פסק דין
1. התובעת, העוסקת בשילוח מטענים לחו"ל, ביצעה עבור הנתבעת שילוח סחורה לסין. הקשר בין השתיים נוצר והיה במשך כל העיסקה באמצעות גבי גילון, העוסק גם הוא בשילוח מטענים לחו"ל. הסחורה הגיעה לנמל הסיני ונפרקה בו, אך הלקוח הסיני לא יכל לשחרר אותה, מסיבה, שנעמוד עליה להלן. משום כך, לא שולמה לנתבעת תמורת הסחורה.הנתבעת, מצידה, לא שילמה לתובעת את העמלה וההוצאות המגיעות לה בגין שילוח הסחורה. התובעת והנתבעת ניסו במשותף לפעול להשבת הסחורה לארץ, אך ללא הצלחה. התובעת תובעת מהנתבעת את התשלום המגיע לה עבור שילוח הסחורה. הנתבעת תובעת, בתביעה שכנגד, את התובעת לשלם לה את תמורת הסחורה.
2. כפי שהתברר מהעדויות, שחרור הסחורה והעברת התמורה לנתבעת היתה אמורה להתבצע באופן זה: הבנק הסיני מוציא בשם הלקוח הסיני מכתב אשראי לבנק הישראלי עבור הנתבעת, ומקבל את שטרי המטען של הסחורה. עם הגעת הסחורה לנמל הסיני, הבנק הסיני מעביר את התמורה לבנק הישראלי, ומוסר ללקוח הסיני את שטרי המטען. באמצעות שטרי המטען, יכול הלקוח הסיני לקבל את הסחורה (לאחר תשלום המיסים הנדרשים).
3. מה שאירע בפועל הוא כך: הבנק הסיני אכן הוציא את מכתב האשראי לבנק הישראלי וקיבל את שטרי המטען. אולם, הסחורה הגיעה לסין לאחר שהמועד הנקוב במכתב האשראי פג. משום כך, סירב הבנק הסיני להעביר את התמורה לבנק הישראלי, ויחד עם זאת לא מסר את שטרי המטען ללקוח הסיני, אלא החזיר אותם לבנק הישראלי. בלי שטרי המטען, לא יכל הלקוח הסיני לקבל לידיו את הסחורה, וזאת למרות שבינתיים הוא שילם את המיסים שנדרשו לשחרורה. שטרי המטען נמסרו על ידי הבנק הישראלי לנתבעת, וזו מסרה אותם לתובעת, ככל הנראה במסגרת המאמצים להשבת הסחורה ארצה.
מאמצים אלה לא צלחו. לא הוברר לגמרי היכן מצויה הסחורה כיום.
שטרי המטען מוחזקים, כיום, אצל התובעת.
4.יצוין, כי העובדות המפורטות לעיל נובעות מכל העדויות שנשמעו: הרצל חצרוני בשם התובעת, גידי פוקסניאנו בשם הנתבעת וגילון, שהעיד דווקא בשם הנתבעת. כך, למשל, מובאת גירסה זו במפורש בסעיף 8 לתצהיר פוקסניאנו. משום כך, תמוהה התעלמות הנתבעת בסיכומיה ממרכיב עובדתי מרכזי זה. כן נתמכות העובדות האמורות במסמכים שנעשו בשעת מעשה, כמו: מכתב הבנק הסיני לבנק הישראלי (נספח ת/4 לתצהיר חצרוני) ומכתבה של הנתבעת למכס הסיני (נספח ב1 לתצהיר פוקסניאנו).
5. על מי מוטלת האחריות לפגם שהתגלה במכתב האשראי? באופן רגיל, הוצאת מכתב האשראי היא ענין שבין שני הלקוחות לעיסקת המכר (אצלנו, הנתבעת והלקוח הסיני) ובין הבנקים שלהם (אצלנו, הבנק הישראלי והבנק הסיני). לחברת השילוח לא צריכה להיות, עקרונית, כל נגיעה להוצאת מכתב האשראי או לניסוחו.
יחד עם זאת, אין להוציא מכלל אפשרות, שהלקוח מבקש להעזר בנסיונה ומומחיותה של חברת השילוח גם לצורך הוצאתו וניסוחו של מכתב האשראי.
במקרה דנן, אנו פטורים מהתלבטות בשאלה זו, משום שגם על פי עדותו של גילון, שפעל למעשה, להכנת כל הדרוש לביצוע השילוח, הוא התבקש על ידי פוקסניאנו לסייע לו גם בענין מכתב האשראי (גילון, עמ' 18 למטה).
6. נסיונה של התובעת להבחין בינה ובין גילון לא יצלח.
גילון גרס שהוא פעל כקבלן משנה של התובעת (עמ' 15). חצרוני טען, כי דווקא התובעת היתה קבלן משנה של גילון (עמ' 4 למטה).אין חולק שהניירת עצמה הכרוכה בשילוח היתה של התובעת. כך או כך, מבחינה משפטית, התובעת וגילון פעלו יחדיו כלפי הנתבעת לביצוע השילוח, ואחראים לכל תוצאותיו.
בענין זה יצוין, כי גילון נתבע גם הוא תחילה בתביעה שכנגד, אך נמחק לבקשת הנתבעת.
בתחילת עדותו סיפר (עמ' 24), כי נאמר לו שאם יתן תצהיר לטובת הנתבעת, התביעה כנגדו תימחק. הוא לא נתן תצהיר, אך העיד מטעם הנתבעת.
7. אולם, תיאור הדברים לא תם עדיין.מתברר, כי פוקסניאנו היה מודע לפגם במכתב האשראי, כך עולה מעדותו של גילון (עמ' 18, 19, 22, 24, 25), שהעיד כאמור מטעם הנתבעת. עדות זו אף לא הוכחשה בעדותו של פוקסניאנו שהעיד לאחריו. אמנם, מעדותו של גילון לא ברור לחלוטין, האם פוקסניאנו הוא שגילה את אזניו בדבר הפגם, או שהדבר התברר לגילון מהבנק והוא סיפר על כך לפוקסניאנו. כך או כך, התבקש גילון, לדבריו, על ידי פוקסניאנו לדבר עם הבנק לתיקון התקלה, ופוקסניאנו התבקש על ידי גילון להסדיר את הדרוש, כלומר: הארכת מועד תוקפו של מכתב האשראי.
8. אי ההתאמה במכתב האשראי התגלה לפני שילוח הסחורה, כך סיפר גילון (עמ' 18, ש' 3, עמ' 19, שורות 8-9, עמ' 25 שורות 4-5), גם אם לא היה משוכנע לגמרי בכך (עמ' 24 שורות 26-27 ועמ' 25 שורה ראשונה), וכך עולה גם מתיאור הדברים של פוקסניאנו (עמ' 33 למעלה).
ומה נעשה בעקבות גילוי אי ההתאמה?
גילון, על פי דבריו (עמ' 19 למעלה), הסתפק בשיחה עם הבנק ובשיחה עם פוקסניאנו ולא המשיך לעקוב אחר הנעשה.
פוקסניאנו, על פי דבריו (עמ' 33 למעלה), הסתפק בשיחה עם גילון, וגם הוא לא המשיך לעקוב אחר הנעשה.
ייתכן, ושניהם סברו כי ניתן יהיה להסתדר עם מכתב האשראי, כמות שהוא, לאור יחסי הנתבעת עם הלקוח הסיני, כפי השערתו של גילון (עמ' 22 למטה).
9. כך או כך, עולה מתיאור הדברים לעיל, כי גם גילון וגם פוקסניאנו התרשלו בתיקון הפגם או אי ההתאמה, שהתגלו במכתב האשראי, או מתוך נטילת סיכון כי ניתן יהיה להסתדר ללא תיקון זה, או משום שהאחד סמך על משנהו, בלא שיטרח לבדוק בעצמו אם התיקון נעשה, או מרשלנות גרידא.
שניהם היו צריכים לצפות, אפוא, כי הבנק הסיני יסרב להעביר את התמורה לבנק הישראלי, ובאמצעותו לנתבעת.
10. אחריותה של הנתבעת, באמצעות פוקסניאנו, לאי תיקונו של מכתב האשראי, ועקב כך לאי קבלת התמורה עבור הסחורה, אינה נופלת מזו של גילון.
זאת, הן משום שעקרונית, כאמור, מוטלת מלאכת הוצאת מכתב האשראי על הצד לעסקת המכר עצמו, ומתוך יחסיו עם הבנק שלו ועם הצד שכנגד לעיסקה, והן משום, שבמקרה דנן, לפוקסניאנו בעצמו היה נסיון בביצוע משלוחים, כעולה מעדות גילון (עמ' 17, שורה 6).
מנגד, כיוון שגילון נדרש על ידי פוקסניאנו במפורש לסייע לו בענין זה, היה עליו לוודא כי אכן הפגם תוקן, לפני הוצאת המשלוח. כיוון שכך, גם גילון, ובאמצעותו התובעת, אחראים לכך שהנתבעת לא קיבלה את תמורת הסחורה. כיוון שכך, אין היא זכאית לקבלת העמלה שלה ולהחזר הוצאותיה, גם משום שלא השלימה את מלאכתה וגם מחמת קיזוז נזקי הנתבעת.
בנסיבות אלה, כאשר שני הצדדים התרשלו במידה שווה, ראוי לפסוק, כי כל צד ישא בנזקיו, ולא יהיה זכאי לתבוע דבר מהצד שכנגד.
11. יש לדחות את טענת הנתבעת, לפיה נוצרה עיסקה חדשה להשבת הסחורה מסין ארצה. נסיונות אלה, כפי שהוברר היטב, לא נעשו אלא כדי להחלץ מהתסבוכת שנוצרה מהעיסקה הנדונה. אם כנה היתה הנתבעת בטענתה זו, היה עליה לשלם תחילה לתובעת עברו שילוח העיסקה הנדונה.
12. גם טענות הנתבעת בדבר אי ביטוח הסחורה על ידי התובעת, דינן להדחות על הסף. הנתבעת לא הוכיחה במאומה, כיצד דרשה מהתובעת לבצע ביטוח זה, ולא הראתה כי דבר זה היה צריך להיעשות כמובן מאליו. חצרוני העיד (עמ' 12), כי לא נדרש על ידי הנתבעת (באמצעות גילון) לדאוג לביטוח המשלוח.כך העיד גם גילון (עמ' 28), ששוב נזכיר, כי העיד מטעם הנתבעת.
13. לא הוברר אילו מאמצים עשתה באמת הנתבעת, למשל: מול הלקוח הסיני, איתו נעשתה העיסקה, כדי לגלות היכן מצויה הסחורה וכיצד ניתן להשיבה, אולי תמורת החזר המיסים ששילם הלקוח הסיני. הנתבעת לא פירטה מאומה בענין זה. לעומת זאת, עלתה בבית המשפט האפשרות, שמוצאת הד בסיכומי התובעת, כי התובעת תפעל להשבת הסחורה, אם הנתבעת תסכים לשלם לה את התמורה המגיעה לה.
מנין לתובעת הביטחון כי תצליח בכך?
דומה, כי גם התובעת וגם הנתבעת הסתירו יותר ממה שגילו. כך או כך, עדיין יכולות הן לפעול במשותף להשבת הסחורה ולהסדר כספי ביניהן, אם רק יחפצו בכך.
14. התוצאה:
התביעה והתביעה שכנגד נדחות.
כל צד ישא בהוצאותיו.
ניתן היום כ"ד בשבט, תשס"ו (22 בפברואר 2006)
אטדגי יונה, שופט
לראש העמוד
עדכוני מכס ורגולציה
