פרשתנו מציינת מפורשות כי נכרתה ברית בין ה' לבני ישראל בערבות מואב: "אלה דברי הברית אשר צוה ה' לכרות את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת איתם בחורב" (כח, סט). והשאלה על כך מתבקשת מאליה, כפי שעמד עליה גדול השואלים, האברבנאל (לדברים כט, ט-יד): מדוע ציוה ה' לכרות ברית נוספת בערבות מואב? מדוע לא היה ניתן להסתפק בברית חורב?
כדי להשיב על שאלה זו עלינו לעמוד על אופיה של הברית שנכרתה בערבות מואב. נראה לנו שהביטוי מפרשתנו "אלה דברי הברית" מתלכד עם הדברים שנאמרו בפרשת נצבים (כט, ט-יב): "אתם נצבים היום כולכם... לעברך בברית ה' א-להיך ובאלתו אשר ה' א-להיך כורת עמך היום, למען הקים אותך היום לו לעם והוא יהיה לך לא-להים כאשר דבר לך" – כלומר: ברית הדדית בה ה' בוחר בעם ישראל ועם ישראל בוחר בה'. יחד עם זאת, פסוקים אלו מפרשת נצבים אינם מספרים מה הוא תוכן הברית, כלומר מה צריך לעשות כדי שהברית תתקיים. את התשובה לשאלה זו מספקים פסוקי פרשתנו שלנו המתכתבים באופן ברור עם פסוקי פרשת נצבים הנ"ל, ומספרים כך: "את ה' האמרת היום להיות לך לא-להים וללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו, וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה ולשמור כל מצותיו ולתתך עליון על כל הגויים אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת, ולהיותך עם קדוש לה' א-להיך כאשר דבר". ברית ערבות מואב היא, אם כן, ברית הדדית שבמסגרתה בחר ה' בעם ישראל ועם ישראל בחר בה'. מצידו של עם ישראל מתבטאת הברית בשמירת מצוות ה'; מצידו של ה' מתבטאת הברית בציודו של עם ישראל במצוות, בנתינתו עליון על כל הגויים, ובהפיכתו לעם קדוש.
חשוב לציין כי לברית זו לווה גם מנגנון שימור והוא שכר ועונש. הפרת הברית מצד עם ישראל – אפשרית, אך לא תביא לחיסולה של הברית. כפי שמתואר בפרשתנו, על עם ישראל יבואו - במידה ויחדל לשמור את המצוות - עונשים חמורים וקשים אשר יביאוהו בסופו של דבר לשוב בתשובה ולחדש את שמירת הברית. יחד עם זאת, הברית אינה ניתנת לביטול.
ומה היתה ברית חורב? למעשה, ברית חורב כללה שתי בריתות נפרדות. האחת היא הברית שהוצעה במעמד הר סיני הגרנדיוזי – "אתם ראיתם אשר עשיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש". ברית זו אושרה לאחר מכן על ידי העם למרגלות ההר, עם בנית המזבח ובנית שתים עשרה המצבות עבור שנים עשר שבטי ישראל; או אז שמע העם את כל דברי ה' ואמר "נעשה ונשמע". ברית זו מזכירה במאפייניה את הברית המאוחרת יותר של ערבות מואב – הברית ההדדית. יחד עם זאת, לברית זאת לא נלוה מנגנון שימור, ואי שמירת המצוות תביא לביטול מוחלט של הברית. אנו יכולים לומר זאת בוודאות, שכן כך אירע בפועל: בעקבות חטא עגל התכוון ה' לכלות את עם ישראל, כפי שה' הודיע למשה "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם" (שמות לא, י). השתדלויותיו הכבירות של משה הצילו את העם, אך לא את הברית.
ובכל זאת, השתדלויותיו של משה השיגו דבר נוסף – ברית חדשה בחורב: "הנה אנוכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים" (שמות לד, י), ובהמשך: "ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה, כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל" (שם, כז). לא היתה זו ברית רגילה אלא ברית חלקית, מקדמית וזמנית (משהו הדומה ל – "הסדר ביניים"): היא לא היתה הדדית אלא חד צדדית – עם ישראל בחר במסגרתה לקיים את מצוות ה', אך בחירתו של ה' בעם ישראל טרם התבצעה. ברית זו הניחה את התשתית לכריתתה של ברית מושלמת יותר באופן זה שאם עם ישראל יקיים את התחייבויותיו במסגרת הברית המקדמית והמותנית – יכונן ה' ברית חדשה ומושלמת. תנאים אלו בוטאו באופן ברור בפרשת בחוקותי (המהווה חלק מהברית השניה של חורב): "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם - ...והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לא-להים ואתם תהיו לי לעם" (ויקרא כו). כך אנו מפרשים את הדברים: אם עם ישראל יקיים את מצוות ה' ובכך ישמור את הברית המקדמית והמותנית, תיכרת ברית חדשה והדדית, הדומה לברית חורב הראשונה, שבה ה' יהיה לעם ישראל לא-להים, ועם ישראל יהיה לה' לעם. בהתחשב בנסיבות הקטסטרופליות של חטא העגל – היה זה הישג אדיר של משה.
כמעט ארבעים שנה נדרשו לעם ישראל לעבור את הסדר הביניים ולהגיע להסדר הקבע - לברית ההדדית המיוחלת. תהליך ההליכה במדבר – "ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר,לא בלו שלמותיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך... למען תדעו כי אני ה' א-להיכם" - השיג את התוצאה, ומשה, שרצה להבטיח את הצלחת התהליך, השקיע בנוסף מאמץ רב בנאומו הארוך בספר דברים.
בערבות מואב ראה עם ישראל את פירות השקעתו. ברית חדשה נכרתה עם ה', על תשתיתה של ברית חורב השניה, והפעם היתה זאת ברית הדדית, ממש כמו ברית חורב הראשונה. ואף יותר: כהפקת לקחי העבר נלווה לברית של ערבות מואב מנגנון שימור, כזה שהיה חסר בברית חורב הראשונה ושהעדרו הביא לביטולה.
מדוע כרת ה' ברית נוספת עם בני ישראל בערבות מואב? כי ברית חורב הראשונה בוטלה, והברית השניה שנכרתה בחורב היתה, מעיקרה, חלקית, מקדמית וזמנית.
עדכוני מכס ורגולציה
