מאת עו"ד מרכוס כהן ועו"ד גיל נדל

חברות ישראליות הפועלות גם בארצות הברית הינו מחזה נפוץ. הן פורחות בתעשיות ההיי-טק ובתעשיות הביטחוניות, לצד – ולעיתים קרובות בשילוב עם – חברות אמריקאיות. כיום ניתן לשמוע עברית מדוברת בבתי קפה בבוסטון, הנטסוויל, סן פרנסיסקו, בויס, וושינגטון די.סי. ולמעשה בכל מרכזי ההיי-טק ברחבי ארצות הברית. לעיתים קרובות, חברות ישראליות אמונות על פרויקטים עבור משרד ההגנה והמשרד לביטחון המולדת של ארצות הברית. ובכל זאת, ולמרות היותן מעורות בשוק האמריקאי, עדין מופתעות חברות ישראליות מכך שלא ניתן לקבל משלוח מארצות הברית ללא מתן רישיון של ממשלת ארצות הברית.

למעשה, הגבלות רגולטוריות על ייצוא, ייצוא-חוזר והעברות של פריטים רבים מארצות הברית למדינות אחרות קיימות כבר מאז סוף מלחמת העולם השניה, והגבלות מסוגים אלה חלות גם כיום. עסקאות רבות, כולל משלוחים קטנים של סחורות מסוימות, והעברות של תוכנה וטכנולוגיה בתוך ומחוץ לארצות הברית (גם באמצעות תקשורות אלקטרוניות ואף בשיחה בעל פה) עלולים לדרוש אישור קודם של ממשלת ארצות הברית. ההגבלות משתנות לפי סוג העסקה והפריטים שכלולים בה. ציוד צבאי ותוכנות וטכנולוגיות צבאיות כפופים לסמכות הרישוי של תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR) ומנוהלים על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית. פריטים בעלי שימוש דואלי (וביניהם סחורות, חומרים, תוכנה וטכנולוגיה)  כפופים בדרך כלל לסמכות הרישוי של תקנות ניהול הייצוא (EAR) ומנוהלים על ידי מחלקת הסחר של ארצות הברית.

השגת רישיון לייצוא של טכנולוגיה מארצות הברית לאזרחים ישראליים, במיוחד ביחס להעברות טכנולוגיות הנפוצות בין חברות אמריקאיות לחברות ישראליות הינה סבוכה ומורכבת, ובאופן פרקטי, לאחר קריאת דף או שניים של הדרישות הרגולטוריות, רוב הישראלים מרימים ידיים ומחליטים להסתמך על כך שהספק האמריקאי ישיג את האישור הנדרש להעברת הטכנולוגיה. ואולם אין להסתפק בכך, ופרט להסתמכות על הספק יש צורך להכיר וללמוד את תנאי הרשיון. זאת, משום שעל החברות הישראליות מוטלת אחריות כזאת או אחרת על פי רשיון היצוא ולא רק על הספק, שכן שכמעט כל הרשיונות שמונפקים בפועל, לא רק שהם מוגבלים בפועל לעובדות שנכללות בבקשת הרישיון, אלא שהם גם כוללים, תנאים, דרישות, והגבלות.

תנאי,הרישיון עשויים להשתנות בהתאם לגורם האמריקאי המנפיק את הרישיון, וכמו כן בהתאם לסוג הפריט הרלבנטי. על ההגבלות והתנאים הטיפוסיים נכללים:

·      איסור מכירה חוזרת, העברה חוזרת, או העברה של סחורות, תוכנה או טכנולוגיה.

·      העברה של טכנולוגיה לאזרחים לא ישראלים, גם אם בתוך ישראל, ואפילו אם הם מועסקים על ידי המקבל הישראלי המורשה של הטכנולוגיה.

·      דרישה ולפיה הנמען הישראלי יטמיע תכניות ונהלי ציות על מנת למנוע ביצוען של העברות החורגות מהיקף הרישיון.

·      איסור על העברת הטכנולוגיה הכפופה לרשיון למשתמשי-קצה בלתי מורשים או להעברה לצורך שימוש קצה בלתי מורשה.

·      דרישה להגיש דו"חות לממשלת ארצות הברית.

מתברר אם כן, שהיבואן הישראלי מחויב לעמוד לא רק בדרישות הדין הישראלי, גם אם גם בדרישות הדין האמריקאי, דבר שאינו מובן מאליו לחברות ישראליות, לפחות לא ממבט ראשון.

 מכיוון שהעונשים על הפרות תנאי רישיון עלולים להיות חמורים – כולל מיליוני דולרים בקנסות אזרחיים ועונשים פליליים לכל עסקה, וכמו כן הכנסה לרשימה שחורה, חילוט ואף מאסר – חברות ישראליות יעשו טוב אם יבקשו מהיועצים המשפטיים שלהן לעבור על הסעיפים של תנאי רשיון הייצוא אשר חלים עליהן, ולא יסתפקו בהנחה שהספקים האמריקאים פועלים לטובת האינטרסים שלהן. למעשה, לעיתים תכופות מתגלעות מחלוקות בין חברות ישראליות לספקים אמריקאים בנוגע למשמעות תנאי הרישיון ויישומם, כמו גם ביחס להיקף הפעילויות המורשות על פי הרישיון.

לפיכך, בכל העסקאות הכפופות לרישיון יצוא אמריקאי, מומלץ מאוד לקבל ייעוץ משפטי ממומחים בתחום זה, אשר יטפלו בסוגיות אלה באופן ישיר מול הגורמים האמריקאיים.

על המחברים:

מרכוס כהן הוא עורך דין במשרד עורכי הדין סנדלר, טרוויס ורוזנברג (ST&R), הממוקם בוושינגטון, די.סי. מר כהן מייעץ ללקוחות בסקטורים רבים בנוגע לתקנות המנוהלות ונאכפות על ידי מחלקות הסחר, המדינה והאוצר של ארצות הברית. הוא מסייע לחברות בסיווג פריטים הנמצאים ברשימת בקרת המסחר ורשימת התחמושת של ארצות הברית, רישוי ייצוא וייצוא-חוזר של פריטים, פיתוח ועדכון תוכניות תאימות פנימיות, והכנת גילוי מרצון עבור הפרות של בקרי ייצוא וחוקי סנקציות. קודם להצטרפותו ל-ST&R, הוא עבד בלשכת התעשייה והביטחון של מחלקת הסחר האמריקאית בתור אנליסט מדיניות ייצוא, ולאחר מכן בתור אנליסט מודיעין בכיר תחת מחלקת אכיפת הייצוא, תוך התמקדות על הפרות של תקנות ניהול הייצוא (EAR), תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR) ותקנות בקרת נכסים זרים (FACR). ניתן ליצור קשר עם עו"ד כהן בדוא"ל שכתובתו mcohen@strtrade.comאו במספר הטלפון  +1 (202) 730-4966.

גיל נדל הינו שותף במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, הממוקם בתל אביב, ועומד בראש תחום דיני יבו א ויצוא במחלקת המסים במשרד. עו"ד נדל מתמחהבדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, רגולציית יבוא ויצוא, וכן מנהל הליכי ליטיגציה מורכבים בקשר עם נושאים אלו. עם לקוחותיו של עו"ד נדל נמנים יבואנים, יצואנים ותעשיינים מהמובילים במשק הישראלי, חברות בינלאומיות מובילות, סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, מבטחים וגורמים נוספים העוסקים בסחר בינלאומי ובהובלה בינלאומית. ניתן ליצור קשר עם עו"ד נדל בדוא"ל שכתובתו gill.nadel@goldfarb.com  או בטלפון 03-6089979

*             *             *