גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 
מכס על כשרות: שמן נגרר אחרי בשר כבש

מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס

טענות בנושא אפליה בסיווג מכס - לא יידונו בבג"צ

בית המשפט: הרמת מסך חלקית לגביית מיסי יבוא

יסודות הפיקוח על יצוא בטחוני - שלב רישיון היצוא - חלק שני

בית המשפט העליון: אין לפתוח מחדש תביעת יבואן רשמי כנגד יבואן מקביל

הגברת התחרות וייעול הליכי הייבוא - על הסיכון בחריגי שיקול הדעת

הפחתת מכס על מוצרים "ירוקים" התורמים לאיכות הסביבה

מה חדש החודש

 


מכס על כשרות: שמן נגרר אחרי בשר כבש
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

ביום 16.4.15 נתן בית המשפט המחוזי בירושלים (בערעור) פסק-דין שקבע כי עלויות השגחת כשרות של שמן המיובא לישראל, ייכללו בערך השמן לצרכי מכס.

בית המשפט המחוזי בירושלים אימץ את קביעתו העקרונית של בית המשפט המחוזי מרכז, בפסק-דין שניתן בתיק אחר ביוני 2014, שם נקבע כי עלויות שחיטה והשגחת כשרות על מוצר אחר- בשר כבש מיובא, ייכללו בערך לצרכי מכס [ע"א (מחוזי מרכז) 2107-11-13 25410-10-13 נטו מלינדה סחר בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-רשות המכס, פסק-דין מיום 23.6.14].

בפסק-הדין הנוכחי, דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ההבחנה שהוצעה בין השגחת הכשרות על בשר כבש, לבין השגחת הכשרות על שמן, וקבע כי דינם לצרכי מכס הוא אחד.

סיפור המקרה וטענות הצדדים:

חברת מיה תבליני החיים ("היבואן") ייבאה לישראל שמן משני סוגים: שמן זית שאינו ראוי למאכל- המיועד להדלקת נרות (למאור), ושמן זית כתית המיועד למאכל.

לפני יבוא השמן, שלח היבואן למפעל הספקים בחו"ל משגיח כשרות מטעם בד"צ העדה החרדית ירושלים, אשר תפקידו לפקח על התהליכים במפעלים שבסופם ניתן להעניק לשמן המיובא אישור כשרות.
היבואן שילם למפעל בעבור השמן, ושילם לבד"צ בעבור ההשגחה.

רשות המכס דרשה מן היבואן לשלם גרעון מכס רטרואקטיבי על עלויות השגחת הכשרות וטענה כי הן חלק בלתי נפרד מעלויות המוצר המיובא, לפי סעיף 132 לפקודת המכס.

היבואן טען כי מדובר בעלויות וולנטריות שהוא נושא בהן מבחירתו, לצורך שיווק וקידום מכירות בישראל. היבואן טען כי עלויות אלה שלא משולמות למוכר אלא לצד ג' לא יכולות להיכלל בערך למכס לפי סעיף 132 לפקודת המכס.

מאחר וכבר ניתן בבית המשפט המחוזי מרכז פסק-דין שקבע כי עלויות שחיטה והשגחת כשרות של בשר כבש ייכללו בערך למכס, טען היבואן כי הדין הישראלי אוסר לייבא בשר לא כשר, בעוד אין דין דומה ביחס לשמן. בנוסף, טען היבואן כי מעורבות משגיח הכשרות בתהליך הייצור של שמן פחותה מתפקידו של משגיח על בשר. כך, טען היבואן כי בהשגחת כשרות של שמן מדובר ברב ש"יוצא ונכנס" כלומר לא חייב להיות נוכח בכל התהליך, וכי בשמן למאור המשגיח צופה רק בתהליך הביקבוק ולא בתהליך הפקת השמן מן הזיתים.

לחילופין, טען היבואן לפטור מהגרעון בשל עמידתו בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים.

בית משפט השלום בירושלים דחה את התביעה בחודש אוגוסט 2014 והיבואן ערער לבית המשפט המחוזי.

פסק-הדין בערעור:

בית המשפט דחה את ההבחנה שהציע היבואן בין תהליך השגחת כשרות של שמן להשגחת כשרות של בשר כבש. בית המשפט קבע כי אין זה משנה האם עלויות השגחת הכשרות נכפות על היבואן בשל הדין – כמו ביבוא בשר כבש, או שהן וולונטריות- כמו ביבוא שמן.

בית המשפט קבע כי השגחת הכשרות היא פעולה שמעניקה לטובין את עצם מהותם והופכת אותם למוצרים כשרים השונים מהמוצרים הלא כשרים. לכן, פעולת ההשגחה נחשבת כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור שלהם, יהא תוכנה אשר יהא, ותהא הסיבה לביצועה אשר תהא. לכן, אימץ בית המשפט המחוזי בירושלים את פסקי-הדין הקודמים שניתנו בנושא, וקבע כי פעולת השגחת הכשרות מהווה חלק מהמחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין בעת היבוא.
בית המשפט דחה את הטענה כי דינה של השגחת כשרות כבקרת איכות.

בית המשפט דחה את הטענה החלופית של היבואן לעמידתו בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים. 

[ע"א (מחוזי ירושלים) 33780-10-14 מיה תבליני החיים ירושלים בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המיסים-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 16.4.15, הרכב השופטים חשין, דרורי ושחם].


יצוין כי היבואן, אשר יוצג על ידי משרדנו, מתכוון להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

 


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית המשפט בנושא סיווג מייצבים לפלסטיקה שיובאו על ידי חברה העוסקת בייצור פי.וי.סי. יריעות פלסטיק.

בית המשפט בחן את שני הסיווגים שהועלו בפניו וקבע כי יש לקבל את עמדת רשות המכס, ולכן דחה את התביעה אך נמנע מלחייב את התובעת בהוצאות משפט.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

כאמור, מדובר במחלוקת הנוגע למייצבים בתחום הפלסטיקה שמורכבים מ-95% בדיל וכ-5% שמן לצרכי דילול בלבד. היבואן סיווג אותם בפרט מכס 38.12.3000 לתעריף המכס, שעניינו "תכשירים נגד חמצון ומייצבים מורכבים אחרים לגומי או לפלסטיקה" אשר פטור ממכס. המכס החליט שהסיווג הנכון הוא בפרט 29.31.0040 שעניינו "תרכובת אורגנו – אנאורגאניות אחרות", אשר היה חייב במכס.

לאור הבדלי הסיווג, נוצרו הפרשי מיסים שלגביהם הוגשה התביעה, בסכום של כ-110,000 ש"ח.

היבואן התבססה על פרשת העוגנפלסט שהוכרעה ביוני 2013 שם נקבע כי מייצבי פי.וי.סי יסווגו בפרט 38.12.3000. יצוין כי בפרשת העוגנפלסט היבואן יוצג על ידי משרדנו.

המכס טען שהסיווג המתאים הוא בפרט 29.31, שכן החומר שמהווה 95% תרכובת בדיל הוא "תרכובת אורגנית בעלת הגדרה כימית", כאמור בכלל 1 (א) לפרק 29 בתעריף המכס, בעוד שהשמן משמש כמדלל בלבד, ואין לו משמעות מבחינת מהות הטובין.
המכס דחה את הסיווג של התובעת מפני שלפי הכללים לפרק 38 לתעריף המכס הוא לא כולל "יסודות או תרכובות נפרדים בעלי הגדרה כימית".
המכס דחה את ההסתמכות על פרשת העוגנפלסט שכן הדיון שם היה בחומרים שונים מאלו שהמחלוקת התעוררה לגביהם בענייננו, ובמחלוקת בין פרטי מכס אחרים.
המכס טען שבפרשת העוגנפלסט נקבע ששני הסיווגים אפשריים ולכן בית המשפט שם עשה שימוש בכלל "שובר השוויון" שבסעיף 3(3) לצו תעריף המכס ובגינו התקבל סיווג היבואן, בעוד שבמקרה דנן הסיווג היחיד שאפשרי הוא הסיווג שקבע המכס.

פסק-הדין:

בית המשפט קבע כי מדובר בטובין שהם תרכובת בדיל, שבה החומר הרלוונטי מהווה 95% מהם, וכן 5% שמן, לצורך דילול בלבד.
בית המשפט הסתמך על כלל 1 לפרק 38 לצו תעריף המכס הקובע במפורש כי "הפרק אינו כולל יסודות או תרכובות נפרדים בעלי הגדרה כימית". בהתאמה, כלל 1(א) לפרק 29 לצו תעריף המכס מתייחס במפורש ל"תרכובות אורגניות נפרדות בעלות הגדרה כימית" שנכללות בפרק 29.
כמו כן, הסתמך בית המשפט על כלל 1 (ה) לפרק 29 הקובע שמוצר שצוין בכלל 1(א), שמומס בממיסים אחרים שאינם מים, יסווג במסגרת פרק 29, ובתנאי שהתמיסה מהווה שיטה רגילה להחזקת מוצרים כאלה, שאומצה מטעמי בטיחות או הובלה, ושהממיס לא הופך את המוצר למתאים במיוחד לשימוש מסוים.
היות ולא הייתה מחלוקת שהחומר הוא "תרכובת אורגנית בעלת הגדרה כימית", כפי שאף ציין מומחה מטעם היבואן, לפיו השמן המצוי בתרכובת (כלומר הממיס) הוא למעשה זניח, וכי "כמות כזו לא כדאי לקחת בחשבון" נקבע שמדובר בתרכובת אורגנית בעלת הגדרה כימית שחוסה תחת פרק 29 לצו תעריף המכס כפי שטען המכס, ולא בפרק 38 כטענת היבואן. 

לאור זאת, נקבע כי סעיף 3(3) לצו תעריף המכס שקובע כלל "שובר שוויון" בסיווג לא חל במקרה דנן, שכן אין אפשרות לסווג את הטובין בפרק 38 וגם בפרק 29, ועל-כן פרשת העוגנפלסט אינה רלוונטית וההסתמכות עליה בענייננו שגויה.

לאור האמור לעיל, עולה שהחברה לא שילמה מס ביתר בתקופה הרלוונטית, והתביעה נדחתה אך לפנים משורת הדין היא לא חויבה בהוצאות משפט.

[ת.א. (שלום ירושלים) 2167-10-11 חברת פי.וי.רן בע"מ נ' רשות המיסים בישראל-מכס אשדוד, פסק-דין מיום 8.3.15, השופטת אנה שניידר. ב"כ הצדדים לא צוינו].

 


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


טענות בנושא אפליה בסיווג מכס - לא יידונו בבג"צ
עו"ד גיל נדל, עו"ד טינה קפלן

בסקירה זו נתאר מקרה בו החליט יבואן מוצרי מזון להגיש עתירה כנגד רשות המכס (משרד האוצר), בבית המשפט הגבוה לצדק, ולא בבית משפט אזרחי (שלום או מחוזי).

היבואן טען כי מאחר ורשות המכס נקטה באפלייה אסורה שלו לעומת יבואנים אחרים של מוצרים דומים, מן הראוי שבג"צ ידון בנושא זה ולא בית המשפט האזרחי.

בג"צ קבע כי הסמכות לדון בתביעות בנושא תשלומי מכס וסיווג מכס, לרבות בדבר טענת אפלייה, היא בבית המשפט האזרחי, ודחה את העתירה על הסף.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

יבואן של עלי גפן ממולאים באורז עתר לבג"ץ כנגד החלטת רשות המכס בדבר סיווג של טובין המיובאים על ידו, החלטה שבעטיה נדרש לשלם מיסי יבוא בשיעור גבוה יותר., והמיסים שולמו אגב מחאה לפי סעיף 154 לפקודת המכס [נוסח חדש].
לפי ההחלטה, שונה הסיווג של המוצרים מפרט מכס 19.04 לצו תעריף המכס ("מזון מעובד המתקבל ע"י תפיחה או קלייה של דגנים או של מוצרים של דגנים") לפרט 20.08 לצו ("פירות, אגוזים וחלקי צמחים אחרים הראויים למאכל, שעובדו או שומרו בצורה אחרת").
במסגרת העתירה, טען היבואן הן כנגד החלטת הסיווג של הטובין אך גם העלה טענות לאפליה מצד הרשויות, שכן לטענתו יבואנים אחרים של טובין זהים ממשיכים לסווגם בפרט המכס הקודם.
בשל נושא האפלייה, טען היבואן כי הסמכון לדון בתביעה זו מסורה לבג"צ ולא לבית המשפט האזרחי ובכך ניסה לייצר אבחנה לעומת תביעת מכס "רגילה".

החלטת בג"צ:

בג"ץ דחה את עתירת היבואן על הסף וזאת מהטעם שבפני היבואן קיים בנסיבות העניין "סעד חלופי" - והוא פניה בתביעה לבית משפט אזרחי רגיל "במסלול הרגיל".
בית המשפט חזר על ההלכה והפרשנות המקובלת בקשר עם סעיף 154 לפקודת המכס, לפיה ככל שהתגלע סכסוך בנוגע למס שיש לשלם, והסכום שולם תחת מחאה, ביהמ"ש המוסמך לדון במחלוקת הוא ביהמ"ש האזרחי. במסגרת תובענה בבית משפט אזרחי, נאמר כי התובע אינו מוגבל אך לטענות בדבר התשלום ששולם אגב מחאה, והוא יכול לפרוס את מכלול טענותיו הן ביחס לסיווג הטובין והן ביחס לטענת האפליה שלו לרעה.
פסק דין זה חזר על ההלכות הקודמות שנפסקו מפיו של בית המשפט הגבוה לצדק, לרבות פסק הדין בעניין נאות הככר מסעות וטיולים בע"מ וכן פסק הדין בעניין "שרון" מפעלי מתכת בע"מ. בשני פסקי הדין נקבע זה מכבר כי בתביעה לפי סעיף 154 לפקודת המכס הדרך הנכונה לתקוף את סיווגם של הטובין והשבת המיסים היא באמצעות בית משפט אזרחי, ולא בג"ץ.

לאור זאת, העתירה נדחתה על הסף והיבואן חויב בהוצאות של 5,000 ש"ח.

[בג"ץ 1574/15 ד.ס.פ (1993) סוכנויות יבוא בע"מ נ' שר האוצר ואח',פסק-דין מיום 24.3.15, הרכב השופטים פוגלמן, זילברטל ומזוז. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד אריאל מירלמן. למדינה- עו"ד יונתן ציון-מוזס]

הערה:

מן ההחלטה עולה תמונה ברורה לפיה דרך המלך היא שתביעות בנושא מכס - אין מקומן בבג"צ אלא רק בבתי המשפט האזרחי.

יחד עם זאת, קיימים מקרים חריגים שבהם בג"צ ידון בענייני מכס. כזה הוא המקרה שעלה לדיון בשנת 2013, שבו יבואן מוצרי מזון שיוצג על ידי משרדנו עתר לבג"צ כנגד החלטת רשות המכס להתחיל ולהטיל מכס על דגי אמנון מעובדים בפלפל שחור. באותו המקרה, לא נדחתה העתירה על הסף, ובג"צ דן בה ובסופו של דבר הושג הסדר לפיו משלוח הדגים ישוחרר בכפוף להפקדת ערבות בנקאית בגובה הפרשי המיסים, והתיק הועבר לבית המשפט האזרחי להמשך דיון. לפירוט אודות מקרה זה, לחצו על הקישור הבא:
שחרור דגים שסיווגם שנוי במחלוקת - ערבות בנקאית במקום תשלום המכס

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

בית המשפט: הרמת מסך חלקית לגביית מיסי יבוא
עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) אביחי קנז

בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין "הרמת מסך" בדיני המס. חברה שנדרשה לשלם חוב מכס ומס קניה פנתה לבית המשפט וטענה כי אין סמכות לדרוש ממנה את החוב, שכן החוב נוצר לחברה אחרת שממנה נרכשה הפעילות.

בית המשפט קיבל את הבקשה באופן חלקי והתיר לרשות המיסים לגבות מחצית מן החוב, עד אשר יוכרע בבית המשפט האם החוב נדרש בדין אם לאו.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

רשות המיסים דרשה חוב מכס ומס קניה מחברה מסוימת בגין חשד כי היא הצהירה על ערך נמוך של סחורות מיובאות ובכך התחמקה מתשלום מיסים.
רשות המיסים דרשה את תשלום החוב מחברה אחרת, שבעלי השליטה בה הם קרובי משפחה של בעלי השליטה בחברה המקורית וטענה כי למעשה מדובר באותה חברה.
 
החברה השנייה פנתה לבית המשפט וטענה כי העברת נכסי החברה החייבת תחתיה נעשתה חודשים רבים לפני שיצאה לחברה החייבת הודעת החיוב וכי שינוי מבנה הבעלות לא נוצר לשם התחמקות מתשלום החוב.
החברה השנייה טענה גם כי מכיוון שעדיין לא מדובר בחוב סופי, שכן יש עליו מחלוקת, לא ניתן לבצע הרמת מסך מכח סעיף 106 לחוק מע"מ.

החברה השנייה ניסתה גם לאבחן בין סוג פעילותה לבין פעילותה של החברה החייבת וטענה כי לא מדובר באותו סוג פעילות.

החברה השנייה המשיכה וטענה כי היא חברה קטנה בראשית דרכה והטלת עיקולים תגרום לה לנזק בלתי הפיך.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט ציין בפתח דבריו כי כשמדובר בגביית חוב מחברה אחרת שאינה בעלת החוב המקורי, יש לנקוט במשנה זהירות.

בית המשפט קבע כי "חוב סופי" במשמעות סעיף 106 לחוק מע"מ אין משמעו חוק שהוכרע בבית משפט אלא חוב שניתן לבצע לגביו הליכי גבייה לפי פקודת המיסים (גבייה), ובכך דחה את טענות החברה בנקודה זו.

בית המשפט קיבל בשלב הנוכחי את טענת רשות המיסים כי החברה השנייה מהווה ממשיכת דרכה של החברה החייבת והדבר עולה גם מעדויות הלקוחות שנחקרו שרואים בה ממשיכת דרכה.

בית המשפט ציין כי לא ניתן להתעלם מטענת החברה לפיה סכום החוב הנטען מהווה סכום המחזור שלה באופן שיכביד עליה בצורה משמעותית, אך מצד שני ציין כי כשמדובר בהרמת מסך ובהעברת פעילות יש אינטרס להגן על רשות המיסים ועל יכולתה האפקטיבית לגבות את החוב, ולא רק על החברה שממנה נדרש החוב.

באיזון האינטרסים בין שני הצדדים, קבע בית המשפט כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי והתיר לרשות המיסים לנקוט הליכי גבייה עד למחצית מגובה החוב, ולמעט עיכוב מטענים ביבוא, והורה לרשום שעבוד על דירת המגורים של בעלי החברה להבטחת המחצית השנייה של החוב.

בנסיבות העניין, לא הוטלו הוצאות משפט.

[ע"מ (מחוזי מרכז) 11736-06-14 דגני סחר בינלאומי בע"מ נ' רשות המיסים, השופט ד"ר שמואל בורנשטיין, פסק-דין מיום 13.10.14. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].

למאמרים נוספים שנכתבו על ידינו בנושא "הרמת מסך" בדיני המס, לחצו על הקישורים הבאים:
פסק-דין תקדימי בעליון: רשות המיסים מנועה מלבצע הרמת מסך עצמית
האם ניתן לבצע "הרמת מסך" לצורך גביית חוב מחברת סוכני מכס?
הרמת מסך לצרכי גבית מסי יבוא
הרמת מסך לצורך גביית מס – הפסיקה העדכנית
בית המשפט המחוזי בירושלים: הרמת מסך בין חברות לצורך גביית מס צריכה להיעשות בצמצום

 


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


יסודות הפיקוח על יצוא בטחוני - שלב רישיון היצוא - חלק שני
עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון


בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

במאמרינו הקודמים (ראו קישורים למטה) הבהרנו כי יצואן בטחוני נדרש לקבל רישיון שיווק בטרם יוכל לשווק את מוצריו ואף בטרם יוכל לבצע הליכים מקדימים לשיווק (כמו למשל להציע את הטובין למכירה או לנהל מו"מ).
בנוסף לרישיון שיווק, פירטנו במאמר הקודם כי היצואן הבטחוני נדרש לקבל גם רישיון יצוא, תוך שניתנו הסברים אודות סוגי הרישיון, מטרותיו וכן הוסבר על התנאים והפרוצדורה הדרושים לקבלתו. במאמר זה נמשיך את הסקירה בעניין שלב הבקשה לקבלת רשיון יצוא.

אי-התאמה בין הבקשה למסמכים המצורפים לה- עלולה לעלות ביוקר

כאמור במאמרים הקודמים, אגף הפיקוח על היצוא הבטחוני במשרד הבטחון ("אפ"י") הוא הגוף המחזיק בסמכות ליתן, או לסרב ליתן רישיון יצוא. כאשר קיימת אי-התאמה בין הבקשה לבין המסמכים המצורפים לה, תישלח ליצואן הודעה הכוללת הסבר על התיקונים הדרושים לצורך קבלת הרישיון. הדבר עלול לגרום לאיבוד זמן יקר עבור מבקש הרישיון, ועל כן מומלץ להיוועץ עם גורמים מקצועיים בטרם משלוח הבקשה.

רישיון מוגבל בתנאים

במקרים מסוימים, בקשה לקבלת רישיון יצוא עשויה להיות מאושרת תחת תנאים או מגבלות, לפי שיקול דעתו של אפ"י. במקרים אלו, היצואן יידרש להעביר התחייבות לפיה התנאים שהותוו על ידי אפ"י מולאו וכי הוא מתחייב לעמוד במגבלות שנקבעו.

דחיית בקשה לרישיון יצוא – התהליך והנימוקים העומדים בבסיס הסירוב

לעתים עלול אפ"י לדחות את הבקשה לקבלת רישיון יצוא בטחוני. במקרה שכזה יודיע אפ"י ליצואן כי היצוא המתבקש אסור, וכן יודיע על הנימוקים לדחיית הבקשה. הנימוקים לדחיית הבקשה יכולים להיות שונים: הפרות קודמות של החוק על ידי היצואן, עבר פלילי של המבקש, שיקולים בטחוניים וכיו"ב.
במקרים בהם נוטה אפ"י לדחות את הבקשה לרישיון, יעניק למבקש הרישיון, בטרם ההודעה על דחיית הבקשה, זכות טיעון.

מהו "אישור מדיני" שלעיתים נדרש בנוסף לרישיון יצוא?

בהערת אגב יצוין כי קיימים טובין מסוימים אשר מעבר לרישיון היצוא מטעם אפ"י, מחייבים גם אישור מדיני. אישור שכזה הינו תנאי סף לקבלת רישיון היצוא, ועל כן במקרים שבהם חובה להחזיק באישור מדיני (למשל: מערכות נשק מסוימות, תחמושת ועוד) רצוי לפעול להשגת אישור זה תחילה.
כיצד ניתן לערער על החלטת אפ"י בנושא אי-קבלת רישיון יצוא?
 
החלטת אפ"י בעניין דחיית בקשה לרישיון יצוא (או לחידושו), התלייתה או הגבלתה ניתנת להשגה בפני הוועדה המייעצת. הוועדה המייעצת כוללת נציגים ממשרד הבטחון וממשרד החוץ (במידה ומדובר בטובין בעלי אופי דו שימושי, יהא נציג גם של משרד הכלכלה). לצורך גיבוש דעתה, הוועדה המייעצת עשויה להזמין את היצואן או מי מטעמו לצורך השלמת טיעוני ו/או הצגת מסמכים נוספים. לאחר שגובשה המלצה, היא תועבר למנכ"ל משרד הבטחון להכרעתו. בדרך כלל, מנכ"ל משרד הבטחון יאמץ את המלצת הוועדה המייעצת. היצואן רשאי להיות מיוצג על ידי עורך-דין במסגרת הליכים אלו.

את ההשגה לוועדה יש להגיש בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה עליה מוגשת ההשגה. יש לצרף להשגה את כל המסמכים שצורפו לבקשה המקורית וכן יצורף אליה תצהיר מטעם מגיש ההשגה כי על הנטען בה נכון. החלטה בהשגה תינתן על ידי הוועדה בתוך 45 ימים ותשלח למבקש.

על החלטת הוועדה המייעצת ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, זאת תוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה.

מהו תוקפו של רישיון יצוא? וכיצד ניתן להאריכו?

לאחר אישור רישיון היצוא, הרישיון ייחתם בידי ראש אפ"י, והוא יהא תקף למשך עד שלוש שנים, כמצוין בגוף הרישיון.
בתום תוקפו של הרישיון ניתן להגיש בקשה להארכת תוקף. הבקשה מוגשת כאילו היה מדובר בבקשה חדשה, ואליה יש לצרף את הרישיון הקודם. בדרך כלל מדובר בהליך מהיר יותר שכן הבקשה הראשונה  נבחנה באופן מהותי קודם לכן.

במאמרים הבאים נמשיך לדון בסוגיות שונות בעניין הפיקוח והיצוא הבטחוני.
למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני, לחצו על הקישורים הבאים:

• פיקוח על יצוא ציוד דו-שימושי;

• יסודות הפיקוח על היצוא הביטחוני;
 
• העיסוק באמצעי הצפנה;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישום והרישוי;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב השיווק;
 
• יסודות הפיקוח על יצוא בטחוני: שלב רישיון היצוא - חלק 1 ;


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

בית המשפט העליון: אין לפתוח מחדש תביעת יבואן רשמי כנגד יבואן מקביל
עו"ד גיל נדל, עו"ד טינה קפלן

התופעה של יבוא מקביל הולכת ומתפשטת בארצנו. מותגים רבים מיובאים לא רק דרך היבואן הבלעדי/הרשמי, אלא גם באמצעות יבואנים אחרים.

מבחינת הצרכן, כל עוד מדובר במוצרים מקוריים ולא מזויפים, התופעה של יבוא מקביל היא מבורכת, שכן היא מעודדת את התחרות ומביאה להורדת מחירים.

כאשר מדובר ביבוא מקביל של מוצר מקורי, ברור שמותר ליבואן המקביל לעשות שימוש בסימן המסחר של המוצר (אם קיים כזה) לצורך מכירת המוצר.

מצבים כאלה עשויים לעורר תגובת נגד מצד היבואנים הרשמיים (הבלעדיים), שכן דבר זה מביא ל"שבירת" הבלעדיות שלהם ולתחרות בתחום, שמבחינתם אינה רצויה.

בהתאם לכך, וכחלק מניסיונם של היבואנים הבלעדיים לחסום את היבוא המקביל, פעמים רבות מתגלגל לפתחו של בית המשפט סכסוך בין יבואן רשמי או בעל הזכות לבין יבואן מקביל.

בדרך כלל, כאשר מדובר בטובין מקוריים ולא מזויפים, תהיה ידו של היבואן המקביל על העליונה בבית המשפט. בהכרעות בסכסוכים מעין אלה חזרו בתי המשפט פעמים רבות על כך שתופעת היבוא המקביל היא מבורכת, מעודדת את התחרות החופשית, מיטיבה עם הצרכנים, ואין בסיס חוקי למנוע אותה כל עוד אין ספק שמדובר במוצרים מקוריים, ולא במוצרים מזויפים אשר עשויים להטעות את הציבור.

אך מעבר למכירת המוצר המקורי עצמו, מה מותר ומה אסור ליבואן המקביל לעשות בתחום הפרסום והשיווק?
האם מותר ליבואן מקביל להרחיב את השימוש בסימן המסחר המוגן, ולעשות בו שימוש גם בפרסומים, באתר האינטרנט שלו, בשם עסקו?

המחלוקת שבין טומי הילפיגר והיבואן הרשמי שלו בישראל, לבין חברת מחסן היבואן, שייבאה את המוצרים המקוריים ביבוא מקביל, הוכרעה בבית המשפט המחוזי ובערעור בבית המשפט העליון, ולאחרונה ביקשה חברת טומי הילפיגר לערוך דיון נוסף בבית המשפט העליון בהרכב מורחב של שופטים.

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט העליון בה נדחתה עתירת יבואן רשמי של טומי הילפיגר לקיים דיון נוסף בפסק-הדין שניתן בתביעה נגד מחסן היבואן שעסק ביבוא מקביל של המותג.
העתירה לקיום דיון נוסף נגעה לשאלה מהן המגבלות שיש להטיל על היבואן המקביל בכל מה שקשור לשיווק ופרסום סחורה שהוא מייבא לישראל באופן חוקי, כשאותה סחורה מיובאת גם על ידי היבואן רשמי ונושאת סימן מסחרי רשום ומוגן.

במסגרת החלטתו בבקשה לדיון נוסף, בית המשפט העליון שב וחזר על כך שתכלית דיני סימני המסחר היא להגן על קניינו של בעל סימן המסחר מחד, ולמנוע הטעיה של הציבור עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר מאידך. כן חזר בית המשפט על כך שכעניין של מדיניות יש להמשיך ולהגן על היבוא המקביל וזאת במטרה להגביר את התחרות בשוק, וכי בנסיבות המקרה אין הצדקה לקיים דיון נוסף בפסק-הדין.

עובדות המקרה:

מדובר בתביעת קבוצת טומי הילפיגר נגד חברת מחסן היבואן 42 בע"מ, שיבאה את המוצרים המקוריים במתכונת של "יבוא מקביל" ושיווקה אותם בעסקה "מחסן היבואן" בבני ברק.
טומי הילפיגר והיבואן הבלעדי טענו בבית המשפט כי היבואן המקביל מפרסם את המוצרים שהוא מייבא בדרך שפוגעות בסימן המסחר הרשום של טומי הילפיגר, דבר שמהווה עוולה של תיאור כוזב. כך נטען כי היבואן המקביל פרסם את פעילותו ודאג להדגיש כי נמכרים בו מוצרים של מותגים יוקרתיים "בזול" ותוך שמשתמש בפרסומיו בשם "טומי הילפיגר" במפורש. בנוסף, היבואן המקביל צבע את העסק בצבעים המופיעים בסימן המסחר של טומי הילפיגר והפעיל אתר מכירות באינטרנט תוך שימוש בשם
www.tommy4less.co.il.

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי אופן השיווק והפרסום של היבואן המקביל עלה כדי פגיעה בסימן המסחר הרשום "טומי הילפיגר", וכן, עלה כדי ביצוע העוולה של תיאור כוזב. בהתאם לכך, בית המשפט חייב את היבואן המקביל בתשלום פיצוי בהיקף של 475,000 ש"ח וכן הוציא כנגדו צו מניעה האוסר עליו להשתמש בשם טומי הילפיגר, לרבות במתחם העסק, בשילוט, ובעלוני פרסום ועוד.

בית המשפט העליון קיבל בחודש נובמבר 2014 במידה רבה את ערעור היבואן המקביל והפחית במידה רבה את המגבלות שהוטלו עליו בבית המשפט המחוזי, תוך הקטנת סכום הפיצוי ל-100,000 ש"ח בלבד. בית המשפט העליון ציין כי הלגיטימיות של יבוא מקביל בישראל הוכרה זה מכבר, ועל כן אין לחסום פעולות שיווקיות בלתי מטעות הקשורות בו. לכן, נקבע כי היבואן המקביל רשאי להמשיך ולהשתמש בסימן המסחר במסגרת פעילות השיווק שלו, בתנאי שיקפיד להבהיר שאינו פועל מטעם טומי הילפיגר.

אלו הן הנקודות העיקריות שנפסקו בבית המשפט העליון:

1.היבואן המקביל נדרש להבהיר לציבור כי אינו פועל בחסות היצרן.

2.במוצרי הלבשה בהם המוצר חשוב יותר מאשר השירות שניתן, נדרש היבואן לעשות פחות על מנת לעמוד בחובת ההבהרה כי אינו פועל בחסות היצרן.

3.במידה והמוצרים שמוכר היבואן המקביל נחותים באיכותם מזה של היבואן הרשמי, נדרשת הבהרה.

4.חל איסור לעשות שימוש בשם סימן המסחר, בשם העסק של היבואן המקביל.

5.אין מניעה לעשות שימוש בצבעים של סימן המסחר במסגרת בית העסק.

6.חל איסור לעשות שימוש בדומיין באינטרנט בעל שם דומה מדי לסימן המסחר. אם נעשה שימוש בחלק מהסימן בדומיין ובתוספת מילים נוספות, אין בכך הטעייה.

7.בפרסומים, אין חובה להשתמש דווקא במונח יבואן מקביל.

היבואן הרשמי וטומי הילפיגר ביקשו לקיים דיון נוסף בעניינן וטענו כי בית המשפט העליון קבע הלכה תקדימית שמרחיבה מעבר לנדרש את הפעולות שמותר ליבואן מקביל לבצע.

פסק הדין בעתירה לדיון הנוסף:

בית המשפט העליון ציין כי התנהגות היבואן המקביל במקרה זה אינה ראויה ואינה מעוררת אהדה, וזאת משום שהיבואן הרשמי ובעל סימן המסחר השקיעו מאמצים בפיתוח המותג ושיווקו, והיבואן המקביל  נהנה מפירות ההצלחה תוך השקעה קטנה בהרבה.

לאור זאת, ציין בית המשפט כי התנהלות היבואן המקביל במקרה זה מעלה שאלה בעניין היקף ההגנה שראוי להעניק ליבואן הרשמי, וכי בית המשפט צריך להיות קשוב בנסיבות המתוארות לצד הנפגע. וכדברי בית המשפט: "יבואן מקביל חוקי צריך להתנהג בחינת "אדם לאדם – אדם"".

בית המשפט חזר על כך שהצורך להגן על היבואן הרשמי ובעל סימן המסחר נובעת מהתכלית הכפולה של דיני סימני המסחר: הגנה על קניינו של בעל סימן המסחר בסימנו והמוניטין שרכש לו מחד, ומניעת הטעיה של הציבור עקב שימוש בלתי מורשה בסימן המסחר מאידך. יחד עם זאת, בית המשפט הדגיש כי מהצד השני ניצב הצורך להמשיך ולהגן על היבוא המקביל במטרה להגביר את התחרות בשוק.

בית המשפט קבע כי העיקרון שראוי ליישם בנסיבות אלה הוא עיקרון ההגינות, המתייחס להגינות כלפי בעל סימן המסחר וזכויותיו הכלכליות, והאחרת היא ההגינות כלפי הציבור במטרה לעודד תחרות ולהוזיל מחירים.
לאחר בחינה נוספת, בית המשפט קבע כי פסק הדין בעליון לא העלה קושי מיוחד או חידוש שיצדיקו התערבותה של ערכאה במסגרת דיון נוסף. יחד עם זאת, ציין בית המשפט כי הגיע להחלטה לאחר התלבטות, וכי יתכן שבמקרים עתידיים בתי המשפט  יצטרכו לבחון את האיזונים הפרטניים של המקרים שבפניהם ולהגיע להחלטות שונות.

[דנ"א 8619/14  TOMMY HILFIGER LICENSING LLC נ' אלעד מנחם סויסה, השופט רובינשטיין, החלטה מיום 15.2.15. ב"כ הצדדים: לטומי הילפיגר- עו"ד צוברי, לביא ושיינין. למחסן היבואן- עו"ד גרשוני, שלומוביץ, לזר]

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


הגברת התחרות וייעול הליכי הייבוא - על הסיכון בחריגי שיקול הדעת
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

לפני זמן לא רב, בסוף חודש נובמבר 2014, אימצה הממשלה את המלצות דו"ח הוועדה להגברת התחרותיות והסרת החסמים ביבוא בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה מר עמית לנג ("דו"ח ועדת לנג").

הממשלה הטילה על שר האוצר, שר הכלכלה וכל רשות מוסמכת אחרת המופקדת על מתן אישורי/ רישיונות יבוא, להגיש לה בתוך 6 חודשים, תכנית עבודה לגבי תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך ניסיון להקל ולשפר את תהליכי הרגולציה הכרוכים ביבוא.

במבט ראשון, מדובר בהחלטה שמביאה עמה בשורות לציבור היבואנים ובסופו של דבר, גם לציבור הצרכנים, שכן לפי ההחלטה קיים רצון להקל על תהליכי היבוא ולייעל אותם.

יחד עם זאת, במבט מעמיק יותר, מבינים כי ההחלטה כוללת חריגים רבים שנתונים לשיקול דעת רחב, באופן שעשוי לסכל את הרצון להקל על היבוא. אותם חריגים עשויים גם להוות כר פורה לפעילות של שדלנים (לוביסטים) שונים ולשיקולים בלתי ענייניים שעשויה לקחת בחשבון הרשות המוסמכת, בטרם תתקבל ההחלטה.

למשל, לפי דו"ח ועדת לנג, יבואנים יידרשו להגיש הצהרה על עמידת המוצרים בדרישות חוקיות היבוא, במקום לקבל אישורים או רישיונות ממשרדי ממשלה. לכאורה, מדובר בהקלת הנטל המוטל על יבואנים, שכן תהליך קבלת אישורים או רישיונות ממשרדי ממשלה אורך זמן רב וגם כרוך בתשלום. 

יחד עם זאת, באותה נשימה נאמר כי במקרים בהם סברה הרשות המוסכמת שקיימת הסתברות גבוהה לפגיעה בבטיחות או בבריאות או באיכות הסביבה, היא תוכל לדרוש דרישות נוספות כתנאי ליבוא מעבר לאותה הצהרה. לדעתנו, מדובר בהחמרה שגבולותיה לא ברורים שכן מדובר במתן שיקול דעת רחב באופן שעשוי לעורר ויכוחים ולהביא לסיכול הרצון להקלת תהליכי היבוא. עשויים להתעורר ויכוחים מהי הסתברות גבוהה ומהי הסתברות שאינה גבוהה, אילו מוצרים עשויים לפגוע בבטיחות בבריאות ובאיכות הסביבה, ואילו לא, ועוד ועוד כיד הדמיון.

כמו כן, לפי דו"ח ועדת לנג נאמר כי קיימת כוונה לבצע התאמה של דרישות חוקיות היבוא השונות למצב המקובל במדינות המפותחות בעולם, באופן שיקל על התנהלות היבואנים. למשל, בישראל קיים תקן ייחודי למיטות לתינוקות שאינו מאפשר שיווק של מוצרים שעומדים בתקינה בינלאומית אך לא עומדים בתקן הישראלי. המצב דומה גם בתחום מוצרי התעבורה, מוצרי חשמל, ועוד. מצב זה חוסם תחרות במוצרים אלה ומביא לייקור המוצרים הנמכרים בישראל לצרכן הסופי.

כמו כן, בדוח נאמר כי תקן ישראלי 1071 אוסר לסמן על גבי משקה קל שאחוז הפרי בו נמוך מ-10%, איור של פרי, בעוד אין דרישה מקבילה כזו בעולם, וגם בישראל אין איסור דומה בסימון יוגורטים או משקאות אלכוהוליים.
דוגמא נוספת היא תקן ישראלי 284 האוסר לסמן חלב סויה וחלב שקדים במילה "חלב", היות והתקן מאפשר שימוש במילה חלב רק לחלב פרה, ואין דרישה מקבילה כזו בעולם.

בדוח נאמר עוד כי כאשר דרישות היבוא והתקינה של הרשויות בישראל אינן תואמות דרישות בינלאומיות, הדבר לא מאפשר ליבואנים להסתמך על בדיקות מעבדה מחו"ל ומחייב אותם לבצע התאמה לקווי הייצור שלהם, באופן שמייקר בסופו של דבר את המוצר לצרכן.
ההמלצה שניתנה היא שיש לבדוק האם קיימות דרישות רגולציה שהן ייחודית למדינת ישראל, ולאחר מכן לבטל אותן כדי שיעלו בקנה אחד עם הדרישות הבינלאומיות.

מצד שני, נאמר בדו"ח כי כל רשות מוסמכת המעוניינת להשאיר את דרישות חוקיות היבוא שלה, למרות שהן אינן תואמות למקובל בעולם, נדרשת לנמק זאת בכתב ולאחר מכן העניין יישקל. שוב, העובדה שניתנת לרשויות האפשרות לחרוג מן המקובל בעולם, עשויה להביא לכר נרחב לפעילות לוביסטים ולשיקולים בלתי ענייניים בהשארת דרישות חוקיות יבוא כאלה או אחרות.


בשורה התחתונה, למרות שהחלטת הממשלה צועדת בכיוון נכון ומשדרת רוח חיובית של פתיחת השוק לתחרות והקלת תהליכי היבוא, לדעתנו, עוד ארוכה הדרך.

 


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

הפחתת מכס על מוצרים "ירוקים" התורמים לאיכות הסביבה
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

בסוף שנת 2014, פורסם באמצעי התקשורת השונים כי מדינת ישראל הצטרפה ליוזמה בינלאומית להפחית או לבטל את המכס המוטל על מוצרים התורמים לסביבה, הידועים יותר בכינויים כמוצרים "ירוקים", הכוללים מוצרים להפחתת זיהום אוויר, יצירת אנרגיה מתחדשת, סילוק פסולת, ועוד ועוד.

אז מהי אותה יוזמה "ירוקה"?

מדובר ביוזמה של ארגון הסחר העולמי WTO שאליה הצטרפו 41 מדינות, המקיימות משא ומתן בנושא מאז חודש ינואר 2014 ועד היום. המשא והמתן מתרכז בין היתר בשאלות מה ייחשבו כמוצרים "ירוקים", ומה יהא תהליך ביטול/הפחתת המכס בגינם, כאשר בחלק מהמדינות מוטל כיום מכס ששיעורו מגיע עד ל-35% מערך המוצרים.

בין החברות במשא ומתן ניתן למצוא את ארה"ב, סין, יפן והאיחוד האירופי, שהיקף הסחר שלהן במוצרים "ירוקים" יחד מהווה כ-90% מהסחר העולמי כולו במוצרים מסוג זה, ולפי הפרסום נטען כי המשא והמתן מתנהל על בסיס עיקרון "המדינה המועדפת ביותר" (most favoured nation), שהוא עיקרון בסיסי של ה-WTO לפיו כל מדינה חייבת להעניק יחס שוויוני למוצרים של מדינה אחרת ולא להפלותם לרעה. היקף הסחר במוצרים "ירוקים" בעולם, לפי הפרסומים, מוערך בכ-1.4 טריליון (1,000 מיליארד) דולר בשנה.

לפי הפרסומים, מטרת היוזמה היא להביא להפחתת התלות של המדינות להשתמש באמצעים המזהמים את הסביבה כגון בדלק, גז, וכו', ולעודד אותן לנצל, בין היתר בעזרת המוצרים ה"ירוקים", את המשאבים הטבעיים שלהם.

היוזמה ה"ירוקה" וישראל

באם תתקבל יוזמה זו והדבר יתגבש לכדי הסכם בינלאומי שייחתם על ידי המדינות השונות, הסכם כזה עשוי לסייע ליבואנים וליצואנים ישראליים הסוחרים במוצרים שייחשבו כ"ירוקים", שכן המכס בגינם בישראל ובמדינות השונות עשוי להתבטל.

השפעת ההסכם על היבוא לישראל היא חלקית בלבד, שכן כיום, קיימים מוצרים "ירוקים" רבים שחייבים במכס ביבוא לישראל, אך חלק אחר פטור ממילא ממכס ביבוא לישראל ולכן לגבי חלק זה ההסכם לא ישנה דבר.

כמו כן חשוב לציין כי השאלה מה ייחשב כמוצר "ירוק" שהמכס בגינו יבוטל, תוכרע במשא והמתן שיתנהל בין המדינות והדבר ייקבע על בסיס סיווג מכס בינלאומי ברמה של 6 ספרות, אשר מהווה סיווג מכס משותף ברוב מדינות העולם.

עדיין פתוחה האפשרות שיהיו בעתיד מחלוקות סיווג בין יבואנים לבין רשות המכס בשאלה היכן לסווג מוצר פרטני כזה או אחר, והאם הוא נכנס לסיווג הפטור של מוצר "ירוק", או לא, וזאת כאשר סיווג המכס במדינת ישראל מבוסס על 8 ספרות כאשר 2 הספרות האחרונות אינן משותפות ליתר מדינות העולם.


אילו מוצרים ירוקים חייבים כיום במכס ביבוא לישראל?

להלן מספר דוגמאות למוצרים "ירוקים" שחייבים היום במכס ביבוא לישראל, ובאם ההסכם הבינלאומי ייכנס לתוקף גם בישראל- המכס לגביהם, ביבוא לישראל, יבוטל:

חלקים לדודי קיטור/אדים כמו מכסה עליון לדוד חייבים ב-8% מכס.

מסננים ופילטרים לטיפול במים, כמו חלקים למכשירי תמי4, מי עדן בר וכו' - חלקם פטורים וחלקם חייבים ב-10% מכס.

מערכות השקייה כמו ממטרות לחקלאות, חלקן פטורות וחלקם חייבות ב-10%-12% מכס.

חלקים לתנורים תעשייתיים או מעבדתיים כמו ארובות לפליטת העשן חייבים ב- 10% מכס.

מכונות לעירבול/בחישה/ריסוק/טחינה כמו מכונות לטחינת אשפה- חלקן חייבות ב-8% מכס.
מכשירים לאנליזה של גז/עשן- לדוגמא מכשיר שמוסכים משתמשים בו לבדיקת זיהום אוויר של רכב – חייבים ב-5.6% מכס.

מכשירים לויסות או בקרה אוטומטיים, לדוגמא תרמוסטט למזגן– חלקם חייבים בין 6-12% מכס. חלקים של מכשירים אלה- חייבים ב-2% מכס.

איזה מוצרים ירוקים ממילא פטורים היום ממכס ביבוא לישראל?

לעומת זאת, המוצרים הבאים ממילא פטורים היום ממכס ביבוא לישראל, ולכן ההסכם הבינלאומי שייחתם לא ישפיע עליהם ביבוא לישראל:

מחממי מים באנרגיה סולארית כמו דודי שמש;

טורבינות גז או טורבינות אחרות לדוגמא כמו טורבינה שמותקנת במנוע של מטוס;

מנועים וגנראטורים בעלי הספק של למעלה מ-750 קילו-וולט-אמפר כמו גנרטור לטורבינות רוח שמייצרות חשמל;

חלקים לשנאים ולממירים סטטיים כמו מטענים לסוללות 1.5 וולט וכו'

תנורים חשמליים תעשייתיים או מעבדתיים כמו תנור למאפיות;

מכשירים לחקר מזג אוויר כדי להתריע על אסונות טבע – כמו מכשירים לבדיקת רעידות אדמה, צונאמי וכו';

האם ההסכם ישפיע גם על הטלת מס קניה?

לא. ההסכם הבינלאומי מתייחס רק לשיעורי מכס המוטלים בין המדינות השונות על מוצרים "ירוקים". כידוע, בישראל, כמו גם במדינות אחרות בעולם, מוטל מס קניה על חלק מהמוצרים המיובאים, וההסכם הבינלאומי בנושא מוצרים "ירוקים" לא צפוי לשנות את המצב בנושא זה.

התחשבות בשיקולים "ירוקים" לצורך מיסי היבוא אינה זרה למדינת ישראל, שכן גם מדינת ישראל נקטה בעבר הלא רחוק במדיניות של "מיסוי ירוק" בהטלת מס קניה על כלי רכב פרטיים ומסחריים. לפי אותה מדיניות, המיושמת זה מספר שנים, מוטל מס קניה גבוה על כלי רכב המזהמים את האוויר, ומס קניה נמוך יותר על כלי רכב שמידת זיהום האוויר שלהם נמוכה.

מתי ייכנס התיקון ה"ירוק" לתוקף במדינת ישראל?

מטבע הדברים, משא ומתן בין מדינות רבות לניהול משא ומתן לחתימת הסכם אחיד שיבטל את המכס על מוצרים שלגביהם כך יוסכם בין כולן- אורך זמן רב.
לפי הפרסומים המשא והמתן עדיין מתנהל וטרם הגיע לסיומו.

חשוב לציין כי הסכם בינלאומי לא מאומץ באופן "אוטומטי" לתוך דיני מדינת ישראל, אלא שהוא טעון "קליטה" לתוך החקיקה כדי להיכנס לתוקף. כך, שגם אם ייחתם הסכם בינלאומי ומדינת ישראל תחתום עליו, הפחתת המכס הפרטנית על מוצרים כאלה ואחרים ביבוא לישראל עדיין תלויה בתיקון חקיקת המשנה- צו תעריף המכס, על ידי משרד האוצר, וביטול/הפחתת המכס בפרטי המכס הרלוונטיים, ורק אז תיכנס הפחתת המכס לתוקפה.

מה לגבי ביטול המכס ביבוא מישראל למדינות שונות?

נכון להיום, שיעור המכס על מוצרים "ירוקים" אינו אחיד והוא משתנה בין מדינות העולם, כאשר כל מדינה ראשית להטיל מכס על פי בחירתה, עד לתקרה מסוימת. לפי המשא והמתן המתנהל, מטרת ההסכם היא להביא להאחדת שיעורי המכס על מוצרים ירוקים ולביטולם לחלוטין.

 


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.


מה חדש החודש


ענייני מכס ורגולציה

  • משרדנו מייצג חברת מזון מובילה בקשר לגרעון מכס שנדרש על משלוחי דגים מעובדים.
  • משרדנו מייעץ לחברה מובילה בתחום פתרונות אחסון ושירות נתונים בקשר לקיום הוראות דיני הגנת הצרכן בענין מוצרי אלקטרוניקה.
  • משרדנו מייצג יבואן נעליים בעתירה לבג"ץ נגד מכון התקנים, בעניין שחרור טובין המעוכבים בשל סירוב מכון התקנים לנפק ליבואן אישור תקן רשמי.
  • משרדנו מייצג תאגיד סוכן מכס ומשלח בינלאומי מול רשות המיסים בהליך שימוע לפני הקפאת פעילות התאגיד.
    משרדנו מסייע ליבואן של ציוד חשמלי בנושא שחרור משלוח שנתפס על ידי רשות המכס.

בתי משפט

  • משרדנו מייצג חברת תוספי תזונה שהוגשה נגדה תביעה ייצוגית בגין שימוש בצמח מסוים בתוסף התזונה. במסגרת המו"מ שנוהל עם התובע הייצוגי הושגה הסכמה לסילוק התביעה ללא צו להוצאות. 
  • משרדנו מייצג חברת מזון שהוגשה נגדה תביעה ייצוגית בגין אי סימון אחוזי שומן טראנס במוצר.


הרצאות והופעות בתקשורת

  • עו"ד גיל נדל נטל חלק בתאריך 13.4.15 בסמינר משותף ליצואנים בתחום פיקוח על יצוא דו-שימושי.
  • עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 20.4.15 בכנס "EURO VAT" בנושא הסכם הסחר עם האיחוד האירופיים –היבטים שפרקטיים שכל יצואן חייב לדעת.
  • עו"ד גיל נדל הרצה במכון היצוא בתאריך 28.4.15 בנושא אשראי דוקומנטרי.