עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

 

בסוף חודש מאי 2016 צפוי להיכנס לתוקפו חוק חדש אשר מטרתו להסדיר בצורה רוחבית ומקיפה את כל הפיקוח על ענף המזון, לרבות על יבוא מזון.

החוק טומן בחובו חידושים רבים ליבואני מזון, הכוללים גם הקלות מסוימות על הפיקוח, אך מצד שני, החמרה של אמצעי האכיפה שיכולות הרשויות לנקוט כלפי יבואנים שלא יעמדו בהוראות החוק.

קצת היסטוריה

הפיקוח על ייבוא מזון לישראל היה מוסדר במשך שנים רבות בחקיקה ישנה (פקודת בריאות הציבור (מזון), ובמהלך השנה הנוכחית יוחלפו הוראות הפקודה בהוראות חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון).

החוק החדש, המוכר בשמו "רפורמת הקורנפלקס", כולל, כאמור, הקלות רבות ליבואנים, ועליהן נעמוד במאמר נפרד. במאמר הנוכחי נבקש לסקור את אמצעי האכיפה המנהליים החדשים שנקבעו בחוק, המכונים בשם "עיצום כספי".

עיצום כספי הוא כלי אכיפה מהיר ומרתיע והטלתו אינה מחייבת בירור עובדתי מורכב. יובהר כי הטלת העיצום הכספי נבדלת מהטלת הסנקציה הפלילית שאף קבועה בחוק זה בכך שהטלת עיצום כספי אינה גוררת אחריה רישום פלילי, וניתן לנקוט בשני ההליכים בו זמנית- גם להטיל עיצום כספי וגם להעמיד את המפר לדין פלילי.

אילו עיצומים כספיים מאפשר החוק להטיל?

החוק קובע דרגות שונות של הפרות כאשר כל דרגה ובהתחשב בזהות המפר (תאגיד או יחיד), נקבע עיצום כספי שונה.

מהו עיצום כספי בסיסי?

סעיף 260 לחוק קובע את הסכום הבסיסי להטלת עיצום כספי ללא הבחנה בין ההפרות ואם ההפרה נגעה למוצר אחד או יותר. סכום זה נע בין 8,000 ש"ח ליחיד, כלומר יבואן שאינו תאגיד לבין 40,000 ש"ח לתאגיד בעל מחזור מכירות העולה על 100 מיליון ש"ח בשנה שבה בוצעה ההפרה.

סעיף 261 לחוק מפרט 19 מקרים של הפרות וביניהם:

(1)    ייבוא מזון בניגוד לחקיקת המזון.

(2)    ייבוא מוצר בשר מעובד שאינו מסומן בהתאמה לסוגו.

(3)    ייבוא מזון שפג תוקף תאריך השימוש בו.

(4)    ייחוס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי או מניעת מחלה, ריפויה, הקלה או סיוע בהתמודדות עימה או תסמיניה.

(5)    ייבוא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון.

(6)    מסירת מידע הנוגע למזון המיוצר או המיובא שאינו תואם את המזון.

(7)    אי דיווח על שינוי במסמכים.

(8)    הנפקת תעודת משלוח למוצרי השר שאינה כוללת את הפרטים הנדרשים.

(9)    הובלת בשר מהמפעל, בית קירור או תחנת הסגר ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה.

 

מהו עיצום כספי מוגדל? (בשיעור של פי 1.5 מהסכום הבסיסי)

סעיף 262 לחוק קובע את סמכותו של המנהל להטיל עיצום כספי בשיעור של פי 1.5 מהסכום הבסיסי וזאת במקרים חמורים יותר מבחינת בטיחות המזון ושמירה על בריאות הציבור.

סעיף זה מונה יותר מחמישים הפרות בייבוא, ייצור ושיווק, שניתן לחייב בגינן בעיצום כספי מוגדל. בין יתר ההפרות ניתן למצוא את המקרים הבאים:

(1)    ייבוא מזון פסול או מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו או מזון העלול לפגוע בבריאות הציבור.

(2)    ייבוא מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח שאינם מותרים לשימוש.

(3)    ייבוא בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה.

(4)    ייבוא שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון.

(5)    ייבוא ללא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום.

(6)    ייבוא מזון הטעון אישור ייצור נאות ללא שיש בידי היבואן אישור כאמור.

(7)    ייבוא מזון רגיש ללא אישור מוקדם לייבוא.

(8)    מסירת פרטים לא נכונים לגבי המזון המיובא.

(9)    ייבוא מזון שלא עומד בדרישות תקן רשמי או ביצוע פעולות הנוגעות למזון שאינן תואמות את הוראות התקן הרשמי.

 

בנוסף, החוק מגדיר מהי "הפרה בנסיבות מחמירות" "הפרה נמשכת", ו"הפרה חוזרת", אשר יאפשרו להטיל עיצום כספי בסכומים גבוהים יותר.

כמו כן, החוק קובע הטלת עיצומים כספיים בסך 100 ש"ח לכל מוצר בין סך המוצרים המיובאים במקרה של הפרה בעניין סימון מזון או 500 ש"ח לכל מוצר במקרה של ייבוא מזון שיש בו גוף זר ההפרה ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי.

מהו תהליך הטלת העיצום הכספי?

במקרה שבו יש לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מהוראות החוק, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי, הוא נדרש למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, כאשר בהודעה יפורטו:

·        המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;

·        סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

·        זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה;

·        שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת;

במצב כזה, עומדת למפר זכות טיעון, כאשר הוא זכאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, תוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. הממונה רשאי לבטל/להפחית/להשאיר את העיצום על כנו. באם המפר סבור כי נפלה טעות, זכותו לפנות לבית המשפט השלום בערעור תוך 30 יום מהמועד שבו ניתנה ההחלטה הלטיל עיצום כספי אך הערעור אינו מעכב את התשלום אלא אם בית המשפט קבע אחרת.

מהי התראה מנהלית?

התראה מנהלית הינה כמו שליפת "כרטיס צהוב" במשחק כדורגל, כלומר הינה כלי אכיפה מקדים או מחליף לסמכותו של הממונה להטיל עיצום כספי. כלי זה מתאים לטיפול בהפרות ראשונות של המפר או בהתייחס לנסיבות שייקבעו בנהליו של הממונה כמצדיקות "הזדמנות נוספת" לתיקון ההפרה, תוך היכולת להחזיר את המפר "למוטב". התראה מנהלית מוטלת מקום שניתנה סמכות להטיל עיצום כספי אך היא מהווה אזהרה בלבד, והמפר אינו נדרש לשלם את העיצום הכספי.

בהתראה מינהלית נדרש הממונה לציין מהו המעשה המהווה את ההפרה, עליו להודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי.

אם נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:

1. הוא לא ביצע את ההפרה;

2. המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.

מהן השלכות החוק החדש על ציבור היבואנים?

כפי שניתן להתרשם, לצד ההקלות שנקבעו בחוק בכל הנוגע לדרישות וחסמים הקיימים כיום בייבוא מזון רגיל לישראל, הוחמרה באופן ניכר הענישה על היבואנים שלא יעמדו בהוראות החוק.

הטלת עיצומים כספיים בגובה של בין 8,000 ש"ח ל-40,000 ש"ח על יבואנים שיימצאו כמפרי החוק, לדוגמא, במקרים של יבוא מזון בלתי ראוי למאכל אדם או מזון הכולל תוסף או חומר טעם וריח אסורים, אי סימון של אורך חיי המדף, יבוא מזון רגיש ללא אישור מיוחד ועוד - משמעותה סנקציה כלכלית מחמירה שיש בה כדי להכביד על ציבור היבואנים אשר יהיו חייבים להקפיד ביתר שאת בעמידה על הוראות החוק כדי להימנע מהטלת העיצומים. יתכן גם שעיצומים כספיים אלה "יגולגלו" על ידי היבואנים על ציבור הלקוחות באופן של העלאת מחירי המכירה של מוצרי המזון, ובכך יצא הציבור נפסד.

במקרים בהם מוטל העיצום הכספי, טוב יעשו יבואנים אם ינצלו  את זכות הטיעון המוקנית להם על מנת לנסות לבטל או לכל הפחות להפחית את העיצום הכספי.

מלבד העיצום הכספי, קובע החוק סנקציה הרתעתית לא פחות מהעיצום עצמו וזאת באמצעות פרסום עצם הטלת העיצום הכספי באתר האינטרנט של משרד הבריאות. פרסום העיצום הכספי יכלול פרטים בדבר הטלת העיצום הכספי; מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;סכום העיצום הכספי שהוטל;   אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;שמו של המפר – אם הוא תאגיד.

הפרסום באתר האינטרנט בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים וחצי.

יצוין כי אמצעי האכיפה המנהליים הללו של עיצומים כספיים אינם ייחודיים לתחום המזון, אלא הם מוכרים מהוראות חוק נוספות כגון חוק הגנת הצרכן שתוקן בשנת 2015, ונראה כי קיימת מגמה של המדינה להכניס את כלי העיצומים הכספיים בכמה שיותר ענפים.

 

*             *             *

  

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.