3+3=9
שלוש ועוד שלוש
פרשתנו מצווה על הפרשתן של ערי המקלט. בתחילה נזכרות שלוש ערי מקלט - "כי יכרית ה' א-להיך את הגויים אשר ה' א-להיך נותן לך את ארצם, וירשתם וישבת בעריהם. שלש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר ה' א-להיך נותן לך לרשתה... על כן אנוכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך" (דברים ב, ז), ובהמשך ניתן ציווי על הפרשת שלוש ערים נוספות: "ואם ירחיב ה' אל גבולך כאשר נשבע לאבותיך, ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך, כי תשמור את כל המצוה הזאת לעשותה אשר אנוכי מצוך היום, לאהבה את ה' א-להיך וללכת בדרכיו כל הימים, ויספת לך עוד שלוש ערים על השלוש האלה" (דברים יט, ח-ט).
מהן שלוש הערים הראשונות הנזכרות הראשונות הנזכרות בפרשתנו, ומהן שלוש הערים הנוספות?
3+3=6
אם ניזכר בציווי מקביל שנזכר בפרשת מסעי, בסוף ספר במדבר, לא יקשה עלינו להשיב על שאלה זו. כזכור, משה נצטווה לומר לבני ישראל כדברים האלה: "כי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען, והקריתם לכם ערים - ערי מקלט תהיינה לכם, ונס שמה רוצח מכה נפש בשגגה... והערים אשר תיתנו – שש ערי מקלט תהיינה לכם. את שלוש הערים תתנו מעבר לירדן, ואת שלוש הערים תיתנו בארץ כנען" (במדבר לה, יד – יד). כלומר, מקבץ אחד של שלוש ערים הינו ערי המקלט של עבר הירדן המזרחי, ומקבץ אחר של שלוש ערים הינו זה של עבר הירדן המערבי.
בהתאם לכך הסבירו ר' יוסף בכור שור ור' יצחק עראמה ששלושת הערים הראשונות הן אלו שהובדלו בעבר הירדן המזרחי בנחלת בני ראובן, גד, וחצי שבט מנשה, ושעליהן כבר סופר בפרק ד' של ספר דברים: "אז יבדיל משה שלוש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש, לנוס שמה רוצח, אשר ירצח את רעהו בבלי דעת, והוא לא שונא לו מתמול שלשום, ונס אל אחת מן הערים האל וחי. את בצר במדבר בארץ המישור לראובני, ואת ראמות בגלעד לגדי, ואת גולן בבשן למנשי." הן אמנם הובדלו טכנית על ידי משה רבנו, אולם מעמדן המחייב יינתן להן רק השלמת כלל כיבוש הארץ הארץ. שלושת הערים הנוספות הנזכרות בפרשה, הינן שלוש הערים שיובדלו בעבר הירדן המערבי, לאחר כיבוש הארץ מידי שבעת העממים (שהרי מיקומנו הנוכחי בציר הזמן הינו ערב הכניסה לעבר הירדן המערבי).
3+3=9???
מה רבה הפליאה שמרבית הפרשנים (רש"י, רשב"ם, רמב"ן, אברבנאל) סבורים שאין מדובר בשש ערי מקלט בלבד אלא בתשע ערי מקלט, ושהאמור בפרשתנו - "ואם ירחיב ה' את גבולך כאשר נשבע לאבותיך, ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך, ויספת לך עוד שלוש ערים על השלוש האלה" מוסיף על שש הערים שנזכרו בספר במדבר.
כך גם פסק הרמב"ם בפרק ח של הלכות רוצח:
"מצות עשה להפריש ערי מקלט שנאמר "שלוש ערים, תבדיל לך", ואין ערי מקלט נוהגות אלא בארץ ישראל. ושש ערים היו: שלוש הבדיל משה רבנו בעבר הירדן, ושלוש הבדיל יהושע בארץ כנען.בימי המלך המשיח מוסיפין שלוש אחרות על אלו השש, שנאמר "ויספת לך עוד שלוש ערים, על השלוש האלה". והיכן מוסיפין אותן? בערי הקיני והקניזי והקדמוני, שנכרת לאברהם אבינו עליהן ברית ועדיין לא נכבשו, ועליהן נאמר בתורה - ואם ירחיב ה' אלוהיך, את גבולך, כאשר נשבע, לאבותיך, ונתן לך את כל הארץ, אשר דיבר לתת לאבותיך, ויספת לך עוד שלוש ערים, על השלוש האלה".
דברים אלו נראים כדברי פלא. מהיכן "צנחו" לפרשתנו הקיני הקניזי והקדמוני של אברהם אבינו? ומדוע ראו המפרשים לייבא לפרשתנו מימד זמן עתידי ומרוחק, ולהזיז את הפרשת הערים הללו לאותו מועד?
גם במישור הפשט הדברים אינם עוברים בצורה חלקה. קשה מאד לכאורה להבין מה הניע את גדולי הפרשנים ואת הרמב"ם שלא לאמץ את ההסבר הפשוט של הפסוק "ויספת לך עוד שלוש ערים, על השלוש האלה" המקבל כמובן מאליו שהשלוש האלה הן אלו של עבר הירדן המוכרות לנו מתחילת הספר שאותן הבדיל משה.
קשה להבין מדוע ראו הפרשנים להידחק ולפרש שמדובר הן שלושת ערי המקלט של עבר הירדן המערבי שטרם הובדלו ושעדין אינן מוכרות לנו ושעליהן נאמר השלוש האלה?
קשה גם להבין מדוע "שכחה" פרשתנו, לדברי פרשנים אלו, את שלושת הערים של עבר הירדן המזרחי. אמנם הרשב"ם והאברבנאל הסבירו שפרשתנו נמנעה מהזכרת הערים הללו שכן הן כבר הובדלו על ידי משה רבנו, ואולם ברור שהרמב"ם שפסק כי "אין אחת מערי מקלט קולטת עד שיובדלו כולן. הודיענו משה רבנו שאין שלוש שבעבר הירדן קולטות, עד שיובדלו שלוש שבארץ כנען, ולמה הבדילן - אמר הואיל ובאה מצוה לידי אקיימנה" לא היה יכול לקבל השמטה זאת בפרשתנו, שכן להבדלה של משה רבנו לא היתה משמעות משפטית ולא ניתן היה לסמוך עליה ולהשמיט אותה מפרשתנו.
אמנם, יתכן שהביטוי "ואם ירחיב ה' את גבולך" שהינו מותנה ואינו כולל הבטחה ברורה לא היה מדוייק דיו כדי ל"התלבש" על כיבוש עבר הירדן המערבי, אלא שכך כבר הסביר האברבנאל בדברי ר' יצחק עראמה שהלשון המותנית מלמדת על כך שהכל תלוי בשמירת המצוות ועל כן אין כאן הבטחת מוחלטת של כיבוש הארץ אלא רק ענין מותנה.
נהר פרת
הואיל והרמב"ם לקחנו עד לימי ירושת הקיני, הקניזי והקדמוני, ראוי שנבחן מעט יותר במה המדובר.
לאחר ברית בין הבתרים מסופר על גבול הארץ שיתן ה' לזרעו של אברם: "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור: לזרעך נתתי את הארץ הזאת, מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת. את הקיני ואת הקניזי ואת הקדמוני. ואת החיתי ואת הפריזי ואת הרפאים. ואת האמורי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי".
אנא שימו לב לאיזכורו של אחד מקווי הגבול העתידיים – הנהר הגדול נהר פרת – המתקשר לקיני לקניזי והקדמוני. נהר פרת ישמש לנו כמפתח, וכאשר ניתקך בתיאור גבולות הארץ הכולל את נהר פרת נבין אל נכון שגבול זה כולל גם את נחלת הקיני הקניזי והקדמוני. אכן, גבול זה נזכר גם בכניסה הראשונית לארץ ישראל – זאת שנזכרת בפרשת משפטים שבספר שמות (שמות כג, לא) ושבפועל נדחתה בעטיו של חטא המרגלים: "ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלישתים וממדבר עד הנהר, כי אתן בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו מפניך".
אנו מזכירים את פרשת משפטים שבספר שמות שכן בה מופיע פירוט רב ביותר של כיבוש הארץ המתוכנן, שמחמת אורכו לא נוכל לצטטו כאן. ולא רק זה אלא שבפרשת משפטים מצוי האזכור הראשון של ערי המקלט: "ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה". בשורה התחתונה נוכל לומר שבתכנון הראשוני היו צריכות ערי המקלט להיפרס בשטח המורחב של נחלת עם ישראל, דהיינו – עד נהר פרת.
בפרשת מסעי, שבה נזכרים גבולות הארץ, ובצמוד להם – באופן מכוון לגמרי - ערי המקלט, נעלם לנו הנהר הגדול נהר פרת, ובמקומו קיבלנו גבול אחר: "וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדול תתאו להם הר ההר, מהר ההר תתאו לבא חמת, והיו תוצאות הגבול צדדה, ויצא הגבול זפרונה והיו תוצאותיו חצר עינן, זה יהיה לכם גבול צפון. והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה..." (במדבר לה). שש ערי המקלט הנזכרות להן בפרשת מסעי אינן מתפרסות, אפוא, גם לנחלת הקיני הקניזי והקדמוני עד לנהר פרת, אלא ממקומות להן בשטחי שבעת העממים ובעבר הירדן המזרחי.
חזונה הנשגב של ברית בין הבתרים והיישום המתוכנן בפרשת משפטים נסדק ונבקע. הוא לא נזנח לגמרי, אלא נמתח לאורך ציר זמן רחב יותר. מעתה אין מדובר בכיבוש רציף אחד לאור תקופה קצרה יחסית. אלא בכיבוש חלקי מיידי ובהותרת חלק אחר לעתיד.
את מתיחת הזמן הזאת אנחנו יכולים לראות היטב בספר דברים.
בתחילת ספר דברים מציין משה רבנו את החזון המקורי: ה' א-להינו דיבר אלינו בחורב לאמור, רב לכם שבת בהר הזה. פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל-כל-שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים, ארץ הכנעני והלבנון, עד הנהר הגדול נהר פרת. ראה נתתי לפניכם את הארץ. בואו ורשו את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם".
ואולם בהמשך הספר אנחנו רואים כיצד חזונה של פרשת משפטים נבקע לשנים - לחלק מיידי ולחלק עתידי.
החלק המיידי נזכר בפרק ז' של ספר דברים והוא דומה לאמור בפרשת משפטים – פרק כג של ספר שמות – "כי יביאך ה' א-לוהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה, ונשל גויים רבים מפניך החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחיווי והיבוסי, שבעה גויים רבים ועצומים ממך.ונתנם יהוה אלוהיך, לפניך - והכיתם". כמובן שבחלק המיידי אין אנו מוצאים כלל את הקיני הקניזי והקדמוני.
את חלקה השני של אפיזודת כיבוש הארץ של פרשת משפטים אנו מוצאים במקום אחר לגמרי בספר דברים, בפרק יא:"כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, אשר אנוכי מצווה אתכם לעשותה, לאהבה את ה' א-לוהיכם, ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו. והוריש ה' את כל הגויים האלה מלפניכם, וירשתם גויים גדולים ועצומים מכם. כל המקום אשר תדרוך כף רגלכם בו לכם יהיה. מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבולכם.
והנה כך חזרנו לגבול המוכר שלנו - נהר פרת.
הכיבוש הרציף של פרשת משפטים נבקע לשני שלבים: השלב הראשון – כיבוש עבר הירדן המערבי והורשת שבעת העממים. השלב השני - כיבוש משלים, של הקיני הקניזי והקדמוני, המותנה בקיום הדוק של המצוות - "כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, אשר אנוכי מצווה אתכם לעשותה, לאהבה את ה' א-לוהיכם, ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו".
בחזרה לשלוש הערים הנוספות
משניתן בידינו הקוד - נהר פרת – המפענח האם עסקינן בהורשת שבעת העממים או בהורשת הקיני הקניזי והקדמוני, נוכל לחזור ולבחון במה עוסקת פרשיית ערי המקלט שבה פתחנו את דברינו. לכאורה – מבוכה, שהרי נהר פרת אינו נזכר בפרשתנו, ואולם הפתרון נמצא בקרבת מקום, שכן התיאור הקשור להפרשת שלוש הערים הנוספות דומה עד מאד לשלב השני של כיבוש הארץ.
הנה הציווי בענין שלוש הערים הנוספות: "ואם ירחיב ה' אל גבולך כאשר נשבע לאבותיך, ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך, כי תשמור את כל המצוה הזאת לעשותה אשר אנוכי מצוך היום, לאהבה את ה' א-להיך וללכת בדרכיו כל הימים, ויספת לך עוד שלוש ערים על השלוש האלה", והנה הציווי בענין בשלב השני של כיבוש הארץ: ""כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת, אשר אנוכי מצווה אתכם לעשותה, לאהבה את ה' א-לוהיכם, ללכת בכל דרכיוולדבקה בו.
ברור אם כן שהפרשת שלוש הערים הנוספים מתייחסים לשטחי הכיבוש השני, דהיינו לשטחי הקיני הקניזי והקדמוני, ומובן כעת מהלכם של מרבית הפרשנים ושל הרמב"ם.
איחוי השבר
פרשיית ערי המקלט של ספר דברים מחברת מחדש את ערי המקלט של פרשת משפטים יחד עם ערי המקלט של פרשת מסעי, והיא מציגה באופן מאוחה ומלוכד את כל ענייני ערי המקלט. בעוד שבתיאורים הקודמים שבספר דברים הוצג כיבוש הארץ כתהליך מפוצל בין שני שלבים מסיבות כרונולוגיות, הרי שבפרשתנו, עת אנו עוסקים בנושא אחד –ערי המקלט – נכון להציג את הדברים באופן מאוחד.
עדכוני מכס ורגולציה
