בשני מקומות בתורה אנו קוראים על השבתון המתקיים באחד לחודש השביעי: בספר ויקרא - "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון, זכרון תרועה מקרא קודש, כל מלאכת עבודה לא תעשו, והקרבתם אשה לה'", ובספר במדבר - "ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו, יום תרועה יהיה לכם. ועשיתם עולה... ועשיר עזים אחד חטאת".
אין ספק שהפירוט הניתן בתורה בנוגע לראש השנה הינו מועט ביותר (למעשה – כל מה שנאמר לגבי יום זה הוא שהוא "יום תרועה"). פירוט זה דל במיוחד לאור ההשוואה לחגים אחרים שבהם ניתן פירוט רב ביותר – פסח (עניין קרבן הפסח וענייני חמץ ומצה מודגשים ביותר), שבועות (הבאת שתי הלחם, ספירת שבעת השבועות), וסוכות (הסוכה וארבעת המינים), שלא לדבר על יום הכיפורים שאודותיו מקדישה התורה פסוקים רבים בענין סדר העבודה של הכהן הגדול בבית המקדש, ומציינת מספר פעמים את מהותו של היום כיום עינוי הנפש, וכיום כפרה על חטאינו. על פי האמור בפסוקי תורה, ובדברי התורה שבפעל פה הנוגעים לפסוקים אלו, עיקרו של היום אינו בעבודת קרבנות מיוחדת שבו, אלא במצוות השופר (שהקשר בינה לבין המקדש אינו מוחלט), תוך שהתורה הותירה במכוון מרחב ליציקת תכנים נוספים ליום זה שישתלבו עם גרעינו של היום – יום תרועה.
נסיון ראשון בענין זה היה נסיונו של עזרא להפוך את היום ליום התקהלות ולימוד תורה: "וייאספו כל-העם כאיש אחד אל-הרחוב אשר לפני שער-המים, ויאמרו לעזרא הסופר להביא את-ספר תורת משה אשר ציווה ה' את ישראל. ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד-אישה וכל מבין לשמוע ביום אחד לחודש השביעי. ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים, מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים ואוזני כל העם, אל ספר התורה. ויקראו בספר בתורת האלוהים מפורש ושום שכל, ויבינו במקרא" (נחמיה ח). אלא שנסיון זה לא הצליח, וראש השנה לא התקבל כיום לימוד תורה. הסיבה אינה ברורה, אך ניתן להסביר שלא ניתן היה לייצר חיבור ברור בין אופיו הייחודי של היום כיום תרועה והמלכת ה' לבין יום המיוחד ללימוד תורה דווקא. אכן, כמתואר באותו אירוע, העם בכה בשומעו את דברי התורה (ששמע בהם, באופן ברור, דברי תוכחה), דבר שלא השתלב עם אופיו של היום כיום-טוב.
המהלך הבא, שהשתלב היטב גם עם חורבן בית המקדש, היה קביעת התפילות המיוחדות לראש השנה ושילובן עם יום התרועה והמלכת ה'. מהלך זה השתלב יפה עם גרעינו של היום, שכן יום תרועה כיום המלכת ה' מתאפיין בכיווניות ברורה של מלמטה למעלה (אנחנו מריעים לה', אנחנו ממליכים אותו), וכך גם תפילות היום המאופיינות בהמלכת ה'. מהלך זה עלה בקנה אחד עם אירוע אחר המשולב באותו יום של א' תשרי והוא קידוש החודש הקובע את מועדו המדויק של ראש השנה, שגם בו (קידוש החודש) קיימת כיווניות ברורה מלמטה למעלה (שהרי בית הדין הוא המקדש את החודש).
שנה טובה, גיל נדל
עדכוני מכס ורגולציה
