עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

 

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ("החוק"), אשר אימץ הסכם בינלאומי בנושא (הסכם ואסנאר). החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

 

כאמור במאמרים הקודמים פרי עטנו (ראו פירוט בסוף הסקירה), הפיקוח על יצוא בטחוני נעשה באמצעות הסדרה של הענף באמצעים שונים (רשיונות שיווק, רישיונות יצוא וכו'). הפיקוח נעשה על ידי האגף לפיקוח על יצוא בטחוני במשרד הבטחון ("אפ"י"). על אף שרגולציה זו מאטה ומקשה על המסחר הבינלאומי ולעיתים אף מצמצמת אותו, מדובר בצורך הכרחי, בפרט במציאות כיום בה ארגוני טרור הגואים ברחבי העולם מבקשים לשים ידם על אמצעי לחימה וציוד בטחוני נוסף.

 

מה בין התחום הבטחוני לתחום האזרחי?

 

ואולם, פעמים רבות קיימת השקה בין התחום הבטחוני ובין התחום האזרחי, כך שציוד מסוים יכול לשמש הן למטרות בטחוניות והן למטרות אזרחיות. כאשר מדובר בטובין המיועדים לשימוש אזרחי אך יכולים לשמש גם לפיתוח יכולת צבאית, מדובר בטובין המוגדרים כ"דו-שימושיים".

 

 

 

במסגרת הפיקוח המוטל בחוק, קיימת הבחנה בין ציוד בטחוני, לבין ציוד דו-שימושי, וזאת על מנת לאפשר מחד מעבר יעיל יותר של טובין אזרחיים בעלי "פוטנציאל בטחוני", ומנגד, עדיין לשמר פיקוח מסוים על אותם טובין.

 

מי מפקח על יצוא ציוד-דו שימושי?

 

בחוק נקבע כי כאשר מדובר בטובין דו-שימושיים, יש לבחון את השימוש הסופי שייעשה בטובין:

 

אם השימוש הסופי הינו שימוש בטחוני (למשל, אם הטובין נמכרים לגוף בטחוני כלשהו, כגון כוחות בטחון- כוחות מזוינים או כוחות משטרה, של מדינה, וכן גופים אחרים של מדינה העוסקים בביטחון, בביטחון פנים או במודיעין - אזי הפיקוח על היצוא נתון לאפ"י.

 

לעומת זאת, אם השימוש הסופי הינו שימוש אזרחי, הטובין יהיו בפיקוח משרד הכלכלה.

 

מה כוללת רשימת הציוד ה"דו-שימושי"?

 

על מנת לפשט את נושא הגדרת הציוד הדו-שימושי, הוקדש לציוד מסוג זה פרק מיוחד בהסכם ואסנאר.

 

משטר הפיקוח של ואסנאר, שאומץ לחוק הישראלי, הינו משטר פיקוח בינלאומי. חלק מהמשטר מסדיר את הציוד הבטחוני, וחלק אחר של המשטר מכיל את רשימת הציוד הדו-שימושי, תוך סיווגו לתשע קטגוריות: חומרים מתקדמים, עיבוד חומרים, אלקטרוניקה, מחשבים, טלקומוניקציה, ביטחון מידע, חיישנים ולייזרים, ניווט ואוויוניקה (מערכות מחשבים בכלי טיס), ציוד ימי והנעה.

קל להתרשם כי מדובר בטובין שיכולים להיות הן בעלי אופי אזרחי, והן בעלי אופי בטחוני.

 

במאמרים הבאים נעסוק בפיקוח על היצוא ציוד דו שימושי שבמסגרת פיקוח משרד הכלכלה.

 

למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני, לחצו על הקישורים הבאים:

 

·     פיקוח על יצוא ציוד דו-שימושי;

 

·     יסודות הפיקוח על היצוא הביטחוני;

                      

·     העיסוק באמצעי הצפנה;

 

·     יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישום והרישוי;

 

·     יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב השיווק;

 

·     יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישוי - חלק ראשון;

 

·     יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישוי – חלק שני;

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.