עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

 

רקע:

 

בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב, אשר דחה בקשת חברת תעופה לסלק תביעה נגדה על הסף.

 

מדובר במקרה בו חברת ביטוח תבעה חברת תעופה בגין נזק שנגרם למטען בהובלה אווירית, סכום התביעה הועמד על כ-50,000 ש"ח.

 

בית המשפט קבע כי הטענות שהעלתה חברת התעופה אינן מצדיקות את סילוק התביעה על הסף בשלב כה מוקדם אלא שהשלב הנכון לבירור טענות אלה הוא במהלך ניהול המשפט כולו.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

משלוח של מבוטח הגיע ליעדו אך התגלו בו חוסרים. חברת הביטוח פיצתה את המבוטח, נכנסה לנעליו ותבעה את חברת התעופה ק.א.ל. וחברות נוספות בשרשרת ההובלה.

 

חברת התעופה ביקשה לסלק על הסף את התביעה נגדה כשהיא מתבססת על שני נימוקים עיקריים.

 

במסגרת הנימוק הראשון, נטען כי הודעת המחאה של חברת הביטוח נמסרה לחברת התעופה 145 יום לאחר האירוע, וזאת כאשר אמנת מונטריאול קוצבת פרק זמן של 14 יום בלבד.

 

לטענת חברת הביטוח, התביעה עוסקת במטען שהתגלו בו חוסרים ולכן פרק הזמן של 14 יום לא חל, משום שפרק זמן זה רלוונטי לנזק ולא למחסור- מטען שלא הגיע. לחילופין נטען כי המחאה הועברה במועד.

 

במסגרת הנימוק השני, נטען כי בזמן ההובלה פוליסת הביטוח לא הייתה בתוקף, אלא הונפקה רק לאחר הגעת המטען לישראל. לטענת חברת התעופה זהו חוזה ביטוח רטרואקטיבי שהונפק בדיעבד ולאחר שכבר הודע הנזק למטען. לחילופין, טוענת חברת התעופה שהמסמכים שצורפו לתביעה אינם נכונים, וכי ממסמכים הללו עולה כי ההובלה בוצעה בתנאי C.I.Fולכן הספק הזר ולא המוביל הוא האחראי על ביטוח המטען עד למועד הגעתו ליעד. משכך, טוענת חברת התעופה כי התביעה נגדה נעדרת עילה.

 

באשר לטענה זו, תגובת חברת הביטוח היא כי בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה היא שימשה כמבטחת של המטען, ומדובר היה בפוליסת הביטוח פתוחה והצהרתית מכוחה נדרש המבוטח להצהיר על היבוא ולהבטיח כיסוי ביטוחי. המבוטח הצהיר באופן שוטף על כל המטענים המיובאים על ידו בתקופה הרלוונטית.

 

הכרעת בית המשפט:

 

בית המשפט חזר על ההלכה המשפטית הידועה לפיה הליך של סילוק על הסף הוא הליך נדיר הננקט רק בלית ברירה, רק שהתביעה קנטרנית, טורדנית או חסרת בסיס.

 

במקרה הנוכחי, הכריע בית המשפט כי חברת התעופה לא הוכיחה שהתנאים מצדיקים סילוק על הסף בשלב מוקדם.

 

באשר לנימוק הראשון, בית המשפט הכריע כי ניתן לקבל את הפרשנות לפיה מחסור במטען אינו נזק ולכן תקופת 14 יום אינה חלה. כמו כן נקבע כי יש לברר לעומק מתי נמסרה ההודעה לחברת התעופה, כאשר קיימות גרסאות סותרות בשלב מקדמי זה.

 

באשר לנימוק השני, הוכרע כי ההסבר שסיפקה חברת הביטוח לביטוח פתוח שוטף על כל המטענים משביע רצון בשלב זה ואינו מצדיק את סילוק התביעה על הסף.

 

לאור האמור, נדחתה בקשת חברת התעופה לסילוק התביעה נגדה על הסף, וחברת התעופה חויבה לשאת בהוצאות בסך של 2,500 ש"ח.

 

[ת"א (שלום ת"א) 46133-09-14 קאל קווי מטען לאוויר בע"מ נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, השופטת נועה גרוסמן, החלטה מיום 22.7.15. ב"כ חב' התעופה- עו"ד גולשטיין, ב"כ חברת הביטוח- עו"ד רוטברד].

 

לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא תביעות של ונגד חברות ביטוח בהובלת מטענים, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

 

בית המשפט העליון מאשר: ביטוח open coverאינו "צ'ק פתוח"

נדחתה תביעת ביטוח נגד נמל אשדוד בטענת נזק למטען חרסית

נדחתה תביעה נגד ביטוח בשל "אריזה לקויה" למטען מיובא

מבטח ש"התנדב" לשלם תגמולי ביטוח נכשל בתביעת שיבוב

הביטוח יפצה יצואן של משלוח חקלאי שאבד בוונצואלה

המשלח, האורז או המבטח- מי יישא באחריות למטען שניזוק?

בית המשפט: גם חברת ביטוח רשאית לתבוע מוביל אווירי בגין נזק למטען

 

 

*             *             *

 

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.