בפרשתנו אנו קוראים על מצות הקהל: "מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות, כבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם. הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלהיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת".
מצוה זאת נמנתה על ידי הרמב"ם כמצות עשה (הלכות חגיגה פרק שלישי): "מצות עשה להקהיל כל ישראל, אנשים ונשים וטף, בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל ולקרות באזניהם מן התורה"..
בהמשך דן הרמב"ם במספר היבטים של המצוה:
אימתי היו קורין? במוצאי יו"ט הראשון של חג הסוכות שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית. והמלך הוא שיקרא באזניהם. ובעזרת הנשים היו קורין...
מהיכן הוא קורא? מתחילת חומש "אלה הדברים" עד סוף פרשת "שמע", ומדלג ל"והיה אם שמוע" וגו' ומדלג ל"עשר תעשר", וקורא מ-"עשר תעשר" על הסדר עד סוף ברכות וקללות..
כיצד הוא קורא? תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם. ומשיאין בימה גדולה - ושל עץ הייתה - ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים, והמלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו, וכל ישראל העולים לחג מתקבצין סביביו...
טעם המצוה מפורש בתורה עצמה: "למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". בהתאם לחלוקה בפסוק בין הלימוד ויראת ה' לבין שמירת המצוות, כתב גם הרמב"ם, כי תוכן הקריאה באותו מעמד כולל "פרשיות שהן מזרזות אותן במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת". ואכן, בכל הנוגע לזרוז במצוות אנו מוצאים בתוכן הקריאה למעלה מחמישית (20%) ממצוות התורה (!), כמו גם פסוקי זירוז בשמירת המצוות, למשל: "ושמרת את חוקותיו ואת מצוותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך, ולמען תאריך ימים על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך כל הימים".
וגם בכל הנוגע לחיזוק הידים בדת האמת מדובר בקטע קריאה מרובה תכנים. תוכן הקריאה כולל את רובם של עיקרי האמונה שמונה הרמב"ם, ובכללם מציאות ה', ייחודו, איסור עבודה זרה, ענין הנבואה, נצחיות התורה ושכר ועונש.
עדכוני מכס ורגולציה
