“אחרית ימים קוסמופוליטית“ הינה מצב שבו יוסרו המחיצות בין העמים השונים, לרבות בין הגויים לבין עם ישראל. כולם יחברו יחדיו לכינונה של "ארצות הברית של כדור הארץ", ויאמינו בה‘ ויעבדו אותו. גאולה אוניברסלית, לעומת זאת, הינה גאולה החלה כלפי כל העולם כולו אך לא באופן אחיד, ואף כי כל העולם מכיר בה' ויודעו, הרי שעדיין ניכר יהיה הפער בין ישראל לאומות.
דומה שאת החזון הקומספוליטי מייצג בצורה הטובה הנביא צפניה, המוסר את הדברים הבאים (פרק ג, פסוקים ח־ט):"לכן חכו לי נאם ה‘ ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ. כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה‘, לעבדו שכם אחד".דברים אלו באים לידי ביטוי גם בתפילת ראש השנה: "וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים. וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻּלָם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂות רְצונְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמו שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטָן לְפָנֶיךָ עז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ. וְשִׁמְךָ נורָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ".
ההיבט אוניברסלי רווח רבות דברי הנביאים. כוונתנו למצב שבו ה' נוקם את נקמתם של ישראל בגויים, ומתוך כך מתבססת מלכות ה' בעולם. ראו למשל בישעיהו י"ד: "כי ירחם ה' את יעקב, ובחר עוד בישראל, והניחם על אדמתם, ונלווה הגר עליהם, ונספחו על בית יעקב.ולקחום עמים והביאום אל מקומם, והתנחלום בית ישראל על אדמת ה' לעבדים ולשפחות, והיו שובים לשוביהם, ורדו בנוגשיהם".
שיטתו של הרמב"ם בעניין זה מעניינת מאוד. מצד אחד, תפיסת ימות המשיח של הרמב"ם מאופיינת במינימליזם חריף: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח ייבטל דבר ממנהגו של עולם, או יהיה שם חידוש במעשה בראשית; אלא עולם כמנהגו הולך". ואף על פי כן, דבק הרמב"ם דווקא בתפיסה הקוסמופוליטית המציגה שינוי משמעותי ועמוק יותר בתודעה האנושית כולה:"שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי העולם... ויחזרו כולם לדת האמת, ולא יגזלו ולא ישחיתו, אלא יאכלו דבר המותר בנחת כישראל, שנאמר "ואריה כבקר יאכל תבן"… ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות... וכל המעדנים מצויין כעפר. ולא יהיה עסק כל העולם, אלא לדעת את ה' בלבד. ולפיכך יהיו חכמים גדולים, ויודעים דברים הסתומים העמוקים".
ניתן להמשיך צעד נוסף, שכן השוני שבין התפיסה הקוסמפוליטית לתפיסה האוניברסאלית מוצא את ביטויו גם ביחס למקומה של ארץ ישראל בתהליך הגאולה, ובמחלוקת בענין זה בין עמדת הציונות הדתית מבית מדרשו של הרב קוק אל מול עמדת חסידות חב"ד, כפי שעמד על כך ר' אלחנן ניר.
לשיטתו של הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה, עיקר הגאולה תלוי בשיבת ישראל לארצו. "יש לראות בעיניים פקוחות שריבונו של עולם מתפייס איתנו. מתפייס עם העם על ידי קיבוץ גלויות מאמריקה ומרוסיה ומכל העולם, וכשיהיו פה עשרה מיליון יהודים יוכר באופן חד מאוד שהרוגז הסתלק. כמו כן לגבי הארץ, שהייתה שוממה ומקוללת, ועכשיו היא מבורכת ונותנת את פירותיה בעין יפה יום יום. יש בננות יפות מאוד, ובמקום אחר ענבים יפים ונהדרים… (שיחות הרצי"ה, דברים, עמ' 483(.
הגאולה החב"דית, לעומת זאת, היא גאולה כלל עולמית ואינה תלויה במקום ספציפי – בארץ ישראל. בשל כך גם אין סיבה שהרבי עצמו יהיה כעת בארץ ישראל, אלא במקום מרכזי משמעותי עוד יותר ניו יורק, שמשם תופץ תורת הגאולה לכל מקום. בהתאם לכך פעולתם של השלוחים נעשית בכל מקום ובכל העולם. התפיסה היא שכל העולם כולו יתכוונן, בכל אתר ואתר על פני הגלובוס, לקראת הגעתו של המשיח והגאולה השלמה.
ויהיו דברים אלו לכבודו של בני אופיר שהגיע לגיל מצוות.