג הצגים, פנה היבואן למכס וביקש לקבל את הפרוטוקולים של הדיונים שהתנהלו בעניין אותה החלטת סיווג של ארגון המכס העולמי. המכס התנגד למסירת הפרוטוקולים, ועל כן פנה היבואן לבית המשפט בבקשה להורות למכס למסור לו את המסמכים.

 

הבקשה לקבלת הפרוטוקולים:

 

היבואן טען כי המסמכים הינם חומר בעל ערך רב וחשיבות רבה לצורך הוכחת עמדת הסיווג שלו.

עוד טען היבואן כי גילוי ועיון במסמכים הרלוונטיים לניהול ההליך, מעבר לכך שמאפשר לכל צד להוכיח את טענותיו, מסייע בידו של בית המשפט להגיע לחקר האמת, שכן הוא מביא למצב בו הצדדים מתנהלים ב"קלפים גלויים".

 

רשות המכס התנגדה למסירת המסמכים בטענה שמדובר בבקשת סרק מאחר והמסמכים אינם רלוונטיים לניהול התביעה. רשות המכס טענה כי התביעה עוסקת ביבוא שהתרחש בעבר, בעוד החלטת המכס העולמי מתייחסת לפני הדברים בשנת 2014, קרי המצב הנוכחי.

כמו כן, טענה רשות המכס כי מדובר במסמכים שאינם בשליטתה, אלא של ארגון המכס העולמי, ועל כן על היבואן לפנות בעצמו לארגון המכס העולמי ולבקש את קבלת המסמכים.

 

היבואן טען כי אין באפשרותו לקבל לידיו את הפרוטוקולים של ארגון המכס העולמי בעצמו, וכי אפשרות זו נתונה רק לרשות המכס. היבואן אף ציין כי במקרים אחרים בהם פנתה רשות המכס לארגון המכס העולמי, הוא נעתר לבקשתה ואפשר את העיון במסמכים.

 

 

החלטת בית המשפט:

 

בית המשפט קיבל את עמדת היבואן והורה לרשות המכס למסור את המסמכים ליבואן לצורך עיון בהם.

 

בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהליך צריך להתנהל בקלפים גלויים, תוך הבטחת הגינות ומניעת הפתעות במהלכו, ואפשרות של ירידה לחקר האמת במסגרת הדיון המשפטי.

 

לעניין מידת הרלוונטיות של המסמכים, נקבע כי אין צורך להוכיח רמה וודאית של רלוונטיות המסמכים, אלא די בכך שעשויה להיות רלוונטיות בכדי לאפשר את העיון.

 

לחילופין, קבע בית המשפט כי אם רשות המכס עומדת על סירובה למסור את המסמכים, עליה להגיש תצהיר שיפרט מדוע היא מסרבת למסור מסמכים, את מספר הישיבות שהתקיימו בארגון המכס העולמי ואת תוכן ההחלטה שהתקבלה בכל אחת מהן, והעניק ליבואן את האפשרות לחקור את נציג המכס על תצהיר זה.

 

[ת"א (שלום י-ם) 57133-11-12 ח.י. אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ נ' מדינת ישראל – רשות המסים – אגף המכס והמע"מ, החלטה של כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, מתאריך 12.1.15. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד גיל נדל, שירית נקר ואור כהן-ששון ממשרדנו. לרשות המסים- עו"ד אורי סירוטה מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)].

 

 

 

 

*             *             *

 

גורם כלכלי מאושר - מעמד המקנה יתרון עסק

שירית נקר, עו"ד

 

לחברות, ארגונים ולכל גורם עסקי, יש אפשרות לפנות להנהלת רשות המסים בבקשה להיות גורם כלכלי מאושר (AEO -Authorized Economic Operator), מעמד אשר מקנה להם יתרון עסקי ועדיפות בטיפול במשלוחיהם ומטעניהם במהלך פעילות היצוא/יבוא/שיגור שהם מבצעים בנמלים. יחד עם זאת, מעטים הם הגורמים העסקיים אשר קיבלו עד היום מעמד של גורם כללי מאושר. מדוע כדאי להיות גורם כלכלי מאושר, למה דווקא עכשיו ואיך עושים זאת? לכך נתייחס במאמר זה.

 

מה הוא בעצם גורם כלכלי מאושר?

 

תכנית גורם כלכלי מאושר הינה תכנית וולונטרית לאבטחת שרשרת הסחר הבינלאומית אשר אומצה, בשנת 2005, על ידי מכס ישראל ומנוהלת ע"י מינהל המכס .התכנית מבוססת על מסמך מסגרת ה- SAFE של ארגון המכס העולמי ובבסיסה סטנדרטים אחידים לאבטחת שרשרת האספקה הבינלאומית וכן, עקרון השותפות מרצון. כלומר, גורמים עסקיים  אשר יהיו מוכנים לאמץ את מסגרת הסטנדרטים שנקבעו בתכנית יתרמו לשיפור אבטחת שרשרת האספקה הגלובלית ויזכו להקלות על הבירוקרטיה בתהליכי יבוא ויצוא בין המדינות לגופים עסקיים, הן בישראל והן במדינות נוספות עמן תחתום ישראל על הסכמי הכרה הדדית. בין ההקלות בתהליך הסחר שגורם כלכלי מאושר נהנה מהם ניתן למנות הפחתה והקלה בבדיקות מכס, יישום תהליך התרה מוקדמת (בדיקת מסמכים לפני הגעת טובין), תהליכים ללא ניירת וחתימה אלקטרונית, איש קשר במינהל המכס, פטור מתצהיר יבואן ועוד.

 

למה כדאי להיות מאושר עכשיו?

 

בחודש יוני האחרון, בנוסף להקלות שמקנה עצם קבלת האישור של גורם כלכלי מאושר מול רשות המכס בישראל, נחתם הסכם להכרה הדדית בגורם כלכלי מאושר בין ישראל לבין ארה"ב, הכרה שמפחיתה את הצורך בבדיקות מכס שונות עבור הגורם הכלכלי המאושר במעבר סחורות בין המדינות. היות והיצוא לארה"ב מהווה כרבע מכלל היצוא של ישראל, להכרה הדדית זו חשיבות רבה לקידום יצוא התוצרת הישראלית. יש לציין כי לישראל הסכם להכרה הדדית גם עם טיוואן, בעתיד הקרוב יחתם הסכם עם דרום קוריאה והיד עוד נטויה.

 

מי זכאי להיות מאושר?

 

זכאי להיות גורם כלכלי מאושר כל גורם עסקי בעל איתנות פיננסית שנבדק על ידי רשות המכס ואושר, יחד עם כל שרשרת האספקה שלו (מפעילי מחסנים רשויים, סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, מובילים, נמלים וכו'), כי הוא עומד בקריטריונים שנקבעו לתכנית.

 

מה נדרש כדי להיות מאושר?

 

הקריטריונים והדרך להיות גורם כלכלי מאושר אינם פשוטים, והם כרוכים בעמידה בלא מעט דרישות קפדניות ובחינות של תהליכי שרשרת האספקה של הארגון. בשל מורכבות התהליך והדרישות ניתן למצוא כיום חברות ייעודיות אשר מציעות סיוע לחברות וארגונים אשר מבקשים להצטרף לתכנית זו. נכון להיום, כפי שמפורסם באתר רשות המסים, אושרו כגורם כלכלי מאושר 15 גורמים ב"חוליית היצואנים יבואנים" וביניהן אפלייד מטריאלס ישראל, אינטל, טבע, ישקר, תרכובות ברום וסימנס ישראל, 4 גורמים ב"חוליית סוכני המכס", 2 גורמים  ב"חוליית מסופי מטען אוירי" וגורם אחד ב"חוליית נמלי הים".

 

על מנת להתקבל לתוכנית על היצואן הישראלי להוכיח כי ניתן לסמוך עליו חוקית, כלכלית וביטחונית.

תהליך הקבלה להכרה כגורם כלכלי מאושר מתחיל עם הגשת בקשה למינהל רשות המסים אליה יש לצרף את המסמכים הבאים:

 

·     פרופיל חברה

 

·     מסמכים התומכים בקיומה מערכת ממוחשבת לניהול רשומות מסחריות כגון ISO9001

 

·     אישור ניהול ספרים תקין מאת רו"ח (לא אישור של רשות המסים)

 

·     במקרה של תאגיד, אישור עו"ד/רו"ח לגבי מורשי חתימה ואנשי קשר מטעם התאגיד, בהתאם להחלטת התאגיד שהתקבלה כדין

 

כמו כן, יש לתת מענה לשאלון עסקי המורכב מרובדים שונים: עסקי, טכנולוגי, לוגיסטי, תרגול והדרכות. על היצואן לענות על שאלות כגון:

 

·     האם החברה ו/או נושאי משרה הורשעו בשלוש השנים האחרונות, האם הוגש כנגד החברה ו/או נושאי משרה כתב אישום והאם נפתחה כנגד החברה ו/או כנגד בעל המניות העיקרי ו/או כנגד חבר בדירקטוריון חקירה פלילית.

 

·     האם בשלוש השנים האחרונות נפסלו ספרי החברה ע"י גורם ברשות המיסים או בית משפט.

 

·     באיזו מערכת ממוחשבת משתמשת החברה לניהול הרשומות המסחריות, והאם ישנם נהלים המבטיחים כי המידע ברשומות הוא קריא, שלם, מדויק ומוגן מפני אובדן או חילופי מידע שגוי והאם לרשויות המס יש נגישות פשוטה למאגר המידע.

 

·     האם לחברה ישנה תכנית מוגדרת להתאוששות מאסון (CBP\DRP) והאם היא מחזיקה בתקן מוכר לכך, כמה זמן נדרש להפעלה מחדש של הפעילות העסקית ( RTO ) של הארגון וכפועל יוצא גם הפעלת מערכות המחשוב, אלו נתונים הארגון מגבה באופן שוטף ובאיזו תדירות, האם קיים אתר חלופי, האם ישנה התייחסות לקביעה מראש של צוות עובדים אשר ישמש כצוות כונן עם כניסה למצב של אסון והתאוששות ממצב זה, האם ישנה תכנית תרגולים להתאוששות ממצב אסון ועוד.

 

אם נמצא שהיצואן עומד בקריטריונים אלו, הוא עובר להמשך טיפול באגף הביטחון ברשות המיסים, לבדיקת העמידה בקריטריונים ביטחוניים. בדיקת העמידה בקריטריונים ביטחוניים כוללת בחינה מקיפה של נהלי ואמצעי הביטחון המיושמים לאורך כל שרשרת ההספקה של היצואן (בנקודות הייצור, האחסנה, ההעמסה ותהליך השינוע של המטענים). הקריטריונים הכלליים הנבחנים אצל הגורם העסקי הם:

 

1. מדיניות ומחויבות ההנהלה לנושאי ביטחון – בהקשר זה נבדק, בין היתר, כי הנהלת החברה מכירה בחשיבות ביטחון שרשרת ההספקה ועליה להיות מעורבת בקידום ויישום של הנחיות ונהלים בכל הנוגע לאבטחת שרשרת ההספקה של החברה. על הנהלת החברה לקבוע, לקדם ולהפיץ תקנות, נהלים וחוקים המתבססים על הקריטריונים הביטחוניים בתכנית הגורם הכלכלי המאושר. כמו כן, יש צורך כי יהא קב"ט / ממונה ביטחון האחראי על הביטחון בחברה.

 

2. ניתוח, הערכת וניהול סיכונים – על היצואן לקיים ולתעד תהליכי הערכת, ניתוח וניהול הסיכונים הכוללים סיכוני ביטחון בשרשרת ההספקה של החברה. תהליכים אלו נדרשים על מנת לקבוע מהם האיומים הפוטנציאלים הנשקפים לארגון ולשרשרת ההספקה שלו, מהי מידת הנזק הנשקפת מהם ומהם דרכי המניעה וההתמודדות עימם.

 

3. אבטחת שותפי הסחר (נותני שירות) – יצואן המאושר בתכנית "גורם כלכלי מאושר", צריך לעבוד בשיתוף פעולה עם השותפים העסקיים שלו ולהשיג את מחויבותם להגברת אמצעי האבטחה שלהם (ע"י היותם מאושרים בתכנית ה- AEO או עומדים בסטנדרטים של ה- AEO או קבלת אישור מהם כי עומדים בסט דרישות ביטחוניות המתבססות על הקריטריונים של תכנית ה- AEO), על מנת לחזק את ביטחון שרשרת ההספקה הבינלאומית של היצואן. לצורך כך על היצואן, בין היתר, לקיים ולתעד תהליך ונהלים לבחירת שותף עסקי/ ספק חדש, התהליך והנהלים הללו חייבים לכלול דרישות תפעוליות וביטחוניות ולהתבסס על ניהול סיכונים.

 

4. תהליך גיוס עובדים ובדיקות רקע למועמדים – על היצואן ליישם תהליך גיוס המכיל מספר פרמטרים של בדיקות) בדיקת היסטוריה תעסוקתית, מבחן מהימנות, מבחני הערכה ועוד, המבוסס על נוהל סדור המגדיר את מעגל ההעסקה החל מקליטת העובד עד סיום העסקתו בחברה.

 

5. אבטחה פיזית – על היצואן ליישם תכנית אבטחה למניעת ניסיונות של גרימת נזק לחברה, לרכושה ולעובדיה. תכנית זו מתבטאת ביישום קריטריונים בקשר לגדר, לתאורה, לשערים ולדלתות, להתקני נעילה ובקרה, לחניה, לעמידות המבנה, למערכת גילוי פריצה ומצלמות אבטחה.

 

6. בקרת גישה/ כניסה - בקרת גישה/ כניסה - הליך בקרת הכניסה לשטח החברה חייב להיות מפוקח ומבוקר על מנת למנוע גישה לא מורשית למתקני החברה (הן מבחוץ והן מבפנים). כך, למשל, נדרשת בכל כניסה מערכת בקרת כניסה לזיהוי חיובי של העובד בעלת יכולת לשמירת נתונים.

 

7. בטחון מכולות ומטענים (יצור, אריזה, אחסון, הובלה) – על היצואן לקבוע נהלים ואמצעי ביטחון כדי לסייע לאבטחתם ושלמותם של המטענים והמכולות לאורך שרשרת ההספקה של החברה. כך, למשל, על היצואן לקבוע וליישם נהלי ביטחון בתהליכים הלוגיסטיים והתפעוליים בשרשרת ההספקה של החברה (ייצור, אריזה, אחסנה, הובלה, קבלת והוצאת מטענים) ועל האזור התפעולי בחברה (רציפי הטענה ופריקה, אזורי אחסון מטענים ומכולות, מתחם הייצור) להיות מפוקח ומאובטח על מנת למנוע גישה בלתי מורשית לטובין.

 

8. הדרכות ביטחון ­­- על הנהלת החברה ליצור מודעות אצל העובדים לאיומים וסיכונים בשרשרת הסחר של החברה ולהביא לידי ביטוי את נושא הביטחון באמצעות הדרכות ייעודיות ותרגילים תקופתיים באמצעות תכנית הדרכה שנתית.לעובדים אשר תכלול נושאים כגון מדיניות הביטחון בחברה, אבטחת מידע/ IT, סיכונים פוטנציאלים בכל נקודה בשרשרת הסחר של החברה ועוד.

 

9. אבטחת מידע/ IT – על היצואן לפעול ליישום תהליך גיוס למועמדים המכיל מספר פרמטרים של בדיקות (בדיקת היסטוריה תעסוקתית, מבחן מהימנות, מבחני הערכה ועוד..), אשר יתבצע על פי נוהל סדור המגדיר את מעגל ההעסקה החל מקליטת העובד עד סיום העסקתו בחברה. כמו כן, על היצואן  לפעול על מנת לאבטח את מאגרי המידע שלו הכוללים מידע אישי, עסקי וביטחוני על ידי שימוש במערכות/ תוכנות לזיהוי, ניטור ומניעת ניסיונות חדירה ושימוש לרעה במערכות המחשב והמידע (הן מגורמים פנימיים והן מחיצוניים) ולשמור על אמינות ושלמות המידע (פיזי ואלקטרוני) ופיתוח וקיום נהלים לאבטחת מידע  ולגיבוי ושחזור הנתונים והמידע שברשותו.

 

בסיום תהליך הביקורת המורכב המתואר לעיל ותוך 60 יום, ניתנת תשובת הנהלת המכס ליצואן, האם הוא קיבל את האישור המיוחל להיותו גורם כלכלי מאושר או לאו. אישור על היות יצואן גורם כלכלי מאושר ניתן לשנה אחת בלבד, והוא ניתן להארכה בכפוף לבדיקה חוזרת.

 

 

 

 

*             *             * 

טבק מיובא שעבר בישראל תהליך של עיבוד חייב במס קניה נוסף

עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך

בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית משפט המחוזי בירושלים, שקבע כי טבק מיובא שנוספו לו בישראל חומרי טעם וריח חייב במס קניה נוסף לפי חוק מס קניה בגין פעולת המכירה בישראל, נוכח העובדה שהוספת חומרים אלו נחשבת כ"פעולת ייצור".

היבואן שילם מס קניה על הטבק המיובא בעת היבוא, וטען כי בכך יצא ידי חובתו, וכי הוא פטור מתשלום מס קניה נוסף בעת המכירה (עם קיזוז המס ששולם ביבוא), אך בית המשפט דחה את הטענה וחייב אותו במס הנוסף בגין המכירה.

סיפור המקרה:

חברת טבק אבו גוש בע"מ (היבואן) עוסקת ביבוא טבק ומכירתו החל משנת 2007.

היבואן ייבא מירדן בשנים 2008-2011 28 טון טבק, ושילם מס קניה בעת היבוא בסך של 50 ש"ח לק"ג.

היבואן טען כי הטבק המיובא היה מוכן לעישון אך בהתאם לדרישה הצרכנית המקומית, היבואן פעל לשם התאמת טעם הטבק ללקוחותיו והוסיף חומרי טעם וריח שלא שינו את מהות הטבק המיובא ולא העלו את משקל הטבק, שכן אף בסיום התהליך הטבק עבר סינון ושיעור הפחת של הטבק היה כזה שמשקלו הסופי של הטבק היה נמוך מהמשקל ההתחלתי.

לחילופין, טען היבואן כי הוא זכאי לפטור מדרישת התשלום מכח סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם בחסר או ביתר), התשכ"ח-1968 משום שנהג בתום לב, לא ידע ולא היה יכול לדעת על החסר ולא כלל את החסר במחיר הטובין.

רשות המסים טענה כי הפעולות שביצע היבואן בטבק המיובא היו פעולות ייצור שכללו בין היתר, ערבוב הטבק עם גליצרין, ייצור סירופ מסוכר ומים, קירורו והוספתו לטבק וכן הוספת חומרי טעם וריח, ניקוז וסינון הנוזלים העודפים, אריזה והדבקת מדבקות. לפי בדיקה שבוצעה בטבק, עלה כי משקל הטבק הגולמי היווה 36% ממשקל המוצר הסופי ומשקל התבלינים היה 64%.

 

רשות המסים טענה כי היבואן חייב בתשלום מס קניה נוסף בשל המכירה (לאחר קיזוז המס ביבוא) משום שהפעולות שבוצעו בישראל נחשבות כ"פעולות ייצור" לצורך חוק מס קניה. סכום מס הקניה שנדרש עמד על סך של 827,032 ש"ח לתקופה שבין 2008-2011.

פסק-הדין:

השאלה העיקרית שהייתה שנויה במחלוקת בין הצדדים, היא האם היבואן ביצע "פעולת ייצור" בישראל על הטבק המיובא, או שמא רק השביח את הטובין.

"ייצור" הוגדר בסעיף 1 לחוק כך: "לרבות כל פעולה שבמהלך הייצור ובכלל זה הרכבת חלקים וכן כל פעולת השבחה ששר האוצר קבע אותה בצו כפעולת ייצור לעניין חוק זה".

היבואן התבסס על פסק הדין בעניין מאהר (ת"א (שלום-י-ם) 6164/06 מאהר נ' מדינת ישראל, רשות המסים (פורסם בנבו, 20.5.08)) שם נקבע כי הוספת מים לטבק אינה מהווה פעולת "ייצור".

בית המשפט אבחן מקרה זה לעומת המקרה הנוכחי וקבע כי פעולה פשוטה של הוספת מים לטבק לצורך העישון בנרגילה לא נחשבת כפעולת ייצור, אך בענייננו בוצעו פעולות רבות נוספות, וביניהן- ערבוב הטבק עם גליצרין, ייצור סירופ מסוכר ומים, קירורו והוספתו לטבק וכן הוספת חומרי טעם וריח, ניקוז וסינון הנוזלים העודפים, אריזה והדבקת מדבקות.

לאור האמור לעיל, קבע בית המשפט כי הפעולה שבוצעה בישראל על הטבק המיובא נחשבת כ"פעולת ייצור", ולכן נדחה הערעור, והיבואן חויב בתשלום הוצאות בסך של 50,000 ש"ח.

 

[ע.מ. (מחוזי ירושלים) 3463-09-12 טבק אבו גוש בע"מ נ' מדינת ישראל – רשות המסים, פסק-דין מיום 11.1.15, השופט דוד מינץ. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד חיים חרוב, היאם אבו-גוש ועודד אפיק. למדינת ישראל- עו"ד יעקב פונקלשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים].

 

 

[ת"א (שלום י-ם) 57133-11-12 ח.י. אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ נ' מדינת ישראל – רשות המסים – אגף המכס והמע"מ, החלטה של כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, מתאריך 12.1.15. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד גיל נדל, שירית נקר ואור כהן-ששון ממשרדנו. לרשות המסים- עו"ד אורי סירוטה מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)].

 

 

 

 

*             *             *

 

יסודות הפיקוח על יצוא בטחוני - שלב הרישום והרישוי

עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

 

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

 

מאמר זה יעסוק בפרוצדורה הנוגעת לשלב הרישום והרישוי של יצוא ציוד בטחוני.

 

בנקודה זו חשוב להדגיש כי רק אם פעילותו של היצואן נכנסת לאחת ההגדרות של "יצוא בטחוני", רק אז  יידרש היצואן לבצע רישום ורישוי. במקרה של ספק, מומלץ להתייעץ עם מומחה שכן אם לא מדובר בפעילות שחייבת רישוי, הדבר יחסוך ליצואן זמן, מאמץ וכסף, ובאם מדובר בפעולה שחייבת רישוי, היעדר רישוי עשוי להביא לביצוע עבירה פלילית שהעונש בגינה הינו קנס גבוה ואף מאסר.

 

בתחילת התהליך, נדרש היצואן להירשם במרשם היצוא הביטחוני. רק לאחר רישומו, יתאפשר לאותו יצואן לרשום טובין שונים אותם בכוונתו לשווק ולייצא, ועבורם יונפק לו רישיון היצוא הנדרש.

 

נפרט על כל תהליך רישום בנפרד.

 

א.  רישום היצואן במרשם אגף הפיקוח על היצוא הבטחוני

 

הגוף המנהל את המרשם הינו אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני ("אפ"י"), ואליו יש להגיש את הבקשה לרישום.

 

אפ"י מוסמך לבחון את זהות היצואן,  קיומו או היעדרו של עבר פלילי, מוסמך לבצע בדיקה בטחונית וכן צפוי לברר את עמידתו בהוראות חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 ("החוק"). כמו כן יידרש היצואן למסור הצהרה בעניין בריאותו הנפשית ושימוש בסמים.

 

הבקשה תוגש בצירוף תצהיר מטעם המבקש לגבי נכונות פרטי הבקשה, אשר יאומת בפני עורך-דין.

 

על היצואן לחדש את הרישום במרשם, במידה והוא ממשיך לעסוק בתחום היצוא הבטחוני, אחת ל- 5 שנים, אלא אם כן נקבעה תקופה שונה על ידי הממונה על המרשם.

 

מינוי ממונה תאגיד בתחום הפיקוח על יצוא בטחוני:

 

על פי תקנות הפיקוח על יצוא בטחוני (רשיונות), התשס"ח-2008 ("התקנות"), כאשר היצואן המבקש להירשם הינו תאגיד, התאגיד צריך למנות עובד במשרה בכירה (עובד שכפוף ישירות למנכ"ל התאגיד) שיהא הגורם שיתנהל באופן שוטף מול אפ"י. הממונה מטעם התאגיד צריך להיות מוסכם על דעתו של אפ"י ויירשם יחד עם התאגיד במרשם היצוא הבטחוני. הממונה מטעם החברה יחויב לעבור הדרכות שונות במשך שנה מיום הרישום, על פי הוראות אפ"י, כתנאי לרישום.

 

תפקידי הממונה מטעם התאגיד כוללים את כל הקשור למישור ההתנהלות בתחום היצוא הבטחוני, ובתוך כך, יידרש אותו ממונה בתאגיד:

 

·     להכיר את החקיקה בתחום הפיקוח על היצוא הבטחוני ולשמש כגורם האחראי בתחום זה בתאגיד;

·     להיות איש הקשר מטעם התאגיד בהתנהלות מול אפ"י;

·     לחתום כבעל סמכות חתימה מטעם ההנהלה על בקשות לרשיונות;

·     לבצע בקרה על התנהלות החברה בתחום הייצוא הבטחוני;

·     להיות אחראי על כתיבה וביצוע של נהלים פנימיים בנושאי פיקוח על היצוא הבטחוני, בתאגיד שבו הוא ממונה;

·     להיות אחראי  ולתעד ולשמור מידע המתייחס לעסקאות היצוא הבטחוני וטובין דו-שימושיים, שביצע התאגיד.

 

ב.   רישום מוצר

 

לאחר שנרשם היצואן במרשם, עליו לבצע רישום עבור כל מוצר אותו מתכוון לשווק ולייצא. בדומה לרישום היצואן, בקשה לרישום מוצר מוגשת לאפ"י.

 

לבקשה לרישום מוצר חדש יש לצרף מסמך אודות המפרט הטכני של המוצר, שיכיל את מירב הפרטים לגבי המוצר: שם המוצר, תמונות המוצר, שמות מסחריים או כינויים נוספים בהם המוצר מוכר בשוק, תיאור טכני ופונקציונאלי של המוצר (כולל מפרט ביצועים מערכתי ותת-מערכתי), פירוט של תכולת המוצר והמקור (יצרן/יבואן), שימושים פוטנציאליים של המוצר וכן תיוג של המוצר ל"מוצר אב" ו"מוצרי בן". חשוב להבהיר כי אפ"י מקפיד על נושא זה, וכי מסמך המפרט הטכני חייב להיות מבואר. בקשה אליה צורף מסמך מפרט טכני לקוני- תידחה, גם אם מדובר במוצר פשוט.

 

חשוב לציין כי כאשר ישנה גרסה חדשה של מוצר שנרשם זה מכבר, שהינה בעלת תכונות חדשות / נוספות / משופרות, יש להגיש מסמך מפרט טכני חדש המתאר את המוצר הרשום לצורך חידוש הרישום. מדובר בהוראה חשובה ביותר, שכן פעמים רבות מחליט היצרן לשדרג, לשפר או לשנות חלק מתכונות המוצר – במקרה שכזה יהיה עליו להגיש מסמך מפרט טכני חדש עבור המוצר תוך דגש על פירוט התכונות/חלקים שהשתנו במוצר החדש לעומת  המוצר הקודם.

 

בדומה לכך, לעיתים מספר מוצרים שרשומים כמוצרים נפרדים במרשם אפ"י, מאוחדים למערכת אחת; במקרה כזה, למרות שלא נעשה כל שינוי בכל אחד מהמוצרים בנפרד, יידרש היצואן להגיש מסמך מפרט טכני לגבי המערכת "החדשה" לכאורה, שנוצרה כתוצאה מאיחוד המוצרים הרשומים.

 

למאמרים קודמים שלנו בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני, לחצו על הקישורים הבאים:

 

·     יסודות הפיקוח על היצוא הביטחוני

 

·     העיסוק באמצעי הצפנה

 

 

 

*             *             *

 

הטלת חוב דמי אחסנה או השהייה על סוכן המכס - נקודות להתנהלות נכונה

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, עו"ד מורן עוז

 

סוכני מכס, כחלק שגרתי מעבודתם, מייצגים את היבואנים מול רשות המכס. לצד הייצוג מול רשות המכס, פועל סוכן המכס כנציגו של היבואן / היצואן מול גופים אחרים: מול סוכני אוניה (למשל: פדיית פקודת מסירה), מסופים ומחסנים (למשל: הכנסת סחורה לאחסנה), מובילים יבשתיים, ועוד. פעולות אלו אינן טכניות בלבד, אלא בעלות אופי משפטי, שכן לרוב סוכן המכס מתחייב לשלם חיובים כספיים בשם היבואן - תשלומי דמי אחסנה, השהיות, ועוד.

 

פעמים רבות, נותר חוב של היבואן/היצואן לצדדים שלישיים, כמו דמי אחסנה או דמי השהיית מכולה, ואותם צדדים שלישיים פונים לסוכן המכס ומבקשים שהוא יפרע את החוב, ובמידה והחוב לא נפרע- מגישים תביעה משפטית נגד סוכן המכס.

 

האם ניתן במצב כזה לחייב את סוכן המכס בחוב דמי האחסנה או ההשהייה?

והאם מוצדק לחייב את סוכן המכס בחוב זה?

 

בנושא דמי אחסנה, סוכני מכס נוהגים להתגונן בטענה כי שימשו כמתווכים בין הלקוח למחסן, בלבד, וכי תפקידם התמצה בפעולות עמילות מכס. האם טענת הגנה מסוג זה עשויה להתקבל?

 

שאלה זו נדונה בפסיקה מספר פעמים, ואנו ננסה לרכז את עיקרי הדברים ולהביא בסופם נקודות להתנהלות נדונה של סוכן מכס בנושא זה.

 

1.מקרה שנדון לאחרונה בו סוכן המכס הצליח "למזער נזקים"

 

במקרה שהוכרע בנובמבר האחרון, סוכן מכס פעל מול מחסני הערובה לצורך אחסנת קטנועים שיובאו ע"י יבואן עזתי, אך לא נחתם בין הצדדים הסכם בכתב.

 

התשלום עבור שירותי האחסנה הועבר למחסני הערובה ישירות על ידי סוכן המכס, למעט תשלום אחד אשר הועבר ישירות על ידי היבואן.

 

לאחר תקופה מסוימת, חדל סוכן המכס מלהעביר למחסני הערובה תשלום עבור האחסנה, ובסופו של יום, הטובין הוכרזו כסב"ן (סחורה בלתי נדרשת), הועמדו למכירה על ידי רשות המכס ולבסוף הושמדו.

 

נותר חוב אחסנה של כ-275,000 ש"ח, ומחסן הערובה תבע את סוכן המכס וביקש לחייבו בתשלום דמי האחסנה.

 

סוכן המכס התגונן בטענה שההתקשרות עם מחסני הערובה נעשתה בשם היבואן, וכי סוכן המכס עוסק במתן שירותי עמילות מכס בלבד, ואין הוא אחראי על אחסון הסחורות או על התשלום בעבור האחסון.

 

בית המשפט קבע כי על פי התנהגות הצדדים, הוכחה התקשרות ישירה בין סוכן המכס למחסן, ודחה את טענת סוכן המכס כאילו ההתקשרות הייתה בין היבואן למחסן.

 

בית המשפט קבע כי מדובר למעשה בלקוח משותף של שני הצדדים, כאשר הצדדים לא התייחסו באף שלב בהתקשרות ביניהם לאפשרות שהיבואן לא ישלם את חלקו ולכן אין להטיל את עיקר הנזק על צד אחד.

בית המשפט מתח ביקורת על שני הצדדים על כך שעבדו עם לקוח מהרשות הפלסטינית והיו מודעים לסיכון שלא ישולמו דמי אחסנה, אך שניהם בחרו שלא לדרוש ערבויות.

 

מסיבות אלה, סוכן המכס חויב ב-40% מדמי האחסנה.

[ת.א. (שלום הרצליה) 615-02-11 השופטת חנה קלוגמן.  פסק דין מיום 26.11.14]

 

2.מקרה שבו התנהגות סוכן המכס עמדה בעוכריו

 

במקרה אחר שנדון על ידי בית המשפט השלום תל אביב נקבע כי יתכנו מקרים בהם סוכן המכס משמש כמתווך בלבד בין היבואן לבין מחסן הערובה, דבר אשר משליך על חבותו, אך הכול תלוי בנסיבות.

 

במקרה זה, קבע בית המשפט כי הצעת המחיר נשלחה לסוכן המכס, הוחזרה על ידו חתומה, ובהמשך סוכן המכס אף שילם חשבוניות ראשונות. על פי בית המשפט, כל אלו מפריכים את טענת סוכן המכס כי שימש כמתווך בלבד.

 

בית המשפט דחה את טענת סוכן המכס כי הוסכם בינו לבין מחסן הערובה כי בהיעדר תשלום מצד היבואן, סוכן המכס אינו חייב בתשלום למחסן.

 

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את התנגדות סוכן המכס ואישר את המשך ביצוע התביעה בהוצאה לפועל. [ת.ת. 1843-08-10, החלטה מיום 5.10.10].

 

3.חתימה על חוזה מול המחסן- נזקפה לחובת סוכן המכס

 

במקרה נוסף שעלה לדיון בבית משפט השלום ברחובות, נקבע כי חוזה האחסנה נכרת ישירות בין חברת השילוח ועמילות המכס לבין מחסן הקירור, והדבר עמדה בעוכריה והביא לקבלת התביעה כנגדה, כאשר חוב האחסנה עמד על 85,000 ש"ח.

[ת.א. (שלום רחובות) 1953-09 השופטת עיריה מרדכי, פסק-דין מיום 16.5.12[.

 

4.ללא הסכם בכתב- לא ניתן לחייב סוכן מכס בדמי השהיית מכולה

 

במקרה שעלה לדיון והוכרע בשנת 2007, נדחתה תביעת משלח בינלאומי נגד סוכן מכס לתשלום דמי השהיית מכולה, שלא שולמו על ידי היבואן.

בית המשפט קבע כי למרות שסוכן המכס חתם על כתב התחייבות, כתב ההתחייבות לא הוגבל בסכום ולכן הוא אינו מפורט מספיק כדי לאפשר לחייב את סוכן המכס בדמי השהייה.

בנוסף, קבע בית המשפט כי גם אם שטר המטען הוסב לטובת סוכן המכס, הדבר מקנה לו חזקה בטובין (ולא בעלות) ולכן לא ניתן לחייב אותו בדמי השהייה בהיעדר הסכם מפורש בכתב.

 

בשונה ממקרים אחרים, במקרה זה היעדרו של הסכם בכתב דווקא פעל לטובת סוכן המכס ולא לחובתו.

 

[ת.א. (שלום חיפה) 17588/05 (7.3.07)]

 

5.הסיכונים העומדים בפני סוכן המכס, והדרך להימנע מהם או לפחות למזער אותם

 

ראשית, חשוב לזכור כי סוכן מכס מקבל בדרך כלל עמלה של מאות ש"ח לכל תיק, בעוד שחוב דמי אחסנה, לצורך הדוגמא, עשוי להגיע גם לסכום של עשרות אלפי שקלים. לפיכך, הסיכון שבפניו עומד סוכן המכס בקשר לחיוב בתשלום דמי אחסנה, הוא סיכון גבוה ביחס להיקף פעילותו.

 

אמנם, גם אם בית המשפט מחייב את סוכן המכס בחוב דמי אחסנה, רשאי סוכן המכס להגיש תביעת צד ג' נגד הלקוח ולדרוש שהוא יישא בחוב, ואולם פעמים רבות מדובר בלקוח שנקלע לחובות כספיים או שלא ניתן לאכוף נגדו את פסק-הדין, ולכן החוב מוטל בסופו של דבר על סוכן המכס.

 

6. לאור זאת, כיצד יתנהל סוכן המכס בצורה נכונה בנושא דמי אחסנה?

 

הבעייתיות בנושא זה נוצרת בעיקר כאשר אין בין הצדדים המעורבים- היבואן/יצואן, סוכן המכס והמחסן- הסכם בכתב. במצב כזה נדרש בית המשפט לפרש, בדיעבד, מה הייתה הסכמת הצדדים וזאת כאשר לא קיים הסכם בכתב, ולכן נעזר בית המשפט באופן שבו התנהגו הצדדים לאורך השנים, ובמבחנים נוספים.

 

לכן, סוכן המכס נדרש, בראש ובראשונה, לחתור לכך שייחתם הסכם בכתב מול המחסן שיסדיר את מערכת היחסים מול כל הגורמים הרלוונטיים, ויבהיר כי הגורם שחב בחוב האחסנה הוא הלקוח ולא סוכן המכס.  המצב הרצוי הוא שהגורם שיחתום על ההסכם מול המחסן יהיה הלקוח-היבואן/יצואן, אך אם הדבר אינו פרקטי, יכול סוכן המכס להצטייד בייפוי כח מאת הלקוח ולחתום בשמו על ההסכם.

 

כאשר אין הסכם בכתב ולא ניתן להגיע להסכם בכתב מול המחסן, התנהגות סוכן המכס מול המחסן הינה קריטית. במצב כזה, באם הדבר ניתן, רצוי שהיבואן ישלם את דמי האחסנה ישירות למחסן שכן בתי המשפט כבר זקפו לחובת סוכן המכס את העובדה שהוא שילם בעצמו למחסן, והדבר הטה את הכף נגד סוכן המכס בבית המשפט.

 

 

 

 

 

 

*             *             *

 

 

לא מסרת סחורה במקום המוסכם? הנטל ההוכחתי עובר אליך

עו"ד גיל נדל, עו"ד טינה קפלן

 

בסקירה זו נתאר מקרה בו מוביל לא מסר סחורה במקום המקורי שסוכם מול היבואן, אלא הוביל אותה למקום אחר, לפי טענתו, לבקשת היבואן.

לאחר שנטען כי הסחורה לא הגיעה ליעדה, היבואן תבע את חברת ההובלות, ובית המשפט החליף את סדר הבאת הראיות וקבע כי חברת ההובלות היא זו שתחל בהבאת ראיותיה ולא היבואן התובע.

בית המשפט קבע כי חברת ההובלות תצטרך להוכיח כי התבקשה על ידי היבואן להוביל את הסחורה ישירות למחסניו, ולא להשאירה במחסניה.

היפוך כזה בסדר הבאת הראיות הוא מהלך בעל משמעות, שכן הצד המתגונן (הנתבע) נדרש לחשוף ראשון את ראיותיו, במקום להמתין לחשיפת ראיות הצד התובע, מהלך אשר עשוי לפגוע בסיכויי הצלחת הנתבע להתגונן בתביעה.

סיפור המקרה:

יבואן שכר את שירותיה של חברת הובלות לביצוע הובלה יבשתית של סחורה מנמל אשדוד. הסחורה אבדה  ולא נמצאה. היבואן תבע את חברת ההובלות בבית המשפט וטען כי ביקש מחברת ההובלות להוביל את הסחורה מנמל אשדוד למחסני חברת ההובלות בחיפה וכי הסחורה לא נמסרה בחיפה, במקום המוסכם. כיוון שהסחורה לא נמסרה ליבואן בחיפה, היבואן תבע פיצוי מחברת ההובלות בגובה שווי ערך הסחורה שאבדה.

חברת ההובלות הודתה כי הסחורה לא נמסרה ליבואן בחיפה, אך הוסיפה וטענה כי הסיבה לכך היא כי סוכם בינה לבין היבואן שהסחורה תועבר מחיפה למחסני היבואן בקיבוץ כברי, וכך היה. חברת ההובלות אף טענה כי נציג מטעם היבואן חתם על מסמכי הקבלה כאשר הסחורה הגיעה לכברי.

בנסיבות אלה בהן חברת ההובלות הודתה שהסחורה לא נמסרה ליבואן בחיפה, והוסיפה שתי עובדות חדשות שלא הועלו על ידי היבואן: האחת היא שחברת ההובלות התבקשה על ידי היבואן להוביל את הסחורה למחסניו והשניה היא שהסחורה אכן הועברה למחסניו – ביקש היבואן להטיל את נטל ההוכחה על חברת ההובלות.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט קיבל את טענת היבואן כי חברת ההובלות הודתה בכך שלא מסרה את הסחורה בחיפה, ולכן פסק כי חברת ההובלות היא זו שצריכה להוכיח כעת שאכן סוכם שהסחורה תימסר בבכרי ליבואן וכי הסחורה נמסרה בפועל בכברי.

במצב כזה, אם לא תצליח חברת ההובלות להוכיח את טענותיה אלו, סביר כי התביעה נגדה תתקבל.

 

[ת"א (שלום חיפה) 7403-11-13 החלטה מיום 6.11.14, השופט אורי גולדקורן. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד יניב מור. לחברת ההובלות – עו"ד עופר ריבקין].

 

 

 

הערות:

כפי שעולה מנסיבות המקרה, הייתה מחלוקת בין הצדדים מהו מקום המסירה המוסכם של הסחורה. היבואן טען כי הסחורה הייתה צריכה להימסר בחיפה, וחברת ההובלות טענה כי המקום המוסכם היה קיבוץ כברי, לבקשת היבואן.

במקרים בהם חברת ההובלות טוענת כי מקום המסירה המוסכם השתנה, רצוי שחברת ההובלות תגבה את עצמה במסמכים המוכיחים זאת, אחרת היא תהא חשופה לתביעה מהסוג המתואר במאמר זה.

 

 

 

 

 

*             *             *

 

 

מבטח ש"התנדב" לשלם תגמולי ביטוח נכשל בתביעת שיבוב

עו"ד גיל נדל, עו"ד מרים כבוב

 

פעמים רבות מגיעה לפתחו של בית המשפט תביעת תחלוף (subrogation), במסגרתה חברת ביטוח אשר פיצתה את המבוטח בגין נזק למטען, נכנסת לנעליו ותובעת את הגורמים בשרשרת ההובלה שלשיטתה אחראים לנזק, כמו למשל: נמל, מוביל ימי, מוביל אווירי, מחסן, משלח בינלאומי וכו'.

במסגרת תביעת התחלוף, בוחן בית המשפט את הראיות המוצגות לו, על מנת להסיק מסקנות האם הוכחה אחריות גורם כלשהו להתרחשות הנזק. אחת הדרכים לבחון עניין זה, היא באמצעות היחסים שבין חברת הביטוח למבוטחה, כלומר: בית המשפט בוחן אילו ראיות הציג המבוטח לחברת הביטוח טרם קבלת הפיצוי, והאם לדעתו של בית המשפט, היה די בהן כדי להצדיק את תשלום הפיצוי.

בסקירה זו נתאר מקרה שבו דחה בית המשפט העליון ערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי, במקרה שבו חברת ביטוח פיצתה מבוטח בגין נזק שנגרם למטען, נכנסה לנעליו ותבעה את הגורמים בשרשרת ההובלה שלשיטתה אחראים לנזק.

בית המשפט העליון אימץ את מסקנת בית המשפט המחוזי לפיה חברת הביטוח לא פעלה כמבטחת סבירה ולא דרשה די ראיות מהמבוטח, בטרם העניקה לו את הפיצוי על פי הפוליסה.

עובדות המקרה והחלטת בית המשפט המחוזי

 

המבוטח (חברת החשמל) קיבל פיצוי מחברת הביטוח בסך של כ-900,000 דולר בגין נזק למטען מיובא, וחברת הביטוח תבעה את נמל אשדוד בגין הנזק.

מדובר במטען שיובא מחברת סימנס לצורך הקמת תחנת כח, וניזוק בעת ששהה בנמל אשדוד.

בית המשפט קבע כי פוליסת הביטוח שללה פיצוי בגין נזק רטיבות/לחות, וכי המטען היה רטוב בחלקו כבר בטרם ההובלה. יחד עם זאת, חברת הביטוח לא הצליחה לחדד די הצורך האם הנזק שהתגלה בישראל או חלק ממנו, נגרם כתוצאה מרטיבות, וזאת משום שלא בדקה כראוי עניין זה.

לכן נפסק, כי חברת הביטוח מיהרה לפצות את המבוטח בטרם בדקה כראוי את העובדות. בנוסף, נאמר כי חברת הביטוח הסתמכה הסתמכות עיוורת על חוות-דעת שמאי מטעם סימנס, מבלי לבדוק בעצמה את הנזקים, וכך לא נוהג מבטח סביר.

לעניין זה יצוין כי בית המשפט ציין כי אין פסול בבחירתה של חברת הביטוח לפצות את המבוטח, אך כאשר היא מגיעה לבית המשפט ומגיעה תביעת תחלוף, עליה להצטייד בראיות חזקות יותר כדי שהתביעה תתקבל.

בסופו של דבר, פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי חברת הביטוח נכשלה בהוכחת תביעתה, היות ולא דרשה מן המבוטח (מחברת החשמל) די ראיות כדי להוכיח את הנזק למטען בטרם הועבר סכום הפיצוי למבוטח, ומכאן הוגש הערעור.

החלטת בית המשפט העליון

 

במסגרת הערעור טענה חברת הביטוח כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו לפיה מוטל על הביטוח נטל להוכחת סבירות שיקוליו במתן פיצוי למבוטח.

 

בית המשפט העליון קבע כי לא מצא לנכון להתערב בתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי אם כי נימוקיו להכרעה היו שונים.

 

בית המשפט קבע כי אין להתערב במסקנת בית המשפט המחוזי לפיה קיים סיכוי שהמשלוח ניזוק בשל רטיבות, דבר ששולל את תחולת הפוליסה, וזאת משום שהמשלוח נפרק ביום גשום בנמל אשדוד.

 

בית המשפט אף קבע כי דחיית תביעת תחלוף שהוגשה על ידי מבטח בגין אי סבירות שיקוליו בהענקת תגמולי ביטוח היא בבחינת מוצא אחרון השמור למקרים חריגים, וזאת בשל השלכות קביעה מעין זו במישור הקונקרטי ובמישור הכללי של יחסי מבטח- מבוטח.

 

בית המשפט אף ציין שהמקרים בהם נדחית תביעת תחלוף מתוך שיקולי אי סבירות של המבטחים בהענקת תגמולי הביטוח- הם נדירים, מאחר וידוע כי אין זו דרכם של המבטחים להעניק מתנות למבוטחיהם ואם הם החליטו לשלם, הרי החלטתם מתקבלת לרוב על אדנים מוצקים.

 

ערעור חברת הביטוח נדחה ללא צו להוצאות, תוך שבית המשפט העליון מביא אי נוחות מסוימת מכך שיתכן שחלק מהנזק נגרם באשמת הנמל, אך הנמל יצא ללא חיוב בדין.

 

[ע"א 7287/12 חתמי לויד'ס וחברת חשמל לישראל בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, הרכב השופטים דנציגר, פוגלמן וזילברטל, ניתן ביום 9/12/2014. ב"כ הצדדים- בשם חברת הביטוח- עו"ד אירית לשם קיפרמן ועו"ד אירה ליבשין; בשם הנמל- עו"ד אילן אורלי].

 

 

 

 

 

*             *             *

 

האם סוכן המכס אחראי לאי השבת המכולה על ידי היבואן?

עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

 

מערכת היחסים בין סוכן המכס ולקוחו היבואן מעלה לעיתים את השאלה, באיזה שלב מפסיק סוכן המכס להיות שלוחו של הלקוח ואינו חב באחריות מכוח כובעו זה?

 

פעמים רבות, כאשר מתברר כי היבואן (הלקוח) חב כספים הנוגעים לייבוא טובין, בין אם למשלח או למוביל, ולא ניתן לגבות ממנו את החוב, פונה בעל החוב בדרישה לסוכן המכס.

 

השאלה היא האם תמיד סוכן המכס יהיה אחראי לחובותיו של היבואן?

 

בסקירה זו נתאר מקרה בו בית המשפט השלום בחיפה דן בשאלת האחראיות לתשלום חוב בגין דמי השהייה וערכן של מכולות שלא הושבו על ידי היבואן, כאשר חברת הספנות הגישה תביעה כספית כנגד סוכן המכס של היבואן.

 

בית המשפט פטר את סוכן המכס ממרבית החוב והטיל עליו תשלום חלק קטן בלבד מהתביעה הכספית.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

במהלך שנת 2006, ייבא יבואן עזתי נעליים מסין. לאחר הגעת המשלוח, פנה סוכן המכס של היבואן לחברת הספנות בבקשה למסור לו פקודות מסירה המאפשרות את משיכת המכולות מהנמל.

 

חברת הספנות הפיקה לסוכן המכס חשבון מטענים יבוא בגין כל אחת מהמכולות, אשר על גביהן נכתב בצורה מפורשת כי: "המכולה ודמי ההשהיה באחריות מקבל פקודת המסירה."

 

לאחר פירעון חשבונות היבוא, מסרה חברת הספנות לסוכן המכס את פקודות המסירה של המכולות המכילות את המטענים נשוא שטרי המטען.

לאחר חלוף שבוע, פרק זמן המיועד לפריקת המכולות והשבתן לידי חברת הספנות, לא הושבו המכולות לידי חברת הספנות.

 

לטענת חברת הספנות, פקודות המסירה נמסרו לסוכן המכס בהסתמך על חתימה והתחייבותו של סוכן המכס להשיב את המכולות במועד או לשלם את דמי ההשהיה באם לא יעשה כן.

 

על כן, טענה חברת הספנות אשר משמשת כסוכנת אוניה של חברת צים, כי סוכן המכס חב בגין אבדן המכולות ותשלום דמי השהייה בסך כולל של 117,406 ש"ח.

 

מנגד, טען סוכן המכס כי בעל הדין הנכון כנתבע הוא היבואן העזתי שלא השיב את המכולות. לטענתו כל תפקידו של סוכן המכס היה לספק אך ורק שירותי עמילות מכס ואין לו דבר בעסקה בין היבואן למשלח והמוביל הימי אשר חברת הספנות משמשת כסוכנת שלו. סוכן המכס טען כי הוא מקבל שכר זעום בעבור פעולתו של כ-100 דולר למשלוח ואין זה סביר לחייב אותו בחוב כה גדול של 100,000 ש"ח.

 

עוד נטען, כי חשבון המטענים של המוביל הימי ובו התנאי כי "המכולה ודמי ההשהיה באחריות מקבל פקודת המסירה" הוא טופס מוכן מראש שהינו הלכה למעשה, בגדר חוזה אחיד אשר ניסוחו נשלט על ידי חברת הספנות. 

 

לטענת סוכן המכס, חברת הספנות התרשלה בכך שלא דרשה ערבות להשבת המכולות במועד מהיבואן, במסגרת ההתקשרות הנעשית בינו לבין חברת הספנות להזמנת שירותי הובלה ימית, ומקל וחומר כאשר מקום מושבו של היבואן הוא בעזה.

 

פסק דינו של בית המשפט:

 

בית המשפט קבע כי ברור כי סוכן המכס לא קיבל את פקודת המסירה עבור עצמו, אלא עבור היבואן,  לצורך שחרור המטען מרשות המכס.

 

עוד קבע בית המשפט כי שליחותו של הסוכן בשם היבואן אינה נצחית אלא שהיא מסתיימת עם שחרור המטען מן הנמל.

 

בית המשפט מצא לנכון לציין כי למרות שלא הוחזרה המכולה הראשונה בזמן וגם השנייה לא, המשיכה חברת הספנות ושחררה גם את השלישית, כלומר, חברת הספנות בהתנהגותה עצמה לא התייחסה ברצינות לפסקה בפקודת המסירה ואף לא דרשה בכתב את החזרת המכולות.

 

בית המשפט קבע כי לא הגיוני להטיל על סוכן המכס אחריות כה גדולה, באומרו כך:

 

"לא למותר להעיר כי מצב בו עמיל מכס נדרש לשלם עשרות אלפי שקלים חדשים או במקרים אחרים יכולים להיות סכומים גדולים הרבה יותר, למעשה על לא עוול בכפו, אינו מצב ראוי בעיניי".

 

בית המשפט קבע כי היות ומדובר בטובין המיועדים לרצועת עזה כאשר באותה תקופה בשנת 2008 המעבר לרצועה היה קשה, הרי שלשני הצדדים הייתה אחריות לדאוג לפיקדון לצורך הבטחת החזרת המכולות, והיה עליהם למצוא פתרונות אחרים כגון להאריך את תקופת ההחזרה או ליצור תיאום עם השלטונות.

 

לאור זאת נפסק כי לשני הצדדים אחריות משותפת של עצימת עיניים כלפי המציאות של הקושי בהחזרת מכולות מרצועת עזה. בית המשפט קבע כי לא ניתן לפטור את סוכן המכס בלא כלום, שכן הוא ידע או היה עליו לדעת שאלמלא קיבל לידיו את חשבון המטענים ופקודת המסירה, לא היה מצליח לשחרר את המטען.

 

נפסק כי ההגינות חייבה את סוכן המכס להביע הסתייגות או לשלוח הודעה ליבואן כי עליו תוך 7 ימים להחזיר את המכולה בתוך 7 ימים. סוכן המכס לא הוכיח כי ביצע משימות אלו.

 

על כן, קבע בית המשפט כי יש לחלק את הנזק בין שני הצדדים לעניין שווי המכולות בלבד וקבע כי על סוכן המכס לשלם לחברת הספנות סך של  13,288 ש"ח בלבד, ופטר את סוכן המכס מאחריות לדמי השהיית המכולה, אך חייב אותו בהוצאות משפט של 10,000 ש"ח.

 

באשר לגופי הגג אליהם שייכים הצדדים, המליץ בית המשפט להגיע להסדר עתידי שימנע נזק דומה במקרים מאין אלו.

 

[ת"א (שלום חיפה) 8845-09-08 פסק דין מיום 9.12.14, כב' השופטת בדימוס חנה לפין הראל. ב"כ הצדדים:לחברת הספנות - עו"ד אסף אדר; לסוכן המכס - ד"ר חיים שטנגר, עו"ד ואח'].

 

הערות:

 

מלבד חוב בגין דמי השהייה או בגין ערכה של המכולה, עומד סוכן המכס בפני סיכונים נוספים לחובות של היבואן לצדדים שלישיים, וביניהם- חוב דמי אחסנה.

 

למשל, במקרה שהוכרע בנובמבר האחרון, סוכן מכס פעל מול מחסני הערובה לצורך אחסנת קטנועים שיובאו ע"י יבואן עזתי, אך לא נחתם בין הצדדים הסכם בכתב. התשלום עבור שירותי האחסנה הועבר למחסני הערובה ישירות על ידי סוכן המכס, למעט תשלום אחד אשר הועבר ישירות על ידי היבואן. לאחר תקופה מסוימת, חדל סוכן המכס מלהעביר למחסני הערובה תשלום עבור האחסנה, ובסופו של יום, הטובין הוכרזו כסב"ן (סחורה בלתי נדרשת), הועמדו למכירה על ידי רשות המכס ולבסוף הושמדו.

 

נותר חוב אחסנה של כ-275,000 ש"ח, ומחסן הערובה תבע את סוכן המכס וביקש לחייבו בתשלום דמי האחסנה.

 

סוכן המכס התגונן בטענה שההתקשרות עם מחסני הערובה נעשתה בשם היבואן, וכי סוכן המכס עוסק במתן שירותי עמילות מכס בלבד, ואין הוא אחראי על אחסון הסחורות או על התשלום בעבור האחסון.

 

בית המשפט קבע כי על פי התנהגות הצדדים, הוכחה התקשרות ישירה בין סוכן המכס לבין המחסן, ודחה את טענת סוכן המכס כאילו ההתקשרות הייתה בין היבואן לבין המחסן.

 

בית המשפט קבע כי מדובר למעשה בלקוח משותף של שני הצדדים, כאשר הצדדים לא התייחסו באף שלב בהתקשרות ביניהם לאפשרות שהיבואן לא ישלם את חלקו ולכן אין להטיל את עיקר הנזק על צד אחד.

בית המשפט מתח ביקורת על שני הצדדים על כך שעבדו עם לקוח מהרשות הפלסטינית והיו מודעים לסיכון שלא ישולמו דמי אחסנה, אך שניהם בחרו שלא לדרוש ערבויות.

 

מסיבות אלה, סוכן המכס חויב ב-40% מדמי האחסנה בלבד.

 

[ת.א. (שלום הרצליה) 615-02-11 השופטת חנה קלוגמן.  פסק דין מיום 26.11.14]

 

 

 

 

*             *             *

 

 

האם סוכן אנייה אחראי לפצות את המדינה בגין נזק שגרמה האניה?

עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך

 

בסקירה זו נתאר מקרה שבו מדינת ישראל הגישה תביעה בגין הוצאות שהוציאה לצורך פעולות הצלה, חיפוש אחר נעדרים ואיתורם, לאחר תאונה ימית שארעה בשנת 2007. התביעה הוגשה נגד מספר נתבעים, וביניהם בעלת האוניה וסוכן האוניה.

סוכן האוניה ביקש למחוק נגדו את התביעה על הסף וטען כי מתוקף תפקידו אין הוא אחראי לנזקים שגרמה האוניה או לנזקים שנגרמו לאוניה.

בית המשפט, בשלב המקדמי שבו נמצאת התביעה, דחה את הבקשה.

משמעות ההחלטה היא שסוכן האוניה ייאלץ להגיש כתב הגנה ולהביא את ראיותיו כדי להתגונן בהליך.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

בשנת 2007 פגעה אוניית נוסעים באוניית משא שעגנה קרוב לפתח נמל חיפה, כאשר בעקבות הפגיעה נפער בה בקע והיא טבעה. אנשי הצוות קפצו לים לרפסודת הצלה, אך שני אנשי צוות נעדרו.

בניסיון לאתרם, החלה המדינה בחיפושים אינטנסיביים של חיל הים בעזרת חיל אוויר, כוחות שיטור ימי וספינות נמל. למחרת מצאו צוללני חיל הים את גופותיהם של הנעדרים. התאונה נחקרה ע"י רשות הספנות והנמלים שקבעה כי התאונה ארעה בשל כשל טכני באניית הנוסעים.

המדינה הגישה תביעה כספית בסך של כ-1.9 מיליון ש"ח נגד האוניות המעורבות וגם נגד סוכן האוניה של אונית המשא.

אחד הנתבעים, סוכן האוניה, טען כי לא היה לו כל קשר לאירוע וכי מתוקף תפקידו כסוכן אוניה, שאינו חוכר/בעלים של האוניה, הוא פטור מאחריות.

בנוסף, נטען כי אירוע הטביעה היה בשנת 2007 ולא מובן מדוע המדינה השתהתה עד לשנת 2014 בהגשת התביעה, דבר שפוגע ביכולת לאתר מסמכים מתקופת האירוע ולהפעיל ביטוח בהתאם.

 

דיון והחלטת בית המשפט:

לאחר שעיין בית המשפט בכתבי הטענות, דחה את בקשתו המקדמית של סוכן האוניה למחוק את התביעה על הסף.

נפסק בשלב מקדמי זה, כי לפי פקודת הסחורות הנטרפות, יש למציל זכות לדמי הצלה מאת בעלי הסירה, וככל שסוכן האוניה טוען כי שימש רק כסוכן ולא כחוכר/בעלים של האנייה, עליו להציג ראיות לכך במסגרת המשך ההליך.

ביחס לטענת ההתיישנות, נפסק כי התביעה הוגשה בתוך מועד 7 השנים ולא חלה התיישנות.

בנוסף, דחה בית המשפט את טענת השיהוי בהגשת התביעה, וציין כי הטענה כי לא ניתן יהיה לאתר מסמכים מתקופת האירוע בשל חלוף הזמן, נטענה ללא תשתית ראייתית לתמיכה בה.

לאור כל זאת, נדחתה בקשת סוכן האוניה אך לא נפסקו הוצאות.

 

[ת"א (שלום חיפה) 26444-08-14 מדינת ישראל נ' א. רוזנפלד ספנות בעמ ואח', החלטה מיום 18.12.14, השופטת אילת דגן. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].

 

 

 

 

*             *             *

מה חדש החודש

 

ענייני מכס ורגולציה

·     משרדנו מייצג יבואן של תוסף תזונה בהתדיינות מול משרד הבריאות הנוגעת לאישור שמו של תוסף התזונה.

 

·     משרדנו הגיש לרשות המכס בקשה לקבלת הישבון מכס על מוצרי מזון שהגיעו לישראל והתגלו כמקולקלים, ויוצאו מישראל לאחר שלא נעשה בהם שימוש.

 

·     משרדנו הגיש ערעור סיווג לרשות המכס בנושא סיווג חלקי מתכת המשמשים עם מחשבים.

 

·     משרדנו מייצג יבואן של מכשירי שמיעה וחלקיהם במחלוקת סיווג מול רשות המכס. רשות המכס קיבלה בשלב זה חלק מטענותינו וקבעה כי חלק מהמוצרים פטורים ממס, והמחלוקת לגבי יתר הפריטים נמשכת.

 

·     משרדנו מעניק ייעוץ לחברה מובילה בתחום מוצרי הפולימרים בנושאי רגולציה.

 

בתי משפט

 

·     משרדנו הגיש שתי תובענות נוספות נגד משרד הבריאות, להשבת אגרות יבוא מזון, שנגבו לטענת היבואנים התובעים שלא כדין.

·     משרדנו הגיש תביעה נגד רשות המכס בגין מחלוקת סיווג של חוטים דנטלים.

·     בית המשפט נעתר לבקשת יבואן, לקוח משרדנו, והורה לרשות המכס לחשוף בפניו פרוטוקולים של דיונים שהתקיימו בארגון המכס העולמי בנושא סיווג המכס של המוצר נשוא התביעה.

 

 

משרדנו

 

·     המשרד צירף לשורותיו כשותפה את עו"ד מיכל סולומונוביץ', בעלת ניסיון רב של 15 שנה בליטיגציית מס.

 

 

עדכוני רגולציה בעולם

 

·       לידיעת היצואנים המקיימים סחר עם ארה"ב – מוצעות הגבלות נוספות על יבוא שבעה סוגי כימיקלים אשר משמשים במוצרי צריכה

הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה פנתה לציבור ומבקשת לקבל הערות עד תאריך 16.3.15 בקשר להגבלות רגולציה המוצעות על יבוא שבעה תרכובות של כימיקליים. מדובר בכימיקלים המשמשים במוצרי צריכה, כגון ציפויים, אלסטומרים, דבקים וחומרי איטום המשמשים בבתים ובתי ספר.

ההגבלות המוצעות יחייבו יצרנים (כולל יבואנים) לדווח למשרד האמריקאי לאיכות הסביבה לפחות 90 יום לפני שימוש במוצרי צריכה המכילים כימיקלים ברמה מעל 0.1%.

 

·       לידיעת היצואנים המקיימים סחר עם מכסיקו – דרישות רישוי חדשות ליבוא נעליים

הממשלה המכסיקנית הודיעה בעבר על כוונתה להחיל מדיניות חדשה לצורך מלחמה ב"הנמכות מחיר" ביבוא נעליים למכסיקו, ועל מנת להגביר את התחרות בין היבואנים לבין היצרנים המקומיים.

מדיניות זו החלה להיות מיושמת לפני ארבעה חודשים, כאשר בין יתר הפעולות, מוקם  מאגר נפרד אשר כולל יבואני נעליים רשומים כולל מחירי יבוא.

בימים האחרונים, ממשלת מכסיקו פרסמה מערכת רישוי אוטומטית ליבואני נעליים, המערכת מתייחסת לפרטי מכס ספציפיים וגם נוקבת במחיר יבוא לכל פרט

יבואנים המעוניינים לקבל רישיון יבוא אוטומטי ליבוא נעליים למכסיקו, יצטרכו לספק מידע רחב בספרדית אודות הסחורה המיובאת, ובין היתר, תיאור הסחורה, החומר העשויה ממנו, לאיזה אוכלוסיית יעד היא מופנית, שם המותג ועוד

 

·       לידיעת היצואנים המקיימים סחר עם האיחוד האירופי – חובת הצהרה לגבי סוגי שמנים צמחיים שכלולים במוצרי מזון

החלטה חדשה של האיחוד האירופי אשר נכנסה לתוקף בתאריך 13.12.14, משנה את דרישות הסימון הקיימות לגבי מוצרי מזון המכילים שמנים מן הצומח. בין היתר, יידרש סימון של סוג הצמח ממנו מופק השמן ולא ניתן יהיה עוד להסתפק בסימון של "שמן צמחי".

בנוסף לזאת, סימון מוצר בתווית של "נטול X (X= מרכיבים לא בריאים)" על מנת להודיע לצרכן כי המוצר לא מכיל שמן לא בריא, לא יידרש יותר. זאת, משום שהמוצר יסמן את סוג השמן הצמחי הספציפי אותו הוא מכיל, וכך הצרכן ידע איזה שמנים הוא לא מכיל.

·       לידיעת היצואנים המקיימים סחר עם ארגנטינה – ארגון הסחר העולמי דחה שוב את ההגבלות שארגנטינה הטילה על הייבוא

ערכאת הערעורים של ארגון הסחר העולמי דחה את ההגבלות שהוטלו על הייבוא למדינת ארגנטינה וקבע שהגבלות אלו מפרות את כללי ארגון הסחר העולמי.

בין יתר ההגבלות שהוטלו חיוב יבואנים בקבלת אישור ייבוא מהרשויות בארגנטינה לפני יבוא הסחורה, הגבלות על מחירי הסחורה המיובאת, הימנעות מהחזרת כספי מיסים למדינות אחרות, שילוב שיעור קבוע של מוצרים מקומיים בשוק המקומי.

ארה"ב טענה כי צעדים אלה עלולים להשפיע על הייצוא האמריקאי, השפעה שמסתכמת במיליארדי דולרים בשנה, הכולל מוצרי אנרגיה, אלקטרוניקה ומכונות, תרופות, מכשירי דיוק ומכשירים רפואיים, כימיקלים שונים, כלי רכב וחלקי חילוף לרכב, ומוצרים חקלאיים. כאמור ערכאת הערעורים קיבלה את עמדת ארה"ב.

 

·       לידיעת היצואנים המקיימים סחר עם ארה"ב – החלטת סיווג בעניין משטחי פעילות לילדים המיועדים לעגלות קניות

בית המשפט לסחר בינלאומי קבע לאחרונה כי משטחי פעילות לילדים המיועדים לעגלות קניות ולשימושים אחרים יסווגו כצעצוע בפרט 9503.

מחלוקת סיווג שהתגלעה בין יבואן משטחי פעילות לילדים שסיווג אותם בפרט מכס 9503 (צעצועים, משחקים וצרכי ספורט), רשויות המכס בארה"ב טענו שהסיווג המתאים למשטחים הנ"ל הינו 9404.90.20 (כלי מיטה, מזרנים..), מאחר והפונקציה העיקרית של המשטחים בהתבסס על מספר מבחנים, בין היתר, צורת הסחורה הכללית, ציפיות הצרכנים, השימוש העיקרי של הסחורה, הינה לספק משטח נוח לילדים על אף האביזרים המשעשעים הכלולים במשטח הפעילות.

כאמור, מדובר במשטחי פעילות הממולאים בבדים, כולל צעצועים נשלפים.

בית המשפט פסק שיש לסווג את הסחורה לפי עמדת היבואן, דהיינו בפרט מכס 9503 (צעצועים, משחקים וצרכי ספורט), מאחר ומרבית הסחורה שמשווקת על ידי היבואן הינה בענף הצעצועים, היבואן שיווק את משטח הפעילות כאביזר המאפשר נגישות מרבית לילדים לצעצועיהם ולא כמשטח פעילות העונה להגדרת רהיט, הפונקציה העיקרית של משטח הפעילות היא לשעשע את הילד דרך הצעצועים המחוברים למשטח ולא לשמש כמושב נוח לילד.