בית המשפט- אחריות מוגבלת למוביל האווירי ולמסוף המטענים בגין נזק שנגרם במסגרת לתובלה אווירית

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ

כידוע, המחוקק הישראלי אימץ בחוק התובלה האווירית את אמנת ורשה משנת 1929, לרבותהפרוטוקול הרביעי של מונטריאול משנת 1975.

סעיף 18(4) לאמנה, מגדיר את אחריותו של המוביל האווירי בגין התובלה האווירית, למשך הזמן בו המטען היה בהשגחתו, בין אם על גבי כלי הטיס ובין אם בשטח שדה התעופה. במקביל לקביעת אחריות כמעט מוחלטת של המוביל האווירי, לנזק הנגרם למטען במהלך התובלה האווירית, הוגבלה אחריותו לנזק לשיעורים קבועים וידועים מראש. בסעיף 22(2)(ב) לאמנה נקבע, כי אחריותו של המוביל האווירי מוגבלת ל-17 זכויות משיכה מיוחדות, לכל ק"ג משקל של המטען.

במסגרת פרוטוקול מונטריאול הוסף סעיף 25א(1) לאמנה, הקובע, כי סוכנו של המוביל האווירי זכאי ליהנות ממגבלות האחריות החלות על המוביל האווירי, על פי סעיף 22 לאמנה, אם פעל תוך כדי ביצוע תפקידו. סעיף קטן 25א(2) קובע, כי גובה הפיצויים בו ניתן לחייב את המוביל האווירי, סוכנו ומשמשו, לא יעלה על הגבולות האמורים באמנה.

לאחרונה ניתן פסק דין על ידי בית המשפט השלום בתל אביב הדן באחריותם של מוביל אווירי, חברת בלדרות, ומפעילת מסוף מטענים בנמל התעופה, בגין אובדן משלוח של רכיבים אלקטרוניים.

במקרה זה דובר ביבואנית רכיבים אלקטרוניים לציוד מחשבים אשר ייבאה לישראל טובין הכוללים רכיבים אלקטרוניים. הטובין הגיעו לישראל ונקלטו על ידי חברת הבלדרות בנמל התעופה והועברו לאחסנה בממ"ן. משלא הגיעו הטובין ליעדם, התברר כי הטובין אבדו או נגנבו, ולכן נאלצה חברת הביטוח אשר ביטחה את הטובין לשלם את שווים ליבואנית.

בחלוף הזמן התגלה כי הטובין נגנבו על ידי עובד מטעם חברת הבלדרות.לטענת היבואנית הטובין אבדו או נגנבו בשל רשלנותם של המוביל האווירי, חברת הבלדרות, ומחסני ממ"ן, וזאת בזמן הטובין היו בחזקתם. כמו כן, טענה היבואנית להפרת חוזה ולהפרת חובתם של הצדדים כשומרי שכר. בנוסף, חברת הביטוח הגישה תביעת שיבוב להשבת תגמולי הביטוח ששולמו על ידי ליבואנית.

המוביל האווירי, ממ"ן וחברת הבלדרות טענו בין היתר כי יש להחיל בענייננו את מגבלות האחריות הקבועות באמנת ורשה. לטענת ממ"ן, סכום התביעה הינו גבוה ממגבלת האחריות הסטטוטורית הקבועה לגביה בחוק התובלה האוירית, תשמ"א – 1980.

בית המשפט קיבל את תביעת היבואנית וחברת הביטוח.

בית המשפט קבע כי המוביל האווירי התחייב להוביל את הטובין מהספק באנגליה לישראל, ואכן התובלה האווירית בוצעה על ידיו, בית המשפט קבע כי לאור סעיף 18(4) לאמנת ורשה הקובעת כי התובלה האווירית משתרעת על פני התקופה בה המטען מצוי תחת השגחת המוביל, בין אם בנמל התעופה ובין אם על גבי כלי הטייס, הרי שהמוביל האווירי אחראי לנזקיהם של היבואנית וחברת הביטוח.

עם זאת בית המשפט דחה את טענת היבואנית וחברת הביטוח כי המוביל האווירי אינו יכול ליהנות ממגבלת האחריות הקבועה בסעיף 25 לאמנת ורשה כי הטובין נגנבו. בית המשפט קבע כי העובד אשר הואשם בגניבה לא הועסק על ידי המוביל האווירי אלא על ידי חברת הבלדרות אשר הינה אישיות משפטית נפרדת מהמוביל האווירי ועל כן אין לזקוף לחובתו של המוביל את האחריות למעשיו של עובד שהועסק בחברה אחרת. לפיכך, קבע בית המשפט כי אחריותו של המוביל האווירי הינה מוגבלת בהיקפה לאמור באמנה.

בית המשפט קבע כי לאור סעיף 22(2)(ב) לאמנת ורשה, על המוביל האווירי לשלם פיצויים בסך של 546.5 דולר ליבואנית ובסך של 630.7 דולר לחברת הביטוח.

בכל הנוגע לחברת הבלדרות, קבע בית המשפט כי מבחינה פונקציונלית חברת הבלדרות הייתה מופקדת על הטיפול במטענים ופעולותיה נועדו לקדם את חוזה התובלה עד למסירת המטענים לידי הלקוח, ועל כן היא משמשת כסוכן של המוביל האווירי.

בית המשפט קבע כי יש לחייב את חברת הבלדרות באותם הסכומים בהם חויב המוביל האווירי.

בית המשפט קבע כי לעניין אחריותה של ממ"ן, הרי שמכוח תפקידה כמפעילת מסוף המטענים היא מהווה חוליה הכרחית בתהליך ביצוע חוזה התובלה ולכן היא בגדר סוכן של המוביל האווירי וחלים עליה כללי אמנת ורשה. לפיכך, קבע בית המשפט כי מגבלת האחריות על פי האמנה חלה גם על ממ"ן, ויש לחייבה בסכום הפיצוי כפי שחויב  המוביל האווירי וחברת הבלדרות.

פסיקה זו של בית המשפט עומדת בניגוד לפסיקתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב שדן בהגבלת אחריותו של מסוף מטענים ופסק כי הגבלת האחריות מכוח אמנת ורשה לא חלה על ממ"ן, וזאת לאור העובדה כי פעולותיה של ממ"ן במסגרת הטיפול במטענים הינן במסגרת הזכויות הבלעדיות שיש לממ"ן לטפל במטענים המיועדים למוביל האווירי עד לשלב שבו נמסרת ההשגחה במטען למוביל האווירי. במילים אחרות, נבקע שם שממ"ן פועלת מכוח עצמה ולמטרות המוגדרות שלשמן נוצרה והן: אחסנה, האחדה, פריקה, שילוח, ניטול והטענה של מטענים, טעינה ופריקה של מטענים וכו', ואין זו פעילות כסוכן או כ"משמש" או כשלוח של המוביל האווירי, ולפיכך אין ממ"ן יכולה לחסות בצל ההגנות הנתונות למוביל האווירי.(ת.א 288/81 פיליפ גייבל רייס ואח' נ' ממ"ן מסוף מטען וניטול בע"מ).

ת"א 19308-01 תגה רכיבים אלקטרוניים בע"מ נ' EXRESS WORLDWIDE DHL ואח. ניתן ביום 28.6.10.

ב"כ הצדדים: ליבואנית - עו"ד יואב שפיגלר, למוביל האווירי וחברת הבלדרות - עו"ד אהרון קאופמן, לממ"ן - עו"ד משה לשם, לעובד - עו"ד לאון אביגדורי.