בפרשתנו אנו קוראים את הפסוק "בנים אתם לה' אלו-היכם, לא תתגודדו ולא תשימו קורחה בין עיניכם למת". מוני המצוות מנו בעקבות פסוק זה (ובעקבות פסוק מקביל לו) את האיסור לעשות בעצמנו חבורה במסגרת הצער על מות מת (או לעבודה זרה): "השורט שריטה אחת על המת לוקה... גדידה ושריטה אחת היא. וכשם שהיו הגויים שורטין בבשרן על מתיהן מפני הצער, כך היו חובלין בעצמן לעבודה זרה. גם זה אסרה תורה, שנאמר: "לא תתגודדו". (משנה תורה, עבודה זרה, יב, יג-יד).
אלא שבמסגרת האיסור של לא תתגודדו נכלל ענין נוסף: "ובכלל אזהרה זו שלא יהו שני בתי דינין בעיר אחת זה נוהג במנהג וזה נוהג במנהג אחר, שדבר זה גורם למחלוקת גדולה, וכתוב לא תתגודדו – לא תעשו אגודות אגודות". כלומר, לפנינו לאו אחד הכולל כמה עניינים שונים לגמרי – לא לעשות שריטה וגדידה ולא לעשות אגודות אגודות. בעוד שענין איסור השריטה-גדידה הינו פשוטו של מקרא, הרי שענין אגודות-אגודות הוא כעין דרש (ראה ספר המצוות, ל"ת מ"ה).
לית מאן דפליג שהאיסור הנלמד מפשוטו של הפסוק – לא לעשות גדידה ושריטה – הינו איסור שתוקפו מדאורייתא. ואולם מהו תוקפו של האיסור שנלמד מהדרש שלא להיעשות אגודות אגודות?
מעמדם של הדברים שנלמדו מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן שנוי במחלוקת עמוקה בין שני ענקים – הרמב"ם והרמב"ן. בעוד שלשיטת הרמב"ם מעמדם של דרשות אלו הוא מדרבנן (אלא אם כן מצוין מפורשות בצד הדרשה שהיא בעלת תוקף מדאורייתא), הרי שלשיטת הרמב"ן המצב הוא הפוך לגמרי. מסתבר שמחלוקתם קשורה לשאלה מהי פעולתן המדוייקת של י"ג מידות כלפי פשט הכתובים: האם הן חושפות משמעות קיימות ונסתרות בכתוב ועל כן תוקפו של הנלמד מהן הוא מדאורייתא, או שי"ג מידות מרחיבות את השתערותו של הכתוב אל מחוזות חדשים בדרכי לימוד שונות, ועל כן תוקף הנלמד מהן הינו מדרבנן.
בענייננו, המצב פחות סבוך, שכן אין מדובר בלימוד מי"ג מידות אלא בהרחבה מסויימת של הכתוב. במקרה כזה, סבור הרמב"ם כי אמנם תוקפו של האיסור הינו מן התורה, אך בשל היותו כעין דרש לא לוקים עליו. בהתאם לכך, תוקפו של האיסור עשיית אגודות אגודות הינו אמנם מן התורה, אך בשל היותו כעין דרש לא לוקים עליו (בשונה מאיסור עשיית שריטה, שהעובר עליו – לוקה). עקרון זה מפורש בדברי הרמב"ם במקום אחר: "המגפף עבודה זרה, והמנשק לה, והמכבד והמרבץ לפניה... וכל כיוצא בדברי כבוד האלו - עובר בלא תעשה, שנאמר "ולא תעבדם", ודברים אלו, בכלל עבודה הן, ואף על פי כן אינו לוקה על אחת מהן, לפי שאינן בפירוש. (עבודה זרה, ג, ז).
עדכוני מכס ורגולציה
