חג הסוכות (או חג האסיף) נזכרים בכל אחד מחמשת חומשי התורה, למעט ספר בראשית. ואולם, כל העוקב בעין בוחנת אחר אזכוריו של החג בחומשים השונים לא יוכל שלא להשתומם על התפניות הגדולות שעובר אופיו של החג במהלך הדרך. בדברים הבאים ננסה לתאר את התופעה, ובהמשך - לעמוד על פשרה.
תחילת מסענו בפרשיית המועדות שבספר שמות (פרק כ"ג), שם אנו קוראים את הפסוקים הבאים: "וחג האסיף בצאת השנה באוספך את מעשיך מן השדה. שלוש פעמים בשנה ייראה כל זכורך אל פני האדון ה'". התופעה הבולטת היא שאין אנו מוצאים כאן כלל את חג הסוכות אלא רק חג האסיף, אשר מתואר כחג חקלאי קלאסי - "באוספך את מעשיך מן השדה". במקביל לחג החקלאי מתוארת חובה כללית של ראית פני ה' בכל שלושת הרגלים, אם כי אין ציון אודות מקום מדויק שאליו יש לעלות לרגל.
תמונה שונה לגמרי אנו מוצאים בפרשיית המועדות של ספר ויקרא (פרק כ"ג): "בחמישה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות שבעת ימים לה'. ביום הראשון מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו. שבעת ימים תקריבו אישה לה'. ... אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי באוספכם את תבואת הארץ תחוגו את חג ה' שבעת ימים, ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון. ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, ושמחתם לפני ה' אלוהיכם שבעת ימים. וחגותם אותו חג לה', שבעת ימים בשנה.. בסוכות תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל יישבו בסוכות. למען יידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים".
תמונה חדשה, כתבנו, כי בפרשייה הזו אנו לומדים על חג חדש – חג הסוכות. מדובר בחג שנחגג במקדש באמצעות הקרבת קרבנות, אך גם יושבים בו בסוכה, כזכר ליציאת מצרים, ובענין זה יש כמובן לתמוה מדוע חג זה לא הוזכר בספר שמות. אך אין בכך די – גם אופיו של חג האסיף השתנה, שכן מחג חקלאי שאינו תלוי מקום, הפך חג האסיף לחג שנחגג במשכן/מקדש ("לפני ה' א-להיכם"), עם סממנים ייחודיים - ארבעת המינים. מדוע היה צורך לשנות את אופיו של חג האסיף?
מסכת ההפתעות עדין לא הגיעה לסיומה, שכן בפרשיית המועדות של ספר דברים (פרק ט"ז) אנו מוצאים התייחסות אחרת לכל הענין: "חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים, באוספך מגורנך ומיקבך. ושמחת בחגך... שבעת ימים תחוג לה' א-לוהיך במקום אשר-יבחר ה', כי יברכך ה' א-לוהיך בכול תבואתך ובכול מעשה ידיך...". ההפתעה גדולה: זכר יציאת מצרים אינו מתלווה לחג הסוכות, בשונה ממה שנאמר בספר ויקרא, ולא רק זאת, אלא שחג הסוכות מתמזג, באופן בלתי צפוי, עם חג האסיף ("חג הסוכות תעשה לך... באוספך"), והחג הממוזג נחגג בבית המקדש ("תחוג לה' א-לוהיך במקום אשר-יבחר". מעבר לכך, לא בא זכרם של ארבעת המינים בפרשה זו. מה קרה כאן? מדוע מוזג חג הסוכות עם חג האסיף? מדוע "נזנחו" ארבעת המינים?
המפתח לפתרון התעלומה נמצא כמובן בתהליכים שעבר עם ישראל במהלך התקופה: חטא העגל, חטא המרגלים, ומסעם של בני ישראל במדבר ארבעים שנה. תהליכים אלו יצרו ותופעה של התכנסות ולאחר מכן היפתחות מחודשת, אשר נתנה את אותותיה במישורים רבים ובכלל זאת – בענין המועדים.
סיפקנו כעת את המפתח, ובדברינו בפעם הבאה נציע את הפתרון המפורט.
חג שמח,
גיל נדל
עדכוני מכס ורגולציה
