פסק דין –
לפני בקשה לעיכוב הליכים בשל סעיף שיפוט זר.
המבקשות גורסות כי על התובעת להפנות תביעתה זו אל בית המשפט המוסמך בעיר נאפולי שבאיטליה, ולדון בה שם על פי הדין האיטלקי.
עניינה של התובענה היא תביעתה של המבטחת לשיפוי בגין נזק, אשר לטענתה נגרם למטען נשוא התובענה.
התובעת, המשיבה בבקשה זו, הינה חברת ביטוח אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה ביטחה את המטען. לפי כתב התביעה הנתבעות 1 ו/או 2 הינן חברות שייט ספנות ושילוח בינלאומי, אשר היו מעורבות בהובלת המטען באמצעות האוניה "GRANDE MEDITERRANEO" (להלן: "האוניה"), המטען אשר הכיל שני קומביינים הוטען על גבי האוניה ביום 8.2.14 בנמל אנטוורפן וזאת לשם הובלה לנמל אשדוד.
האוניה הגיעה לנמל ביום 28.3.14, אך לפי התביעה, במועד המסירה התגלה נזק למטען.
התובעת/משיבה גורסת בתביעתה כי הנתבעות/מבקשות יחד ולחוד אחראיות כלפיה בגין הנזק הנ"ל הואיל ואירע כאשר היה המטען ברשותן ו/או בחזקתן.
אשר למקום השיפוט – ציינה התובעת בשפה כללית בסעיף 7 לכתב התביעה, כי חוזה הובלת המטען הוא חוזה אחיד הכולל תנאי פטור שונים שאינן מקפחים או מגבילים לפיכך אין ליתן להם תוקף.
הנזק הנטען הינו בסך של 352,333 ₪ נכון למועד הגשת התביעה – 11.2.15.
הבקשה:
המבקשות גורסות כי רק המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") הינה אישיות משפטיות.
לטענתן המבקשת 2 אינה אישיות משפטית ברת תביעה.
בגוף הבקשה מציינות המבקשות, כי התביעה נסמכת על שטר המטען S308539137 (להלן: "שטר המטען"), לפיו המבקשת קיבלה כמוביל את המטען לאוניה בנמל אנטוורפן. אירוע הנזק הנטען התרחש במהלך השייט בימים 12-13 לחודש פברואר 2014, בעת שהאוניה נקלעה לתנאי מזג אוויר קשים במהלך ההפלגה באוקיינוס האטלנטי.
לפיכך גורסת המבקשת, ככל שנגרם נזק, הוא נגרם עקב כוח עליון שאינו באחריות המוביל.
אשר למקום השיפוט, שהוא תכלית הבקשה, מציינת המבקשת כי בסעיף 2 לשטר המטען נקבע מפורשות שכל התביעות הקשורות להובלה לפיו, יתבררו בפני בית המשפט המוסמך בנאפולי – איטליה וכי הדין החל הינו הדין האיטלקי.
וזו לשון הסעיף:
Law and Jurisdiction 2)"
Any and all claims and/or disputes arising under the contract of carriage evidenced by this Bill of Lading or in connection therewith shall be brought before and determined by Courts of Naples and in accordance with the Law of Italy, unless otherwise provided therein. The Carrier, however reserves the right to take legal actions against the Merchant or the Holder as well at any other Competent Court".
המבקשת טוענת, כי היא אכן מוביל ימי המתפעלת יותר מ- 120 אוניות על פני יעדים שונים ברחבי העולם. רק במהלך ההפלגה נשוא התביעה פקדה האוניה לטענתם, יעדים שונים כגון: נמלי אנטוורפן, סאות'המפטון, ולנסיה, סלרנו ועוד.
כתוצאה מכך, הנתבעת מוביל ימי פועלת לריכוז כל ההליכים המשפטיים המתנהלים ועשויים להתנהל נגדה תחת בית משפט אחד ולא להתדיין בכל מקום אפשרי בו עוגנת מי מן האוניות שבתיפעולה. לפיכך, ריכזה באמצעות תניית השיפוט דנן את כל ההליכים מולה בסמיכות למשרדיה הראשיים בעיר נאפולי באיטליה ועל פי הדין האיטלקי (ראו סעיף 6 לתצהירו של מר דייגו פאסלה אשר צורף כתמיכה לבקשה).
המבקשת טוענת, כי נוסח פניית השיפוט בסעיף 2 לשטר המטען, כפי שציטטה לעיל מצביע על היותה תניית שיפוט ייחודית ולא כתניית שיפוט מקבילה.
מכאן, גורסת המבקשת כי יש לכבד את תניית השיפוט כמות שהיא ולהפנות את הדיון בנאפולי איטליה על פי הדין האיטלקי.
לחילופין, טוענת המבקשת כי לא רק החובה לכבד את תניית השיפוט, מצביעה על הצורך בהעתקת הפורום אל תחום סמכותו של בית המשפט האיטלקי. לטענתה, ממילא הזיקות לישראל נמוכות ואפילו אינה קיימות כלל.
היא גורסת, כי אירוע הנזק הנטען והמוכחש התרחש אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל בתאריכים 12-12 פברואר 2014 באוקיינוס האטלנטי בדרכה של האוניה מנמל סאות'המפטון אל נמל ולנסיה.
המטען הועלה על האוניה בנמל אנטוורפן ו/או לחילופין בנמל סאות'המפטון, שם עוגן עם מטענים נוספים.
אירוע הנזק עצמו לא נגרם בישראל, ואף אם התגלה בישראל, אין בכך לטעמה של המבקשת כדי להקנות סמכות שיפוט לבית המשפט הישראלי.
הנזק הנטען נסקר בשמאות שנערכה עם הגעת האוניה לנמל ולנסיה.
Statement of Protest ניתן ע"י רב החובל של האוניה בפני הקונסול בנמל סלרנו.
המטען אשר נטען כי ניזוק נחקר לשימוש בישראל והוחזר ע"י בעליהם להולנד.
הנזק הנטען תוקן לפי דרישת הבעלים בהולנד.
מקום מושב הנתבעת – המבקשת הוא באיטליה.
על כן גורסת המבקשת כי גם לפי מבחן מירב הזיקות, אין סמכות לבית המשפט הישראלי אלא לבית המשפט באיטליה.
עמדת המשיבה:
נדרשה תגובת המשיבה וזו השיבה כי אין לשעות לבקשה.
אשר לתניית השיפוט – גורסת המשיבה כי על פי לשונה זוהי תניית שיפוט מקבילה ולא ייחודית.
המשיבה מציינת כי הדבר עולה מלשון הסעיף אותו לשיטתה יש לפרש כנגד מנסחו. המשיבה מצביעה על כך שבגרסה הקודמת של שטרי המטען שהוציאה המבקשת הייתה תניית שיפוט אשר לשונה הייתה מצמצמת והצביעה במובהק על בית המשפט בנאפולי איטליה בלבד. והנה, שטר המטען שלפנינו אינו מכיל תניה מצמצמת כזאת ולשונו סובלת גם פרשנות המופנה לבתי משפט אחרים.
הגרסה הקודמת של תניית השיפוט צורפה לנספח א' לתגובה בסעיף 2 (B) והיא מדברת במובהק על סמכות אקסקלוסיבית לבית המשפט בנאפולי איטליה על בתי משפט אחרים ועל תחולת החוק האיטלקי.
המשיבה מציינת כי המבקשות, כאחת מקבוצות הספנות בעולם יודעות לנסח תניות שיפוט ייחודיות על פי הצורך, אך תניית השיפוט בענייננו איננה ייחודית.
המשיבה הפנתה לסדרה של פסקי דין, בהם גם של בית משפט זה, בנושא תניית שיפוט ייחודית מול תניית שיפוט מקבילה.
המשיבה טוענת עוד כי עצם התנהלות המבקשות בשלב שלאחר הגשת כתב התביעה, וניהול משא ומתן לפשרה, מצביע על הכרתן בכשירות הפורום הישראלי. ראו סעיפים 19-25 לתגובת המשיבה.
המשיבה ציינה בנוסף, כי למבקשת זיקה לישראל שכן מינתה בישראל סוכן מטעמה את חברת אלאלוף ושות' ספנות בע"מ. ראו נספח ב' לתגובה.
המשיבה מציינת, כי היא שומרת לעצמה את הזכות לחקור את המצהיר מטעם המבקשות, לגבי הפן העובדתי של תצהירו.
הטענות העובדתיות בתגובה נתמכו בתצהירו של עו"ד שפיגלר ממשרד ב"כ המשיבה.
תשובת המבקשות:
המבקשות השיבו לתגובה וחזרו על עמדתן, כי תניית השיפוט הינה תנייה ייחודית ולא מקבילה.
הן מנתחות את המשמעות של הביטוי "shall be brought" השלוב בנוסח התנייה וטוענות, כי אלה מילות ציווי היוצרות תנייה ייחודית.
המבקשות תומכות יתד טענותיהן במישור זה בפסיקת בתי המשפט בארץ ובחו"ל וכן בהגדרה של המילה "shall" במילוני אוקספורד ו-וובסטר.
לטענתן, על פי לשון התניה אומנם למוביל הימי נתונה אפשרות להגיש תביעה כנגד האוחז בשטר המטען בכל בית משפט מוסמך אחר.
אולם, זכות זו מוקנית למוביל בלבד ולא למובל.
עצם הוספת הסיפא הזו מצביעה לטעמן על כך שתניית השיפוט היא אכן ייחודית אם לא כן, לא היה צורך בתוספת זו.
המבקשות חוזרות ומצביעות על כך שיש ליתן נפקות לתכלית התניה, דהיינו ריכוז תביעות המוביל הימי בבית המשפט אחד, סמוך למשרדו (סעיף 11 לתגובה).
המבקשות ערכו סקירה נאה של פסיקת בתי המשפט בישראל ופרשנות של תניות שיפוט, הן בבתי המשפט המחוזיים והן בבית המשפט העליון. המבקשות אף הוסיפו התייחסות לדין האיטלקי בסוגיה זו.
המסקנה המובילה לטעמן היא, כי תניית השיפוט הנוכחית היא תניה ייחודית השוללת את סמכות הפורום הישראלי.
המבקשות שוללות מכל וכל את הטענה, כי ניהלו מו"מ עם המשיבה ומשכך יש לראות בכך משום ויתור על טענותיהן לעניין סעיף השיפוט הזר.
ראשית, משום שיש לראות בשלילה חשיפה של הליכי מו"מ לפשרה.
שנית, משום שהטענה העובדתית אינה נכונה על פי סדר הדברים, הכל כמבואר בסעיפים 41-47 לכתב התשובה לתגובה.
אשר למינוי סוכן בישראל, גורסות המבקשות, כי דווקא מינוי הסוכן מחזק את התכלית בגינה נקבע סעיף שיפוט בשטר המטען. שכן מינוי סוכן בישראל מאפשר לתובע הפוטנציאלי לדלג על שלב הבקשה למתן היתר להמצאה מחוץ לשיפוט, אך אין בו כדי לגרוע לכוונת המבקשת לרכז את כל התביעות נגדה במקום אחד בסמוך למשרדיה, דהיינו באיטליה על פי הדין האיטלקי.
השאלות המצריכות הכרעה:
מספר סוגיות מצריכות הכרעה בבקשה שלפני.
ראשית, הטענה לתניית שיפוט ייחודית בשטר המטען.
שנית, טענת פורום לא נאות על פי מבחן מירב הזיקות.
שלישית, טענות שונות כגון התנהלות הצדדים וקיום סוכן בישראל.
אבחן את השאלות אחת לאחת.
תניית השיפוט ומשמעותה:
כמבואר לעיל, אין חולק, כי שטר המטען מכיל תניית שיפוט שצוטטה לעיל.
השאלה המצריכה הכרעה, האם מדובר בתניית שיפוט ייחודית או בתניית שיפוט מקבילה.
אם נמצא כי ההתניה ייחודית, יתייתר הצורך לדון ביתר הרכיבים.
תניית שיפוט ייחודית כשמה כן היא, יש לכבדה ואין להרהר אחריה.
תניית שיפוט מקבילה לעומת זאת, פותחת את האפשרות לקיים דיון בעניינים נשוא התובענה, גם בבתי משפט אחרים ולאו דווקא בבית המשפט הנזכר בתנייה.
בענייננו, רישא תניית השיפוט, אכן מצביעה במובהק על בית המשפט בעיר נפולי איטליה, על פי הדין האיטלקי.
Law and Jurisdiction 2)"
Any and all claims and/or disputes arising under the contract of carriage evidenced by this Bill of Lading or in connection therewith shall be brought before and determined by Courts of Naples and in accordance with the Law of Italy unless otherwise provided therein …"
הרישא היא ללא ספק תניית שיפוט ייחודית לאיטליה. לו היה הסעיף מסתיים בנקודה זו, הסמכות היתה נקבעת בהתאם והיה מתייתר המשך הדיון.
ברם, סיפת הסעיף פותחת אפשרויות התדיינות בבתי משפט אחרים ברחבי הגלובוס, ולא בהכרח לפי הדין האיטלקי.
"The Carrier, however reserves the right to take legal actions against the Merchant or the Holder as well at any other Competent Court".
לשון הסיפא, מאפשרת אפוא דיונים לא בהכרח בעיר נאפולי באיטליה ולא בהכרח לפי הדין האיטלקי.
נמצא, כי תניית השיפוט איננה ייחודית אפוא אלא מקבילה.
המבקשות, או המבקשת, טוענות כי הזכות ליטול את הסכסוך לדיונים לפני מותבים זרים שמורה אך ורק למוביל "The carrier". הוא זה שזכאי לבחור בפורום אחר לנוחותו, לא בהכרח הפורום האיטלקי. אבל גורם אחר שאיננו המוביל, כגון בעל המטען או בענייננו המבטחת, אינו נהנה מזכות זו.
האומנם הפריבילגיה שניתנה למוביל, המבקשות בענייננו, גורעת מהייחודית של תניית השיפוט באופן המאפשר גם למשיבה התובעת לבחור לה מקום שיפוט זר שאיננו העיר נאפולי באיטליה ?
לטעמי התשובה לכך חיובית.
ברגע שהצדדים לחוזה והמבקשות בכלל זה, העניקו אפשרות של בחירה בבית משפט אחר, הן השמיטו במו ידיהן את הקרקע עליה השתיתו את טענתן לסמכות שיפוט ייחודית.
אומנם, בסעיף המדובר אפשרות הבחירה בפורום הזר שאיננו איטלקי,הוענקה אך ורק למוביל ולא לגורמים אחרים, אולם עצם הרחבתה של הסמכות שוללת לטעמי את הייחודית בטענה.
כיבוד רצון הצדדים לחוזה הוא מהותי. קל וחומר כאשר מדובר בבחירה בין ערכאות כאשר המגמה השלטת היא לכבד את הפורום הזר.
אולם בצד מגמות אלה, קיימות מגמות נוספות והן פרשנות החוזה לרעת המנסח כמו גם כבוד הדדי בין ערכאות שיפוט שונות.
בענייננו, אני מוצאת, כי ההתנייה הייחודית נשללה ע"י מתן האפשרות למוביל לבחור סמכות שיפוט אחרת ומשכך, אין למנוע את אפשרות קיום הדיון גם לפני הפורום הישראלי על בסיס תניית השיפוט.
מבחן מירב הזיקות:
נעבור עתה לבחון את טענת הפורום באספקלריה של מבחן הזיקות.
במישור זה גם אליבא טענות המבקשות עצמן, הזיקות לבית המשפט בעיר נאפולי באיטליה אינן משמעותיות יותר מאשר הזיקות לבית המשפט הישראלי.
מיקומה של המבקשת 1 באזור נאפולי איטליה הוא שיוצר את הזיקה לערכאה שיפוטית זו.
כמו גם טענותיה כי היא מעוניינת לרכז את התביעות נגדה דווקא שם.
מנגד, מיקומה של המשיבה התובעת באזור תל-אביב ישראל, יוצר זיקה לא פחותה מזו לבית המשפט הישראלי.
יתר הזיקות אותן מנו המבקשות בסעיף 17 לבקשה על מכלול סעיפי המשנה בו, נפרשות על פני יעדים שונים ברחבי העולם ואינן מוליכות באופן ייחודי לעיר נאפולי באיטליה דווקא.
כך למשל המטען נשוא התביעה הוטען בנמל אנטוורפן בלגיה.
הנזק הנטען ארע בלב ים, באוקיאנוס האטלנטי בדרכה של האוניה מנמל סאות' המפטון באנגליה לנמל ולנסיה שבספרד.
הנזק נסקר בשמאות שנערכה בנמל ולנסיה בספרד.
Statement of Protest ניתן ע"י רב החובל של האוניה בפני הקונסול בנמל סלרנו באיטליה.
הבעלים של המטען המוחכר הם מהולנד. המטען הושב להולנד ואף תוקן שם לטענת המבקשות עצמן.
מאגד הנתונים הללו עולה, כי אין זיקה חד משמעית ומובהקת לפורום שיפוטי ספציפי.
משכך, הזיקה לבית המשפט בישראל אינה מובהקת פחות מאשר הזיקה לבית המשפט אשר באיטליה.
טענות בשולי הדברים:
שתי טענות נוספות העלתה המשיבה בשולי הדברים ויש להידרש להן.
תחילה, הטענות בדבר התנהלות המבקשות במו"מ בין הצדדים, שלטענתה יוצרות מחויבות לבית משפט ישראלי דווקא והחלפת הייצוג אינה אמורה לשנות זאת.
לסיום, הטענות בדבר מינויה של חברת אלאלוף ושות' ספנות בע"מ כסוכן הישראלי של המבקשת בישראל ומשמעות המינוי.
אלה טענות נלוות לטענות המהותיות של תניית שיפוט וטענת הפורום הנאות ומשכך, אני מאזכרת אותן אך בשולי הדברים, כאמור לעיל.
אשר להתנהלות המבקשות אומר, כי לא מצאתי בנתונים שפירטה המשיבה לפני בתגובה, שום התחייבות חד משמעית של המבקשות להסכים לקיומו של הפורום הישראלי ולוותר על טענת השיפוט הזר.
יש להיזהר מפני פירוש של הליכי מו"מ כיוצרים מחויבות כלשהי מצד בעל דין ו-ויתור על טענות משפטיות שלטעמו הוא זכאי להעלות בהליך השיפוטי.
מה גם שבענייננו, ציינו המבקשות בתשובתן לתגובה, כי יוותרו על טענת התיישנות בבית משפט איטלקי, אם התביעה שם תוגש תוך ששה חודשים ממועד ההכרעה בבקשה זו. ראו סעיף 19 לבקשה וסעיף 37 לתשובה לתגובה.
משכך, אין לומר כי נגרם למשיבה נזק כלשהו כתוצאה מהתנהלות המבקשות כאן בהליכי המו"מ.
בהקשר זה אציין בזהירות, כי בית המשפט מעודד וסומך ידו על הליכי פשרה, אולם הליכים אלה מקומם מחוץ לכותלי בית המשפט.
אשר למינוי סוכן ישראלי למבקשות בישראל: אני מקבלת את פרשנותה של המבקשת בתשובה לתגובה, כי עצם מינוי הסוכן שלעצמו אינו יוצר זיקה נוספת של המבקשת בישראל.
מינוי הסוכן הוא צעד מסחרי שמקורו בנוחות אך אין בו כדי לשנות מהותית את מקום הפורום לכאן או לכאן.
אשר על כן, טענות אלה של המשיבה אינן מורידות ואינן מעלות לעניין קביעת סמכות השיפוט והפורום הנאות.
סיכום:
מן המקובץ לעיל, נדחית הבקשה.
אני קובעת כי סמכות השיפוט בענייננו היא מקבילה וכי ניתן לנהל את הדיון בעניין נשוא התובענה בבית המשפט הישראלי ועל פי הדין הישראלי.
ישיבת יום 17.12.15 תקוים כסדרה.
הוצאות הדיון בבקשה בסך של 2,000 ₪ יחולו על פי התוצאות בתיק העיקרי.
5129371ניתנה היום, ד' טבת תשע"ו, 16 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.
עדכוני מכס ורגולציה
