פסק דין
פסק דין זה ניתן בהתאם לסעיף 15(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
נתוני רקע
1. מלכתחילה הגישה התובעת, חברה הרשומה כחוק בישראל (להלן, גם "הנתבעת" ו"אסקלייד"), כתב תביעה מקורי למתן צו הצהרתי וצו מניעה. היא טענה לכך שהתקשרה בעסקה בגדרה הגיעה לארץ מכולה מיצרן סיני, שהסתבר שתכולתה כוללת סחורה פגומה. הוריתי בהחלטתי מיום 12.10.08 על מתן צו מניעה זמני שאסר על הנתבעות שם, והן הנתבעות 2-1 (להלן, גם "בעלות המכולה"), חברות העוסקות בשילוח בינלאומי, עמילות מכס והובלת מטענים בדרך הים, מלבצע כל דיספוזיציה פיזית או משפטית במכולה על המטען שבה. לימים הורחבה תחולת הצו אף על יתר הנתבעות שבפניי, לרבות הנתבעת 3 (להלן, גם "אוברסיז").
2. בהמשך הדרך, ולאור הערותיי, הוגש כתב תביעה מתוקן אף כנגד המוכר הסיני, והיא הנתבעת 4 שבפניי (להלן, גם "התובעת" וכן "פיונירס"). כתב התביעה המתוקן כלל עתירה לצו הצהרתי וצו מניעה קבוע, כנגד בעלות המכולה וכנגד אוברסיז, היא בעלת המחסן בו נמצאה המכולה, על תכולתה הנטענת כפגומה. ככל שעסקינן בפיורנירס היא נתבעה לתשלום פיצויים בסכום כולל של 1,500,000 ₪. הונחו בפניי כתבי הגנה. ככל שעסקינן בפיונירס היא הגישה כתב תביעה-שכנגד נגד אסקלייד, על סך 1,497,610 ₪, ואסקלייד התגוננה בפניה.
3. בפסק דיני החלקי מיום 3.4.11 דנתי בעתירה לצו מניעה. רשמתי שם, בין השאר, כי ככל שעסקינן בתכולת המכולה שתי בעלות הדין הישירות, אסקלייד ופיונירס, אינן מגלות כל עניין בה. משום כך מיניתי את ב"כ בעלות המכולה ואוברסיז ככונסי נכסים בעניין מימוש ומכירת התכולה האמורה. בכך הסתיימה המחלוקת עמן באופן שהתביעה כנגדן נדחתה. נותרה לפנים, איפוא, המחלוקת הכספית בין אסקלייד ופיונירס.
4. לעניין מחלוקת זו הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. אלו הונחו בפניי, משופעים בנספחים לרוב. בהמשך הדרך החליטה אסקלייד לזנוח את התביעה העיקרית, הגם שהייתה בטוחה בצדקתה. כך, לשיטתה, לנוכח הערכתה המפוכחת, כי גם ככל שתזכה בדינה יקשה עליה לממש פסק-חוץ נגד פיונירס, חברה סינית כאמור, לנוכח קשיי האכיפה והגבייה הנטענים בסין. משום כך סבורה הייתה שאין מקום להמשיך ולהשקיע עלויות נכבדות בעניין זה. אכן, כך הייתה סברתה, משנכזבה תוחלתה להיפרע באופן אפקטיבי את הכספים להם היא טוענת מן המכולה שנתפסה, לא היה טעם בהמשך ההליכים נגד פיונירס, ולו בהתחשב בכך שהיה נהיר שפיונירס, היא התובעת-שכנגד, תמשיך בניהול ההליכים נגד אסקלייד.
5. ככל שעסקינן באסקלייד הונחו בפניי, הן לעניין התביעה העיקרית שנמחקה כאמור, והן לעניין התביעה-שכנגד תצהיריהם של מר טסאו שינגגנג (להלן – "טסאו") ושל הסוכנת שתיווכה בין החברות, גב' פינג פאנג (להלן – "פאנג"). במרכז ראיותיה של אסקלייד הונחו בפניי תצהירים שהגיש מנהלה, מר דוד אבנר (להלן – "אבנר"). שתי בעלות הדין נסמכו אף על מומחים שונים. אבנר, והמומחים מטעם שתי בעלות הדין, נחקרו על תצהיריהם, מסמכיהם וחוות הדעת שיצאו תחת ידם. בהמשך הדרך, ותוך שמירה על זכויות וטענות, הסכימה אסקלייד לוותר על חקירותיהם של טסאו ופאנג. בעקבות זאת הונחו בפניי סיכומי טענות ב"כ הצדדים. ברי, איפוא, כי בגדר פסק דיני שומה עליי, לעניין התביעה העיקרית, לדחותה באופן שבגדרו של פסק דין זה עליי להידרש אך לתביעה-שכנגד. זו הסיבה על שום מה מוגדרות התובעת כ"נתבעת" והנתבעת 4 כ"תובעת".
להלן אדרש לסוגיות הצריכות לפנים לצורך הכרעתי ואפתח בהצגת התשתית העובדתית, זו המוסכמת וזו השנויה במחלוקת.
לעניינה של התשתית העובדתית וגרסאות בעלות הדין
6. בלב המחלוקת ניצב החומר הידוע כ"סודיום סכרין" (להלן, גם "החומר" וגם "סכרין"). אבנר, כך עולה מן העדות שבפניי, הוא איש עסקים ותיק ומיומן. לפנים הוא היה מנהל בכיר בחברת חיפה כימיקלים. הוא כאמור מנהלה של אסקלייד. הוא העיד על עצמו כאחד היבואנים הגדולים והמצליחים לעניינו של החומר. ככל שעסקינן בפיונירס, נטען כי היא חברה רבת-מוניטין בינלאומי בתחום הסחר הבינלאומי. כהנחת עבודה לשיקוליי אאמץ את הטענות האמורות. עסקינן, איפוא, בבעלי דין מיומנים והיודעים הוויות עולם והליכות הסחר הבינלאומי נהירות להם.
7. במסגרת עיסוקו הקודם של אבנר בחיפה כימיקלים הוא הכיר את פאנג, כמתווכת בעסקאות בינלאומיות. משום כך הוא פנה אליה על מנת שתסייע לו ביצירת קשר בינלאומי לעניין יבוא סכרין לישראל. כך, לנוכח מוסכמה ברורה בין בעלות הדין לעניין אירועים נטענים שחלו בין תחילת ואמצע שנת 08'. בתקופה זו דרשה ממשלת סין מהיצרנים בסין להפסיק את הייצור של סכרין, עקב זיהום האוויר שלטענתה נגרם על ידי ייצור זה וזאת לקראת האוליפיאדה בבייג'ין שעתידה הייתה להתקיים באוגוסט 2008. מסתבר שסין היא מיצרניות הסכרין הגדולות בעולם. עקב כך התעורר חשש לירידה בהיצע בשוק הבינלאומי לעניינו של הסכרין וממילא לעלייה גבוהה במחירים אלו. לנוכח זאת יבואנים ברחבי העולם החליטו לרכוש כמויות גבוהות של סכרין, מתוך ציפייה למכור אותן ברווח לעתיד לבוא, כאשר מחירי הסכרין ימריאו ויעלו. על רקע זה נוצרה התקשרותה של אסקלייד עם פיונירס בתיווכה של פאנג.
8. דא עקא, התחזית האמורה לא התממשה. לא נוצר מחסור בסחורות בסכרין וכתוצאה מכך הייתה אף מגמה הפוכה של ירידה במחירי הסכרין, משום שלא זו בלבד שלא הייתה ירידה בהיצע, אף היה גידול בהיצע זה, לנוכח הרכישות העצומות של חומר זה על ידי היבואנים.
9. ככל שעסקינן במסכת שבפניי אין עוררין שנקשרו בין אסקלייד לפיונירס ארבע עסקאות (לאחר שהראשונה בוטלה באורח מוסכם). העסקה הראשונה הייתה בגין 22 טון ונקשרה ביום 10.4.08. השנייה הייתה בגין 5 טון ונקשרה ביום 21.4.08. השלישית הייתה בגין 10 טון ונקשרה ביום 15.5.08. הרביעית הייתה בגין 22 טון ונקשרה ביום 15.5.08. אין עוררין כי שלוש העסקאות הראשונות הושלמו כהלכה. החומר, כמוסכם, סופק והיתרה בגינו נפרעה במלואה. המחלוקת הניצבת בפניי היא בגין העסקה הרביעית. מכאן נפרדות דרכיהן של בעלות הדין. אדרש, תחילה, ללוז טענותיה של פיונירס.
10. פיונירס טוענת כי לכל אורך הדרך ניהל עמה אבנר, הן ישירות והן באמצעות פאנג, משא ומתן אגרסיבי בגדרו הוא ביקש הנחות שונות מן המחיר שסוכם. הנחות אלו התבקשו בעיקר על רקע אי עליית מחירי הסכרין בעולם, שמא אף על רקע נפילתם. לכך צירף אבנר טענות מטענות שונות שהיו לו בעניין טיבו של סכרין שהוא רכש מחברות סיניות אחרות, כמו חברה סינית אחרת בשם מקסטק. ואולם לכל אורך הדרך, כך המשך הטענה, לא טען אבנר כל טענות נגד פיונירס, אם לעניין איכות הסכרין שסופקה לו על ידי פיונירס ואם לעניין אי התאמת הסכרין שהוזמן, לזה שסופק בפועל, וכפי שיבואר.
11. ואכן, אם לנוכח הבנתה של פיונירס למצוקה אליה נקלעה אסקלייד, אם על רקע משא ומתן מסחרי לעניין המחיר, הסכימה פיונירס להעניק הנחות שונות, אף הסכימה לשגר את המשלוח הרביעי הנדון, אף ששולמה בגינו מקדמה בשיעור 28% בלבד ממחירו. בהמשך הדרך, אף לנוכח טענת אבנר לפגמים באיכות סכרין של חברות סיניות אחרות, היא נענתה לבקשתו להמציא מכתב התחייבות על פיו היא תסכים לקבל בחזרה כל סחורה שייקבע, בדרך מוסכמת שהותוותה, שהיא פגומה.
12. רק בהמשך הדרך, כך נחתמת גרסתה של פיונירס, הסתבר שאבנר טמן לה פח יקוש. הסתבר שהוא נקט בהליכים שנקט על מנת לנסות "לשבור את המחיר", וככל שהדבר לא יעלה בידו הרי הוא ינסה מזלו בהעלאת טענות-סרק, אם לעניין איכותו של הסכרין ואם לעניין אי ההלימה בין הסכרין שהוזמן לזה שסופק. כל זאת, הגם שהטענות הן חסרות שחר והן מחפות, בפשטות, על אי יכולתו הכלכלית של אבנר לעמוד בהתחייבויות החוזיות של אסקלייד, הגם לנוכח המשבר אליו נקלע לנוכח אי עליית מחירי הסכרין, כפי שנצפה.
13. להשלמת התמונה יצויין שלעניינה של המכולה בגין המשלוח הרביעי הנדון בפניי, סוכם שנציגי בעלות הדין, בהליך שהותווה, יטלו דגימות מן הסכרין על מנת שמומחים מטעמן יחוו דעתם לעניין האיכות שלו. כך אכן קרה. וכצפוי, בעוד המומחה שמונה על ידי פיונירס, קושר כתרים לאיכותו, הרי המומחה שמונה על ידי אסקלייד, פוסל אותו בגין איכותו הגרועה.
14. עתה אדרש ללוז גרסתה של אסקלייד, מפי אבנר.
אבנר מודה בטענה הבסיסית אודות רצונו לרכוש כמויות גדולות של סכרין, על יסוד הצפי לעליית מחירים צפויה ורצונו להרוויח עקב כך, כמוהו כעמיתיו היבואנים ברחבי העולם. וממילא הוא מודה בכך שתוחלתו בעניין זה נכזבה. ואכן ברי שבנוסף לכך הוא מצא פגמים בסחורות סכרין שהוא רכש מחברות סיניות אחרות. כל אלו הניעו אותו לנהל משא ומתן מסחרי להפחתת מחיר. משא ומתן מסחרי זה הוא רווח ולגיטימי, והרי הדברים ידועים.
15. מנגד הסתבר לאבנר, במהלך התקופה, כי ככל שעסקינן בפיונירס, שמא אף בשיתוף פעולה נפסד עם פאנג, הוא נפל קורבן למהלך של "עוקץ". לשיטתו הוא ביקש, אף שילם, סכומים ששילם על מנת לקבל סכרין באיכות גבוהה, המתאימה אף לשוק המזון והתרופות. נציין ששתי בעלות הדין מאוחדות בדעתן שהסכרין שסופק אמור היה להיות הולם את התקן הבריטי הקרוי BP-98. רצונו של אבנר להשתמש בסכרין לשוק המזון דווקא מסתבר לנוכח העובדה שאסקלייד עוסקת בשוק זה.
16. כפי שהראיתי מעלה, וכך אף המשך גרסתו של אבנר, העסקאות שנקשרו היו בלוח זמנים צפוף. לאחר שהסכרין נשלח מסין הוא הגיע, אם דרך נמלי ישראל ואם ישירות, ליעדים סופיים של לקוחות אסקלייד ברחבי העולם. טיפין-טיפין הסתבר לאבנר כי קיימים פגמים באיכות החומר שסופק. לשיטתו, הגם שהיו לו חשדות, הנה לא התברר לו ההיקף החמור שלהם. זו הייתה הסיבה על פיה, מחד-גיסא, הוא ביקש להמשיך לרכוש סחורות מפיונירס. אך, מאידך-גיסא, הוא דרש לקבל את מכתב ההתחייבות, למצער לעניינו של המשלוח השלישי, כאשר החלו לבצבץ בדעתו חשדות לעניין האיכות של החומר ולעניין ההלימה בין ההזמנה לבין האספקה שלו.
17. לאבנר הסתבר, בשלבים מאוחרים ביותר, כי על כל אחד משקי הסכרין שבתוך המכולות הייתה מדבקה שבה נרשם, בין השאר,
industrial use only, not used for food or feed additive & raw material"". משמע, מזהיר מי שמזהיר שהסכרין מיועד לשימוש תעשייתי, אך נאסר לשימוש לצרכי מזון, תוספי מזון וחומרי גלם שלהם. משהסתברה לאבנר עובדה זו הוא ניסה למכור את הסכרין לשימושים תעשייתיים כאמור, משעה שהוא נפסל לשימוש לשוק המזון, אך לא נחל הצלחה מרובה. כתוצאה מכך נקלעו עסקי אסקלייד לסחרור.
18. ולנוכח כל אלו, כך נחתמת גרסתו של אבנר, הוא מצא את עצמו במצב שבו אסקלייד שילמה, טבין ותקילין, את מלוא התמורה בגין שלושה משלוחים בעבר, שהסתבר שהם פגומים כמבואר, וכן שילם מקדמה כדי 28% בגין המשלוח הרביעי הנדון בפניי. הדרך היחידה שנותרה לו להציל את כספו הייתה על ידי תפיסת המכולה בגין המשלוח הרביעי, משהגיעה לנמל חיפה, הן לעניין משלוחי העבר והן לעניין המשלוח הרביעי. מכאן הרקע להגשת תביעתה של אסקלייד, בתחילת הדברים.
19. אדרש, איפוא, לבחינת המחלוקת בין בעלות הדין, תחילה לעניין העדר ההלימה הנטענת בין הסכרין שהוזמן לזה שסופק ובהמשך לעניין הטענה באשר להעדר האיכות של הסכרין שהוזמן. ואולם טרם אעשה כן בדעתי להצביע על שיקולי-על המנחים אותי לעניין בחינת סבירות הגרסאות שבפניי.
שיקולי-על לעניין סבירות הגרסאות
20. כאמור הונח בפניי חומר ראיות ענף. אבנר נחקר על תצהירו בעוד שטסאו ופאנג לא נחקרו על תצהיריהם. החלטתי שלא לזקוף נתון זה לחובת אסקלייד. כאמור מכלול הנתונים הצריכים לפנים גלויים לנגד עיניי ממילא לנוכח הנספחים לתצהירים האמורים. לנוכח זאת, אכן כשיקול משני, לא מן המידה יהא לזקוף לחובתו של אבנר את העובדה שבדרך הטבע, לנוכח העובדה שרק הוא נחשף לחקירה נגדית, נמצאו תמיהות בגרסה זו. אלו נמצאו, ממילא, אף בהעדר חקירתו הנגדית לנוכח הנתונים שיפורטו בהמשך.
21. כאמור, כל אחת מבעלות הדין מאשימה את רעותה, בהאשמות לרוב. אסקלייד טוענת שהיא נפלה קורבן לתרגיל "עוקץ" של פיונירס, משעה שמכרה לה סחורה פגומה, הגם שגבתה מחירים של סחורה ראויה. פיונירס טוענת כי היא נפלה קורבן לתרגיל "עוקץ" של אסקלייד, באמצעות אבנר, שעה שאחרי שנאותה לספק לאסקלייד את המשלוח הרביעי, הגם שעד אותה עת היא לא התוודעה לכל טענה מבוררת לעניין טיב הסחורות שנשלחו בעבר ומתוך אמון להבטחותיו של אבנר, היא שגרה לארץ את המשלוח הרביעי, הגם שקיבלה בגינו רק 28% ממחירו והתביעה-שכנגד היא לפירעון יתרת התמורה.
להלן אצביע על שיקולים המזימים את "מזימת העוקץ", אם ככל שעסקינן באחת ואם ככל שעסקינן באחרת.
22. ככל שעסקינן בפיונירס הרי אין עוררין שכל הסחורות שנשלחו על ידה היו של יצרן סיני, בשם טיאנג'ין. נטען, בין השאר, שמא קיים שיתוף פעולה בין יצרן זה לבין פיונירס. אם אכן אלו היו פני הדברים, ניתן לתמוה על שום מה הושמה על גבי כל השקים המדבקה האמורה, המהווה נדבך רב-ערך במחלוקת שבפניי. אכן, הנני קשוב לתובנה האחרת על פיה, מצד אחד, ביקש היצרן להגן על עצמו לאורה של מדבקה זו, מתוך הימור שמא הדבר לא ייוודע לאסקלייד אלא בשלבים מאוחרים יותר, לאחר שהסחורה כבר תמצא דרכה אל הרוכש הסופי. ובכל זאת נתון זה נזקף יותר לזכותה של פיונירס.
23. כאמור, פיונירס הסכימה במהלך המשא ומתן להפחית מחירים ולהעניק הנחות, הגם שלא לכל אורך הדרך כמשאלתה של אסקלייד. נטען כי דבר זה מצביע אף הוא על כך שפיונירס ידעה לכל אורך הדרך שמדובר בסחורה פגומה ומשום כך היה לה מניע לקבל מהר כספים שתקבל, טרם שתיתפס בכף. אף נתון זה דחוק בעיניי. והרי אילו היה בו ממש סביר היה שפיונירס הייתה פוסעת צעד אחד נוסף לעברה של אסקלייד ומעניקה את ההנחה הנוספת המתבקשת, על מנת להגיע אל מבוקש נפסד נטען זה.
24. כאמור, ככל שעסקינן במשלוח השלישי הסכימה פיונירס להעניק מכתב התחייבות לאסקלייד. והרי פיונירס, מלכתחילה, לא אמורה הייתה לעשות כן. שהרי התנאים הכלליים בכל אחד מהסכמי הסחר היתוו את הדרך החוזית המוסכמת. על פי תנאים כלליים אלו הרי טענה בגין פגם באיכות המוצר אמורה הייתה להיות מופנית לפיונירס, גם תוך 30 יום בלבד מיום קבלת המשלוח וגם כשהיא נתמכת בממצאי מעבדה מוסמכת כדת וכדין. העובדה שפיונירס הסכימה להעניק מכתב התחייבות זה, וממילא מרצונה ובטובתה שמא להרע את מצבה, מצביעה לכאורה על בטחונה באיכות החומר שסופק על ידה אף בנכונותה ההגונה הנטענת לקבל כל חומר שייקבע שאינו איכותי, על מנת לשמור על יוקרתה המסחרית. אכן גם בעניין זה הייתי קשוב לתובנה הנוגדת על פיה נכונותה של פיונירס לעשות כן אינה נובעת כתוצאה מתום לבה אלא מרצונה להמשיך "להרדים" את אסקלייד ולא לעורר את חשדותיה, עד אשר "המזימה" תושלם והיא תזכה לקבל את מלוא כספיה.
25. ועוד הוטל ספק באמינותה של פיונירס לנוכח העובדה שהיא חברה הרשומה באנדורה, הגם שהיא חברה סינית לכל דבר ועניין. לא אעמיק חקר בעניין זה ואניח שהדבר נובע, כשגור לא אחת במקומותינו, מטעמי מיסוי אלו או אחרים.
26. כך, אף ככל שעסקינן בטענות המוטחות נגד אסקלייד.
27. מן הנתונים שבפניי, כפי שאצביע, יעלה שבפני אסקלייד אמורים היו להיות חשדות סבירים, ולו לגרסתה, אם לעניין הטענה באשר להעדר הלימתו של הסכרין שהוזמן לזה שסופק ואם לעניין איכות החומר. ואם אכן אסקלייד ביקשה לטמון לפיונירס פח יקוש, מצפה הייתי שתעלה עניין זה בכתובים, בשלבים מוקדמים ביותר מאלו שבהם הדבר נעשה, שמא לא תסכים לשלם, ולחזור ולשלם, את מלוא התשלומים בגין המשלוחים הראשונים, ובעיקר זה השלישי.
28. כך, ככל שעסקינן בנתונים שלא מצויים בחליפת המכתבים. כך, על אחת כמה וכמה, בנתונים המצויים אף באורח נרחב, בחליפת המכתבים שיצאה מתחת ידו של אבנר. הטיעונים האמורים מגוחכים ועלובים ביותר. והרי, בהעלם ראשון, על שום מה אמורה פיונירס להתחשב, כל עיקר, במצוקה הכלכלית אליה נקלעה אסקלייד, לנוכח התחזית האופטימית שהתבדתה? האם, ככל שהתחזית האופטימית הייתה מתממשת, הייתה לגיטימית דרישתה של פיונירס לקבל תוספת מחיר לזה שהוסכמה?
ועוד: אבנר טוען, לכל אורך חליפת המכתבים, על פגמים באיכות שנפלה בסכרין שסופק לו על ידי חברות סיניות אחרות. ושוב, בהעלם ראשון, מה עניין שמיטה להר סיני, בהקשר זה? האם "כל הסינים ערבים זה לזה", באופן שבהנחה שיש ממש בטענות אסקלייד לעניין חברות סיניות אחרות, הדבר מעלה או מוריד לעניינה של פיונירס, או של היצרן הסיני ממנו נרכשו משלוחי הסכרין? והרי השאלה שאלה והתשובה בה.
29. ואולם ככל שעסקינן ב"מזימת עוקץ" של אסקלייד נגד פיונירס דווקא עליבותן של טענות אלו, שאינן מוסיפות רוב כבוד למי שמשמיען, מפוגגת עד מאוד את הטענה שאבנר הגה "תרגיל עוקץ" נטען.
30. ומשאלו נקודות המוצא לשיקוליי אדרש לעיקר המחלוקת, לנוכח חומר הראיות והטענות שבפניי. ההכרעה בה, לטעמי, גוזרת את המסקנה הכוללת במחלוקת בין בעלות הדין.
לעניין הטענה להעדר הלימה בין הסכרין שהוזמן לזה שסופק
31. עד הנה הראיתי שבעלות הדין מסכימות שעל הסכרין להיות הולם את התקן הבריטי BP-98. עתה אוסיף ואציין כי מחומר הראיות שבפניי למדתי שהסכרין משמש לשימושים רבים, הן לשוק המזון ולשוק התרופות, והן לשורה נרחבת של שימושים תעשייתיים. במוקד המחלוקת הצריכה להכרעתי ניצבת השאלה מה סוכם לגבי הסכרין שהוזמן. לשיטתה של אסקלייד היה ברור לחלוטין שהסכרין שהוזמן היה מיועד לשוק המזון. כך, אם לנוכח עיסוקה של אסקלייד בשוק המזון ואם לנוכח הטענה שעיקר השימוש של הסכרין הוא בשוק המזון והתרופות, בעוד שהשימושים שלו כשימושים תעשייתיים הוא שולי. משום כך, כך הטענה, ללא כל קשר לבחינת איכותו של הסכרין שסופק, הנה הוא לא עבר את המשוכה הראשונה לעניין טיבו המוסכם. כך, לנוכח המדבקה המתנוססת על גבי כל שקי הסכרין והמזהירה ומתריעה במפורש כי הסכרין שסופק מיועד לשימושים תעשייתיים בלבד ונאסר לשוק המזון.
32. פיונירס חולקת על כך בתוקף. ראש לכל היא מצביעה על כך שבמסמכי ההתקשרות נפקדה התנייה אודות הצורך שהסכרין שיסופק יהיה מיועד לשוק המזון דווקא. ולנוכח העובדה שברי לי שאבנר הוא יבואן מקצועי ומיומן, לא יעלה על הדעת שעינו לא שזפה נתון זה. ואולם עיקר טענתה של פיונירס היא שעיקר מעייניו של אבנר לא הייתה ממוקדת לעניינו של שוק המזון אלא לעניינה של רכישה מסיבית ועצומה של כמויות סכרין, רק מטעמים פיננסיים של רצון להפיק רווחים ממכירתם, שעה שירקיע שחקים מחיר הסכרין, לעתיד לבוא. זו הייתה הסיבה שעניין זה של שוק המזון לא טרד את מנוחתו של אבנר, כל עיקר, למצער בזמן-אמת. זו הייתה הסיבה מדוע מחליפת המכתבים עולה שאבנר מעוניין בשתיים בלבד: האחת, לרכוש, ולחזור ולרכוש, כמויות עצומות של סכרין. השנייה, לרכוש, ולחזור ולרכוש, כמויות אלו במחיר זול ככל שניתן. והרי ככל שבידי אסקלייד יהיו כמויות רבות יותר של סכרין, ושיירכשו במחיר זול יותר, מירווח הרווח הצפוי יהיה גדול יותר.
ורק לימים, כך המשך הטענה, נתלה אבנר במדבקה האמורה, לא בתום לב אלא כמי שמבקש למצוא בה שלל רב, לאחר שהסתברה חוסר הכדאיות הכלכלית של מכלול העסקאות שנקשרו. כך, אם לעניין מחירי הסכרין שלא עלו. וכך, לעניין מחירי רכישת הסכרין שלא הוזלו לאותה רמה אותה ביקש אבנר להשיג.
33. בחנתי בקפידה חומר הראיות שבפניי ובמרכזו חליפת המיילים שהונחה לנגד עיניי בין אבנר, פאנג וטסאו. בחינתם הכוללת של מיילים אלו, ביסודו של דבר, מטה את הכף לחובת אבנר ולזכות טסאו.
34. ראש לכל, ככל שעסקינן בחשדות אפשריים שיכולים היו לקנן בלבו של אבנר, יש להתמקד במכתבה של הסוכנת של אסקלייד, והיא חברת לטיטיוד. והנה מנספח ו' מיום 15.7.08 לתצהיר אבנר ת/4 אני למד שגב' לאורל איסטמן, הנשיאה שלה, מצביעה על כך שהחומר שסופק, ועל ידי פיונירס דווקא, "was rejected by our customer" וכן ש "The material is simply not a food grade product" " ולכן ייתכן שייעשה ניסיון לשווק אותו "to a technical application".
משמע, כבר מאותו רגע, ובניגוד לעדותו של אבנר, הוא מתוודע לפגמים בסחורתה של פיונירס דווקא, ולא כטענתו לכך שזהות הגורם לא ידועה לו אותה עת. ועוד: כבר בהזדמנות זו הוא מתוודע להעדר ההלימה הנטענת בין ההזמנה לאספקה. כאשר נהיר לו מאותה עת שהחומר אינו מיועד למזון, ושמא ניתן יהיה לעשות בו שימוש רק למטרות תעשייתיות.
35. ולא זו בלבד שבעקבות זאת לא מוחה אבנר, ולא זועק חמס, הנה ניצבת בפניי חליפת מכתבים עניפה עד לסוף חודש אוגוסט 2008, מתחת ידו של אבנר. בחליפת מכתבים זו הוא יודע להצביע, כאמור, על שורה נרחבת של חברות סיניות אחרות שסיפקו לו סחורה נטענת פגומה. ועל שום מה לא יצביע אבנר על כך שפיונירס עצמה, ולא חברה סינית זרה לה, היא זו שהפרה את המוסכם עמו בכך שסיפקה לו סכרין שלא מיועד לשוק המזון? ועוד: דווקא לנוכח רצונו של אבנר, החוזר ונשנה, להפחית מחירים ולהוזילם, על שום מה לא ישתמש בנימוק זה, כנימוק ראשי במשא ומתן זה?
ואולם לא זו בלבד שאבנר לא עושה כן, הרי לכל אורך חליפת המכתבים, ובלשון מנומסת ומתנצלת, הוא חוזר ומבקש הנחות שמבקש, מבטיח וחוזר ומבטיח לפרוע את חובה של אסקלייד לפיונירס, ובעדיפות ראשונה, מעלה טענות מן הגורן ומן היקב, כאמור חסרות רלוונטיות אף נלעגות, לעניין פגמים במוצרי חברות סיניות אחרות ולעניין כישלון עסקיו לנוכח תחזיתו שלא התגשמה. ואולם לכל אורך הדרך לא טוען אבנר, ולו כזית, את הטענה המרכזית הצריכה לפנים, ולו לשיטתו.
36. אף ככל שעסקינן במדבקה "המפלילה", הרי מול גרסתו של אבנר על פיה מדבקה זו נגלתה לו לראשונה, לאחר שננקטו ההליכים המשפטיים ונציגי בעלי הדין התוועדו על מנת לפתוח את המכולה ולהוציא את השקים, הרי דומה שלאבנר התגלתה המדבקה האמורה מוקדם יותר. שהרי, כעולה מעדותו בפניי, "פעם ראשונה שאני ראיתי בעיניים שלי את החומר היה כאשר באתי לבחון בעצמי את המכולה שהגיעה ב-18.7 מכולה מס' 3 היו בה 10 טון ואז גם ראיתי בפעם הראשונה את המדבקות האלה" (עמ' 36 לפרוטוקול). משמע, שלושה ימים לאחר שהתבשר אבנר את שהתבשר על ידי סוכנתו, חב' לטיטיוד, הוא גילה אף את המדבקות "המפלילות". וחרף כל אלו, אף חרף האפקט המצטבר של שני אירועים אלו ובסמיכות מועדים כה רבה, הנה לא הזדעק חמס, בהקשר זה.
37. וכשכל אלו לנגד עיניו של אבנר, כך עולה ממכלול חליפת המכתבים מאותו מועד ועד סוף אוגוסט 2008, משקיע אבנר תעצומות נפש רבות הן בניסיון להוסיף ולרכוש את המשלוח הרביעי, בתנאי תשלומים פלוניים, לדבר אודות כישלון תחזיותיו לעניין עליית המחירים, ועל אודות הפרות מהפרות שונות של חברות סיניות אחרות. ואולם, ככל שעסקינן במסכת שבפניי, הנה אבנר ממלא פיו מים ואין פוצה פה ומצפצף.
ומשום כך לא ייפלא, לנוכח כל אלו, כי יכולות להיגזר שתי מסקנות: האחת, ששתיקתו של אבנר נובעת מכך שמעולם לא סוכם עמו שהסכרין שיסופק ייועד לשוק המזון דווקא. השנייה, שאבנר היה אדיש לעניין ייעודו של הסכרין לשוק המזון. שהרי עיקר מעייניו היה לצבור מלאי רב של סכרין, יהא אשר יהא, ובמחיר זול ככל שניתן, על מנת להשיא את רווחיו, עם עליית מחירים לעתיד לבוא.
38. מול מכלול שיקולים אלו, לחובת אסקלייד, ניצבים שני שיקולים לחובת פיונירס. אך, לטעמי, שני שיקולים אלו, שהם רבי-חשיבות, מכריעים את הכף במחלוקת שבפניי באופן שידה של פיונירס על התחתונה.
39. ראשית, טענתה המרכזית של פיונירס, לכל אורך הדרך, היא שלא סוכם בין בעלות הדין שהסכרין שיסופק ייועד אף לשוק המזון. שהרי אם הדבר היה כה חשוב לאסקלייד, הרי פשיטא דבר זה היה מוצא את ביטויו במסמכי ההתקשרות.
אכן במסגרת תצהיריו טוען אבנר שבמסגרת ההזמנות שהוא שיגר לפיונירס באה הדרישה שהסחורות יהיו אף ל-"food grade". כנגד כך נטען לחובת אסקלייד, וטיעון זה מקובל עליי, כי משום מה הזמנות אלו לא צורפו בתחילת ההליכים, בנסיבות חשודות. משום כך נטען על ידי טסאו שמסמכים אלו חשודים כמפוברקים בזיוף. ולכך ניתן להוסיף כי אם אכן זו הייתה ההזמנה, מתעצמת לחובה התנהלותו של אבנר בכך שלא הבחין ברישום דרישה זו, בגדר הסכמים חוזרים ונשנים, ואף בארבע הזדמנויות שונות.
40. והרי ברור ההיגיון בגרסה בסיסית זו של פיונירס, לנוכח המדבקה על גבי שקי הסכרין. על מנת להימלט "מעונשה" של זו, חייבת הייתה פיונירס להישמע בטענה שמשעה שדרישה זו לא נכללה במסמכי ההתקשרות, היא לא חייבה את פיונירס כל עיקר.
ואולם גרסה זו מתנפצת למקרא מכתבו של טסאו לאבנר ביום 2.9.08 (נספח 2 לתצהירו שהוגש ביום 1.9.11). במכתב זה רושם טסאו מפורשות ש"We contracted you and shipped out all material food grade, not technical grade" (ההדגשה שלי – ש.ל.). מכתב זה נשלח כאשר כבר מתלהטות הרוחות ומתעצם המשבר. והנה במכתב זה, תוך סתירה חזיתית לגרסת הבסיס של פיונירס, מודה פיונירס שהיא התיימרה לשגר סכרין המותאם לשוק המזון, ולא למטרות תעשייתיות, והרי הדבר אינו מתקבל על הדעת, ולו למקרא המדבקות בלבד.
41. ונתון זה חובר לנתון השני. כבר ציינתי ששתי בעלות הדין מסכימות שהסכרין שסופק אמור היה להיות הולם לתקן הבריטי BP-98. וכך, אחת היא אם הסכרין שסופק מיועד לשוק המזון, או רק מיועד למטרות תעשייתיות. ומכאן נובע, לשיטתי, כי ככל שביקש מי מבעלי החוזה להחריג את הסכרין שיסופק, מייעוד זה או אחר, הנטל הוטל עליו.
לשון אחר: פיונירס שוגה בכך משהיא סבורה ששומה היה על אסקלייד להתנות במסמכי ההתקשרות שהסכרין ייועד לשוק המזון. ולא כי: ככל שמסמכי ההתקשרות אינם מעלים דבר, אות וסימן הוא שהסכרין, ההולם את דרישות התקן הבריטי הנ"ל, יהיה מיועד לכל שימוש אפשרי, לרבות לשוק המזון. ואדרבא: ככל שפיונירס ביקשה להחריג ולקבוע שהסכרין לא יהיה מיועד לשוק המזון, הוטל עליה הנטל להתנות עניין זה.
42. ומשכך, אף לנוכח העובדה שבגדרה של התביעה-שכנגד מוטל הנטל על התובעת, דומה בעיניי שנטל זה לא הורם, ולו בנתון לשורת השיקולים שנימנו לחובתה של אסקלייד, וכמבואר. הנתונים שנימנו עד הנה, לחובת פיונירס, אוצרים די כוח על מנת להדוף את תביעת פיונירס נגד אסקלייד. ומכאן נגזר שהסכרין שסופק לאסקלייד, כעולה מן המדבקות שאיש לא טען להעדר אמינותן, לא סופק בהתאם לזה שאמור היה להיות מסופק, דהיינו כסכרין שניתן להשתמש בו, אף לשוק המזון.
43. די בנתון האמור על מנת לדחות את התביעה-שכנגד. שהרי הוא מייתר את הדיון לעניין איכות הסכרין שסופק. והרי גם אם ייקבע שאיכותו של הסכרין שסופק היא ללא דופי, במובן זה שניתן יהיה להשתמש בו לשימוש תעשייתי, הדבר לא יושיע לפיונירס. חרף זאת אדרש לעניין זה, ולו בקצירת האומר, להלן.
לעניין איכותו של הסכרין
44. כאמור, בהתאם להסדר דיוני שהושג נפתחה המכולה, משקי הסכרין ניטלו דגימות אשר הועברו לבדיקות מעבדתיות על ידי בעלות הדין ואשר הולידו, לכאורה, חוות דעת נוגדות.
45. פתיחת המכולה התבצעה כשנתיים לאחר שהיא הגיעה לנמל חיפה. כך, בין היתר, לנוכח חילוקי הדעות שהתגלעו לאורו של הסכסוך הנדון כאן. ודומה, בעיקר, לנוכח מכשולים שהוערמו על ידי שלטונות המכס. לנוכח עובדה זו נחקר השמאי מטעם אסקלייד, והוא מר אברהם זגול (להלן-"זגול"), על ידי ב"כ פיונירס, האם נתון זה של נטילת דגימות לאחר שנתיים יש לו משמעות על התהליך הכימי שעבר על הסכרין (וראו עמ' 21 לפרוטוקול). אין זאת אלא, כך אני מסיק, שנתון מקצועי זה שאב ב"כ פיונירס מלקוחתו. ואם אכן אלו הם פני הדברים, תמיהה בעיניי על שום מה הסכים ב"כ פיונירס להסדר הדיוני האמור, וכן הכיצד המומחים מטעם בעלות הדין, לרבות לקוחתו, הסכימו ליתן חוות דעת מבלי שהן נותנות את הדעת לנתון זה. ערפל זה שוקל, לכאורה, לחובת פיונירס.
46. ככל שעסקינן בבדיקתה של פיונירס, הרי הדגימה ניטלה על ידי ג'סקו חב' כללית להשגחה בע"מ, כעולה מעדותו של מר קפלון אפרים, ונמסרה לבדיקת ארני מילר מעבדות בע"מ. זו הנפיקה דוח בדיקה עליו נחקר המנכ"ל שלה, מר ארני מילר (להלן-"מילר"; מוצג ת/1).
ככל שעסקינן בבדיקתה של אסקלייד, הרי הדגימה ניטלה על ידי זגול, בהתאם לחוות דעת מומחה שלו (נספח י"ד לתצהיר אבנר ת/4). זגול בדק ומצא שבישראל אין מעבדות הכשירות לבצע בדיקה כימית בסכרין ומעבדות אלו אף נדירות ברחבי העולם. בעקבות בדיקותיו הוא גילה מעבדה המיומנת לכך בספרד, היא מעבדות פרודקטוס אדיטיבוס (להלן-"פרודוקטוס"), אשר בהנהלתו של יאן וילם טירינק (להלן-"טירינק").
בחנתי הנתונים שבפניי ותוך היענות להשגות ב"כ הצדדים אין בדעתי לסמוך ממצאים, לא בגין הבדיקה האחת, לא בגין הבדיקה האחרת.
47. ככל שעסקינן בבדיקה מטעם פיונירס הרי דוח הבדיקה של מילר לא נערך כחוות דעת מומחה, על פי כל דין, והרי לנוכח המחלוקת שבפניי ברי לי שעסקינן בסוגיה מובהקת הטעונה חוות דעת בהתאם לכל דין. בעניין זה אני מאמץ את השגותיו של ב"כ אסקלייד.
ואולם טיעון זה של ב"כ אסקלייד הולם אף בפניה שלה. אכן, חוות דעתו של זגול ניתנה כדין, כחוות דעת מומחה, ואולם ברי שהיא אינה העיקר, אלא הטפל, משעה שזגול שימש אך כ"צינור", הן לאיתור מומחה והן לקבלת חוות דעתו. והנה אף בדיקתה של פרודוקטוס, בחתימתו של טירינק, לא נעשתה על דרך של הגשת חוות דעת, בהתאם להוראות כל דין.
48. ועוד שקלתי, לחובת מילר, את הודאתו ההוגנת שעניין בדיקת סכרין אינה תחום שיש לו מומחיות מובהקת בו, ומשום כך הוא נדרש ללימוד מובהק בו. שקלתי את העובדה שהבדיקה המעבדתית נעשתה על ידי לבורנט, ועדותו לא נשמעה. ועוד שקלתי את הנתון שחלק מרכיבי הבדיקה נעשו בהתאם לתקן הבריטי, עליו דנתי מעלה, וחלקם בהתאם לתקן אמריקאי, מבלי שקיבלתי הסבר להנחת דעתי בסוגיה זו.
49. וככל שעסקינן בפרודוקטוס שקלתי לחובת אסקלייד את הנתון שטירינק זה הוא בעלים של לקוח אשר דחה לפנים את הסחורה שסופקה לו על ידי אסקלייד. גם אם אניח שבחירתה של פרודוקטוס על ידי זגול נעשתה בתום לב, ואין לי סיבה שלא להניח כך, הנני מתייחס במורת רוח לכך שטירינק עצמו לא ראה לפסול עצמו מלהגיש חוות דעת, לנוכח נתון זה המצביע לכאורה על ניגוד אינטרסים.
נתון זה חובר לכך שבמסמך דחייתה של הסחורה (נספח ז' לתצהיר אבנר הנ"ל) מחק מי שמחק בסוף המייל שלו את שם החברה, ובנסיבות חשודות.
50. הנה כי כן, ככל שעסקינן בפלוגתא האמורה, הרי שתי בעלות הדין, כל אחת בתורה, לא השכילה להרים את הנטל. ומכאן, לנוכח שיקול זה, אין ביכולתי להכריע בפלוגתא האמורה.
51. כאמור, הדיון עד הנה היה מעבר לדרוש, לנוכח הכרעתי מעלה בשאלת אי הלימתו של הסכרין שהוזמן לזה שסופק. משום כך לא אעמיק חקר בראיות משניות שהניחו בעלות הדין, לעניינה של פלוגתא זו. כך, למשל, לעניין השאלה האם הוכח שהמשלוח השלישי היה פגום, בעיקר לנוכח העובדה שלאור דחיית התביעה העיקרית התפוגגה חשיבותה של הכרעה זו. כך, למשל, לעניין הטענה אודות הצורך של אסקלייד להשמיד את הסחורה האמורה, הן משום שיש בכך משום הרחבת חזית והן משום ששוכנעתי שלא ניתנה לפיונירס הודעה על כך, והזדמנות הוגנת להתמודד עם הנתון האמור.
לעניין הוצאות המשפט
52. כאמור, בדעתי לדחות את התביעה העיקרית. בדרך העסקים הרגילה מתחייב שתחוייב אסקלייד, והיא התובעת בתביעה העיקרית, בהוצאות משפט עקב כך. לא שוכנעתי, כטענת אסקלייד, שהיא בחרה לעשות כן עקב מצבה הכלכלי החמור הנטען. זו הסיבה שאין בדעתי אף לשנות מכל פסיקת הוצאות שנפסקה בגדר שורת החלטותיי עד הנה.
53. מנגד, וכמבואר כאן, בדעתי לדחות אף את התביעה-שכנגד, בגינה נשמעו ראיות וטענות. אכן שקלתי שחלק מן הנתונים שנפרסו בפניי לא מחמיאים אף לאסקלייד, דרך המעטה.
54. כללם של דברים: לנוכח מכלול השיקולים האמורים, ואגב דחיית התביעה והתביעה-שכנגד, אין בדעתי ליתן צו להוצאות.
סוף דבר
55. לפיכך הנני דוחה את התביעה והתביעה-שכנגד.
אין צו להוצאות.
עדכוני מכס ורגולציה
