התשובה – ענין חשוב ונשגב הוא. "גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה, שנאמר שובה ישראל עד ה' אלוהיך". "התשובה מקרבת את הרחוקים: אמש היה זה שנוא לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד" (רמב"ם, הלכות תשובה, ז, ו).
<ל אינה רק מערכת של אמונות ודעות, ללא ביטוי מעשי, אלא כוללת גם צד פרקטי, של ביצוע מעשים בפועל. לכן, יש לצרף לתשובה עצמה, גם ביטוי הפורמאלי (צורני), והוא הוידוי. "כמו שאין צורה בלא תוכן ווידוי בלא תשובה אינו מועיל, כך אין תוכן בלא צורה, והשב שלא התוודה לא קיים את המצוה בתיקונה (יד פשוטה,&nbהלכות תשובה
"כל המצוות שבתורה... אם עבר אדם על אחת מהן... כשיעשה תשובה וישוב מחטאו...") הרי שאין למנות אותה כמצווה מתרי"ג מצוות (ראה אצל הרב פילבר "התשובה – מצוה או הזדמנות").
ג. הכלל ה� בזה: "אף על פי שתקיעה השופר בראש השנה גזירת הכתוב הוא, רמז יש בו, כלומר: עורו, עורו, ישנים משנתכם, וקיצו נרדמים מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם". ולא זו בלבד שמצות שופר מכוונת להתעוררות לתשובה, אלא שהתשובה מגלמת את אחד מעקרונות העל, והוא הבחירה: "הרשות נתונה לא רק בשעת
שנה טובה,
גיל נדל