המשלח, האורז או המבטח- מי יישא באחריות למטען שניזוק?

עו"ד גיל נדל, עו"ד הילה וולגמוט

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב, נדונה תביעת חברה העוסקת באספקת מוצרי

תקשורת, אשר ייצאה בדרך האוויר שני משלוחים של שרתי מחשבים יעודיים וציוד נלווה להולנד ולהונגריה.

השילוח התבצע באמצעות חברת שילוח שהמליצה גם על חברה המתמחה באריזה מקצועית ואיכותית עבור

הציוד. התובעת אף ביטחה את הציוד.

עת הגיע הציוד ליעדו הסתבר כי הוא ניזוק, והתובעת נאלצה לרכוש ציוד חדש, להתקינו ולשלחו ללקוחותיה.

התביעה נגד חברת האריזה התקבלה בחלקה הקטן ) 52% ( ונדחתה נגד יתר הגורמים- חברת השילוח וחברת

הביטוח.

באשר לחבות חברת השילוח נטען כי הציוד נמסר לידיה כשהוא שלם ותקין והיה בחזקתה הבלעדית עד למסירתו

למוביל האווירי. לטענת התובעת, מאחר וחברת השילוח אף קיבלה מן התובעת את השכר שדרשה יש לראות בה

שומר שכר וככזו, חברת השילוח אחראית לנזק שנגרם לציוד.

בנוסף, טענה התובעת כי חברת שילוח התרשלה כלפיה בכך ששינעה ו/או ארזה ו/או הובילה את הציוד באופן

שגרם לנזקים ו/או בחרה בעלי מקצוע בלתי מיומנים לאריזת הציוד ו/או הובלתו.

באשר לחבותה של חברת האריזה, טענה התובעת כי זו ארזה את הציוד בצורה רשלנית ואף הפרה את ההסכם

שנקשר בינה לבין התובעת לאריזתו של הציוד באופן בטוח ותקין.

בהתייחס לחבותם של המבטחות נטען כי התובעת זכאית לפיצויים מכוח פוליסת הביטוח שנערכו לגבי הציוד

הגם, שנודע לה על זהות המבטחות רק בדיעבד.

התובעת הוסיפה וטענה כי על פי צורת הפוליסה ותנאיה אין המבטחות רשאיות להסתמך על ההחרגות שבפוליסה

לרבות החריג שעניינו פגם באריזה וזאת בין היתר כיוון שהתובעת לא קיבלה לעיונה את הפוליסה מן המבטחות.

בית המשפט דחה לחלוטין את התביעה כנגד חברת השילוח בקובעו כי הוכח בפניו שאריזת הציוד לא היתה

תקינה והוערכה כבלתי מתאימה למשלוח ציוד כגון זה לחו"ל, וכן שחברת השילוח לא היתה מעורבת בדרך

כלשהיא באריזת הציוד. בית המשפט קבע כי לא עלה בידי התובעת לבסס ממצא כלשהוא המהווה בסיס לחיובה

של חברת השילוח.

עוד קבע בית המשפט כי הניסיון של התובעת לשים מבטחה בהוראת סעיף 14 לפקודת הנזיקין שעניינו החלפת

חובת הראיה "כשהדבר מדבר בעד עצמו" הינו מופרך בנסיבות העניין. שכן, על פי הממצאים, קיימת הסתברות

גבוהה כי הנזק לציוד נגרם בשל אריזה לקויה ובלתי מתאימה, ודי בכך כדי לחייב את התובעת להביא ראיות

בדבר רשלנותה הנטענת של חברת השילוח ועל הקשר הסיבתי שבין הרשלנות לנזק – ראיות שלא הובאו.

גם נסיונה של התובעת לבסס את חיובה של חברת השילוח על יסוד הוראות חוק השומרים, התשכ"ז 4691 , נחל

כשלון, שכן, הגם שחברת השילוח באה בהגדרת שומר שכר, הרי שמשהוכח כי הציוד נארז באופן בלתי הולם

קודם למסירת הציוד לחברת השילוח וכי האריזה הקלוקלת היא שמסבירה את קרות הנזק, מתקיימות הוראות

סעיף 1 לחוק השומרים ולפיו השומר לא אחראי לנזק שנגרם עקב מום שהיה בנכס בתחילת השמירה.

לגבי חבות חברת האריזה קבע בית המשפט אחריות בשיעור של 52% לנזק. עפ"י ממצאי בית המשפט חברת

האריזה לא קיבלה הודעה כי הציוד אמור להיות משוגר לחו"ל ומשכך, התאימה לו אריזה המתאימה למשלוח

פנים ארצי. אלא שלא נטען ולא הוכח כי חברת האריזה טרחה לברר באופן יזום, האם הציוד אמור להיות משוגר

לחו"ל אם לאו כפי שהיה מצופה ממנה מן הבחינה הערכית והנורמטיבית שכן, הוכח שיש להתאים לציוד הנשלח

לחו"ל - אריזה קשיחה יותר מזו המיועדת למשלוח בישראל.

מנגד, גם שלוחתה של התובעת, לטענתה, שאנשיה היו נוכחים במעמד האריזה ואשר היו מודעים לעובדה כי

הציוד מיועד להישלח לחו"ל, לא הביאו עובדה זו לידיעת אנשי חברת האריזה.

משהוכח כי הציוד לא נארז כדבעי ובאופן המתחייב משיגורו ליעד מחוץ לישראל חלה הוראת הפטור מאחריות

הקבועה בפוליסות לגבי אי התאמת האריזה. ועל כן נדחתה התביעה גם כנגד המבטחות.

בסופו של דבר, חויבה חברת האריזה לפצות את התובעת בסך של כ 95,666- ש"ח בלבד, בתוספת הוצאות משפט

ושכר טרחת עו"ד בסך של כ 46,666- ש"ח. במקביל, חויבה התובעת בהוצאות משפט של כ 42,666- ש"ח לטובת

חברות הביטוח וחברת השילוח, לאור דחיית התביעה כנגדן.

מרדכי בן חיים, פסק-דין מיום 41.1.41 . ב"כ הצדדים לא צוינו[.

חברות ביטוח רבות נוהגות להתגונן בבית המשפט בטענה של "אריזה לקויה" המעניקה בתנאים מסוימים פטור

מתחולת הפוליסה.

למשל, במקרה שעלה לדיון לפני מספר שנים, קבע בית המשפט כי החזקת מטען של תרופות שלא בתנאי קירור

למשך 1 שבועות מהווה למעשה "אריזה לקויה" ופטר את הביטוח מאחריות )ת.א. 4262/64 , בית המשפט המחוזי

.) בתל-אביב, פסק-דין מיום 46.2.69

במקרה אחר, קבע בית משפט השלום בהרצליה כי חריג האריזה הלקויה אין משמעו אריזה שתמנע כל נזק, אלא

אריזה מקובלת. באותו מקרה, נארזו אריחי קרמיקה בצורה אנכית והביטוח טען כי אריזה בצורה אופקית הייתה

.) פסק דין מיום 54.9.44

* * *