העברת מקל סבוכה
אחד מהעניינים המרכזיים הנדונים בפרשתנו הוא מינוים של הלוויים לעבוד את עבודת המשכן והחלפתם את הבכורות.
בתחילה לא דובר כלל בהחלפה אלא במהלך מינורי יותר - משה נצטווה שלא לפקוד את הלוויים בתוך מפקד בני ישראל הרגיל, ולמנות אותם כאחראים על נשיאת המשכן (במדבר א, מט-נ). לאחר מכן, בציווי נפרד, מרחיב ה' את תפקיד הלויים והם ממונים להיות משרתי אהרון הכהן (ג, ז). ועדין לא נאמר למשה דבר וחצי דבר על כך שהלויים מחליפים את הבכורות. לאחר מכן, ושוב – במסגרת ציווי נפרד - מודיע ה' למשה שהמהלך נובע מכך שה' כבר החליט כי הלוויים מחליפים את הבכורות - "ואני הנה לקחתי את הלווים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלויים" (ג, יא). זה, כמובן, היה חידוש עצום מבחינתו של משה, שהרי גם לאחר חטא העגל נצטוו בני ישראל על מתן הבכורות לה' "כל פטר רחם לי" (שמות לד, כ).
ועדין הענין לא תם. בציווי נפרד לגמרי, מצווה ה' את משה, שוב, על ענין ההחלפה, ומורה לו לבצע אותה באופן מסודר: "קח את הלוויים תחת כל בכור בבני ישראל" (ג, מה).
והביצוע? הוא בכלל מסופר בנפרד, במועד בלתי ידוע, "קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אותם... והעבירו תער על כל בשרם... ואחרי כן יבואו הלויים לעבוד את אוהל מועד" (פרק ח).
גם זכויותיהם של הכהנים והלווים בגין עבודתם ניתנו להם בשלב מאוחר בהרבה – לאחר התפרצותן של המחלוקות המתוארות בפרשת קורח, הכוללת גם את מבחן המטות שנזכר בה - "והיה האיש אשר אבחר בו – מטהו יפרח" – אשר בא להסיר תלונה של בני ישראל שהלינו על משה ואהרון כאילו הם השתלטו על הנהגת עם ישראל וארגנו ג'ובים וכיבודים למשפחתם ושבטם.
לפחות חמישה שלבים נפרדים תוארו לעיל, והדבר כמובן מעורר תמיהה. מדוע היה צורך לבצע את מהלך ההחלפה באופן מדורג וזהיר? מדוע, למשל, לא ניתן היה "לחתוך" את הדברים כבר יחד עם מילואי הכהנים, ולבצע את הכל יחדיו – הכהנים והלויים?
ועוד מדוע אחד גדול: יש לשים לב לתאריך המובא בתחילת פרשתנו – א' באייר של השנה השנית לצאתם מצרים – שבו החלו להתבצע העניינים שפורטו למעלה. מועד זה התקיים חודש לאחר הקמת המשכן (שמות מ, א), ולפיכך ברור שהקמת המשכן הראשונה לא התבצעה דווקא על ידי הלוויים (שכאמור, טרם מונו לתפקידם) אלא על ידי עוזרים שונים של משה (שהרי קשה להאמין שמשה רבנו הקים אל כל המשכן לבדו, לרבות – למשל – חיבור קרשי המשכן ופרישת היריעות על המשכן). מדוע לא מונו הלויים לתפקידם קודם לכן, וכל ההקמה היתה מבוצעת באופן מסודר על ידם?
מינוי הלוויים לעבודת המשכן היה נתקל, ואולי נתקל, בשורה של התנגדויות. הראשונים להתנגד היו מן הסתם הבכורות אשר הוחלפו על ידי הלוויים חרף קדושתם: "ואני הנה לקחתי את הלווים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלויים". החלפת הבכורות בלווים לא היתה מובנת מאליה, שכן מדובר במהלך שערער על ההסדר הקיים לפיו הבכור מוקדש לה' – הסדר שניתן לו ביטוי עוד לפני יציאת מצרים: "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא" (שמות יג, ב), וגם לאחריה - "כל פטר רחם לי" (שמות לד, כ). ולא רק הבכורות היו צפויים להתנגד, אלא גם משה רבנו עצמו, שהרי מהלך ההחלפה עמד בסתירה גמורה לעמדתו ותחינתו של משה רבנו בחטא העגל, עת ביקש ביקש ה' לכלות את עם ישראל ולעשות את משה (שבט לוי?) לגוי גדול. כזכור, משה יצא אז בתחינה ובבקשה כלפי ה' להימנע ממהלך זה ולשאת את חטאת העם - "ועתה אם תשא חטאתם, ואן אין – מחני נא מספרך אשר כתבת". העברת המוקד מהבכורות ללוויים לא עלתה בקנה אחד עם תחינותיו של משה.
אין אנו יודעים מה היה קורה אילו מהלך ההחלפה לא היה מתבצע באופן מדורג. האם הקמת המשכן הראשונה היתה מתבצעת באופן חלק אילו היה מטיל ה' על הלוויים את הקמתו? האם היתה מבצעת התקוממות מצד הבכורות כודגמת מה שאירע לאחר מכן במסגרת מחלוקות קורח ועדתו? אם בפועל, במסגרת ביצוע המהלך המדורג, מתו ארבעה עשר אלף ושבע מאות איש במחלוקות הנזכרות בפרשת קורח, מי יודע מה היה קורה אילו מהלך ההחלפה היה מתבצע במקטע אחד בלבד.
עדכוני מכס ורגולציה
