ספר במדבר מקיף תקופה ארוכה בחייו של עם ישראל, החל מא' אייר של השנה השנית לצאתם מארץ מצרים, ועד לשנת הארבעים, והוא כולל את מסלולם של בני ישראל ממדבר סיני ועד ערבות מואב.
חלקו הראשון של ספר במדבר הינו סטטי והוא כולל את ההתארגנות של בני ישראל במדבר סיני, שבו חנו ערב מתן תורה, לפני מסעם לארץ ישראל. הוא כולל את המפקד של פרשתנו, את תיאור חנייתם של בני ישראל סביב אוהל מועד, ומספר דינים מיוחדים. חלק זה מקיף את פרשות במדבר, נשא וחלק מפרשת בהעלותך.
החלק השני של ספר במדבר הינו דינמי, והוא כולל את תנועתם בני ישראל במהלך השנה השניה לצאתם מארץ מצרים. מדובר במסכת אירועים משברית וטראומטית בעיקרה, והיא כוללת את המתאוננים, קברות התאווה, צרעת מרים, חטא המרגלים, המעפילים, וקורח ועדתו.
לאחר מכן מדלגת התורה מהלך של שלושים ושמונה שנים ועוברת לשנת הארבעים, ופותחת את החלק השלישי של הספר (פרשת חוקת). התורה מתארת את כיבוש ארצות סיחון ועוד, המלחמה במדיין, ומתן הנחלה לשני המטות וחצי המטה בעבר הירדן המזרחי. וכאן מסתיים הספר.
תוכנו של הספר רחוק מלמצות את כל שלושים ותשע השנים שבהן הלכו בני ישראל במדבר, שהרי, כאמור לעיל, התורה דילגה על שלושים ושמונה שנה בהם בני ישראל שהו בדרך. יתירה מזו, בתחילת פרשת מסעי נותנת התורה תיאור סכימתי ותמציתי של מסעותיהם של בני ישראל עד לערבות מואב, והמעיין באותו תיאור יראה שלמקטעים רבים ממנו אין כל הד במקומות אחרים בספר במדבר או בתורה כולה. זאת ועוד, גם ספר דברים מספר לנו על קורותיהם של בני ישראל במדבר, ולעיתים מתברר שעניינים שנזכרים בספר דברים שופכים אור שונה על מה שמסופר בספר במדבר. נכון יהיה, על כן, להניח שהתורה פעלה באופן סלקטיבי, ובחרה להדגיש בפנינו חלקים מסויימים בקורותיהם של בני ישראל בדרכם לארץ ישראל, ועלינו מוטל הנטל לנסות ולהבין מה מסתתר מאחורי אותם דגשים.
התופעה הראשונה שנבקש לדון בה היא תיאור ההתארגנות המופיע בחלקו הראשון של ספר במדבר. מדובר בתיאור מפורט הכולל את מפקד בני ישראל, את סדרי חנייתם של בני ישראל סביב אוהל מועד, ואת תפקידי הלוויים. לענין זה מוקדשת פרשה שלימה – הפרשה שלנו. המפרשים התחבטו רבות בשאלה מדוע נערך המפקד ומדוע נתקנו הסדרי החניה: לדעת האבן עזרא הדבר נובע מהקמת המשכן והצורך בשמירת קדושתו, אחרים הסבירו שמדובר במפקד ובסידור לצורך כיבוש ארץ ישראל. המדרש לעומת זאת הסביר, ואת הסברו מזכיר רש"י, כי המנין נעשה מתוך חיבתם של בני ישראל.
לאחר קריאת תיאור ההתארגנות מצפה הקורא שבהמשך ייעשה שימוש משמעותי באותו תיאור במסגרת דרכם של בני ישראל לארץ ישראל, אלא שכאן מגיעה הפתעה גדולה: לאחר תום תיאור ההתארגנות אנו עוברים לחלקו השני של הספר ובו אנו קוראים את רצף הטראומות והמשברים של בני ישראל בתחילת תנועתם במדבר סיני. ברצף טראומות ומשברים זה אין אנו מוצאים כל רלבנטיות וחשיבות לתיאור ההתארגנות המוקדם. ולא זו בלבד, אלא שגם בחלק השלישי, לא נעשה שימוש משמעותי בתיאור ההתארגנות, והוא אף הופך למיותר שכן ה' מבצע מפקד נוסף לעם ישראל. השאלה שיש לשאול בהקשר זה היא לא רק מדוע בוצע המפקד וההתארגנות (ועל כך, כאמור, השיבו המפרשים), אלא מדוע התורה מספרת לנו את זה.
נראה שספר במדבר מציג לנו שתי תמונות שונות בתכלית: האחת תמונות מצב רצויה ואידאלית, והשניה – תמונת המצב הקיימת. חלקו הראשון של ספר במדבר מתאר לנו מצב אידיאלי, כמעט אוטופי, של עם השוכן לשבטיו סביב אוהל מועד בשקט ובשלווה. לא פלא אפוא שחלקו הראשון של ספר במדבר הוא סטטי, שבו העם נמצא ללא תנועה, שכן כאשר נמצאים בתנועה לא הכל עובד לפי הספר. ואכן, באותו רגע ממש שהעם מתחיל לנוע – מתחילות התסבוכות, ואנו קוראים על רצף המשברים והטראומות שמלווה את העם. אין לתמוה, אפוא, על כך שחלקו הראשון של הספר לא מקבל ביטוי בחלקו השני, שכן מדובר במצבים מנוגדים וקשים ליישוב. ובכל זאת, ייעודו של הדור הבא – הדור השני – ליישב בין הדברים ולנסות לממש את האידיאל והחזון בתוך תנועת החיים, וחלקו השלישי של הספר - מסעו של הדור השני לארץ ישראל - מספר לנו על אופן השגת אותו היעד.
עדכוני מכס ורגולציה
