נכשל ניסיון לסלק תביעה ייצוגית בגין תיאום מחירי הובלה אווירית

עו"ד גיל נדל, רו"ח )משפטן( עמית זומר

בבית המשפט מתנהלת בתקופה האחרונה תביעה ייצוגית נגד מספר חברות תעופה בטענה של תיאום אסור של

מחירי הובלה אווירית.

לאחרונה, ניסו מספר חברות תעופה לסלק את התביעה על הסף, הנסיון כאמור נכשל ועל כך נרחיב במאמר זה.

אנו נמשיך לעקוב ולעדכן כאשר יחולו התפתחויות נוספות בסוגיה במסגרת הליך זה.

משמעות החלטת בית המשפט הינה כי התביעה הייצוגית נגד חברות התעופה תמשיך להתברר והן תיאלצנה להגיש

תגובה מסודרת בכתב, בטרם תינתן החלטת בית המשפט בדבר אישור התביעה כייצוגית.

ארגון חברתי שהוקם בשנת 8002 ששמו הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת, שהוקם לשם

"קידום האכיפה האזרחית בישראל ועידוד של רגולציה יעילה ומתקדמת" הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד

ארבע חברות תעופה מרכזיות שעסקו בשילוח מטענים מישראל וממנה: אל-על, בריטיש איירוייס, לופטהנזה

וסוויס איירליינס.

הארגון טען שחברת התעופה היו חלק מקרטל עולמי, אשר על פי הנטען, חבריו תיאמו ביניהם את מחירם של

מספר רכיבים בתעריף שינוע מטענים בהטסה, ובין היתר, תוספת הדלק, תוספת בטחון, תוספת מלחמה ותוספת

מכס. בעת חשיפתו של קרטל זה, נוהלו חקירות נגד חבריו ואשר בחלקם הסתיימו בהודאות, בהרשעות פליליות

ועסקאות טיעון בחו"ל.

הטענה העיקרית במסגרת התובענה הייצוגית הינה כי בעולם נורמטיבי, חברות התעופה העוסקות בשילוח מטענים

בהטסה, קובעות תעריפים עבור השירותים כאמור, באמצעות חישוב מחיר בסיס המבוסס על נפח או משקל ובנוסף

יש לקחת בחשבון רכיבי עלות ספציפיים נוספים )כפי שהודגם לעיל( כאשר כימות רכיבים אילו, ייעשה בהתאם

לעלותם בפועל בידי כל חברת תעופה.

אולם, במסגרת הקרטל העולמי אשר שותפות לו חברות התעופה כאמור, נטען כי תואמו בין חברות התעופה

מחירים זהים לרכיבי העלות הספציפיים, ללא מתן ביטוי לעלות הרכיבים בפועל בידי כל חברת תעופה. עניין זה

מנע ירידה פוטנציאלית במחיר השילוח ללקוחות.

בנוסף, נטען כי חברות התעופה היו שותפות להסדרים כובלים נוספים של העברת מידע, שמירה על רווחים, חלוקת

שוק וכו', לשם שימור שליטתם בענף.

במסגרת התביעה הייצוגית, נדרשות חברות התעופה לכל הפחות לפצות את חברות השילוח שהיו לקוחות ישירות

של חברות התעופה, בפער בין הסכום ששולם על ידן בפועל לבין מחיר השוק המקובל ללא הקרטל כאמור, וכל זאת

בהכפלת מספר העסקאות שבוצעו.

פרק הזמן נשוא התובענה הייצוגית הינו בין 1 בינואר 8000 ל- 11 בפברואר 8002 )מועד סיום הקרטל(.

חברות התעופה הגישו בקשות לסילוק על הסף וטענו כי אין מקום לברר את התביעה לגופה. בית המשפט קבע כי

טענות מסוימות נחשבות כמופרכות, וביניהן כי לא ניתן לתבוע חברות תעופה מכח חוקים אחרים מלבד חוק

התובלה האווירית, כי קיימת התיישנות מכח חוק זה, ועוד. טענות שבית המשפט סבר כי הן מרכזיות ושהן

רלוונטיות גם לסוגיית אישור הבקשה לתובענה ייצוגית, נידונו ביתר הרחבה, וביניהן:

א. הארגון אינו רשאי לתבוע תביעה ייצוגית )אלא רק צרכן(. בית המשפט קבע כי טענה זו תידון לאחר תגובת

חברות התעופה לבקשה לאישור התביעה כייצוגית ולא בשלב מקדמי זה.

ב. נטען כי הארגון לא הניח תשתית ראייתית כלשהי לביסוס הטענה בדבר תיאום מחירים - במקרה דנא קבע

בית המשפט ראיות בדבר הליכים שהתקיימו במדינות שונות, די בה כדי לשלול את הטענה כי מדובר בבקשת

סרק שמן הראוי לסלקה על הסף.

ג. התיישנות לפי חוק ההתיישנות, התשי"ח – 1592 – בית המשפט קבע כי למרות שחלפו מעל 7 שנים ממועד

הקרטל כאמור, ובין היתר בשל טענת הארגון כי יש להתחיל את "מרוץ ההתיישנות" רק ממועד חשיפת

הקרטל, סוגיה זו תיבחן לעומקה בהמשך.

ד. שיהוי ניכר בהגשת התובענה – בית המשפט קבע כי גם סוגיה זו תידון לעומקה בהמשך.

ה. ניגוד אינטרסים בין חברי הקבוצה – בקשת אישור התובענה הייצוגית מתייחסת לשתי קבוצות נפגעים:

לקוחות חברות התעופה אשר שילחו באמצעותם סחורה לישראל וממנה, וצדדים שלישיים אשר רכשו

מלקוחות כאמור, שירותי שילוח. לטענת חברות התעופה, ניגוד האינטרסים נובע מכך שברור ונהיר שלא

יוענק פיצוי מצטבר הן ללקוחות והן לצדדים השלישיים. בית המשפט קבע כי טענה זו אינה מצדיקה סילוק

על הסף ואף הגדיל ואמר כי לטעמו טיעון זה אין בו די כדי לדחות בקשה לאישור תובענה ייצוגית.

בית המשפט קבע לסיכום כי בקשת חברות התעופה לסילוק התביעה הייצוגית על הסף אינה מבוססת ודחה אותה,

תוך שהעיר כי מן הראוי למנוע ממשיבים בתביעה ייצוגית להגיש בקשות סילוק מעין אלו, הגורמות לסרבול מיותר

של ההליך המשפטי.

לאור זאת, נדחתה הבקשה לסילוק על הסף, תוך חיוב חברות התעופה בהוצאות הארגון בסך 90,000 ש"ח, עבור כל

אחת מהבקשות, כלומר 190,000 ש"ח בסך הכל.

* * *