עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך

 

בסקירה זו נתאר מקרה בו יצואן של ציוד "דו-שימושי" אשר תבע את משרד הכלכלה בגין עיכוב במתן רישיון ליצוא דו-שימושי, יקבל לידיו התכתבויות פנימיות בין משרדי הבטחון והכלכלה, שעסקו בעניינו.

 

משרד הכלכלה טען כי התכתבויות בין משרדי ממשלה הן תרשומות פנימיות חסויות, אך בית המשפט דחה את הטענה והורה למסור תכתובות אלו לידי היצואן, התובע.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

חברת אויוניקה אלחוטית ("היצואן"), העוסקת בייצור ובשיווק רכיבים אלקטרוניים, הגישה תביעה כספית בסך של 490,000 ש"ח נגד משרד הכלכלה, בגין נזקים כספיים שנגרמו לה, עקב סירוב משרד הכלכלה להפעיל את סמכותו ליתן לה רישיון ליצוא טובין.

 

באפריל 2012 פרסם מנכ"ל משרד הכלכלה הוראת מנכ"ל לעניין פיקוח על יצוא ציוד דו-שימושי, כלומר  ציוד שנועד לשימוש אזרחי אך מתאימים גם לשימוש ביטחוני. רישיון ליצוא מוצר דו-שימושי מונפק על-ידי הרשות המוסמכת במשרד הכלכלה, למעט במקרים שהמשתמש הסופי הוא משתמש ביטחוני, ואז הרישוי כפוף לאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הבטחון (אפ"י).

 

היצואן התקשר בהסכם עם חברה טורקית לפיו יספק לה חוסם סלולרי למטעני צד, ופנה למשרד הכלכלה לקבל רישיון יצוא למוצר. הממונה על הרישוי במשרד הכלכלה מסר בתגובה כי הבקשה מועברת לבדיקה של משרד החוץ ולאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הבטחון.

 

היצואן טען כי מדובר ב"התפרקות חד צדדית ושלא כדין מסמכויותיו של משרד הכלכלה על פי הדין". היצואן הוסיף וטען כי הליך קבלת רישיון ייצוא בטחוני מאפ"י הינו הליך סיזיפי ויקר לעומת הליך הרישוי במשרד הכלכלה שהינו פשוט יחסית, וכי עמדת משרד הכלכלה במקרה זה מערימה עליו קשיים מיותרים ובניגוד לחוק. היצואן טען כי הפנייה לאפ"י סיכלה את האפשרות לספק את ההזמנה ללקוח וגרמה לו לנזקים.

 

מנגד, משרד הכלכלה טען כי התייעצות עם אפ"י הינה לגיטימית.

 

היצואן ביקש מבית המשפט להורות למשרד הכלכלה לחשוף התכתבויות דוא"ל בין משרדי הכלכלה והבטחון לעניין רישוי המוצר, ולרבות בנושא סיווגו.

 

משרד הכלכלה טען כי מדובר במסמכים חסויים שכן אלו הן התייעצויות/תכתובות פנימיות, ואין מדובר בעמדה הרשמית של הרשות, אלא בהחלפת דעות פנימית שנעשתה תוך כדי הליך קבלת ההחלטה.

 

הכרעת בית המשפט:

 

בית המשפט חזר על כך שהכלל הוא גילוי מירבי והחריג הוא חיסיון, והנטל להוכחת החריג מוטל על הטוען לו- במקרה הזה על משרד הכלכלה. בית המשפט דחה את טענת משרדי הממשלה שהתבססה על הטענה כי חשיפת תוכנו של דיון פנימי עלולה להכביד על המשתתפים בו להתבטא באופן פתוח ובצורה חופשית, ובכך להביא לשיבוש התפקוד התקין של הרשות הציבורית.

 

נקבע באופן ספציפי כי משרד הכלכלה לא נימק את טענותיו מלבד הטענה כי קיים חשש לפגיעה בתפקודה של רשות ציבורית, ולא הסביר איזו פגיעה תיגרם כאן- ולכן טענתו נדחית.

בית המשפט קבע כי "אין די בטענות כלליות אלו להרמת הנטל להראות מדוע גובר האינטרס לחיסיון המסמכים על האינטרס בחשיפתם."

 

לפיכך, בית המשפט קיבל את בקשת היצואן והורה על חשיפת המסמכים בפניו, ובאם במסמכים אלה קיימים פרטים הנוגעים לצדדים שלישיים – יש להשחירם, אך מבלי שנפסקו הוצאות לחובת משרד הכלכלה.

 

[ת"א (שלום ת"א) 59818-01-14 אויוניקה אלחוטית בע"מ נ' מדינת ישראל, כבוד השופטת הדס פלד, ההחלטה מיום 23.1.15. ב"כ הצדדים- ליצואן- עו"ד בן ציון רזניק; למדינת ישראל- עו"ד ארז שטיינברג].

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.