עו"ד גיל נדל, אור כהן-ששון
בשבוע שעבר ).. 21.7170 (, במסגרת משא ומתן אינטנסיבי שנערך בבאלי, אינדונזיה, נחתם הסכם להקלה ופישוט
הליכים בסחר הבינלאומי בין 51 . המדינות החברות בארגון, ובהן ישראל 1
ההסכם הינו תוצר של שנים רבות בהן חתר ארגון הסחר העולמי לקידום הסחר בין כלל המדינות, עוד משנת . 700
במסגרת סבב דוחא שהתקיים בקטאר 1 הרצון להגיע להסכם מולטי-לטרלי )רב צדדי, בין כל המדינות החברות(
נובע מעקרון השוויון, אשר משמש נר לרגליו של הסחר הבינלאומי ומבקש להעניק יחס מועדף לכלל המדינות
החברות, ולא יחס מיוחד החל רק כלפי מדינות ספציפיות, כפי שבדרך כלל מוסדר בהסכמים דו-צדדיים בין מדינה
אחת לרעותה 1
הערכות של מומחים וכלכלנים צופות כי ההסכם יזרים קרוב לטריליון דולר ) 000,000,000,000 ,.( לתל"ג העולמי,
וייצר מעל ל 70- מיליון משרות נוספות בענפי התעשייה והשירותים, מרביתן במדינות המתפתחות, "זריקת מרץ"
רצינית לצמיחת הכלכלה העולמית 1
ההסכם כולל מספר הישגים, ונעמוד בקצרה על העיקריים שבהם:
פומביות, הנגשה ועדכון המידע הקשור לתחום הסחר הבינלאומי המוחזק בידי כל מדינה חברה, ובכלל זה
הליכי היבוא והיצוא, תעריפי המס והתשלומים השונים, קנסות, איסורים והגבלות בתחומים השונים, דרכי
ההשגה והערעור על החלטות וכדו' 1 חלק רב ממידע זה, כך על פי ההסכם, יהיה זמין בצורה מקוונת ברשת
האינטרנט 1 למשל, כיום תעריפי המכס של ארה"ב, האיחוד האירופאי, קנדה, אוסטרליה וכו' נגישים
באינטרנט ובחינם לכל דורש, אך תעריפי מכס של מדינות אחרות אינם נגישים בחינם ויש להניח כי הסכם זה
ישנה את המצב הקיים 1
הסדרה של הליכי החלטות מקדמיות )"פרה-רולינג"( ובתוך כך אופן פרסומן, תוקפן ועוד 1 למשל, ארה"ב
והאיחוד האירופאי מפרסמים מזה שנים החלטות מקדמיות במאגרי אינטרנט חינמיים אך מדינות אחרות
וביניהן מדינת ישראל נותרו מאחור והחלטות כאלו באותן מדינות כלל אינן מתפרסמות אלא רק נשלחות
באופן אישי לפונה 1 יש לקוות כי ההסכם יגרום לפרסום ההחלטות גם במדינת ישראל 1
הסכמה על יצירת מערכת תשלומים אלקטרונית לצורך תשלום מסים, אגרות, ושאר החיובים הנגבים על ידי
רשות המכס במסגרת היבוא ו/או היצוא 1 חידוש זה הינו צעד מחויב המציאות, לאור הקדמה ושכלול
הטכנולוגיות במערכות השונות, ובהן מערכות תשלומים ומסחר אלקטרוניות, בעשורים האחרונים 1
כמובן שהדבר יסייע ויחסוך זמן רב לאלו המבקשים לבצע העברות תשלומים לטובת רשות המכס 1
נקבע, במסגרת ההסכם, כי על המדינות המפותחות להעניק יחס אשר מעדיף ומקל אף יותר עם מדינות שאינן
מפותחות דיין, כאשר לנגד עיניו עומדת תכלית – קידום וסיוע למדינות עניות יותר, זאת בכדי לאפשר ולזרז
את שיווי מעמדן הכלכלי-מסחרי הנמוך באופן יחסי
; תמיכה במדינות אלה תנסה לגשר על הפער הקיים
ולאפשר גם להן לקחת חלק פעיל בסחר הבינלאומי 1 ישנן מדינות שכבר כיום מעניקות יחס מועדף ומקל
למדינות מתפתחות גם אם אין ביניהם הסכם סחר חופשי 1 למשל האיחוד האירופאי מעניק הטבות מכס
במסגרת משטר ה-
GSP (general system of preference) למדינות מתפתחות, כלומר מטיל מכס מופחת על
יבוא טובין מאותן מדינות לאיחוד האירופאי 1 במדינת ישראל אין משטר דומה 1 האם ההסכם הנ"ל יחייב את
מדינת ישראל לפתוח את שעריה למדינות המתפתחות, באופן שיקטין את ההגנה על התעשייה המקומית?
ימים יגידו 1
בנוסף לתרומותיו לעוסקים בסחר הבינלאומי ולמדינות החברות, ההסכם מהווה גושפנקא לתועלת העשויה לצמוח
משיתוף פעולה בין-מדינתי, הגם כשהדבר כרוך במלאכה לא פשוטה כלל ועיקר
; תארו לעצמכם עד כמה מורכבת
היא ההגעה לסיטואציה בה מושגת הסכמתם של 51 . מדינות חברות בעלות אינטרסים שונים, אשר לא פעם גם
מנוגדים 1
על אף קשיים ומחלוקות שנתגלעו בדרך לחתימת ההסכם, דוגמת התנגדותה הנחרצת של קובה לחתום על ההסכם
בשל החרם האמריקאי המופעל עליה, או למשל דרישתה של הודו לאפשר לה סבסוד של דגנים, הצליח ארגון הסחר
העולמי לגשר על הפערים ולהביא את כלל המדינות לעמק השווה, הצלחה שראויה לשבח ומוכיחה כי הארגון
משחק תפקיד קריטי בענף הסחר הבינלאומי 1 יש לציין שההסכם אינו מביא באופן מיידי וישיר להפחתת מכס בין
המדינות אך הוא מביא הישגים בולטים בתחומים אחרים כפי שצוין לעיל 1
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי
להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי
. ו/או בטלפון 90
-8980848 Gill.Nadel@goldfarb.com במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל