גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

פרוטוקולים והחלטות של ועדות המכס יימסרו ליבואן


טעות בסיווג מסננים לא תמיד גוררת תשלום מס


בית המשפט: הודעת חיוב במכס שאינה נתמכת בראיות מוחשיות עשויה להתבטל


יבואן ישראלי: תנאי רישיונות הייצוא האמריקאיים עשויים לחול גם עליך !


המחוזי מחמיר: סוכן מכס יישא במלוא חובות האחסנה של היבואן


נכנסו לתוקף תקנות חדשות המגבירות את חובת הגילוי בהצעות מחיר של משלחים בינלאומיים


בית המשפט: סוכן אוניה ייהנה מתקופת התיישנות מקוצרת כמו מוביל ימי


מה חדש החודש

 

פרוטוקולים והחלטות של ועדות המכס יימסרו ליבואן
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

רקע:

מחלוקות בין יבואנים לבין רשות המכס בנושא גילוי מסמכים במהלך ניהול תביעה משפטית, הן נפוצות ומתקיימות כדבר שבשגרה.

לרוב, מתגוננת רשות המכס בטענה של חיסיון או מעלה טענה לפיה המסמך מהווה תרשומת פנימית שאין לגלותו, ומנגד, היבואן טוען כי מדובר במסמך החיוני לצורך ניהול תביעתו, ובית המשפט נדרש לבצע איזון ולקבוע זכותו של מי גוברת.

בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, אשר הורה לרשות המכס למסור ליבואן פרוטוקולים וכן החלטה של ועדות המכס בנושא מיסים עקיפים, ודחה את טענות החיסיון שהעלתה רשות המכס.

סיפור המקרה:

היבואן עוסק ביבוא כלי רכב חקלאיים לישראל. רשות המכס טענה כי סיווג כלי הרכב הינו בפרט  87.04-3190 כ"כלי רכב אחרים" החייב ב-83% מס קניה, ואילו היבואן טען כי סיווגם הנו באחד מפרטי מכס המתארים את הטובין באופן ספציפי יותר - 87.04-1000, 87.04-3120 או 87.09.

רשות המכס דרשה מן היבואן גרעון רטרואקטיבי בגין יבוא כלי הרכב, והיבואן פנה לבית המשפט.

בטרם הגשת התביעה, הגיש היבואן לרשות המכס בקשה לפטור אותו מן הגרעון הרטרואקטיבי לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר). הנושא עלה לדיון בועדת מסים עקיפים מקומית בבית המכס מרכז (ראשון לציון), והועבר לאחר מכן לדיון בועדת מסים עקיפים עליונה שבהנהלת המכס. הועדה העליונה דחתה את בקשת היבואן.

במסגרת ההליכים המקדמיים שבתיק, דרש היבואן, שיוצג על ידי הח"מ, לקבל העתקים מהמלצת הועדה המקומית, וכן העתקים של הפרוטוקולים של הדיונים בשתי הועדות- המקומית והעליונה, טען כי מדובר במסמכים רלוונטיים למחלוקת וכי זכותו על פי דין לקבל העתק מהם. היבואן טען כי בהליכים שנוהלו מול יבואן אחר, מסרה רשות המכס בהסכמה מסמכים אלה ולכן אין בהם חיסיון.

רשות המכס מסרה בהסכמה רק את החלטת הועדה העליונה, וסירבה למסור את המלצת הועדה המקומית ואת הפרוטוקולים, בטענה כי מדובר במסמכים חסויים שהינם תרשומות פנימיות. ביחס להמלצת הועדה המקומית נטען כי  לא מדובר בהחלטה המחייבת אלא בהמלצה שניתנה בשלב קודם בתהליך.

החלטת בית המשפט:

בהחלטתו מיום 8.11.15, קיבל בית המשפט את בקשת היבואןוהורה לרשות המכס לחשוף בפניו את המלצת ועדת מסים עקיפים מקומית וכן את הפרוטוקולים של הדיונים בשתי הועדות- המקומית והעליונה.

בית המשפט קבע כי מאחר ורשות המכס מסרה, בהסכמה, במסגרת הליך משפטי אחר, את הפרוטוקולים וההחלטות של ועדת מסים עקיפים, הרי שלצורך מניעת אפליית היבואן במקרה זה, יש לנקוט דין דומה ולמסור לו את המסמכים.

לגבי המלצת ועדת מסים עקיפים מקומית (בית המכס מרכז), העלה בית המשפט תמיהה מדוע מסמך זה אמור להיות חסוי כטענת רשות המכס, שעה שלא מדובר בפרוטוקול אלא בהחלטה של ועדה, יהא כינויה אשר יהא (המלצה או החלטה).

לאור זאת, דחה בית המשפט את התנגדות רשות המכס ואת טענות החיסיון, והורה למסור את המסמכים ליבואן.

[השופטת אשרית רוטקופף, החלטה מיום 8.11.15, ב"כ הצדדים: ליבואן: עו"ד גיל נדל ועומר וגנר ממשרדנו. לרשות המכס: עו"ד ניר וילנר מפרקליטות מחוז תל-אביב-אזרחי).


לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא בקשות של יבואנים להורות לרשות המכס לגלות מסמכים המצויים בידיה, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

בית המשפט: המלצת ועדת מסים עקיפים מקומית תיחשף בפני היבואן
בית המשפט: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בית המשפט
יש לחשוף פרוטוקולים של ועדות חוק מסים עקיפים
מאגר Pre-Ruling להחלטות סיווג מכס – ויפה שעה אחת קודם

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

טעות בסיווג מסננים לא תמיד גוררת תשלום מס
עו"ד גיל נדל, עותמאן אלשייך

רקע:

כידוע, מחלוקות רבות בין יבואנים לרשות המכס מתעוררות בנוגע לסיווג הנכון של טובין מיובאים על פי צו תעריף המכס, כאשר הסיווג הוא שקובע את שיעור המס (מכס או מס קניה) המוטל בגין יבוא הטובין.

בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט בנושא סיווג מסנני אויר שיובאו על ידי יבואן עבור חדרים נקיים בתעשיות המיקרואלקטרוניקה והפרמצבטיקה.

בית המשפט קבע כי יש לקבל את עמדת רשות המכס בנוגע לסיווג משום שלא מדובר במסננים "המיוחדים" למיזוג אוויר אפילו שזהו שימושם העיקרי, אך קיבל את טענת היבואן כי פעל בתום לב ולכן פטר אותו מתשלום הגרעון.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

פילט אייר בע"מ ("היבואן") ייבאה מסננים המיועדים למכונות מיזוג אויר ("הטובין") וסיווג אותם תחת פרט המכס 84.21.3940 ("מסננים המיוחדים למכונות מיזוג אוויר"), הפטור ממכס.  רשות המכס דחתה בחודש יוני 2012 את הסיווג בטענה שהמסננים אינם משמשים באופן בלעדי למערכות מיזוג אויר ועל כן סיווגם בפרט 84.21.3990 ("מסננים אחרים") החייב ב-10% מכס, ובשל כך שילם היבואן גרעון וכן מיסים נוספים אגב מחאה, בסך כולל של כ-123,000 ש"ח.

היבואן טען כי פירוש המילה "מיוחדים" אינו מתייחס לשימוש בלעדי, אלא די בכך שהמסננים מסוגלים לשמש במערכות מיזוג אוויר. היבואן טען גם כי הטובין משמשים באופן מיוחד למערכות מיזוג אויר, ולראייה הטובין מיוצרים על-פי הזמנה ספציפית.

מנגד, הגישה רשות חוות דעת מומחה ולפיה ניתן לעשות שימושים אחרים בטובין ולאו דווקא במערכות מיזוג אויר, למרות שהוסכם כי השימוש העיקרי הוא במערכות מיזוג אוויר.

היבואן טען, לחילופין, כי הוא עומד בתנאי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים וזכאי לפטור מן הגרעון, גם אם טעה בסיווג. היבואן פירט כי הוא לא כלל את המס במחירי המכירה ללקוחות, פעל בתום לב ובהסתמך על הסיווג הקודם, לא מסר ידיעה לא נכונה, ולא יכול היה לדעת על הטעות.

פסק-דינו של בית המשפט:

בית המשפט אימץ את פסק דין "איתורית" של בית המשפט העליון ולפיו פרשנות המילה "מיוחדים" בצו מתייחסת לשימוש בלעדי ולא לסתם שימוש או אפילו שימוש עיקרי, כלומר, על מנת להתאים לסיווג בפרט 84.21-3940, נדרש היבואן להוכיח כי השימוש של הטובין הוא אך ורק לצרכי מערכות מיזוג אויר. בית המשפט בחן את חוות דעת המומחה מטעם רשות המכס והשתכנע שהטובין אינם משמשים אך ורק לצרכי מערכות מיזוג אויר, למרות שזהו שימושם העיקרי. בנוסף, העובדה שהיבואן לא הביא עד מומחה מטעמו נזקפה לחובתו. 

לכן, בסוגית הסיווג, התקבלה עמדת רשות המכס ונקבע כי הסיווג הוא בפרט 84.21-3990 כמסננים "אחרים".

בית המשפט קיבל את טענתו החלופית של היבואן לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים וקבע שהיבואן היה רשאי להניח בתום לב, לפני פרוץ המחלוקת, כי מדובר במסננים המיוחדים למערכות מיזוג אוויר הפטורים ממס, ועוד הוכח כי המס הנוסף לא נכלל במחירי המכירה.

לאור האמור, בית המשפט הורה לרשות המכס להשיב ליבואן סך של כ-123,000 ש"ח בגין המסים ששילם וסך של 20,000 ש"ח בגין הוצאות משפט.

[ת.א. (שלום ת"א) 2846-10-12 פסק דין מיום 15/10/2015, בפני השופטת נועה גרוסמן. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד יהונתן כהאן ודפנה כהאן. לרשות המכס- עו"ד יונתן בן-דוד מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי].

לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא מחלוקות סיווג טובין לצרכי מכס ומס קניה, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

בית המשפט מאמץ את עמדת המכס - מיכלי כיבוי אש הם "מטפים"
בית המשפט: שמן יסווג לפי ייעודו ולא לפי החומר ממנו הוא עשוי
יבוא בחלקים או שינוי יעוד לאחר היבוא - מהו הסיווג הנכון?
מאגר Pre-Ruling להחלטות סיווג מכס – ויפה שעה אחת קודם
בית המשפט העליון: רשות המכס לא התרשלה בסיווג סוללות לטלפונים
מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס
מחלוקת בסיווג של גלאי עשן מוכרעת לטובת היבואן
בית המשפט בארה"ב מכריע בסיווג סטים קוסמטיים לאיפור
בניגוד לעמדת המכס: שעון דופק יסווג בהתאם לעמדת היבואן
בעקבות ערעור לעליון: יוחזר למחוזי דיון בנושא סיווג מכס ומס קניה
בית המשפט: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בית המשפט

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

בית המשפט: הודעת חיוב במכס שאינה נתמכת בראיות מוחשיות עשויה להתבטל
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

רקע:

בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית המשפט השלום בתל אביב, אשר דן בשאלת סיווג המכס של המוצר "ממרח בטעם הודו"..

לאחר דיון, קבע בית המשפט כי היבואן הוכיח את טענתו בדבר מהות הטובין  וקיבל את הסיווג שהציע היבואן. בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות רשות המכס בכך שלא שמרה דוגמאות של המוצר והגישה חוות-דעת הכוללת תיאוריות והנחות ולא עובדות.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת ארסבן יבוא ייבאה שתי מכולות עם קופסאות שבהן ממרח בטעם הודו בתיבולים שונים.
בעת שחרור הטובין הם סווגו בפרט מכס 21.06-9099 שכותרתו "תכשירים שונים הראויים למאכל אדם -  תכשירי מזון שלא פורטו", ומאחר ויובאו מארצות האיחוד האירופי, לא שולם מכס.
רשות המכס סברה כי סיווגם הנכון של הטובין הוא בפרט מכס 16.02-3190 שכותרתו "בשר, שיירי בשר או דם, פרט אשר חייב במכס גם כאשר היבוא הינו מארצות האיחוד האירופי.

דיון והכרעת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי ההבדל בין הסיווגים שהציעו הצדדים נעוץ בשאלה מה תכולת הבשר בטובין, שכן על פי כלל 2 לפרק ה-16 לצו תעריף המכס, תכשירי מזון נכללים בפרק 16 "בתנאי שהם מכילים יותר מ-20%, לפי משקל, נקניק, בשר, שיירי בשר, דם, דגים או סרטנים, רכיכות או חסרי חוליות אחרים החיים במים, או כל צירוף שלהם".
 
שני הצדדים הגישו חוות דעת מומחים לניתוח השאלה מה תכולת הבשר במוצר, האם גבוהה או או נמוכה מ-20%.

המומחה מטעם רשות המכס ציין שמכיוון שהבישול מוביל לפירוק מלא של המבנה התאי לא ניתן לקבוע באופן ישיר ע"י בדיקה כימית את שיעורי הבשר בממרח.

מנגד, היבואן הביא לעדות מומחה אנגלי אשר הציג מתודולוגיה מדעית לבדיקה, שלפיה נבחנת תכולת החלבון בדגימת הטובין, ולאחר מכן מופחתת תכולת החלבון שמיוחסת לרכיבים שאינם נחשבים כבשר לצורך החישוב.

בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות רשות המכס, שכן התברר שדגימה שנותרה במשרדיה הושלכה לפח, משום שהתקלקלה ו"הסריחה".

בית המשפט דחה את טענות המומחה מטעם רשות המכס בעניין דרך חישוב אחוז הבשר, וזאת משום שהוא לא הציג ממצאים מדעיים התומכים בטענתו, אלא הגיש תדפיסים מתוך אתרי אינטרנט פופולאריים, המשמשים לחישוב צריכת קלוריות.

בית המשפט התרשם עוד כי הסיווג נקבע שלא על בסיס ניתוח יסודי ומעמיק, המבוסס על מתודולוגיה מדעית מקיפה, אלא חישוב פשטני וסתמי.

בסופו של דבר, בית המשפט קבע שהוצגה בפניו חוות דעת מדעית, המבוססת על ניסיונו של המומחה האנגלי מטעם היבואן, ומולה הערכות, השערות, ואומדנא שלא הוכחה בראיות טובות, המבוססות על אתרי אינטרנט ועל חישובים מתמטיים שתקפותם לא הוכחה -  מטעם רשות המכס.

לאור זאת, קיבל בית המשפט את ממצאיו של המומחה האנגלי מטעם היבואן, וקבע כי שיעור הבשר בטובין נע בין 16% ל-18%, ומכאן כי סיווגם בפרט מכס 21.06-9099/6 כפי שטען היבואן.

בית המשפט חייב את רשות המכס לשאת בחלק מן ההוצאות המשפטיות של היבואן, בסך כולל של 50,000 ש"ח, וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 29,250 ש"ח.

[ת"א (שלום ת"א) 58062-11-12 ארסבן יבוא בע"מ נ' מדינת ישראל, השופט עמית יריב, ניתן ביום 7.10.15. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד קרונפלד וחיה רבן. לרשות המכס- עו"ד לירון ארצי מפרקליטות מחוז ת"א אזרחי]

לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא סיווג טובין לצרכי מכס ומס קניה, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

טעות בסיווג מסננים לא תמיד גוררת תשלום מס
בית המשפט מאמץ את עמדת המכס - מיכלי כיבוי אש הם "מטפים"
בית המשפט: שמן יסווג לפי ייעודו ולא לפי החומר ממנו הוא עשוי
יבוא בחלקים או שינוי יעוד לאחר היבוא - מהו הסיווג הנכון?
מאגר Pre-Ruling להחלטות סיווג מכס – ויפה שעה אחת קודם
בית המשפט העליון: רשות המכס לא התרשלה בסיווג סוללות לטלפונים
מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס
מחלוקת בסיווג של גלאי עשן מוכרעת לטובת היבואן
בית המשפט בארה"ב מכריע בסיווג סטים קוסמטיים לאיפור
בניגוד לעמדת המכס: שעון דופק יסווג בהתאם לעמדת היבואן
בעקבות ערעור לעליון: יוחזר למחוזי דיון בנושא סיווג מכס ומס קניה
בית המשפט: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בית המשפט

 


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


יבואן ישראלי: תנאי רישיונות הייצוא האמריקאיים עשויים לחול גם עליך !
מאת עו"ד מרכוס כהן ועו"ד גיל נדל

חברות ישראליות הפועלות גם בארצות הברית הינו מחזה נפוץ. הן פורחות בתעשיות ההיי-טק ובתעשיות הביטחוניות, לצד – ולעיתים קרובות בשילוב עם – חברות אמריקאיות. כיום ניתן לשמוע עברית מדוברת בבתי קפה בבוסטון, הנטסוויל, סן פרנסיסקו, בויס, וושינגטון די.סי. ולמעשה בכל מרכזי ההיי-טק ברחבי ארצות הברית. לעיתים קרובות, חברות ישראליות אמונות על פרויקטים עבור משרד ההגנה והמשרד לביטחון המולדת של ארצות הברית. ובכל זאת, ולמרות היותן מעורות בשוק האמריקאי, עדין מופתעות חברות ישראליות מכך שלא ניתן לקבל משלוח מארצות הברית ללא מתן רישיון של ממשלת ארצות הברית.

למעשה, הגבלות רגולטוריות על ייצוא, ייצוא-חוזר והעברות של פריטים רבים מארצות הברית למדינות אחרות קיימות כבר מאז סוף מלחמת העולם השניה, והגבלות מסוגים אלה חלות גם כיום. עסקאות רבות, כולל משלוחים קטנים של סחורות מסוימות, והעברות של תוכנה וטכנולוגיה בתוך ומחוץ לארצות הברית (גם באמצעות תקשורות אלקטרוניות ואף בשיחה בעל פה) עלולים לדרוש אישור קודם של ממשלת ארצות הברית. ההגבלות משתנות לפי סוג העסקה והפריטים שכלולים בה. ציוד צבאי ותוכנות וטכנולוגיות צבאיות כפופים לסמכות הרישוי של תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR) ומנוהלים על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית. פריטים בעלי שימוש דואלי (וביניהם סחורות, חומרים, תוכנה וטכנולוגיה)  כפופים בדרך כלל לסמכות הרישוי של תקנות ניהול הייצוא (EAR) ומנוהלים על ידי מחלקת הסחר של ארצות הברית.

השגת רישיון לייצוא של טכנולוגיה מארצות הברית לאזרחים ישראליים, במיוחד ביחס להעברות טכנולוגיות הנפוצות בין חברות אמריקאיות לחברות ישראליות הינה סבוכה ומורכבת, ובאופן פרקטי, לאחר קריאת דף או שניים של הדרישות הרגולטוריות, רוב הישראלים מרימים ידיים ומחליטים להסתמך על כך שהספק האמריקאי ישיג את האישור הנדרש להעברת הטכנולוגיה. ואולם אין להסתפק בכך, ופרט להסתמכות על הספק יש צורך להכיר וללמוד את תנאי הרשיון. זאת, משום שעל החברות הישראליות מוטלת אחריות כזאת או אחרת על פי רשיון היצוא ולא רק על הספק, שכן שכמעט כל הרשיונות שמונפקים בפועל, לא רק שהם מוגבלים בפועל לעובדות שנכללות בבקשת הרישיון, אלא שהם גם כוללים, תנאים, דרישות, והגבלות.
תנאי,הרישיון עשויים להשתנות בהתאם לגורם האמריקאי המנפיק את הרישיון, וכמו כן בהתאם לסוג הפריט הרלבנטי. על ההגבלות והתנאים הטיפוסיים נכללים:

• איסור מכירה חוזרת, העברה חוזרת, או העברה של סחורות, תוכנה או טכנולוגיה.
• העברה של טכנולוגיה לאזרחים לא ישראלים, גם אם בתוך ישראל, ואפילו אם הם מועסקים על ידי המקבל הישראלי המורשה של הטכנולוגיה.
• דרישה ולפיה הנמען הישראלי יטמיע תכניות ונהלי ציות על מנת למנוע ביצוען של העברות החורגות מהיקף הרישיון.
• איסור על העברת הטכנולוגיה הכפופה לרשיון למשתמשי-קצה בלתי מורשים או להעברה לצורך שימוש קצה בלתי מורשה.
• דרישה להגיש דו"חות לממשלת ארצות הברית.

מתברר אם כן, שהיבואן הישראלי מחויב לעמוד לא רק בדרישות הדין הישראלי, גם אם גם בדרישות הדין האמריקאי, דבר שאינו מובן מאליו לחברות ישראליות, לפחות לא ממבט ראשון.
 מכיוון שהעונשים על הפרות תנאי רישיון עלולים להיות חמורים – כולל מיליוני דולרים בקנסות אזרחיים ועונשים פליליים לכל עסקה, וכמו כן הכנסה לרשימה שחורה, חילוט ואף מאסר – חברות ישראליות יעשו טוב אם יבקשו מהיועצים המשפטיים שלהן לעבור על הסעיפים של תנאי רשיון הייצוא אשר חלים עליהן, ולא יסתפקו בהנחה שהספקים האמריקאים פועלים לטובת האינטרסים שלהן. למעשה, לעיתים תכופות מתגלעות מחלוקות בין חברות ישראליות לספקים אמריקאים בנוגע למשמעות תנאי הרישיון ויישומם, כמו גם ביחס להיקף הפעילויות המורשות על פי הרישיון.
לפיכך, בכל העסקאות הכפופות לרישיון יצוא אמריקאי, מומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי ממומחים בתחום זה, אשר יטפלו בסוגיות אלה באופן ישיר מול הגורמים האמריקאיים.

על המחברים:
מרכוס כהן הוא עורך דין במשרד עורכי הדין סנדלר, טרוויס ורוזנברג (ST&R), הממוקם בוושינגטון, די.סי. מר כהן מייעץ ללקוחות בסקטורים רבים בנוגע לתקנות המנוהלות ונאכפות על ידי מחלקות הסחר, המדינה והאוצר של ארצות הברית. הוא מסייע לחברות בסיווג פריטים הנמצאים ברשימת בקרת המסחר ורשימת התחמושת של ארצות הברית, רישוי ייצוא וייצוא-חוזר של פריטים, פיתוח ועדכון תוכניות תאימות פנימיות, והכנת גילוי מרצון עבור הפרות של בקרי ייצוא וחוקי סנקציות. קודם להצטרפותו ל-ST&R, הוא עבד בלשכת התעשייה והביטחון של מחלקת הסחר האמריקאית בתור אנליסט מדיניות ייצוא, ולאחר מכן בתור אנליסט מודיעין בכיר תחת מחלקת אכיפת הייצוא, תוך התמקדות על הפרות של תקנות ניהול הייצוא (EAR), תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR) ותקנות בקרת נכסים זרים (FACR). ניתן ליצור קשר עם עו"ד כהן בדוא"ל שכתובתו
mcohen@strtrade.com או במספר הטלפון  +1 (202) 730-4966.

גיל נדל הינו שותף במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, הממוקם בתל אביב, ועומד בראש תחום דיני יבוא ויצוא במחלקת המסים במשרד. עו"ד נדל מתמחה בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, רגולציית יבוא ויצוא, וכן מנהל הליכי ליטיגציה מורכבים בקשר עם נושאים אלו. עם לקוחותיו של עו"ד נדל נמנים יבואנים, יצואנים ותעשיינים מהמובילים במשק הישראלי, חברות בינלאומיות מובילות, סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, מבטחים וגורמים נוספים העוסקים בסחר בינלאומי ובהובלה בינלאומית. ניתן ליצור קשר עם עו"ד נדל בדוא"ל שכתובתו gill.nadel@goldfarb.com  או בטלפון 03-6089979

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 


המחוזי מחמיר: סוכן מכס יישא במלוא חובות האחסנה של היבואן
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

רקע: 

סוכני מכס, כחלק שגרתי מעבודתם, מייצגים את היבואנים מול רשות המכס. לצד הייצוג מול רשות המכס, פועל סוכן המכס כנציגו של היבואן / היצואן מול גופים אחרים: מול סוכני אוניה (למשל: פדיית פקודת מסירה), מסופים ומחסנים (למשל: הכנסת סחורה לאחסנה), מובילים יבשתיים, ועוד. פעולות אלו אינן טכניות בלבד, אלא בעלות אופי משפטי, שכן לרוב סוכן המכס מתחייב לשלם חיובים כספיים בשם היבואן - תשלומי דמי אחסנה, השהיות, ועוד.

פעמים רבות, נותר חוב של היבואן/היצואן לצדדים שלישיים, כמו דמי אחסנה ואותם צדדים שלישיים פונים לסוכן המכס ומבקשים שהוא יפרע את החוב, ובמידה והחוב לא נפרע- מגישים תביעה משפטית נגד סוכן המכס. מצב זה טיפוסי במיוחד כאשר היבואן הינו לקוח מהרשות הפלסטינית ולא ניתן לגבות ממנו את החוב.

במקרה שיתואר להלן  פסק בית משפט שלום כי סוכן מכס יישא ב-40% מחוב האחסנה של היבואן, אך בית המשפט המחוזי החמיר לאחרונה וקבע כי סוכן המכס חייב לשאת במלוא חוב האחסנה.

סיפור המקרה והכרעת בית משפט השלום:

לפני כשנה, דן בית משפט השלום בהרצליה במקרה של סוכן מכס שפעל מול מחסני ערובה לצורך אחסנת קטנועים שיובאו ע"י יבואן עזתי, כאשר  לא נחתם בין הצדדים הסכם בכתב.
 
התשלום עבור שירותי האחסנה הועבר למחסני הערובה ישירות על ידי סוכן המכס, למעט תשלום אחד אשר הועבר ישירות על ידי היבואן הפלסטיני.
 
לאחר תקופה מסוימת, חדל סוכן המכס מלהעביר למחסני הערובה תשלום עבור האחסנה, ובסופו של יום, הטובין הוכרזו כסב"ן (סחורה בלתי נדרשת), הועמדו למכירה על ידי רשות המכס ולבסוף הושמדו.
 נותר חוב אחסנה של כ-275,000 ש"ח, ומחסן הערובה תבע את סוכן המכס וביקש לחייבו בתשלום דמי האחסנה.
 
סוכן המכס התגונן בטענה שההתקשרות עם מחסני הערובה נעשתה בשם היבואן, וכי סוכן המכס עוסק במתן שירותי עמילות מכס בלבד, ואין הוא אחראי על אחסון הסחורות או על התשלום בעבור האחסון.
 
בית משפט השלום בהרצליה קבע כי על פי התנהגות הצדדים, הוכחה התקשרות ישירה בין סוכן המכס למחסן, ודחה את טענת סוכן המכס כאילו ההתקשרות הייתה בין היבואן למחסן.
 בנוסף, נקבע כי מדובר בלקוח משותף של שני הצדדים, כאשר הצדדים לא התייחסו באף שלב בהתקשרות ביניהם לאפשרות שהיבואן לא ישלם את חלקו ולכן אין להטיל את עיקר הנזק על צד אחד.
בית המשפט מתח ביקורת על שני הצדדים על כך שעבדו עם לקוח מהרשות הפלסטינית והיו מודעים לסיכון שלא ישולמו דמי אחסנה, אך שניהם בחרו שלא לדרוש ערבויות.
 מסיבות אלה, סוכן המכס חויב ב-40% מדמי האחסנה.

הצדדים ערערו על פסק-הדין, והעניין נדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

דיון בערעור:
 
המחסן טען שלא הועלתה טענה בבית משפט השלום שהיבואן העזתי הוא לקוח משותף של שני הצדדים, ועל-כן היה צריך לקבל את התביעה במלואה ולחייב את סוכן המכס ב-100% מחוב האחסנה. מנגד, טען סוכן המכס שלא הייתה התקשרות ישירה בינו לבין המחסן, אלא שהוא שימש רק כמתווך בין היבואן העזתי למחסן, ולכן אין לחייב אותו בכלל בחוב האחסנה.

לאחר עיון בטענות הצדדים, בית המשפט הגיע למסקנה שדין הערעור להתקבל. במקרה דנן, בית משפט השלום קיבל את גרסת המחסן באופן מלא, ודחה את הטענה כי סוכן המכס היה רק מתווך בעסקה. על-כן, נפסק עוד בבית משפט השלום כי הייתה התקשרות ישירה בין סוכן המכס למחסן בכל הקשור לטיפול ביבואן העזתי, ולמעשה הלקוח של המחסן היה סוכן המכס, ולא היבואן העזתי.
בית המשפט המחוזי בערעור אימץ את הקביעה העובדתית הזו לפיה התקיימה התקשרות ישירה בין המחסן לבין סוכן המכס, ולא התערב בה.
לאור ממצאים אלו, קבע בית המשפט המחוזי בערעור כי יש לקבל את ערעור המחסן במלואו ולחייב את סוכן המכס ב-100% מחוב האחסנה, ולא רק ב-40% ממנו.
בית המשפט בערעור קבע כי בנסיבות בהן הוכח מבחינה עובדתית שהמחסן התקשר ישירות עם סוכן המכס, וסוכן המכס לא היה מתווך בלבד, אזי אין הצדקה לפטור את סוכן המכס מ-60% מהחוב וקמה הצדקה לחייבו במלוא חוב האחסנה.
בית המשפט בערעור ציין כי אף אחד מהצדדים לא העלה ביוזמתו טענה שהיבואן העזתי היה לקוח משותף של שני הצדדים, והעניין עלה לראשונה רק בפסק-הדין בבית משפט שלום מבלי לאפשר לצדדים להגיב.

בנסיבות אלו, ערעור המחסן התקבל במלואו וסוכן המכס חויב לשלם חוב אחסנה בגובה של כ-275,000 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה, וכן לשאת בהוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד של המחסן בסך של 20,000 ש"ח.
ערעורו הנגדי של סוכן המכס על עצם החיוב, נדחה.

[ההליך בבית משפט השלום: ת.א. (שלום הרצליה) 615-02-11 השופטת חנה קלוגמן.  פסק דין מיום 26.11.14;

[ההליך בבית המשפט המחוזי: ע"א (מחוזי ת"א) 41199-01-15, כב' השופטת אביגיל כהן. ב"כ המחסן- עוה"ד ספי שמש ושרי נוסונוביץ-רץ, ב"כ סוכן המכס- עוה"ד אורי פנטילט וארנון שצמן, ניתן ביום 1.11.15]

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא אחריות סוכן מכס לחובות שהותירו לקוחותיו, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

הטלת חוב דמי אחסנה או השהייה על סוכן המכס - נקודות להתנהלות נכונה
סוכן מכס יישא בעלויות אחסנה עבור טובין של לקוחו
סוכן מכס חויב בתשלום דמי אחסנה

* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

נכנסו לתוקף תקנות חדשות המגבירות את חובת הגילוי בהצעות מחיר של משלחים בינלאומיים
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, אוהד קריאף

בחודש אוגוסט האחרון, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות חדשות המטילות חובת גילוי מלא על משלחים בינלאומיים במישור היחסים עם צרכן פרטי, ומטרתן למנוע הפתעות ומחלוקות בין משלחים בינלאומיים ללקוחותיהם, באשר לשכר המגיע למשלח.

לפי דברי הוועדה, התקנות צפויות להתפרסם בחודש ספטמבר ברשומות וייכנסו לתוקף לאחר ארבעה חודשים מיום פרסומן, בחודש ינואר 2016.
[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע"ה-2015].

תקנות אלה מגיעות על רקע כך שכאשר משלח בינלאומי נותן הצעת מחיר ללקוחו, עבור שירותי השילוח עד להגעת המוצר לישראל, פעמים רבות מדובר בהצעת מחיר שאינה סופית ואשר צפויה לשינויים.

שינויים אלה מתרחשים בין היתר, בשל עלויות נוספות שהוטלו על יבוא המוצרים, כגון עלות בדיקה פיזית של רשות המכס, עלות מיסים, עלות אחסנה באם המוצר יעוכב לצרכי בדיקה, עלות סבלות, דמי נמל ועוד, כאשר לא תמיד ניתן לצפות מראש מה יהיו העלויות.

בדברי ההסבר לתקנות נאמר כך:

"אחת הבעיות שהועלו בהקשר של חברות השילוח היא חוסר ודאות לצרכן אילו תשלומים חברת השילוח עשויה לגבות ממנו. לנוכח חוסר השקיפות מצד חברות השילוח בדבר התעריפים שהן גובות והמקרים בהם חברות השילוח מחייבות בגינן את הצרכנים, מוצע להתקין תקנות אלו".

התקנות מחייבות את חברות השילוח הבינלאומי המבצעות שילוח מהספק בחו"ל לצרכן הפרטי בישראל, לפרסם מראש את התשלומים הנלווים, לרבות סוגי העמלות שהן גובות בעד השירות, מיסי יבוא המוטלים על הטובין, וכן להבהיר בחשבונית מהן האגרות המשולמות לאוצר המדינה, דמי אחסנה בשל עיכוב בשחרור הטובין וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין.

התקנות החדשות מבקשות להחיל כללי גילוי על חברות השילוח, על-כן במסגרת התקנות חברות השילוח יחויבו לציין באתרי האינטרנט שלהן את כלל מרכיבי התשלום, את סכומם ואת נסיבות גבייתם. התקנות מחייבות את חברות השילוח לפרט בחשבונית הניתנת ללקוח את כלל מרכיבי התשלום בנפרד, וחל איסור לגבות תשלום כולל מבלי לפרט את רכיביו.

בנוסף לכך, נקבע במסגרת הוועדה שטרם ביצוע העסקה, יחויבו חברות השילוח לגלות לצרכן את המחיר הכולל של הזמנת החבילה לארץ וכי עשויות לחול עליו הוצאות נוספות.

לשון התקנות כפי שפורסם לראשונה, קובע כי:

"משלח יגלה לצרכן, את כלל מרכיבי התשלום, את סכומם וכן את נסיבות גבייתם, הכול באתר האינטרנט של המשלח".

ו"התשלום" מוגדר בתקנות כך:

"התשלום" – התמורה הכוללת שגובה משלח מצרכן בעד השירות שהוא נותן לו, וכן תשלומים נלווים לרבות עמלות בעד השירות, מסי יבוא על הטובין, אגרות המשולמות לאוצר המדינה, דמי אחסנה בשל עיכוב בשחרור הטובין וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין".

ו"משלח" שעליו יחולו התקנות, מוגדר כך:

"עוסק שעיסוקו, כולו או חלקו, במשלוח טובין משטח שמחוץ למדינת ישראל לתוך שטחה";

בדברי ההסבר לתקנות נאמר כך בקשר לעלויות הנוספות:
"יש לציין כי במועד עשיית העסקה הצרכן לא יודע אם יחולו עליו תשלומים מסוימים, כגון דמי אחסנה בגין עיכוב בשחרור הטובין מהמכס או עמלות שמשולמות לחברת השילוח בגין העיכוב. המטרה של התקנה הוא להביא לידיעתו של הצרכן את כלל מרכיבי התשלום שיושתו עליו או שעשויים להיות מושתים עליו בגין עיכובים בשחרור הטובין מהמכס".

בדברי ההסבר לתקנות נאמר עוד כי הטלת חובות גילוי אלו הן חלק ממערך כולל להסרת חסמים קיימים לייבוא אישי, אשר גובשו לאור המלצות הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבוא שאומצו בהחלטת ממשלה שמספרה 1564.

לאחר דיון שהתקיים בועדת הכלכלה של הכנסת, בוצעו תיקונים לנוסח התקנות ולפיהם המשלח נדרש לגלות לצרכן:

"את המחיר שגובה בעד שירות משלוח הטובין
איזה אגרות ומיסים חלים על משלוח הטובין
דמי אחסנה וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין
היכן ניתן למצוא את פירוט המסים והאגרות כאמור".

הערות:

על פי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, נדרש עוסק לגלות לצרכן את כל הפרטים המהותיים לגבי העסקה, לרבות לגבי שירות שניתן. כך, שלדעתנו חובת השקיפות הייתה קיימת גם לפני תיקון התקנות החדשות, במתכונת כזו או אחרת, ויתכן שהתקנות באות לפרט מה ייחשב פרט מהותי בנושא שילוח בינלאומי, כך שלא תהיה מחלוקת בנושא זה.

יש לשים לב כי התקנות אינן מתייחסות למישור היחסים העסקי שבין משלחים בינלאומיים ליבואנים מסחריים, אלא למישור היחסים שבין משלח בינלאומי לצרכן הפרטי או היבואן האישי. התקנות מתייחסות רק לצרכן על פי ההגדרה שבחוק הגנת הצרכן: "מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי";

יש לציין כי עשויות לפרוץ מחלוקות גם בין משלחים בינלאומיים ליבואנים מסחריים בנושא הצעת המחיר של המשלח והרכיבים שנכללו או לא נכללו בה, אך הצעת החוק הנוכחית אינה מטפלת במישור יחסים זה, ככל הנראה מתוך ההנחה שיבואן מסחרי אינו צד חלש שנדרש להגנת החוק.

על פי לשון התקנות, הן יחולו כאשר בוצעה עסקה בישראל עם משלח ישראלי, כך שלמשל בהזמנת מוצרים דרך אתרי אינטרנט זרים (Ebay, Amazon) אשר מבצעים הם את השילוח לישראל, לא יחולו התקנות על עסקאות מסוג זה.

ההגדרה שנקבעה בתקנות למונח "משלח" לדעתנו מעט רחבה מדי, ועשויה לכלול תחתיה גורמים נוספים בשרשרת השינוע לישראל, כגון חברת ספנות, סוכן מכס, ועוד.


לסקירות נוספות שנכתבו על ידינו בנושא יחסי משלח בינלאומי-לקוח בנושא עלות שירותי השילוח, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?
האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?


* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


בית המשפט: סוכן אוניה ייהנה מתקופת התיישנות מקוצרת כמו מוביל ימי
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף


רקע:

האמנות הבינלאומיות העוסקות בדיני הובלה ימית והובלה אווירית מעניקות למובילים (חברות ספנות, חברות תעופה) הגנות רבות כנגד תביעות, ולמשל: תקופת התיישנות מקוצרת (שנה אחת בהובלה ימית, שנתיים בהובלה אווירית). תקופות התיישנות אלה אומצו על ידי המחוקק הישראלי במסגרת פקודת הובלת טובין בים וחוק התובלה האווירית.
גורמים רבים נוספים בשרשרת ההובלה מבקשים פעמים רבות מבית המשפט להעניק להם את הגנת ההתיישנות, למרות שהם אינם המובילים בעצמם. גורמים אלה טוענים בפני בית המשפט כי בנסיבות אותו מקרה יש לראות בהם בתור המובילים. 

בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בחיפה, אשר קבע כי סוכן אוניה ייחשב כמוביל לצורך האמנות הבינלאומיות וייהנה מתקופת התיישנות מקוצרת.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

היצואן המבוטח התחייב לספק שלדות וציוד צבאי לחברה במקסיקו, ולצורך אספקת הציוד עשה שימוש בחברת ספנות. הציוד יוצא מישראל בשלוש מכולות  לנמל בוולנסיה שבספרד ומשם היה להעבירו בהובלה יבשתית לנמל אחר בספרד וממנו בהובלה ימית לנמל וורה קרוז שבמקסיקו. עם הגעת האוניה לנמל וולנסיה התגלה ששתי מכולות מתוך השלוש ניזוקו והוחלט על החזרתן לארץ לצורך טיפול ותיקון. המכולה שלא ניזוקה המשיכה את דרכה והובלה לנמל וורה קרוז במקסיקו. חברת הביטוח פיצתה את היצואן בגין הנזק שנגרם לציוד, בהתאם לשמאות שערכה, והגישה תביעה כנגד סוכן אוניה ונגד נמל אשדוד בטענה שהם אחראים לנזק. 
סוכן האוניה הגיש תביעת צד ג' נגד סוכן אוניה נוסף, חברת סוכנויות ים מאוגדות אמא בע"מ, וזו ביקשה לסלק את התביעה נגדה על הסף מחמת התיישנות.

סוכן האוניה שנתבע בהודעת צד ג' טען כי לא החזיק במטען ולא הוביל אותו ולכן גם לא גרם ולא יכול היה לגרום לו נזק. כמו כן, טען סוכן האניה שחלה התיישנות על התביעה כלפיו, משום שיש לראות בו כמוביל הימי או סוכנו לצורך האמנות הבינלאומיות. לא הייתה מחלוקת כי חלפו יותר מ-12 חודשים ממועד מסירת המטען ועד להגשת התביעה, וזאת כאשר תקופת ההתיישנות נגד מוביל ימי הינה שנה.

דיון והכרעת בית המשפט:

בית המשפט ציין, כי כללי אמנת האג ויסבי בנושא הובלה ימית חלים בישראל מכח פקודת הובלת טובין בים. על פי אמנה זו, המוביל הימי וכלי השיט פטור מאחריות כלשהי לגבי הטובין, אם לא הוגשה תובענה תוך שנה מיום מסירתו. תקופת ההתיישנות הינה רחבה יותר בתביעות נגד צד שלישי.

סעיף נוסף באמנה מרחיב את ההגנות של המוביל הימי גם על שלוחיו: "הוגשה תביעה כאמור נגד עובדו של המוביל או נגד שלוחו, יהיה עובד או שלוח כאמור זכאי לאותן ההגנות והגבלות האחריות אשר המוביל זכאי להן על פי תקנות אלה, ובלבד שעובד או שלוח כאמור אינו קבלן עצמאי".

בית המשפט קבע כי אין מחלוקת כי סוכן האוניה הופיע על גבי שטר המטען ושימש כסוכן של המוביל הימי ולא כקבלן עצמאי. לכן, נפסק כי סוכן האוניה אינו "צד שלישי" אלא זכאי ליהנות מהתיישנות של מוביל ימי. צוין כי בפסיקה נקבע שאותם צדדים שלישיים הינם מי שאינם צד ישיר לעסקה ולשטר המטען, מי שאינו השוגר, הנשגר או המוביל הימי.

לאור כל זאת, בית המשפט קיבל את הבקשה וקבע כי התביעה נגד סוכן האוניה התיישנה, מאחר וחלפה יותר משנה מיום הגעת המטען ועד להגשת הודעת צד ג' כנגדו, אך נמנע מלחייב בהוצאות משפט.

[ת"א (שלום חיפה) 39891-04-12 מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' דינמיק שירותי ספנות (דשס) בע"מ, השופטת אספרנצה אלון, לא צוינו ב"כ הצדדים, ניתן בתאריך 27.8.15]

לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא התיישנות תביעות בהובלה ימית או אווירית, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

נדחה ניסיון של משלח להסתמך על התיישנות קצרה שהופיעה בשטר מטען
תביעת שיפוי של משלח נגד מוביל אווירי- כפופה להתיישנות מקוצרת
על סעיפי הגבלת אחריות והתיישנות בשטר מטען משולב
האומנם משלח לא זכאי לתקופת התיישנות מקוצרת, מכוח שטר מטען?
פסיקה תקדימית בארה"ב: תביעת שיפוי של משלח בינלאומי נגד מוביל אווירי לא כפופה להתיישנות המקוצרת באמנת ורשה
האם דיני התובלה האווירית חלים גם על חברות שירותי קרקע?
תקופת התיישנות מקוצרת - חיזוק נוסף על ידי בית המשפט העליון

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 
מה חדש החודש


ענייני מכס ורגולציה


• צו תעריף המכס תוקן לבקשת מרשתנו באופן שהוסף פרט מכס חדש המאפשר לייבא שקדים מולבנים לתעשיית חמאת הבוטנים בפטור ממכס במסגרת מכסה.
• בוטל גירעון אשר הוצא בגין פסילת תעודות מקור לאחר סיום בהצלחה של הליך אימות מול המכס האיטלקי.
• ייצוג יבואן מוצרי תינוקות מול הממונה על התקינה והסרת איום הפעלת צו מנהלי על ידי הממונה כנגד היבואן.
בתי משפט

• בית המשפט הורה לרשות המכס להעביר ללקוח משרדנו, יבואן של מוצרי פרזול, תעודת עובד ציבור אשר במסגרתה תפרט רשות המכס את הפעולות שנקטה מול יבואנים אחרים בנושא סיווג מוצרים דומים. 
• בית המשפט הורה לרשות המכס להעביר ללקוח משרדנו, יבואן של כלי רכב, פרוטוקולים והחלטות של ועדת המכס שדנו בעניינו, ודחה את טענות החיסיון שהעלתה רשות המכס.
• משרדנו הגיש תביעה נגד רשות המכס בנושא סיווג של כהל המשמש בתחום הרפואי.
• משרדנו הגיש תביעה נגד רשות המכס בנושא סיווג של מנועים למכונות חקלאיות.
• רשות המכס ויתרה במסגרת הסדר על חלק משמעותי מגרעון המכס שהוצא ללקוח משרדנו, יבואן דגים.
• משרדנו הגיש תביעות נוספות של יבואני מזון נגד משרד הבריאות, להשבת אגרות יבוא מזון שנגבו שלא כדין.

הרצאות והופעות בתקשורת

• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 26.10.15 בלשכת המסחר חיפה בנושא כללים לעבודה נכונה מול רשות המכס