פסק דין –
1. לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף נוכח תניית שיפוט ייחודית.
2. עסקינן בתביעה כספית ע"ס 138,593 ₪ מכוח חוזה הובלה / שטר המטען, בגין נזק שנגרם לפי הטענה, ל- 6 מטעני דגים קפואים שהובלו מסין לישראל.
3. לטענת הנתבעות, סעיף 26 (1) להסכם ההובלה, מהווה תניית שיפוט ייחודית המקנה סמכות שיפוט ייחודית ובלעדית לבית המשפט הימי בהונג קונג וכן נקבע באותה תנייה כי על ההתדיינות בעניין יחול הדין האנגלי, וזו לשונה: This bill of Lading is governed by English laws. All disputes arising under or in connection with this Bill of Lading shall be determined by English Laws and any action against the Carrier shall be brought before the Court of Admiralty in Hong Kong, as the case may be"
4. הנתבעות טוענות כי התניה מנוסחת באופן פעיל ("shall be brought") ומכאן כוונת הצדדים הייתה להקנות בלעדיות לבית המשפט המוסמך בהונג קונג, על מנת לרכז את כל ההתדיינות בעניין הובלת מטענים במקום אחד.
5. לטענת התובעת, יש לדחות את הבקשה. המדיניות המשפטית הרצויה היא שסילוק תביעה על הסף הוא בגדר אמצעי קיצוני בלבד, ודי כי קיימת אפשרות שהתובעת תזכה בסעד המבוקש על ידה כדי לדחות בקשה זו. כמו כן, המצאת כתב התביעה נשוא הבקשה בוצעה בישראל, ומכאן קנה בית המשפט דנן סמכות בינלאומית לדון בתביעה.
6. התובעת טוענת כי שטרי המטען המקוריים, לא נמסרו לידיה בשום שלב. עם הגעת הסחורה לנמל אשדוד, הוצגו לתובעת העתקים של שטרי המטען, מצדדיהם הקדמיים בלבד, ללא הצד האחורי הכולל את תניות השיפוט.
7. התובעת חתמה על צדם הקדמי של שטרי המטען לצורך שחרור המטענים כנדרש ע"י הנתבעות, וכלל לא הייתה מודעת לקיומן של תניות משפטיות אלו, לא קראה אותן, ובוודאי שלא הסכימה להן. בשום שלב לא הופנתה תשומת ליבה לקיומה של תניית שיפוט זר בגב שטר המטען.
8. ביחס לתניה עצמה, מעיון בתניית השיפוט, עולה כי היא אינה שוללת סמכותם של בתי משפט אחרים, לא מפורשות ולא משתמע. ניסוח פעיל של התניה אינו הופך אותה אוטומטית לתניה ייחודית אלא משמש אמצעי עזר לפרשנותה. לשון התניה מעידה על היותה בלתי ייחודית ולא בלעדית "as the case may be" המשמעות המילונית של הביטוי "בהתאם לנסיבות" וביטוי זה משמש תמיד כאשר ישנן מספר אפשרויות שונות של תוצאה ו/או פעולה מכאן שלשון התניה עצמה אינה ייחודית.
9. בנוסף אין בתניה זהות בין בעלי הדין לפורום. הסעיף מחיל את הדין האנגלי ואילו בית המשפט הינו בית המשפט בהונג קונג, כך שניתן ללמוד כי תניית השיפוט אינה ייחודית.
אי התאמה נוספת בעניין הדין, עולה מסעיף 7(1) לגב שטר המטען בו כתוב כי השטר כפוף לחוק העממי הסיני ולא לדין האנגלי. גם בכתב ההגנה טענו הנתבעות כי היה על המשיבה להגיש את תביעתה בבית המשפט הימי בשנחאי (לא הונג קונג). כך שנראה כי מטרת הנתבעות היא למנוע התדיינות בבית משפט ישראלי.
10. הנתבעות אף סבורות כי, בית המשפט הישראלי הוא הפורום הטבעי והנכון. מירב הזיקות בישראל – מקום מסירת הטובין (נמל אשדוד), כל עדי התובעת בישראל, תקנות הבריאות הרלוונטיות הן תקנות משרד הבריאות הישראלי, מקום מושבה של התובעת ושל הנתבעת 2 בישראל. אין לפורום הזר כל יתרון על פני הפורום המקומי, ניהול ההליך בארץ יהיה זול יותר ויעיל יותר מניהול בפורום הזר. בנוסף בית המשפט מתבקש לשקול את צפיות התובעת שלא ידעה על קיומה של תניית השיפוט ושיקולים ציבוריים .
11. לסיום טוענות הנתבעות כי התביעה הוגשה בין היתר, גם בהסתמך על עילות נזיקיות ועילות של עשיית עושר ולא במשפט ויש לאפשר לה להמשיך בתביעתה גם אם ייקבע כי עסקינן בתניית שיפוט ייחודית.
דיון והכרעה
12. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה ובתניה עצמה, דין הבקשה להידחות, למרות שעסקינן לכאורה בתניית שיפוט ייחודית, ואפרט:
13. בפרשת ע"א 465/85 אליזאו הרנדו וילנואבה נ' נברון בע"מ, פ''ד מב(1) 705, 711: נקבע "תנית שיפוט תתפרש כתניה ייחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסוייגת המעניקה סמכות שיפוט לבית-משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי-המשפט האחרים"
מאידך השווה עם ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd., פ''ד נח(2) 465, 475: "הלכה פסוקה היא כי אף אם תניית שיפוט אינה שוללת מפורשות את סמכותם של בתי-משפט אחרים, אין בכך כדי למנוע את המסקנה כי עסקינן בתניית שיפוט ייחודית, בהתבסס על מטרת ההוראה, על מגמותיה ועל שאר אמצעי העזר הפרשניים ...."
עוד נפסק כי ניסוח פעיל של הסמכות המוקנית לבית המשפט הזר תומך במסקנה כי מדובר בסמכות ייחודית, בעוד שניסוח סביל תומך במסקנה כי מדובר בסמכות מקבילה: "התניה שלפנינו מנוסחת באופן פעיל ("תביעות תוגשנה...") ולא בנוסח סביל ("לבית-משפט פלוני תהא סמכות"), וכבר נפסק על-ידי בית-משפט זה, שניסוח כזה תומך במסקנה, כי אכן בתניית שיפוט ייחודית עסקינן ..." (ע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה., פ"ד מד(3) 600, ע' 613 ).
14. ובענייננו נוסח הסעיף הוא בהאי לישנא:,
26. LAW AND JURISDICTION
"(1) This bill of Lading is governed by English laws. All disputes arising under or in connection with this Bill of Lading shall be determined by English Laws and any action against the Carrier shall be brought before the Court of Admiralty in Hong Kong, as the case may be"
ׁ(ההדגשות שלי א.ד)
15. מעיון בלשון התנייה עולה כי היא קובעת כי כל תביעה שתוגש בקשר להובלת המטען (All dispute s ו - as the case may be ) תוכרע ע"י בית המשפט הימי בהונג קונג בהתאם לדין האנגלי. התנייה מנוסחת באופן פעיל (shall be brought), ובאופן המתיישב יותר עם תניית שיפוט ייחודית.
16. ככלל, יכבד בית המשפט תניית שיפוט מוסכמת בין הצדדים, ויפעיל את שיקול דעתו להימנע מלהחיל את סמכותו במקרה בו קיימת בין הצדדים תניית סמכות שיפוט ייחודית זרה.
עם זאת, העובדה כי תניית השיפוט היא ייחודית איננה שוללת את סמכותו של בית-המשפט דנן, לדון בתביעה וראו רע"א 8135/12 Ltd Nantucket נגד עמיקם דרון (לא פורסם, [פורסם בנבו] ניתן ביום 28/10/13) "אין בעצם קיומה של תניית שיפוט זר כדי להפקיע את סמכותו של בית המשפט המקומי. עם זאת, בית-המשפט יטה לכבד הסכמים שבין הצדדים, ועל בעל-דין המבקש להשתחרר מהוראות הסכם בו נקשר לשכנע את בית-המשפט בקיומם של טעמים המצדיקים את בירור התובענה בישראל".
17. בשלב זה, אני סבורה כי טענת התובעת העובדתית , המגובה בתצהיר, לפיה תנייה זו כלל לא הובא לידיעתה, דורשת ליבון ראייתי (שלא ניתן לבצע בשלב זה), ואין מקום להורות על סילוק התביעה בשלב זה היינו על הסף.
18. הלכה פסוקה היא כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיזקק לו אלא אם ברור מלכתחילה ומעל לכל ספק כי אין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה. כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף; וראו ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2) 151 , ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721 , ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין [פורסם בנבו].
19. נוכח הקביעה לעיל לא מצאתי להידרש לטענות התובעת בדבר עילות נזיקיות/עשיית עושר ראו בעניין זה: רע"א 6574/12 סאמיט פאנד ניהול השקעות בע"מ נ' בן יעקב ( לא פורסם [פורסם בנבו] ניתן ביום 07/03/13): "אעיר, עם זאת, כי ככלל, כאשר צדדים נקשרו בחוזה, אזי גם אם קיימות עילות תביעה "לבר-חוזיות", הרי שאם הן קשורות עם החוזה ונשענות באופן ישיר על היחסים העסקיים-חוזיים בין הצדדים, אזי ברגיל יש לראותן כחלק מהתביעה החוזית (ראו: ע"א 5666/94 סנקרי נ'Julius Blum G. M. B. H. , פ''ד נ(4) 73, 78-77 (1996); עניין אדרת שומרון, בעמ' 611).
20. בנוסף לעניין הפורום הטבעי/נאות, בענייננו, נראה כי רובן המכריע של הזיקות הדומיננטיות קושרות את התובענה לישראל: התובעת והנתבעת 2 הן חברות ישראליות, שטרי המטען נחתמו לפי הטענה עם קבלת הסחורה בישראל, וטרינר משרד הבריאות הישראלי הוא שסרב להכניס את המטענים לישראל נוכח סטיות לכאורה בטמפרטורה המותרת בהתאם להנחיות משרד הבריאות הישראלי.
21. אשר על כן אני דוחה את הבקשה, בנסיבות העניין ללא צו להוצאות.
22. אני קובעת לישיבת קדם משפט ליום 29/12/15 שעה 08:30.
ניתן צו גילוי ועיון מסמכים הדדי (למעט מסמכים שנטען לגביהם חסיון בתצהיר הגילוי) כל זאת לביצוע תוך 30 יום מהיום.
אם בדעת מי מהצדדים להגיש שאלון יעשה כך בתוך 30 יום מהיום .
5129ניתנה היום, ח' חשוון תשע"ו, 21 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.
54678313
עדכוני מכס ורגולציה
