עו"ד מרכוס כהן ועו"ד גיל נדל

פרוייקטים של טכנולוגיה מתקדמת משתמשים כמובן ברכיבים מתקדמים, וכך, מוצרי טכנולוגיה ישראליים עושים שימוש בציוד, חומרים וטכנולוגיות של התעשייה האמריקאית, שמזמן חלה לייצר סחורות פשוטות כמו ביגוד והנעלה, ועברה למוצרים מתקדמים. הדבר נכון במיוחד ביחס למגזרי הביטחון והאבטחה.

חשוב לדעת, שלרכיבים מתקדמים ממקור אמריקני נלוות לעתים קרובות מחויבויות הנוגעות לרגולציה האמריקאית. פריטים שמקורם בארצות הברית המצריכים הרשאה ממחלקת המדינה או הסחר האמריקניות בטרם ייצואם עשויים להישאר כפופים לדרישות רישוי בהתאם לתקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR, המפקחות על ייצוא פריטים צבאיים) או לתקנות מינהל הייצוא (EAR, המפקחות על ייצוא פריטים בעלי שימוש כפול) גם אם הרכיב האמריקני משולב לאחר מכן במוצר תוצרת ישראל. לפיכך, יצרן ישראלי חייב לשאול את עצמו האם הרכיב האמריקני המשולב במוצרו מנוטר כפוף לרגולציית היצוא האמריקאית בהתאם ל-ITARאו ל-EAR

כלל ה"שקיפות" המעורפל של ITAR, הנעדר מנוסח התקנות עצמו, גורס שהנוכחות של חלק יחיד, יהא שולי ככל שיהא, הכפוף לבקרת ITAR, כגון מתג או בורג, במוצר שלם שאינו אמריקאי (ישראלי, נניח) עשויה באורח קסם לגרום לכך שהמוצר הישראלי בכללותו יהיה כפוף להוראות הרגולציה האמריקאיות בדבר יצוא / יצוא מחדש. וכך, חברה ישראלית המייצרת מערכות מכ"ם תצטרך להשיג הרשאה ממחלקת המדינה האמריקנית בטרם ייצוא או ייצוא מחדש למדינות שלישיות (למשל, צרפת) של מערכת מכ"ם מתוצרת ישראל הכוללת מיקרו צ'יפ ממיקור אמריקני הכלול ברשימות התחמושות האמריקנית של ITAR(USML). במידה והחברה הישראלית לא תשיג את ההרשאה הדרושה ממחלקת המדינה האמריקנית למיקרו צ'יפ המסומן ב-ITAR, היא עלולה להיחשף לעונשים כספיים ופליליים כבדים ולהיכלל ברשימה שחורה של הרשויות האמריקאיות.

במידה רבה, התפיסה הגלובאלית של בקרות הייצוא מחדש של EARמצטמצמת באמצעות הכלל של "זוטי דברים". בהתאם לכלל זה, פריטים מתוצרת זרה (כלומר, מוצרים המיוצרים מחוץ לארצות הברית) הכוללים מרכיבים המפוקחים על ידי הרגולטור האמריקאי (EAR) ושערכם אינו עולה על 25% מערך הפריט השלם אינם חשופים על פי רוב ל-EARבייצוא או ייצוא מחדש מישראל למדינות שלישיות לרוב היעדים מחוץ לארצות הברית. אחוזי ערך אלה פוחתים ל-10 אחוזים לכל היותר במידה והמוצר שאינו מתוצרת ארה"ב המכיל תוכן בבקרת EARמיוצא או מיוצא מחדש לאיראן, לצפון קוריאה, לסודן או לסוריה. ואולם, למרבה הצער, הניתוח בהתאם לכלל זוטי הדברים של EARלא מסתיים בביקורת המרכיב האחוזי. כלל זוטי הדברים עתיר חריגים, חריגי חריגים, ודרישות דיווח. בנוסף, כלל זוטי הדברים לא חל על קטגוריות מוצרים מסוימות, כגון פריטי הצפנה מסוימים ופריטי "סדרת 600" של ה-CCL– כלומר, פריטים שהועברו לאחרונה מה-USMLל-CCLכחלק מתהליך המתמשך לרפורמה בבקרת הייצוא.

במאמץ להימנע ממגבלות וקשיי רישוי אפשריים שעשויים ות שעלולות לנבוע ממיקור חוץ של רכיבים אמריקאיים (או אפילו מכאב הראש הבלתי נמנע הנגרם מעצם הניסיון להבין את כלל זוטי הדברים), עשויות חברות ישראליות להחליט לרכוש רכיבים מתקדמים שלא מארצות הברית. ובכך, מורכבותו של כלל זוטי הדברים עשויה לגרוע מיעילותו, בבחינת יצא שכרו בהפסדו. 

אלא שלמטבע יש שני צדדים. במידה ויצרנים ישראליים יבחרו שלא לרכוש רכיבים אמריקאיים, הם ייאלצו לרכוש רכיבים אירופיים, שעל פי רוב הינם יקרים יותר, או רכיבים סיניים שהינן נחותים יותר. לפיכך, הואיל וערכם של רכיבים אמריקניים מפוקחים עולה רק לעתים נדירות על 25 אחוזים מערך המוצר הסופי מתוצרת ישראל, נכון יהיה להקדיש זמן מראש, בתחילת המיזם, להערכה מדוקדקת של תחולת הרגולציה האמריקאית על הרכיבים שישמשו במוצר הסופי, ולבדוק האם ניתן יהיה להימנע ממנה באמצעות שימוש בכלל זוטי הדברים. הדבר עשוי להשפיע באופן ניכר על השורה התחתונה של החברה.

עו"ד מרכוס כהן ממשרד עורכי הדין סנדלר, טרוויס ורוזנברג (ST&R), וושינגטון, מתמחה בדין האמריקאי הנוגע לפיקוח על היצוא,ומייעץ לארגונים ולחברות בתחומים אלה. פרטי קשר: Mcohen@strtrade.com

עו"ד גיל נדל מתמחה בדיני יבוא, יצוא, סחר בינלאומי ושילוח בינלאומי, ועומד בראש תחום הייבוא והייצוא במחלקת המסים במשרד גולדפרב זליגמן ושות'. למידע נוסף: Gill.Nadel@goldfarb.com

*             *             *