הבחירות מתקרבות. כל אחת מהמפלגות מציעה את משנתה ותפיסת עולמה, וכולם - מתווכחים ומתפלמסים ותומכים ומשמיצים, ולכל אחד יש את דעתו שלו, דעתו הצודקת.
אבל בחירות מתקיימת לא רק כל ארבע שנים, ולא רק כל שנה, במציאות הפוליטית העכשווית, אלא מונחות לפתחנו ומתקיימות כל הזמן, יום יום, וכפי שמספרת לנו פרשתנו, פרשת נצבים: "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". בכל יום עומדים לפנינו חיים ומוות, ברכה וקללה, טוב ורע, ומשה רבנו מציע לנו וממליץ לנו לעשות את הבחירה הנכונה – לבחור בחיים ולא במוות.
ההמלצה הזאת, לבחור בחיים, נראית טריוויאלית – מי לא ירצה לבחור בחיים? מי ירצה לבחור במוות? מי לא ירצה לבחור בברכה? מי ירצה לבחור בקללה? ובגלל שהדברים נראים כל כך ברורים, יש להניח שהמלצתו של משה רבנו היא עמוקה יותר.
ההמלצה - טריוויאלית וגם תמוהה. כי ההמלצה הזאת, לבחור בחיים, אומרת: "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך", וזה מעגלי לגמרי – מציעים לי לבחור לחיות כדי לחיות. לבחור לחיות כדי לחיות??? זאת אמירה חסרת משמעות, שתכלית המעשה תהיה זהה למעשה עצמו.
ברור, על כן, שמסתתר כאן משהו עמוק יותר. והנה ההסבר שלנו.
הדגש בצירוף "ובחרת בחיים" אינו על המילה חיים, אלא על המלה ובחרת, ומה שמציע לנו וממליץ לנו משה רבנו הוא שהגישה למסע החיים תהיה גישה של בחירה ולא של אילוץ. עובדתית, ולא נוכל להכחיש את זה, אנחנו חיים בעל כורחנו, ולא אנחנו בחרנו להגיע לעולם הזה. אבל את מסלול חיינו אנחנו יכולים לנהל לא מתוך תודעה של אילוץ, של אינרציה, של מסע הישרדות יומיומי, אלא מתוך תודעה של בחירה: אני בוחר לחיות, לעצב את חיי, ולנווט אותם לאן שארצה, ולתת להם תוכן של ממש.
וזה מה שמציע לנו משה רבנו: חיו בתודעת בחירה, לא בתודעת אילוץ. וזה כמובן – לא ענין טריוויאלי כלל.
ולכך מתכוון גם המשך הפסוק: ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך: אם אתה מעונין לחיות חיים אמיתיים ומלאים – אתה צריך לבחור לחיות אותם ולא להיסחף אליהם. תבחר בחיים – ואז באמת תחיה אתה וזרעך. ללא בחירה – חייך אינם חיים.
שנזכה לחיים מתוך בחירה.
שבת שלום ושנה טובה!
עדכוני מכס ורגולציה
