על סכסוך בענייני סימן מסחר והיתר המצאה לחו"ל

עו"ד הילה וולגמוט, עו"ד גיל נדל

קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא מוחשיים כגון יצירות, אמצאות, עיצובים, מוניטין ועוד, אשר הדין רואה אותם כראויים להגנה. באמצעות זכויות הקניין הרוחני, יהיו נכסים אלו בבעלות הבלעדית של יוצריהם, או מי שהזכויות בהם הועברו אליו, ויהיו מוגנים [לתקופה מוגבלת בדרך כלל]. זכויות הקניין הרוחני כוללות בעיקר את הזכויות הבאות אשר חלקן טעונות רישום : פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, זכויות יוצרים ועוד.

לבעל הקניין הרוחני ניתנת הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, והוא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול או שימוש באמצאתו או יצירתו על ידי אחרים.

במסגרת החלטה בבקשה לביטול היתר המצאה לחו"ל שניתן בתביעה בענייני קנייין רוחני, שהוגשה כנגד חברת BURGERS BAR FIVE TOWNS[להלן: "החברה האמריקאית"] ומנהלה, אשר מקום מושבם הוא בעיר ניו-יורק שבארה"ב, בוטל היתר ההמצאה שניתן לתובעים בשל קיומו של פורום נאות ולמעשה פוצלה התביעה באופן שיש לנהלה כנגד אחד מהנתבעים בישראל וכנגד יתר הנתבעים בארה"ב.להלן פרטי המקרה;

לטענת התובעות, בורגרס בר המושבה בע"מ ובורגרס בר ישראל בע"מ, המפעילות רשת מסעדות מזון כשרה בישראל מאז 1999, אדם בשם אלדד אלה, אשר קיבל מהן זיכיון להפעלת סניפים של הרשת בישראל וסניף אחד בברוקלין שבניו יורק, הפר את התחייבויותיו כלפיהן במסגרת הסכם הזיכיון שנחתם בישראל בכך שהוא העביר את זכות השימוש בסימן המסחר שלהן לחברה האמריקאית, פגע במוניטין הגלום בסימן המסחר ועשה בו שימוש מעבר למה שהותר לו בהסכם. לטענת התובעות, החברה האמריקאית ומנהלה הם אלו שעודדו את אלדד להפר את ההסכם ומשכך קיימת להן עילת תביעה כלפיהם בעילה של גרם הפרת חוזה, וכן עילות שמקורן בעוולות של התערבות לא הוגנת, תיאור כוזב וגניבת עין עוולת לשון הרע עוולה של הפרת סימן מסחר הטעייה והתעשרות שלא כדין . 

בית המשפט קבע כי לצורך קבלת היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בישראל, אין התובע נדרש בשלב זה להוכיח את תביעתו ודי ברמה מופחתת של הוכחה לכך ש"התביעה ראויה לטיעון" ושקיימת בידו עילה שאינה טורדנית או תביעת סרק. ואכן, בין מכלול הטענות שהעלו התובעות, עולות אכן שאלות הדורשות דיון וייתכן שאם יעלה בידיהן להוכיחן, הן יהיו זכאיות לפיצוי. בשלב זה התובעות, המבקשות את היתר ההמצאה, אינן נדרשות להוכיח את עילת תביעתן באותה רמת וודאות הדרושה במשפט עצמו ודי בכך שבית המשפט ישתכנע שיש בסיס לטענתן ושאם יעלה בידן להוכיח את טענותיהן העובדתיות תהיה להן עילה.

אך בקיומה של "תביעה הראויה לטיעון" אין די, ועל מנת לזכות במתן היתר להמצאה לחו"ל על התובע המבקש כי הנתבע הזר יתדיין בישראל, הנטל להוכיח את קיומן של אחת החלופות של תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי , המונה רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן לבסס המצאה מחוץ לתחום לנתבע זר כדי לרכוש סמכות שיפוט עליו. במקרה זה, החלופה מפורטת בתקנה 500(10) הקובעת כי ניתן להמציא כתבי בי-דין לאדם מחוץ לתחום המדינה אם הוא בעל דין דרוש או נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה. שני תנאים נדרשים, אפוא, על מנת להיכנס בגדרה של חלופה זו. האחד, שהתביעה הוגשה כהלכה בתחום המדינה ולוּ לאחד מן הנתבעים. השני, שהנתבעים עבורם מתבקשת היתר ההמצאה לחו"ל הוא בעל דין דרוש או נכון לדיון בתובענה. התנאי הראשון מתקיים במקרה זה, שכן התביעה נמסרה לאלדד במסירה אישית וגם די ברור כי בכל הנוגע לאלדד, אין המדובר בתובענה המשוללת יסוד על פניה. באשר לתנאי השני, המבחן להיכנס בגדריה של תקנה 500(10) הוא, האם בהנחה שהנתבע הזר היה מתגורר בארץ, ניתן היה לצרפו לבעל הדין האחר בכתב תביעה אחד, כאמור בתקנה 22 לתקנות סדר הדין האזרחי המתירה צירוף נתבעים "בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות הייתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית". דהיינו, די בזהות של אחת השאלות שבמחלוקת, בין עובדתית בין משפטית, שבגינה נוח לדון בפרשה בעת ובעונה אחת, כדי להכשיר צירוף לפי תקנה זו. ואכן, במקרה זה, ניתן להניח כי לוּ דובר בגורמים אשר כולם יושבים במדינת ישראל, היו הם נתבעים יחד בכתב תביעה אחד לשם הכרעה עובדתית ומשפטית משותפת.

אלא שכאן לא הסתיים המסע, בחלק השני בסדרת מאמרים זו, נסקור את השאלה האם די בהתקיימותה של אחת החלופות בתקנה 500?

תא (י-ם) 3251-09, BURGER BAR FIVE TOWNS  נ' בורגרס בר המושבה בע"מ