עו"ד מרכוס כהן ועו"ד גיל נדל

חברות ישראליות בתחום ההיי-טק נמצאות בחזית החדשנות והפיתוח ברחבי העולם. אף כי חברות ישראליות מובילות את הענף בחידושי תוכנה, ביו-טכנולוגיה וכמו כן טכנולוגיות הגנה, רבות מהן אינן מפנימות את העובדה שהן כפופות לחוקים ותקנות הנוגעים לפיקוח על היצוא מארה"ב. כך, למשל, מהנדסים ישראלים מחליפים נתוני היי-טק עם עמיתיהם האמריקאים על בסיס יומי, אך מעט מאוד מהם מודעים לכך שתקשורות אלה לרוב דורשות את האישור הקודם של ממשלת ארצות הברית.

ארצות הברית חוקקה חוקים ותקנות המגבילים את הפעילויות המסחריות של אנשים הנתונים לסמכות השיפוט האמריקאית, והמסדירים את הסחר בסחורות, ציוד, חומרים, טכנולוגיה, תוכנה ושירותים.על דיני הפיקוח על היצוא בארה"ב נמנות תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR) המנוהלות על ידי מחלקת המדינה האמריקאית ותקנות ניהול הייצוא (EAR) המנוהלות על ידי מחלקת הסחר האמריקאית. בהתאם לכך, ייתכן והיה צורך בקבלת רישיון מהממשל האמריקאי, או מסמך בדבר פטור מרישיון, לפני ביצועם של יצוא, ייצוא-חוזר, או העברה אחרת של פריט הכפוף לסמכות אמריקאית. פריטים ביטחוניים כפופים לסמכות הרישוי של ITAR, בעוד שפריטים בעלי שימוש כפול כפופים בדרך כלל לסמכות הרישוי של EAR. התשובה לשאלה איזה סוג של רישיון נדרש תלויה בסיווג הפריט, היעד, משתמש הקצה ושימוש הקצה.

בדרך כלל הפעילויות הבאות דורשות קבלת רישיון:

·     ייצוא ושילוח של פריטים מפוקחים (=פריטים הכפופים לסמכות הרישוי האמריקאית מארצות הברית (כגון, מארצות הברית לישראל)

·     ייצוא-חוזר, של פריטים מפוקחים ממדינה אחת מחוץ לארצות הברית לאחרת (כגון, מישראל לסין)

·     העברות מקומיות של פריטים מפוקחים למשתמש קצה או עבור שימוש קצה אשר לא קיבל אישור קודם (כגון, שחרור של טכנולוגיה אמריקאית על ידי חברה ישראלית לעובד הסיני שלה)

·     העברות (דרך אמצעי כתוב, מילולי או חזותי) של טכנולוגיה מפוקחת או קוד מקור של תוכנה לאזרחים לא אמריקאים, כולל לאלו הנמצאים בארצות הברית (כגון אזרחים זרים המועסקים על ידי חברה אמריקאית). שחרורים העברות אלו נחשבות כתור ייצוא או ייצוא-חוזר למדינת המקור של האזרח הלא אמריקאי. במילים אחרות, העברה של טכנולוגיה מפוקחת לאזרח לא-ישראלי בארצות הברית תיחשב בתור ייצוא לישראל תחת החוק האמריקאי.

העונשים בגין הפרות של חוקים ותקנות של משטר הפיקוח על היצוא האמריקאי עלולים להיות חמורים – הם כוללים קנסות מנהליים ועונשים פליליים היכולים להגיע לגובה של מיליוני דולרים בקנסות, הכנסה לרשימה השחורה ואפילו מאסר. לפיכך לפני עיסוק בכל פרויקט בינלאומי, מומלץ לחברות ישראליות להבין את הדרישות החלות עליהן שלהן על פי החוק האמריקאי ולוודא כי הן הקימו את המערך המתאים אצלן לצורך מילוי הוראות החוק. בנוסף, חברות המעסיקות אזרחים ישראליים בארצות הברית, אפילו אם באופן זמני, צריכות להיכרות הכיר וללמוד את דרישות רגולציית פיקוח היצוא האמריקאי אשר חלות עליהן.

 על המחברים:

מרכוס כהן הוא עורך דין במשרד עורכי הדין סנדלר, טרוויס ורוזנברג (ST&R), הממוקם בוושינגטון, די.סי. מר כהן מייעץ ללקוחות בסקטורים רבים בנוגע לתקנות המנוהלות ונאכפות על ידי מחלקות הסחר, המדינה והאוצר של ארצות הברית. הוא מסייע לחברות בסיווג פריטים הנמצאים ברשימת בקרת המסחר ורשימת התחמושת של ארצות הברית, רישוי ייצוא וייצוא-חוזר של פריטים, פיתוח ועדכון תוכניות תאימות פנימיות, והכנת גילוי מרצון עבור הפרות של בקרי ייצוא וחוקי סנקציות. קודם להצטרפותו ל-ST&R, הוא עבד בלשכת התעשייה והביטחון של מחלקת הסחר האמריקאית בתור אנליסט מדיניות ייצוא, ולאחר מכן בתור אנליסט מודיעין בכיר תחת מחלקת אכיפת הייצוא, תוך התמקדות על הפרות של תקנות ניהול הייצוא (EAR), תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR) ותקנות בקרת נכסים זרים (FACR). ניתן ליצור קשר עם עו"ד כהן בדוא"ל שכתובתו mcohen@strtrade.com או במספר הטלפון  +1 (202) 730-4966.

גיל נדל הינו שותף במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, הממוקם בתל אביב, ועומד בראש תחום דיני יבוא ויצוא במחלקת המסים במשרד. עו"ד נדל מתמחה בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, רגולציית יבוא ויצוא, וכן מנהל הליכי ליטיגציה מורכבים בקשר עם נושאים אלו. עם לקוחותיו של עו"ד נדל נמנים יבואנים, יצואנים ותעשיינים מהמובילים במשק הישראלי, חברות בינלאומיות מובילות, סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, מבטחים וגורמים נוספים העוסקים בסחר בינלאומי ובהובלה בינלאומית. ניתן ליצור קשר עם עו"ד נדל בדוא"ל שכתובתו gill.nadel@goldfarb.com  או בטלפון 03-6089979

*             *             *