גיל נדל משרד עורכי דין

 

ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ב)

עוד בנושא
ויצא - הפרודיה על הברית שלא נכרתה (תשע"ט)
לך לך - להתקדם אל השלב הבא (תשע"ט)
בראשית - "ויברך א-להים את יום השבת – ברכו במן" (תשע"ט)
תולדות - עשרים שנים של עקרות (תשע"ח)
עוד בנושא
נח – המבורך, המתנדב והמצווה ועושה (תשע"ח)
בראשית – ריקוד עם הבורא (תשע"ז)
וישלח – הפוך על הפוך (תשע"ו)
חיי שרה - המשפחה מתפרקת - חיי שרה (תשע"ו)
ויצא - מה ניתן לחדש בצילם של שני ענקים (תשע"ה)
וירא - הצדיקה מסדום (תשע"ה)
ויחי - המהלך להצלת משפחתו של יוסף (תשע"ג)
ויגש - סגירת המעגל של נכדי יהודה (תשעג)
מקץ - יוזמה ויצירת אינטרסים משותפים (תשע"ג)
וישב - חלום הכוכבים ופוסט-מודרניזם (תשע"ג)
וישלח - תחבולה מחוכמת בסוכות (תשע"ג)
ויצא - ויצא יעקב לדרך חדשה (תשע"ג)
תולדות - "ההעדפה הכואבת" (תשע"ג)
חיי שרה- לקרוא את הסיפור מהיציע, לשחק אותו במגרש (תשע"ג)
וירא - המאמין הגדול (תשע"ג)
לך לך - על מחיר הבחירה - רגע לפני הכניסה לסיפורי האבות (תשע"ג)
נח - מה קיבלנו מסיפור שילוח העורב והיונה? (תשע"ג)
בראשית - יחסים (תשע"ג)
ויחי- מה היה קורה אילולא תבונתו של יעקב? על פתרונו הטראגי של חלום הכוכבים (תשע"ב)
"ואת העם - העביר אותו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו" -סקטוריאליזם, אימפריאליזם או פיזור
ויגש - ההחמצה הגדולה (תשע"ב)
מקץ - מציאת אינטרסים משותפים – שיעור בהמשכים (תשע"ב)
וישב - "התפוררות הנהגת דור ההמשך" (תשע"ב)
"על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה"
תולדות -"ויזרע יצחק... וימצא" (תשע"ב)
חיי שרה - המאמין הגדול (תשע"ב)
וירא - "אף על פי שלא מת יצחק, מעלה עליו הכתוב כאילו מת ואפרו מוטל על גבי המזבח"(תשע"ב)
לך לך - נדודים 2.0 – נסיונו של אברהם (תשע"ב)
נח - היציאה מהתיבה: המבוכה, והיוזמה שהצליחה (תשע"ב)
ויחי - מה באמת זעזע את יוסף בברכתו של יעקב לבני יוסף? (תשע"א)
ויגש - המונולוג שהתפצל – על נאומו של יהודה (תשע"א)
מקץ - "ואמר ראובן דבר סכלות שיעקב ימית בניו" – האומנם? (תשע"א)
וישב - "אל תחטאו בילד ולא שמעתם, וגם דמו הנה נדרש" – האם האחים מכרו את יוסף? (תשע"א)
וישלח - תוצריה של דיפלומטיה זהירה או עוצמה כלכלית – על סיפור עזיבתו של עשו את ארץ כנען (תשע"א)
ויצא - "מעט ורעים היו ימי שני חיי" - (תשע"א)
תודלות - ברכות יצחק - כרוניקה של טעויות (תשע"א)
חיי שרה - "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"(תשע"א)
וירא - הרהורים בעקבות הציוויים בספר בראשית: האם עדין נותר מקום לציווי פרטני של ה' אל האדם (תשע"א)
נח - המצוות בפרשה: על קרבנות ורגולציה (תשע"א)
בראשית - המצוות בפרשה: על ההבדל שבין עונשו של קין לעונשו של רוצח (תשע"א)
ויחי - המצוות בפרשה: על המצוות שבספר בראשית (תש"ע)
ויגש -המצוות בפרשה: "אל תירא מרדה מצרימה" (תש"ע)
מקץ - ניסי חנוכה – מהפרדה היסטורית להפרדה הלכתית (תש"ע)
וישב - המצוות בפרשה: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ולא ילבין פני חברו ברבים" (תש"ע)
וישלח - המצוות בפרשה: טומאת עבודה זרה (תש"ע)
ויצא - המצוות בפרשה: הרחקה מהסכנה ושמירת הגוף (התש"ע)
תולדות - המצוות בפרשה: "מפני מה מדדו אותה – מפני המעשרות" (התש"ע)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מניעת נזקי שכנים (התש"ע)
וירא - המצוות בפרשה: ביקור חולים והכנסת אורחים – ביחד או לחוד? (התש"ע)
לך לך - המצוות בפרשה: ברית מילה ומצוות המילה (התש"ע)
נח - המצוות בפרשה: פריה ורביה (סיום) - (התש"ע)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה ??? (התש"ע)
ויחי - המצוות בפרשה: כבוד הורים לאחר המוות ואיסור ניוול המת (התשס"ט)
ויגש - המצוות בפרשה: נקימה ומחילה (התשס"ט)
וישב - המצוות בפרשה: "יש עוון גדול מזה עד מאד... והוא לשון הרע" (התשס"ט)
וישלח - המצוות בפרשה: תיקון החברה (התשס"ט)
ויצא - המצוות בפרשה: "ואשה אל אחותה לא תיקח" - כיצד נשא יעקב שתי אחיות? (התשס"ט)
תולדות- המצוות בפרשה: "ציוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יותר מגופו, ואוהבה כגופו" (התשס"ט)
חיי שרה - המצוות בפרשה: מקח וממכר של התורה וניהול חיי מסחר תקינים (התשס"ט)
וירא - המצוות בפרשה: "ארדה נא ואראה" – "שלא יפסקו דיני נפשות אלא בראיה" (התשס"ט)
לך לך - המצוות בפרשה: "ובן שמונת ימים, יימול לכם כל זכר לדורותיכם" (התשס"ט)
נח - המצוות בפרשה: על שבע מצוות בני נח (התשס"ט)
בראשית - המצוות בפרשה: פריה ורביה – מבחן התוצאה (התשס"ט)
ויחי - המצוות בפרשה: "ויעש לאביו אבל שבעת ימים" – האם מצות אבלות מן התורה? (התשס"ח)
ויגש - המצוות בפרשה: כהנים ומקרקעין (התשס"ח)
מקץ - המצוות בפרשה: מה לחנוכה ולתרי"ג מצוות? (התשס"ח)
וישב - המצוות בפרשה: הודיה על נס פרטי (התשס"ח)
וישלח - המצוות בפרשה: גיד הנשה – מהיכן נאסר? (התשס"ח)
ויצא - המצוות בפרשה: חובת הפועל כלפי בעל הבית (התשס"ח)
תולדות - המצוות בפרשה: מעמד הבכור – פסיבי או אקטיבי? (התשס"ח)
חיי שרה - המצוות בפרשה: להישבע בשם ה' (התשס"ח)
וירא - המצוות בפרשה: בקור חולים - שתי גישות שונות (התשס"ח)
לך-לך - המצוות בפרשה: מצוות מילה אחת או מספר מצוות? (התשס"ח)
עוד בנושא

 

בסופה של פרשתנו אנו קוראים על מרדפו של לבן אחר יעקב  - "ויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב, ויקח את אחיו עמו וירדוף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אותו בהר הגלעד" – ועל הברית שנכרתה, לכאורה, בין לבן לבין יעקב.

 

להלן נציע קריאה אפשרית ומעניינת בפסוקי הפרשה, שלפיהם יתברר שהתורה מביאה לנו פרודיה נפלאה, שבמסגרתה יעקב, בתיעובו הגדול כלפי לבן, שם ללעג וקלס את כל מאמציו של לבן לכרות עמו (עם יעקב) ברית.

 

מונע בציווי ה' "קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך" בורח יעקב מבית לבן, מבלי לספר ללבן על כך. בטחונו של יעקב בה' חזק כל כך, עד שגם כאשר לבן משיג את יעקב, יעקב אינו חושש והוא תוקע את אהלו באותו מקום שנמצא בו לבן ("וישג לבן את יעקב, ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחריו בהר הגלעד"). לאחר מכן מתברר ליעקב, דרך דברי הרהב של לבן, שה' הזהיר את לבן מפני פגיעה בו ("וא-להי אביכם אמש אמר אלי לאמרה שמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע"), ומכאן מבין יעקב שאין לו כל יסוד לחשש מלבן.

 

לבן מציע ליעקב "ועתה לכה ונכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך". יעקב מגיב בהתאם לכך, אבל מדיר את לבן מכל התהליך: יעקב לוקח אבן ומרים אותה למצבה חד צדדית, ובמקביל מורה יעקב לאחיו-קרוביו של לבן, אך לא ללבן עצמו, לאסוף אבנים. לאחר מכן יעקב ואחיו של לבן אוכלים על הגל, ללא לבן.

 

לבן מתעקש להמשיך את הברית, מוחל על העלבון, וממשיך: הוא קורא לאותו גל, שקרוביו הקימו, בשם "יגר שהדותא". ואולם יעקב בשלו: הוא מגיב באופן מיידי ומודיע: צריך לקרוא לגל הזה בשם עברי, כלומר "גלעד". לבן, ברצון נואש לכרות ברית, מוכן לקבל את התיקון ועובר לדבר עברית: "ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד", ונושא נאום שלם על תוכן הברית. היינו מצפים שיעקב יאמר משהו על הברית הזאת, אבל יעקב נוצר את לשונו ולא תורם דבר, ולו מילה אחת של הסכמה.

 

בסיום הנאום מודיע לבן: "אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם". יעקב מגיב לכך באופן מתוחכם ומדהים בנועזותו. שיעקב אינו נשבע בא-להיו, לא בא-להי אברהם, וגם לא בא-להי יצחק. במי יצחק נשבע? "בפחד אביו יצחק" – ביטוי לא פשוט, שבוודאי מציין אלמנט כוחני (ולדברי החזקוני במקום אחר – ביטוי שמציין את הפחד של לבן, שפחד מיצחק שהיה עשיר ושר גדול). במילים אחרות – יעקב מודיע ללבן שהוא אינו שותף לברית, ושהוא – לבן – מבין רק את שפת הכוח, את שפת הפחד.

 

בזה לא תם הענין: בסיומו של אותו מפגש זובח יעקב זבח בהר, ולאותו זבח מוזמנים קרוביו של לבן לאכל לחם. הם אכן אוכלים ולנים בהר. האם לבן מוזמן? האם לבן משתתף? ככל הנראה לא: "ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכול לחם, ויאכלו לחם וילינו בהר".

 

לבן מבין שאין מקום להידברות עם יעקב: "וישכם לבן בבוקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם, וילך וישב לבן למקומו. ויעקב הלכך לדרכו". הפרודיה על הברית שלא נכרתה.