בית המשפט גזר עבודות שירות וקנס על יבואן של מותג מזויף

עו"ד גיל נדל, עו"ד טינה קפלן

בית משפט השלום באשדוד אישר לאחרונה הסדר טיעון בעניינו של יבואן פריטי הלבשה תחתונה אשר נחזו להיות

04,444 ש"ח.

שיבואם אסור ומוגבל )סעיפים 122 א' 1 בצירוף סעיפים 144 ג' ו 120- לפקודת המכס( וכן יבוא לשם מסחר בלא

רשות בעל הסימון או מי מטעמו )סעיף 04 א' 1 לפקודת סימני מסחר(. כן הודה והורשע בעבירה של הגשת רשימון

כוזב ובעבירה של הטעיית פקיד מכס.

עוד הוסכם בין הצדדים להסדר הטיעון כי המדינה תעתור לעונש של 0 חודשים מאסר שיכול וירוצה על דרך של

עבודות שירות, לצד קנס שלא יפחת מ 24,444- ש"ח וכן עונש מאסר מותנה והתחייבות.

הנאשם, שהינו עוסק מורשה בתחום המסחר הסיטונאי ומוצרי הלבשה, ייבא לארץ מטען באמצעות שלוש מכולות

ובהן פריטי הלבשה תחתונה. בבדיקה שנערכה למכולה הראשונה שהגיעה לנמל אשדוד, נמצאו מעל ל 24,444-

המכס.

בעקבות עיכוב המכולה, הנאשם פנה לספק וביקש לשנות את השם ותעודת הזהות המופיעים במצהר של המכולה

השנייה והשלישית אשר היו בדרכן לנמל, משמו לשם דודתו. לאחר שהספק פנה לסוכן האוניה בבקשה לשינוי פרטי

המצהר וזו אושרה, הנאשם הגיש למכס רשימון יבוא למכולה השנייה, חשבונית ספק ושטר מטען, על שם דודתו.

לאחר הגעתן של המכולה השנייה והשלישית, נערכה בדיקה לכל אחת מהן ואף בהן נמצאו פריטי הלבשה תחתונה

מדובר במטען נוסף של הלבשה תחתונה.

כאמור, מבדיקה בשלושת המטענים נמצא כי הטובין המוברחים נחזו להיות טובין הנושאים את סימני המסחר של

ועל כן מדובר בטובין מזויפים ומפרים אשר אסורים ביבוא.

במסגרת טיעוניה לעונש, טענה המדינה כי מדובר בשלושה אירועים נפרדים, כאשר הנאשם אומנם הצהיר על

הלבשה תחתונה, ואולם, לא הצהיר על הפריטים המתאימים שהינם פריטים מפרים זכויות של אחר. עוד טענה כי

השינוי של שם היבואן לעניין שתי המכולות הנוספות, זאת עשה תוך שימוש בהצהרה כוזבת, מכאן שקיימות

נסיבות לחומרא. זאת ועוד, נטען כי העבירות הינן חמורות על רקע של שליחת יד לקופה הציבורית, ובמצב דברים

זה, ההיבט המרכזי הינו הוקעת עברייני המס בשים לב לכך כי מדובר בעבירות שקלות לביצוע וקשות לזיהוי.

סנגורו של היבואן לעומת זאת טען כי יש לראות באירועים חלק מפרשה אחת, שכן היבואן ייבא את הטובין בשלוש

מכולות שונות בשל הכמות. בנוסף טען כי היבואן ביצע את הסבת המכולה לשם דודתו, לא בכדי להימלט מדין,

אלא בכדי להחיש את הגעת המכולה, שכן באותה עת לא היה מודע לבעייתיות שהטובין במכולה הראשונה העלתה

וסבר שהעיכוב אירע על רקע היותה רשומה על שמו.

כמו כן, נטען כי קופת המדינה לא נפגעה כלל שכן היבואן הצהיר בסיכומו של יום על הטובין שרכש והתכוון לשלם

את מסי היבוא בגינם.

בית המשפט ציין כי מדובר בהיקף רחב למדי של טובין אשר הוברחו ) 144,444 יחידות( ועל כן יש להתייחס לעבירה

זו כעבירה שההיקף הכלכלי שלה הינו משמעותי, וכן הדגיש כי עבירה של הפרת סימני מסחר הינה עבירה חמורה,

עבירה של מעין גניבה, וכי שכיחות ביצוען של עבירות אלו והקלות היחסית בביצוען, מחייבת הקשחת היד והחמרה

בענישה.

בשל כך קבע בית המשפט כי בעבירות מס או עבירות של הפרת סימני מסחר יש מקום לתת את הבכורה לשיקולי

הרתעה כלליים אל מול הנסיבות האישיות של הנאשם, זאת בין היתר משום שעבירות אלו פוגעות בקופה

הציבורית ופוגעות בנטל המס המוטל על הציבור, בשעה שעברייני המס מנסים להשיג לעצמם יתרון באמצעות

ביצוע העבירה בכדי להשתמט ממס.

בית המשפט אף סרב לקבל את טענת הסנגור לפיה יש להקל בעונשו של היבואן משום שקופת המדינה כלל לא

נפגעה וזאת בשל סיכול ביצוע העבירה.

למחיר הטובין אינה משקפת את ערכם כפי שאמור היה להיות )ככל שהיו מיובאים טובין מקוריים( תחת השם

כלומר, כיוון שמחירם של טובין מקוריים היה גבוה יותר ותשלום המס בגינם אף הוא היה עולה באופן ניכר

מהתשלום אותו שילם היבואן לרשויות המס, הרי ברור כי קופת המדינה נפגעה בנסיבות המקרה דנן.

עם זאת, בית המשפט התחשב לבסוף אף בנסיבותיו האישיות של הנאשם וכן במצבו הכלכלי. לפיכך, החליט בית

המשפט לגזור על היבואן עונש של חמישה חודשי מאסר שירוצה על דרך של עבודות שירות, קנס בסך של 04,444

ש"ח שישולם ב 14- תשלומים )או 244 ימי מאסר תחתיו(, מאסר מותנה בן עשרה חודשים למשך שלוש שנים וכן

חייב את היבואן לחתום על התחייבות בסך 144,444 ש"ח, להימנע מביצוע עבירה בה הורשע למשך שנתיים.

* * *