|
עו"ד גיל נדל מגיב על הודעת משרד התמ"ת שפורסמה אתמול לפיה יבואנים המעוניינים להעביר למחסני רישוי טובין רשאים לעשות זאת בכפוף לאישור מוקדם מאת הגורם המוסמך עוד לפני ביצוע הבדיקות הנדרשות. עו"ד נדל: " חלה נסיגה עצומה מהמדיניות שהיתה נהוגה עד כה"
אתמול (12.2.06) פורסמה כתבה המביאה את קביעת משרד התמ"ת בענין חוקיות היבוא. לפי ההודעה, יבואנים המעוניינים להעביר למחסני רישוי טובין אשר שחרורם כפוף לבדיקה הנערכת בארץ רשאים לעשות זאת בכפוף לאישור מוקדם מאת הגורם המוסמך – עוד לפני ביצוע הבדיקות הנדרשות.
יחד עם זאת, ציינה ההודעה, כי ההקלה לא תחול על טובין הטעונים רשיון יבוא לפי התוספת הראשונה לצו ייבוא חופשי, ואף לא על טובין הטעונים אישור לפי התוספת השנייה לצו יבוא חופשי, אך הגורם המאשר קבע כי אין צורך בבדיקת הטובין עצמם בארץ וניתן לבצע את כל ההליכים המוקדמים עוד בחו"ל. על המבקש לייבא טובין אלה יהיה להשיג את כל האישורים והרשיונות בטרם משלוחם לישראל.
בהודעה הוזכר עו"ד מיכאל אטלן, ממלא מקום היועץ המשפטי של משרד התמ"ת, אשר מסר כי הקביעה הנ"ל משתלבת במדיניות המשרד להקל על היבוא והסחר ככל הניתן מחד גיסא, אך מאידך גיסא להקפיד ללא פשרות על מניעת כניסתם של מוצרים מסוכנים.
על כך הגיב הבוקר העו"ד גיל נדל:
ראשית, בבחינת 'מתחיל בשבח' יש לשמוח על כך שסוף סוף משהו זז בחלונות הגבוהים, ומישהו הבין שם שאין שום היגיון בכך שעד שיוסדרו דרישות חוקיות היבוא לא יוכלו היבואנים להכניס את הסחורה למחסני ערובה. סוף סוף, מחסני ערובה נמצאים בפיקוח רשות המכס, ולא ניתן להוציא מהם את הסחורה ללא קבלת אישור המכס. כפי שטענו בעבר, אין סיבה מהותית, מבחינת היבטי חוקיות היבוא, לחלק בין מסוף עורפי ומחסן ערובה, ולהתיר, בשלב ביניים, להכניס סחורה לנמל/מסוף עורפי ולא להתיר להכניסה למסוף ערובה. עד כאן השבחים, ומכאן – הביקורת.
על פי ההודעה, בכל הנוגע לטובין שהגורם המאשר קבע שניתן לבצע את ההליכים המוקדמים בחו"ל, לא זו בלבד שלא ניתן יהיה להכניסם למחסן ערובה, אלא שיהיה צריך להשיג את האישורים והרשיונות בטרם המשלוח לישראל. בעניין הזה חלה נסיגה עצומה מהמדיניות שהיתה נהוגה עד כה. אם עד כה יכל היבואן להשיג את האישורים, כאשר הטובין היו בנמל/במסוף העורפי, הרי שכעת הוא לא יוכל להכניס את הסחורה לישראל בכלל. ברור לגמרי שבמקום ללכת קדימה, ולאפשר, לגבי כלל הטובין, את הכנסתם למחסן ערובה על להשלמת הליכי חוקיות היבוא, הלכו אחורה ואסרו את הכנסתם לישראל. האם עו"ד אטלן התכוון ברצינות לכך שהקביעה משתלבת במדיניות המשרד להקל על היבוא והסחר ככל הניתן?
נכון, קיימת נקודה רגישה והיא מטענים מסוכנים, ולגביה ציין עו"ד אטלן שמשרד התמ"ת מבקש להקפיד ללא פשרות על מניעת כניסתם של מוצרים מסוכנים לישראל. הדבר ברור ומובן. מה שלא מובן הוא מה הקשר בין מטענים מסוכנים ובין הקביעה הגורפת שכל מה שניתן לבצע לגביו את ההליכים המוקדמים בחו"ל לא יורשה להיכנס לישראל. מה הבעייתיות בכך שרשיונות משרד התחבורה, אישורי משרד התקשורת ועוד ועוד (של התוספת הראשונה) יינתנו כאשר הסחורה נמצאת במחסן ערובה? מדוע להכביד על קבלת האישורים לפי התוספת השנייה? למעשה, על פי הודעת משרד התמ"ת, מה שהיבואנים קיבלו כאן כהקלה הם דרישות עמידה בתקן (שכך היתה הפרקטיקה גם בעבר), ובדיקות למכשירי קירור. כל השאר הוא הכבדה אחת גדולה. גדולה, מיותרת, בלתי סבירה ובלתי מידתית.
נראה לנו שמשרד התמ"ת שכח שפקודת היבוא והייצוא(שמכוחה פועל שר התמ"ת בעניין הסדרת היבוא) היא דבר חקיקה מנדטורי שהותקן בתקופת מלחמת העולם השנייה. קשה להאמין שמשרד התמ"ת סבור שמה שהתאים אז מתאים גם לימינו. נזכיר למשרד התמ"ת מה חושב על כך בית המשפט העליון:
"אכן, כך נקבע דין בתקופת מלחמת העולם השנייה ואף בשנותיה הראשונות של המדינה, בשנות החמישים והשישים. (...) ואם נזכור כי הוראה זו [בפקודה] - וכן הוראות הצו - הותקנו בתקופה של מלחמת העולם השנייה, כי אז המסקנה הבלתי נמנעת תהיה שכוונתו [של המחוקק] היתה להטלת פיקוח חמור דווקא. פיקוח כזה היה הכרחי אותו זמן כדי להבטיח, בין השאר, את השמירה, במידה האפשרית, על מלאי מטבע חוץ, מניעת ייבואן של סחורות בלתי נחוצות ובלתי חיוניות, ניצול מקסימלי של המקורות הכספיים והנכסים הניתנים למכירה שבחוץ לארץ, שימוש בדרך החסכונית ביותר באמצעי ההובלה, מניעת הגעתם של צורכי האספקה לידי האויב וכיוצא במטרות כאלה, הכל לשם הגברת המאמץ המלחמתי ובייצור המשק הכלכלי של הארץ.
דברים אלה נשמעים באוזנינו כמו באו מעולם אחר, ואכן מעולם אחר באו. כך היה בשכבר הימים, בימי מלחמת העולם השנייה ובשנים קשות שלאחר קום המדינה, בימים של צנע והקופה ריקה. האומנם ניתן לטעון כך גם כיום, והרי אסמינו ומחסנינו מלאו כל טוב והחנויות גדושות בשפע מן המיטב בעולם כולו".
טוב יעשה משרד התמ"ת אם יבחן בכובד ראש את עמדתו, ואם יביא בחשבון את חוקי היסוד בעת שהוא עושה שימוש בסמכותו לפי פקודת היבוא והייצוא. כאמור לעיל, כל הכבדה מעבר לאי שחרור הטובין ממחסן ערובה נראית לנו בלתי סבירה ובלתי מידתית.
מותר להניח שציבור היבואנים לא יוכל לעמוד בגזירה הקשה של הבאת כל הרשיונות מראש לפני משלוח הטובין לישראל. אם משרד התמ"ת מתכוון בכובד ראש לנהל קמפיין של הטלת כופר כסף וחילוט סחורות של יבואנים שרשיון הייבוא שניתן להם נושא תאריך מאוחר יותר מזה של שטר הטען (ושהסחורה נמצאת עדיין בנמל, ולא שוחררה הלאה), מוצע לו, במקביל, לשקול ולתגבר את מספר המשפטנים העומדים לרשותו, על מנת שיוכלו לספק הגנה הולמת כנגד מבול התביעות שיוגשו בבתי המשפט.
המידע המובא ברשימה זאת הנו כללי ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי.
הכותב, עו"ד גיל נדל, הנו עורך דין העוסק בדיני יבוא וייצוא וסחר חוץ, מסים עקיפים, והובלה ושילוח בינלאומי והכתבה נכתבה על דעת עצמו בלבד.
קישור לכתבה |
עדכוני מכס ורגולציה
.jpg)
