|
|
|
גליון מס' 4 – אייר תשע"ג, אפריל 2013
יוצא לאור ע"י גיל נדל, משרד עורכי דין
רח' הערבה 3, קריית שדה התעופה נתב"ג, טלפון: 03-9744474 פקס: 03-9744479
אינטרנט: www.nadel-law.co.il דואר אלקטרוני: office@nadel-law.co.il
המערכת : עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, עו"ד מורן עוז
אנו שמחים להגיש לכם את הגיליון הרביעי של
"מבט עולמי – עדכוני מכס ורגולציה מרחבי העולם".
הגיליון יסקור עדכונים בנושאי מיסוי עקיף ורגולציה מרחבי העולם, ואנו מקווים כי יהיה
בו תועלת לציבור היצואנים והיבואנים.
בנוסף, נמשיך את הוצאתו של הניוזלטר הוותיק "יבוא יצוא ומה שביניהם", הכולל
עדכוני חקיקה ופסיקה בנושאי סחר בינלאומי בישראל..
....
|
ארה"ב: התקדמות ברפורמת הפיקוח על הייצוא הבטחוני |
|
הממשל האמריקאי בראשות אובמה מוביל רפורמה להקלת הבקרה והפיקוח על היצוא של ציוד בטחוני מארה"ב. הרפורמה הושקה לפני מספר שנים, והממשל ממשיך לפעול בכדי לקדמה.
הצעדים הנוכחיים כוללים האצלת סמכויות אשר היו מוקנות במקור, על-פי חוק הפיקוח, לנשיא ארה"ב.
כמו כן הסיר הקונגרס מספר מוצרים "דו-שימושיים" (שניתן לעשות בהם שימוש בטחוני או אזרחי) מרשימה שלגביה התבצע פיקוח מחמיר, זאת בהתאם לקביעת הנשיא כי אין צורך עוד בפיקוח שכזה.
הצעה זו עשויה לעניין יבואנים של ציוד בטחוני/ ציוד דו-שימושי מארה"ב לישראל, שכן שינוי זה ברגולציה עשוי להשפיע על פעילותם העסקית. |
|
ארה"ב: תיקון דרישות סימון ארץ מקור בהתאמה להחלטת ארגון הסחר העולמי (WTO) |
|
משרד החקלאות בארה"ב ביקש את תגובת הציבור עד ה-11 באפריל בנוגע להצעה לתיקון הדרישות לסימון ארץ מקור (COOL) בקשר למוצרי בשר, בכדי לספק לצרכן מידע רב וספציפי יותר.
בנוסף, תתוקן הגדרת "משווק" ותכלול כל אדם המורשה להיות משווק על פי חוק הסחורות החקלאיות המתכלות.
תיקון זה יהווה אימוץ חקיקתי של המלצת גוף הערעורים של ארגון הסחר העולמי, אשר קבעו כי עד לתאריך היעד (23.5.13) על ארה"ב להתאים את דרישותיה לעניין סימון המקור עם התחייבויות רב-צדדיות.
תיקון זה עשוי לעניין יצואנים של מוצרי בשר לארה"ב שכן הוא צפוי להשפיע על פעילותם. |
|
ארה"ב: מדיניות חדשה תאפשר יבוא בפטור ממכס מכל אזורי התעשייה במצרים |
|
נציגות הסחר האמריקאית הודיעה כי בכוונתה לאפשר יבוא בפטור ממכס משישה אזורי תעשייה במצרים (QIZ), כך שכל המוצרים אשר יוצרו על ידי כל היצרנים באזורים אלו, יהיו זכאים לפטור ממס בכניסה לארה"ב.
הוראה זו נכנסה לתוקף מתאריך 12 במרץ.
בין מדינת ישראל ארה"ב ומצרים קיים הסכם QIZ המאפשר ייצור בישראל ובמצרים וקבלת פטור ממכס בכניסה לארה"ב. לפיכך, שינוי זה עשוי לעניין גם יצואנים ישראליים לארה"ב אשר יוכלו לבצע תהליכי ייצור במצרים באזורים הפטורים ממכס, על מנת לחסוך בעלויות. |
|
בית המשפט בארה"ב: בגדי פוטבול לא יסווגו כציוד ספורט אלא כפריטי טקסטיל |
|
בית הדין לסחר בינ"ל בארה"ב (CIT) קבע בחודש מרץ האחרון כי סוודרים, מכנסיים ומחוכים המשמשים שחקני פוטבול לא יסווגו כציוד ספורט אלא כפריטי הלבשה.
היבואן סיווג את כל הטובין לעיל כציוד ספורט בפרט 95.06-9920, הפטור ממס.
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המכס וקבע כי הסוודרים והמכנסיים יסווגו כפריטי לבוש סרוגים בפרט 61.10-3030 (חייב ב-32% מכס, ו- 61.14-3030 חייב ב-14.9% מכס, בהתאמה, ואת המחוכים כפרט לבוש שאינו סרוג 62.12-2000 חייב ב-20% מכס.
בין ישראל לארה"ב קיים הסכם סחר חופשי, הפוטר ממכס פריטי טקסטיל שיוצרו בישראל. יחד עם זאת, החלטה זו עשויה לעניין יצואנים של פריטי טקסטיל לארה"ב, במקרים בהם לא ניתן להוכיח כי ארץ המקור הינה ישראל. |
|
בית המשפט העליון בארה"ב: יבוא מקביל של מוצרים תוצרת חוץ מותר על פי החוק |
|
לאחרונה, פסק בית המשפט העליון בארה"ב כי ניתן לייבא ביבוא מקביל לארה"ב מוצרים שיוצרו כדין בחו"ל, ולבעל הזכויות (זכויות היוצרים) אין אפשרות להגביל את היבוא המקביל.
החלטתו של בית המשפט העליון, הינה בשורה טובה לצרכנים בארה"ב, אשר ייהנו ממחיר נמוך יותר וממגוון גדול יותר.
הקביעה מתבססת על דוקטרינת המכירה הראשונה, הקובעת כי בעל זכות היוצרים מאבד את שליטתו במוצר נושא הזכויות לאחר מכירתו הראשונה, ואין לו אפשרות חוקית להגביל את מכירת העותקים שנמכרו על ידו כדין.
גישה זו תואמת גם עם פסיקת בית המשפט משנת 1998, הקובעת כי דוקטרינת המכירה הראשונה חלה גם על מוצרים אשר יוצרו בארה"ב, יוצאו, ויובאו מחדש אליה לאחר מכן.
החלטה זו עשויה לעניין יצואנים לארה"ב אשר מבקשים לעסוק ביבוא מקביל. |
|
הגבלות סחר לגבי בעלי חיים, צמחים ועצים |
|
המדינות החתומות על האמנה לסחר בינלאומי בזנים המצויים בסכנת הכחדה, נועדו בתאילנד. במסגרת הועידה הוחלט לנקוט באמצעים חדשים שיפקחו על הסחר העולמי בזנים שונים של בעלי חיים וצמחים. |
|
מנהל התרופות והמזון בארה"ב: הנחיות סימון למוצרים רפואיים שלא יוצרו עם גומי טבעי |
|
מנהל התרופות והמזון בארה"ב פרסם טיוטת המלצות העשויות לשנות את דרישות הסימון של מוצרים רפואיים.
השינוי אמור לספק מידע מדויק יותר לצרכן לגבי מוצרים רפואיים אשר אינם מיוצרים עם גומי לטקס טבעי.
שינויים אלה רלוונטיים לפעילות של יצואנים ישראליים בתחום התרופות. |
|
בעקבות פרשת בשר הסוסים באירופה – סימון ארץ מקור והחמרת הרגולציה על בשר |
|
האיחוד האירופי קורא לסימון ארץ המקור של רכיבי בשר במוצרי ארוחות מוכנות, בדיקות דנ"א וסנקציות קשות על הפרה של כללי המזון, זאת עקב שערוריית בשר הסוס שהחלה במספר מדינות באיחוד האירופי.
בחודש דצמבר 2012 התגלו מספר מוצרי מזון ארוזים המכילים בשר סוס, זאת מבלי להצהיר על כך ברשימת הרכיבים או על מדבקת המוצר. יתרה מכך, המוצרים יצרו מצג שווא לפיו מדובר במוצר המכיל 100% בשר בקר. ראוי לציין כי באופן עקרוני לא קיים חשש בטיחותי או בריאותי עם בשר סוס, כל עוד לסוס לא הוזרקו חומרים ותרופות הפוגעות בכשירותו למאכל בני אדם.
עם זאת, ישנה מגמה גוברת של בדיקות דנ"א למוצרי בשר בכדי לנטר את המוצרים ולזהות אלו מהם מכילים בשר סוס מבלי ליידע את הצרכן, והטלת סנקציות חריפות על הגורמים המטעים.
בתוך כך קורא האיחוד לאמץ כללי סימון ארץ מקור על מנת לסייע במאבק לחשיפת שערוריות דומות.
שינויים אלה עשויים לעניין יצואנים ישראלים של מוצרי בשר לאירופה, שכן יתכן שהרגולציה תחמיר את הפיקוח המוטל על מוצרים אלה. |
|
האיחוד האירופי וארה"ב במשא ומתן בנוגע להסכם סחר מקיף ולשותפות השקעות |
|
בפברואר 2013 החליטו האיחוד האירופי וארה"ב על פתיחה במו"מ על הסכם סחר מקיף (TTIP: Transatlantic Trade & Investment Partnership), זאת לאור המלצות הועדה האירופית-אמריקאית לעבודה וצמיחה.
ממקורות יודעי דבר נמסר כי המדינות יגדירו אסטרטגיות מו"מ במרץ, ויחלו רשמית במו"מ ביוני 2013.
על פי הערכת המדינות, הסכם סחר כאמור יכול להיחתם בתוך שנתיים.
חשוב לציין כי יצואנים ישראליים נהנים כבר כיום מהטבות בשל הסכמי סחר שבין מדינת ישראל לאיחוד האירופי ובין מדינת ישראל לארה"ב.
באם ייחתם הסכם סחר בין האיחוד האירופי לארה"ב, הדבר עשוי להשפיע לטובה על פעילות יצואנים ישראליים, שכן הם יוכלו לשקול לבצע תהליכי עיבוד או ייצור באירופה, מבלי לאבד את הטבות המכס בכניסה לארה"ב. |
|
האיחוד האירופי מקשיח רגולציה על יבוא: מתקן רשימת הטובין המוגדרים כ-"סיכון גבוה" ומהדק את הבקרה על מוצרים מסוימים |
|
הוועדה לבריאות בעלי החיים ושרשרת המזון של נציבות האיחוד האירופי אישרה תיקון לתקנות מס' 669/2009 ו-882/2004 העוסקות בפיקוח על יבוא מוצרי מזון.
התיקון הוסיף לרשימת טובין המוגדרים "בסיכון גבוה" מוצרים נוספים אשר יהיו גם הם כפופים לבקרה מוגברת.
כמו כן הוחמרה הבקרה על מוצרי מזון שאינם מן החי ועל מספוא.
התיקון נכנס לתוקף בינואר 2013.
תיקונים אלה עשויים להשפיע על פעילותם של יצואנים ישראליים העוסקים סחר במזון ואשר מייצאים למדינות האיחוד האירופי... |
|
"קצרים" – עדכוני רגולציה מרחבי העולם |
|
ארגון הסחר העולמי הודיע על שינויי רגולציה העלולים להשפיע על ייצוא מוצרים למדינות הבאות, בקשר למוצרים הבאים:
ברזיל
מיץ תפוזים ומיץ ענבים.
קנדה
הפחתה בדרישות הרישום למגוון זרעים המשמשים להפקת שמן סויה וכן מגוון זני מספוא.
צ'ילה
מוצע תיקון לצו החל על מושבים לרכב קל המיועדים לילדים מתחת לגיל ארבע.
קולומביה
מוצרים פגומים, משומשים, משופצים, שיוצרו מחדש או שהופסק ייצורם.
וכן- שינוי הקשור ליבוא ושיווק לבשר.
אינדונזיה
הצעה לחיוב עמידה בתקן האינדונזי הלאומי לגבי גבישי סוכר לבן.
ניו זילנד
החמרת תקן האנרגיה המינימאלית לגבי טלוויזיות, מחשבים, צגי מחשב, מזגנים ומשאבות חום.
ניקרגואה
דרישת סימון למוצרי הנעלה חדשים וחלקיהם (במידה ונמכרים בנפרד).
פנמה
קביעת תקנים לדגנים, קטניות ונגזרותיהם.
פרגוואי
גזר ופלפלים.
החלטות אלו עשויות לעניין יצואנים של מוצרים אלה למדינות הרלוונטיות. |
|
|
החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית, על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין |
עדכוני מכס ורגולציה
