גיל נדל משרד עורכי דין

 

port2port newsletter- נובמבר 2006

23/11/06


 מאת עו"ד גיל נדל
בית המשפט המחוזי קבע כי אמנת בריסל יכולה להוות כלי פרשני, אלא שהיא תקבל משמעות כאשר הדברים אינם ברורים לאחר קריאת צו תעריף המכס
 
לא אחת מגיעות מחלוקות סיווג עם רשות המכס לפתחם של בתי המשפט. במרוצת השנים הצטברה כמות נכבדת של פסקי דין העוסקים בענייני סיווג, חלקם ניתנו על ידי בית המשפט העליון וחלקם על ידי ערכאות נמוכות יותר. כיום עומדת לרשותו של סוכן המכס ועורך הדין העוסק בתחום התייחסות מפורטת של בתי המשפט בענייני סיווג מגוונים.
 
כפי שבוודאי ידוע לעוסקים בתחום, צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין מושתת על האמנה הבינלאומית לתיאור מצרכים וקידודם של בריסל. במספר פסקי דין נעזר בית המשפט באמנת בריסל לשם קביעת הסיווג הנכון של המוצר שעמד להכרעה באותו עניין, תוך שהתייחסו לדברי ההסבר של השיטה ההרמונית ככלי עזר פרשני רב חשיבות לצורך קביעת סיווג טובין.
 
לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין, בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום ברחובות, אשר צמצם את השימוש בדברי הסבר של השיטה ההרמונית של בריסל.
 
מעשה שהיה כך היה: חברת אגרוקל ייבאה מכשיר המיועד לגיזום קצוות של כרי דשא ויישורם, הקרוי בשם "חרמש מכני". החברה סיווגה מזה שנים את המכשיר בפרט 84.33.1000 הכולל "מכסחות דשא או שחת - מכסחות למשטחי דשא, לגנים או למגרשי ספורט".
 
בשנת 1998 הודיעה רשות המכס לחברת אגרוקל כי הסיווג הנכון של המכשיר הינו בפרט 84.67.8900 הכולל "כלים לעבודת יד, פניאומטיים, הידראוליים או עם מנוע לא חשמלי הנתון בגופם - אחרים". אגרוקל שילמה אגב מחאה את המסים שנדרשו ממנה והגישה תביעה נגד רשות המכס להשבת המסים ששילמה.
 
עמדתה של רשות המכס נתמכה בדברי ההסבר לפרט 84.33 שם נקבע כי פרט 84.33 כולל מכסחות דשא הקוצצות דשא באופן אופקי, ואינו כולל מכונות ניידות הקוצצות דשא ועשבים לאורך קירות, גדרות ותחת שיחים, שסיווגן בפרט 84.67. רשות המכס טענה כי המכשיר אינו מכסחת דשא בלבד ויש לו שימושים נוספים (גיזום עצים ועוד). מנגד, אגרוקל טענה שהשימוש של המוצר הינו מכסחת דשא, והסיווג המתאים הינו בפרט 84.33.
 
על פי הראיות שהובאו בפניו מצא בית המשפט השלום כי שימוש המוצר הינו לכיסוח דשא ולא לגיזום עצים. בפני בית המשפט השלום עמדו שני כיוונים אפשריים: האחד, להשתמש בדברי ההסבר של בריסל, ולקבוע כי מדובר במוצר משלים למכסחת דשא, המכסח דשא וגידולים אחרים, ושסיווגו בפרט 84.67.
 
השני: לא להכיר בהבחנה בין מכסחת דשא למוצר משלים למכסחת דשא, להשתמש בכללי הסיווג המופיעים בפסיקה ובצו תעריף המכס, ולקבוע כי הפונקציה העיקרית של המכשיר הינו כיסוח דשא, ובהתאם לכך לקבוע כי פרט 84.33 הוא המתאים לסיווג המכשיר, שכן הוא נותן תיאור מפורט יותר מאשר פרט 84.67.
 
בית המשפט העדיף את החלופה השנייה.
 
רשות המכס ערערה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על פסק דינו של בית המשפט השלום ברחובות, אך ערעורה נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי אמנת בריסל יכולה להוות כלי פרשני, אלא שהיא תקבל משמעות כאשר הדברים אינם ברורים לאחר קריאת צו תעריף המכס. במקרה שלפנינו, קבע בית המשפט כי אין צורך להיעזר לדברי ההסבר של השיטה ההרמונית, שכן מדובר בשימוש ברור של המכשיר - כיסוח דשא, וככזה הוא יסווג בפרט 84.33.
 


כותב המאמר הינו הוא עו"ד גיל נדל ממשרד עו"ד נדל ושות'. החומר המובא במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית

 

קישור לכתבה