גיל נדל משרד עורכי דין

 

הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים

 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

לאחרונה, פרסמה הרשות להגבלים עסקיים כללים חדשים, המתירים למובילים ימיים (חברות ספנות) ליצור "הסדרים תפעוליים" של שיתופי פעולה בתחומים מסוימים, מבלי שאלו ייחשבו כהסדרים כובלים הפוגעים בתחרות, והאסורים על פי חוק ההגבלים העסקיים.

 

תכליתם של כללים אלו היא להגדיר את גבולות המותר והאסור באשר להסדרים כובלים בתחום ההובלה הימית. מעיון בכללים אלה ניתן לומר כי הם מתירים לחברות ההובלה הימית להתקשר בהסדרים שונים הנוגעים לפריפריה של עסקי ההובלה הימית, אך לא מעניקים פטור אוטומטי להסדרים הנוגעים לליבת העסק.

 

כידוע, יבואנים ויצואנים רבים עושים שימוש בשירותים של מובילים ימיים (חברות ספנות), ולעיתים, בשל סוג המטען, אין ליבואנים/יצואנים ברירה אלא להשתמש בהובלה ימית ולא בהובלה אווירית. לכן, כבכל שוק אחר, גם בשוק זה מעוניינת המדינה לשמור על תחרות חופשית בין חברות הספנות ולא לאפשר מצב של פגיעה בתחרות, אשר יפגע ביבואנים/יצואנים, ועשוי, בסופו של דבר, לפגוע גם בצרכנים שירכשו את המוצרים.

 

כללי הפטור החדשים בתחום ההובלה הימית מתירים את כריתתם של הסדרים תפעוליים הנוגעים לסוגיות כגון:

 

1.   הפעלה משותפת של שירות סדיר (שירות תובלה ימית בין נמלי ים המתבצע על פי לו"ז שפורסם מראש), הכוללת את הפעולות הבאות:

 

·    תיאום או קביעה של לוחות זמנים ונמלים לפקידה;

·    החלפה, מכירה או חכירה צולבת של מקום או תאים באוניות;

·    שיתוף במאגר (pooling) של אניות ומתקני נמל;

·    שימוש במשרד תפעול משותף;

·     אספקת מכולות, שלדות וציוד נוסף, שכירה, חכירה או רכישה של ציוד כאמור;

 

2.   התאמה של קיבולת התובלה המוצעת בקו ספנות ותפעול או שימוש משותף במתקני נמל.

 

3.   תפעול משותף או שימוש משותף במתקני נמל ושירותי נמל אחרים הקשורים להפעלת ההסדר התפעולי, לדוגמה: העברה של מטען בין אוניות בגדלים שונים (lighterage), הטענה ופריקה של אוניות (stevedoring).

 

הכללים מתירים להתקשר בהסדרים הללו, רק בהנחה ואותם הסדרים אינם מגבילים את התחרות בחלק ניכר של השוק הרלוונטי. הכללים קובעים כי כאשר צדדים להסכם מחזיקים יחד בפחות מ-40% מנתח השוק הרלוונטי, יראו בכך כי ההסדר ביניהם אינו פוגע בתחרות, כאשר נתח השוק יחושב על פי נפח שינוע הסחורות (TEU).  

 

הכללים החדשים ממשיכים וקובעים כי הסדרים אסורים, הם הסדרים שיש בהם בכדי למנוע או להגביל את התחרות בחלקים ניכרים מן השוק, ולמשל, הסדרים אשר נוגעים למחירים אשר יוצעו, או לחילופין ישולמו, לצדדים שלישיים, הסדרים אשר נוגעים לחלוקתו של השוק והסדרים אשר נוגעים להגבלתם של כמותם, איכותם או מגוונם של השירותים אותם יציע צד להסדר לקהל לקוחותיו.

 

[כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים תפעוליים שעניינם תובלה בין-לאומית בים), התשע"ג-2012, פורסם בקובץ התקנות- ק"ת 7174, ט"ו בחשוון תשע"ג, 31.10.2012, עמ' 114].

 

ומה ביחס להובלה אווירית?

 

יש לציין, כי כללים אלה הנוגעים למובילים ימיים (חברות ספנות), הינם דומים לכללים שנקבעו על ידי הממונה הקודמת על ההגבלים העסקיים ביחס למובילים אוויריים (חברות תעופה). כך, במסגרת כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר), תשס"ט-2008, נקבע באופן דומה, כי הסדרים בין שתי חברות תעופה בתחומים המצויים בפריפריה של עסקי התעופה, לא ייחשבו כהסדרים כובלים, וביניהם תחזוקת מטוסים, אספקת מזון, בידוק ביטחוני, הסדרים כדוגמת הסדר הנוסע המתמיד, שיווק קיבולת טיסה וכד'. מנגד, נקבע כי הסדרים בין שתי חברות תעופה הנוגעים לליבת העסק, כמו עלויות של כרטיסי טיסה, יעדי הטיסות, תדירותן ואיכותן, חלוקת שוק וכד', הם הסדרים שתיאום בהם, יהיה טעון אישור מראש, ולא ייהנו מפטור אוטומטי.