הסכם הסחר עם הקהילייה האירופית

נציגיה המוסמכים של: מדינת ישראל ,שתיקרא להלן "ישראל" מהצד האחד,
וכן נציגיהן המוסמכים של:
 
ממלכת בלגיה ,
ממלכת דנמרק ,
הרפובליקה הפדרלית הגרמנית,
הרפובליקה ההלנית ,
ממלכת ספרד ,
הרפובליקה הצרפתית ,
אירלנד,
הרפובליקה האיטלקית ,
הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג ,
ממלכת הולנד ,
הרפובליקה האוסטרית ,
הרפובליקה הפורטוגזית ,
הרפובליקה הפינית,
ממלכת שוודיה ,
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד ,
 
צדדים מתקשרים לאמנה המכוננת את הקהילה האירופית ולאמנה המכוננת את הקהילה האירופית לפלדה ולפחם, שתיקראנה להלן "המדינות החברות", וכן הקהילה האירופית ,הקהילה האירופית לפלדה ולפחם , שתיקראנה להלן "הקהילה", מהצד האחר,
 
בהביאן בחשבון את חשיבותם של הקשרים המסורתיים הקיימים בין הקהילה, המדינות החברות בה וישראל, והערכים המשותפים שהן חולקות,
 
בהביאן בחשבון שהקהילה, המדינות החברות בה וישראל מבקשות להדק את הקשרים הללו ולהקים קשרים בני קיימא בהתבסס על הדדיות ושותפות, וכן קידום המשך שילובה של כלכלת ישראל לתוך הכלכלה האירופית,
 
בהביאן בחשבון את החשיבות שהצדדים מייחסים לעקרון החופש הכלכלי ולעקרונות מגילת האומות המאוחדות, בעיקר השמירה על זכויות האדם והדמוקרטיה, המהווים את עצם בסיסה של ההתאגדות,
 
בהיותן מודעות לצורך לשלב את מאמציהן לחזק את היציבות הפוליטית ואת הפיתוח הכלכלי באמצעות עידוד שיתוף פעולה אזורי,
 
ברצותן להקים ולפתח דו-שיח מדיני סדיר בנושאים דו-צדדיים ובינלאומיים שיש בהם עניין הדדי ,
 
ברצותן לקיים ולתגבר דו-שיח בעניינים כלכליים, מדעיים, טכנולוגיים, תרבותיים, אור-קוליים וחברתיים לתועלת הצדדים;
 
בהביאן בחשבון את המחויבות של הקהילה ושל ישראל, בהתאמה, לסחר חופשי, ובעיקר לקיום הזכויות וההתחייבויות הנובעות מההסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר (GATT), שהן תוצאות המשא-ומתן של סיבוב אורוגוואי ;
 
בהיותן משוכנעות שהסכם ההתאגדות ייצור אווירה חדשה ליחסים הכלכליים ביניהן ובעיקר לפיתוח הסחר, ההשקעות ושיתוף הפעולה הכלכלי והטכנולוגי,
 
הסכימו לאמור:
 
סעיף 1
 
1. בזאת מוקמת התאגדות בין הקהילה והמדינות החברות בה, מצד אחד, לבין ישראל , מהצד האחר .
 
2. יעדו של הסכם זה הוא:
 
- לספק מסגרת נאותה לדו-השיח מדיני, שתאפשר פיתוח של יחסים מדיניים הדוקים בין הצדדים; .
 
- באמצעות ההרחבה, בין היתר, של סחר בטובין ובשירותים, ליברליזציה הדדית של זכות הכינון , המשך קידום הליברליזציה של הרכש הציבורי , התנועה החופשית של הון והגברת שיתוף הפעולה במדע ובטכנולוגיה, כדי לקדם פיתוח הרמוני של יחסים כלכליים בין הקהילה לבין ישראל, ולהביא בכך, בקהילה ובישראל, לקידום הפעילות הכלכלית, שיפור תנאי המחיה והתעסוקה, והגברת הפריון והיציבות הפיננסית;
 
- לעודד שיתוף פעולה אזורי במגמה להביא לגיבוש דו-קיום בשלום ויציבות כלכלית ופוליטית;
 
- לקדם שיתוף פעולה בתחומים אחרים שיש בהם עניין הדדי.
 
סעיף 2
 
יחסים בין הצדדים, וכן כל הוראות ההסכם עצמו, יתבססו על כבוד לזכויות האדם ועקרונות דמוקרטיים, המנחים את המדיניות הפנימית והבינלאומית שלהם ומהווים מרכיב חיוני של הסכם זה,

שער I: דו – שיח מדיני 

סעיף 3
 
דו.שיח מדיני סדיר יכונן בין הצדדים. הוא יהדק את יחסיהם, יתרום לפיתוח שותפות בת קיימא ויגביר הבנה הדדית וסולידריות. ,
 דו-השיח המדיני ושיתוף הפעולה, בעיקר:
 
- יפתחו הבנה הדדית טובה יותר והתקרבות גוברת של עמדות בנושאים בינלאומיים, ובעיקר הנושאים שסביר כי תהיינה להם השפעות מהותיות על אחד הצדדים או על האחר;
 
- יאפשרו לכל צד לשקול את עמדתו ואת האינטרסים של האחר;
 
- יגבירו ביטחון ויציבות אזוריים.
 
סעיף 4
 
דו-השיח המדיני יקיף את כל הנושאים שיש בהם עניין משותף, ויעדו יהיה לפתוח את הדרך בפני אופנים חדשים של שיתוף פעולה לשם השגת יעדים משותפים, בעיקר שלום, ביטחון ודמוקרטיה.
 
סעיף 5
 
1. דו- השיח המדיני יקל על החיפוש אחר יוזמות משותפות ויתקיים בעיקר:
 
(א) ברמה המיניסטריאלית;
(ב) ברמת הפקידים הבכירים (מנהלים מדיניים), בין נציגים של ישראל מצד אחד, ושל נשיאות המועצה, ושל הנציבות, מהצד האחר.
 
(ג) על ידי ניצול מלא של כל הצינורות הדיפלומטיים, לרבות תדרוכים סדירים של פקידים, התייעצויות לרגל פגישות בינלאומיות וקשרים בין נציגים דיפלומטיים במדינות שלישיות;
 
(ד) ע"י אספקה לישראל של מידע סדיר בנושאים הנוגעים ל"מדיניות חוץ והביטחון משותפת של הקהילה" (CFSP) . אספקת מידע אשר תמורתה תשיב ישראל גמול לקהילה .
 
(ה) ע"י כל אמצעי אחר אשר יעלה תרומה מועילה לגיבוש, פיתוח וקידום דו-שיח זה.
 
2. יקויים דו שיח מדיני בין הפרלמנט האירופי לבין כנסת ישראל.
 

שער II: תנועה חופשית של טובין

פרק 1 - עקרונות יסוד
 
סעיף 6
 
1 . אזור הסחר החופשי בין הקהילה לבין ישראל יחוזק בהתאם לדרכיך שנקבעו בהסכם זה ובהתאם להוראות ההסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר (GATT) מ-1994 והסכמים רב-צדדיים אחרים לסחר בטובין הנספחים להסכם המקים את אירגון הסחר העולמי (WTO) , להלן ה –" GATT"
 
2 . המינוח המשולב (COMBINED NOMENCLATURE) ותעריף המכס הישראלי ישמשו לסיווג טובין בסחר בין הצדדים.
 
פרק 2 - מוצרים תעשייתיים
 
סעיף 7
 
הוראות פרק זה יחולו על מוצרים שמקורם בקהילה ובישראל שאינם אלה הרשומים בנספח II לאמנה המקימה את הקהילה האירופית, וכן , ככל שהדבר נוגע למוצרים שמקורם בישראל, שאינם אלה הרשומים בנספח 1 להסכם זה.
 
סעיף 8
 
דמי מכס על ייצוא וייבוא, וכן כל היטל שיש לו תוקף מקביל, יהיו אסורים בין הקהילה לבין ישראל. הדבר יחול גם על דמי מכס בעלי אופי פיסקלי.
 
סעיף9
 
1.
(א) (א) הוראות פרק זה לא ימנעו מהקהילה לשמור על הרכיב החקלאי ביחס לטובין שמקורם בישראל הרשומים בנספח 11 להסכם זה, למעט אלה הרשומים בנספח 111.
(ב) (ב) רכיב חקלאי זה יחושב על בסיס ההפרש בין המחירים בשוק הקהילה של המוצרים החקלאיים הנחשבים שהשתמשו בהם בייצור הטובין ומחירי מוצרי הייבוא ממדינות שלישיות, מקום שהעלות הכוללת של מוצרי היסוד שמדובר בהם גבוהה יותר בקהילה. הרכיב החקלאי יכול ללבוש צורה של סכום אחיד או של היטל לפי ערך. במקרים שבהם הרכיב החקלאי היה כפוף לתעריף, הוא יוחלף ע"י ההיטל המסוים המתאים.
 
2.
(א) (א) הוראות פרק זה לא ימנעו מישראל לשמור על הרכיב החקלאי ביחס לטובין שמקורם בקהילה והרשומים בנספחIV  להסכם זה, למעט אלה הרשומים בנספח V.
 
(ב) (ב) רכיב חקלאי זה יחושב, בשינויים המתחייבים, על בסיס אמות המידה המאוזכרות בס"ק 1 (ב) . הוא יכול ללבוש צורה של סכום אחיד או של היטל לפי ערך .
 
(ג) (ג) ישראל רשאית להרחיב את רשימת הטובין שעליהם חל הרכיב החקלאי , בתנאי שהטובין אינם אלה הרשומים בנספח V והינם כלולים בנספח II להסכם זה. לפני אימוצו, יועבר הרכיב החקלאי לבדיקת ועדת ההתאגדות, אשר יכולה לקבל כל החלטה שתידרש.
 
3. בדרך של גריעה מסעיף 8, הקהילה וישראל רשאיות להחיל על טובין הרשומים בנספחים III ו- V, בהתאמה, את ההיטלים הנקובים ביחס לכל אחד מהטובין .
 
4. מקום שבסחר בין הקהילה לבין ישראל, ההיטל בר ההחלה על מוצר יסוד חקלאי מופחת, או כתוצאה מהקלות הדדיות למוצרים חקלאיים מעובדים, ניתן להפחית את הרכיבים החקלאיים שהוחלו בהתאם לס"ק 1 ו-2.
 
5. ההפחתה המאוזכרת בס"ק 4, רשימת הטובין הנוגעים לדבר, מכסות התעריפים שאליהם מתייחסת ההפחתה, המקום שהם בני החלה, יקבעו על ידי מועצת ההתאגדות.
 
6. רשימת הטובין הכפופים להקלה בצורת רכיב חקלאי מופחת בסחר בין הקהילה לבין ישראל וכן היקף ההקלות הללו קבועים בנספח VI,
 
פרק 3 - מוצרים חקלאיים
 
סעיף 10
 
הוראות פרק זה יחולו על מוצרים שמקורם בקהילה ובישראל והרשומים בנספח II לאמנה המקימה את הקהילה האירופית.
 
סעיף 11
 
הקהילה וישראל ינהיגו בהדרגה ליברליזציה רבה יותר בסחר ביניהן במוצרים חקלאיים שיש בהם עניין לשני הצדדים. מ-1 בינואר 2000 יבחנו הקהילה וישראל את המצב על מנת לקבוע את האמצעים שיחילו הקהילה וישראל מ-1 בינואר 2001 בהתאם ליעד זה.
 
סעיף 12
 
מוצרים חקלאיים שמקורם בישראל הרשומים בפרוטוקול מס` 1  ובפרוטוקול מס` 3  בדבר ייבוא לקהילה יהיו כפופים להסדרים המפורטים באותם פרוטוקולים.
 
סעיף 13
 
מוצרים חקלאיים שמקורם בקהילה הרשומים בפרוטוקול מס` 2  ובפרוטוקול מס` 3 בדבר ייבוא לישראל יהיו כפופים להסדרים המפורטים באותם פרוטוקולים.
 
סעיף 14
 
בלי לפגוע בהוראות סעיף 11 ותוך התחשבות בהיקף הסחר במוצרים חקלאיים ביניהן וברגישותם המיוחדת, הקהילה וישראל יבחנו במועצת ההתאגדות כל מוצר לגופו ועל בסיס מסודר והדדי, את האפשרות להעניק הקלות נוספות זו לזו .
 
סעיף 15
 
הקהילה וישראל מסכימות לבחון , לא יאוחר משלוש שנים לאחר כניסתו .לתוקף של ההסכם, את האפשרות להעניק זו לזו , על בסיס של הדדיות ועניין הדדי , הקלות בסחר במוצרי דיג .
 
פרק4 - הוראות משותפות
 
סעיף 16
 
הגבלות כמותיות על ייבוא וכל האמצעים שיש להם השפעה שוות-ערך יהיו אסורים בין הקהילה לבין ישראל.
 
סעיף 17
 
הגבלות כמותיות על ייצוא וכל האמצעים שיש להם השפעה שוות-ערך יהיו אסורים בין הקהילה לבין ישראל .
 
סעיף 18
 
1. מוצרים שמקורם בישראל לא יקבלו עם ייבואם לקהילה יחס מועדף יותר מזה שהמדינות החברות מחילות בינן לבין עצמן .
 
2. בהחלת הוראות הסכם זה לא תהיה פגיעה בתקנת מועצה (EEC) מס`1911/91  מ-26 ביוני 1991 בדבר החלת הוראות דין הקהילה על האיים הקנריים.
 
סעיף 19
 
הצדדים יימנעו מכל אמצעי או נוהג בעל אופי פיסקלי פנימי היוצר, באופן ישיר או עקיף, אפליה בין מוצרים של צד אחד לבין מוצרים דומים שמקורם בשטחו של הצד האחר .
מוצרים המיוצאים לשטחו של אחד הצדדים לא ייהנו מהחזר של מיסוי פנימי עקיף העולה על סכום המיסוי העקיף שהוטל עליהם באופן ישיר או עקיף.
 
סעיף 20
 
1. במקרה שייקבעו כללים מיוחדים כתוצאה מיישום המדיניות החקלאית שלו או מכל שינוי של הכללים הנוכחיים או במקרה של שינוי או הרחבה כלשהם של ההוראות הקשורות ליישום המדיניות החקלאית, הצד שבו מדובר רשאי לתקן את ההסדרים הנובעים מההסכם ביחס למוצרים שהם נושא הכללים או השינויים הללו.
2. במקרים האמורים, הצד שבו מדובר יתחשב כיאות באינטרסים של הצד האחר. למטרה זו, הצדדים רשאים להתייעץ זה עם זה במסגרת מועצת ההתאגדות.
 
סעיף 21
 
1. ההסכם לא ימנע את קיומם או את הקמתם של איגודי מכס, אזורי סחר חופשי או הסדרים לסחר גבולות, למעט במקרה שהם משנים את הסדרי הסחר שלפי הוראות ההסכם .
 
2. התייעצות בין הקהילה לבין ישראל תתקיים במועצת ההתאגדות בנוגע להסכמים המקימים איגודי מכס או אזורי סחר חופשי , ומקום שנדרש, בנושאים חשובים אחרים הקשורים למדיניות הסחר של כל אחד מהם עם מדינות שלישיות. בעיקר, במקרה שמדינה שלישית מצטרפת לאיחוד האירופי, תתקיים התייעצות כאמור על מנת להבטיח שניתן יהיה להתחשב באינטרסים ההדדיים של הקהילה ושל ישראל. 
 
סעיף 22

מצא אחד הצדדים שמתקיים היצף בסחר עם הצד האחר , כמשמעותו בסעיףVI  ל- GATT הוא רשאי לנקוט באמצעים המתאימים נגד פעילות זו בהתאם להסכם בדבר יישום סעיף VI ל – GATT ולחקיקתו הפנימית הנוגעת לדבר, לפי התנאים ובהתאם לנהלים המפורטים בסעיף 25.
 
סעיף 23
 
מקום שמוצר כלשהו מי ובא בכמויות מוגדלות כאמור ובתנאים כאמור הגורמים או העלולים לגרום:
 
- לפגיעה חמורה ביצרנים מקומיים של מוצרים דומים או מתחרים ישירות בשטח ארצו של אחד הצדדים , או
 
- לשיבושים רציניים במגזר כלכלי כלשהו , או
 
- לקשיים העלולים להביא להידרדרות רצינית במצב הכלכלי של אזור, הקהילה ו ישראל רשאיות לנקוט באמצעים מתאימים לפי התנאים ובהתאם לנהלים המפורטים בסעיף 25,
 
סעיף 24
 
מקום שמילוי אחר הוראות סעיף 17 מוביל:
 
1) לייצוא חוזר למדינה שלישית של מוצר, אשר כנגדה הצד המייצא מקיים, ביחס למוצר שבו מדובר, הגבלות ייצוא כמותיות, היטלי ייצוא, או אמצעים שיש להם השפעה שוות-ערך, או
 
(2) למחסור רציני, או לאיום במחסור, במוצר החיוני לצד המייצא;
 
ומקום שהמצבים הנ"ל גורמים, או עלולים לגרום לקשיים מהותיים אצל הצד המייצא, אותו צד רשאי לנקוט באמצעים מתאימים לפי התנאים ובהתאם לנהלים המפורטים בסעיף 25. האמצעים יהיו בלתי מפלים ויבוטלו כאשר התנאים לא יצדיקו עוד את קיומם.
 
סעיף 25
 
1. במקרה שהקהילה או ישראל יכפיפו ייבוא של מוצרים העלולים לגרום לקשיים המאוזכרים בסעיף 23 להליך מינהלי, שמטרתו היא לספק מידע מהיר על מגמת זרימת הסחר, היא תודיע לצד האחר.
 
2. במקרים המפורטים בסעיפים 23 ,22 ו-24, לפני נקיטת האמצעים לפי הוראותיהם, או בהקדם האפשרי במקרים שעליהם חל ס"ק 3 (ד) , הצד שבו מדובר ימציא לוועדת ההתאגדות את כל המידע הנוגע לדבר הדרוש לבדיקה יסודית של המצב במגמה לבקש פתרון המקובל על הצדדים.
 
בבחירת האמצעים המתאימים, יש לתת עדיפות לאלה המפריעים פחות מכל לתפקודו של ההסכם.
 
על אמצעי ההגנה תימסר הודעה מיידית לוועדת ההתאגדות והם יהיו הנושא להתייעצויות תקופתיות בתוך הוועדה, בעיקר במגמה להביא לביטולם מיד לכשיתירו הנסיבות.
 
3. ליישום ס"ק 2 , יחולו ההוראות הבאות:
 
(א) ביחס לסעיף 22, ועדת ההתאגדות תיודע על מקרה ההיצף ברגע שרשויות הצד המייבא פתחו בחקירה. אם לא הושם קץ להיצף או לא הושג פתרון משביע רצון אחר בתוך שלושים יום מתאריך מסירת ההודעה, הצד המייבא רשאי לאמץ את האמצעים המתאימים;
 
(ב) ביחס לסעיף 23, הקשיים הנובעים מהמצב המאוזכר באותו סעיף יופנו לבדיקת ועדת ההתאגדות, אשר רשאית לקבל כל החלטה על מנת לשים קץ לקשיים אלו ;
 
אם ועדת ההתאגדות או הצד המייצא לא קיבלו החלטה השמה קץ לקשיים או אם לא הושג פתרון משביע רצון אחר בתוך שלושים יום מהבאת העניין בפניה, הצד המייבא רשאי לאמץ את האמצעים המתאימים לפתרון הבעיה. אמצעים אלה לא יחרגו מההיקף הדרוש ליישוב הקשיים שהתעוררו.
 
(ג) ביחס לסעיף 24, הקשיים הנובעים מהמצבים המאוזכרים באותו סעיף יופנו לבדיקת ועדת ההתאגדות;
 
וועדת ההתאגדות רשאית לקבל כל החלטה הדרושה כדי לשים קץ לקשיים. אם לא קיבלה החלטה כאמור בתוך שלושים יום מהבאת העניין בפניה, הצד המייצא רשאי להחיל אמצעים מתאימים על ייצוא המוצר הנוגע לדבר;
 
(ד) מקום שנסיבות חריגות המחייבות פעולה מיידית הופכות מתן הודעה או בחינה מוקדמים, לפי המקרה, לבלתי אפשריים, הצד הנוגע לדבר רשאי, במצבים המפורטים בסעיפים 23 ,22 ו-24, להחיל מיד אמצעי זהירות ככל שיהיו נחוצים בהחלט לתיקון המצב, ויודיע מיד לצד השני.
 
סעיף 26
 
כשאחת או יותר מהמדינות החברות בקהילה או ישראל נתונה בקשיים חמורים של מאזן תשלומים או תחת איום בקשיים כאלה, הקהילה או ישראל, לפי המקרה רשאית, בהתאם לתנאים הקבועים במסגרת GATT ולסעיפים VIII ו- XIV של תקנות קרן המטבע הבינלאומית, לאמץ אמצעים מגבילים אשר יהיו לפרק זמן מוגבל ולא יחרגו מן הדרוש לתיקון מצב מאזן התשלומים. הקהילה או ישראל, לפי המקרה, תודיע לצד האחר מיד ותגיש לצד האחר, בהקדם האפשרי, לוח זמנים להסרתם.
 
סעיף 27
 
אין בהסכם זה דבר אשר ימנע איסורים או הגבלות על ייבוא, ייצוא או טובין במעבר, המוצדקים מטעמים של המוסר הציבורי, המדיניות הציבורית או ביטחון הציבור; הגנה על בריאותם וחייהם של בני אדם, בעלי חיים או צמחים; הגנה על אוצרות לאומיים בעלי ערך אמנותי, היסטורי או ארכיאולוגי; או ההגנה על קניין רוחני, תעשייתי ומסחרי, או כללים הנוגעים לזהב ולכסף. איסורים או הגבלות כאמור לא יהוו , עם זאת, אמצעי של אפליה שרירותית או הגבלה סמויה בסחר בין הצדדים.
 
סעיף 28
 
המושג "מוצרי מקור" להחלת הוראות שער זה והשיטות לשיתוף פעולה מינהלי הקשורות אליהם מפורטים בפרוטוקול מס` 4 .
 

שער III: זכות כינון ואספקת שירותים

 סעיף 29
 
1. הצדדים מסכימים להרחיב את היקף ההסכם לכיסוי זכות כינון של פירמות של צד אחד בשטחו של הצד האחר ולליברליזציה של אספקת שירותים ע"י פירמות של צד אחד לצרכני שירותים אצל הצד האחר.
 
2. מועצת ההתאגדות תגבש את כל ההמלצות הנחוצות ליישום היעד המתואר בס"ק 1.
 
בגבשה המלצות כאמור , תביא מועצת ההתאגדות בחשבון את ניסיון העבר ביישום היחס ההדדי של מדינה מועדפת ביותר, ואת התחייבויותיו של כל צד לפי ההסכם הכללי בדבר סחר בשירותים, שייקרא להלן GATS , בעיקר אלו המופיעות בסעיף V של האחרון .
 
3. מועצת ההתאגדות תקיים הערכה ראשונה של השגת היעד הזה לא יאוחר משלוש שנים לאחר כניסת ההסכם לתוקף.
 
סעיף 30
 
1. בראש ובראשונה, כל אחד מהצדדים שב ומאשר את התחייבויותיו, לפי GATS, ובעיקר המחויבות להעניק באופן הדדי יחס של מדינה מועדפת ביותר במגזרי השירותים המכוסים ע"י מחויבות זו.
 
2 . בהתאם ל-GATS , יחס זה לא יחול על :
 
(א) יתרונות המוענקים ע"י מי מהצדדים לפי תנאי ההסכם מהסוג המוגדר בסעיף V ל-GATS  או על אמצעים שננקטו על בסיס הסכם כאמור;
 
(ב) יתרונות אחרים המוענקים בהתאם לרשימת הפטורים של המדינה המועדפת ביותר שכל אחד מהצדדים צירף כנספח ל-GATS.
 

שער V I: תנועות הון, תשלומים, רכש ציבורי, תחרות וקניין רוחני
 

פרק 1 - תנועות הון ותשלומים
 
סעיף 31
 
במסגרת הוראות הסכם זה, ובכפוף להוראות סעיפים 33 ו-34, לא תהיינה הגבלות בין הקהילה מצד אחד, לבין ישראל מהצד האחר, על תנועת הון , ולא תהיה אפליה על בסיס הלאום או מקום המגורים של אזרחיהן או המקום שבו מושקע ההון האמור.
 
סעיף 32
 
תשלומים שוטפים הקשורים לתנועת טובין , אנשים, שירותים או הון במסגרת הסכם זה יהיו חופשיים מכל הגבלה.
 
סעיף 33
 
בכפוף להוראות אחרות בהסכם זה ולהתחייבויות בינלאומיות אחרות של הקהילה ושל ישראל, הוראות סעיפים 31 ו-32 לא יפגעו בהחלה של הגבלה כלשהי הקיימת ביניהן בתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, ביחס לתנועת הון ביניהן הכרוכה בהשקעה ישירה, לרבות בנדל"ן , כינון , מתן שירותים פיננסיים או התרת כניסתן של ניירות ערך לשווקי הון .
אולם העברה לחו"ל של השקעות של תושבי הקהילה בישראל או של תושבי ישראל בקהילה או כל רווח הנובע מהן לא ייפגעו.
 
סעיף 34 
 
מקום שבנסיבות חריגות, תנועות של הון בין הקהילה לבין ישראל גורמות, או מאיימות לגרום, לקשיים רציניים בהפעלת מדיניות שער החליפין או מדיניות המטבע בקהילה או בישראל, הקהילה או ישראל רשאיות, כל אחת מהן , בהתאם לתנאים הקבועים במסגרת GATS  ולסעיפים VIII ו – XIV  לתקנות קרן המטבע הבינלאומית, לנקוט באמצעי הגנה ביחס לתנועות הון בין הקהילה לבין ישראל לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים אם האמצעים האמורים נחוצים בהחלט.
 
פרק 2  - רכש ציבורי
 
סעיף 35
 
הצדדים ינקטו באמצעים שמגמתם לפתוח הדדית את שווקי הרכש הממשלתי שלהם ואת שווקי הרכש של מפעלים הפועלים במגזרי השירותים הציבורי ים לרכישת טובין , עבודות ושירותים מעבר להיקף של מה שמכוסה הדדית לפי הסכם הרכש הממשלתי
שנכרת במסגרת אירגון הסחר העולמי (WTO).
 
פרק  3 - תחרות
 
סעיף 36
 
1. הדברים האמורים להלן אינם עולים בקנה אחד עם תפקודו התקין של ההסכם, ככל שיש בהם להשפיע על הסחר בין הקהילה לבין ישראל:
 
(1) כל הסכם בין מפעלים, החלטות של איגודי מפעלים ונהגים מתואמים בין מפעלים אשר יעדם או תוצאתם להשפיע על מניעתה, הגבלתה או עיוותה של תחרות;
 
(2) שימוש לרעה של מפעל אחד או יותר של עמדת שליטה בשטחי הקהילה או ישראל כמכלול או בחלק משמעותי מהן ;
 
(3) כל סיוע ציבורי המעוות או מאיים לעוות תחרות ע"י העדפה של מפעלים מסוימים או ייצור של טובין מסוימים.
 
2. מועצת ההתאגדות תאמץ, בתוך שלוש שנים מתאריך כניסתו לתוקף של ההסכם, בהחלטה את הכללים הדרושים ליישום ס"ק 1
 
עד שכללים אלה יאומצו , הוראות ההסכם בדבר פרשנותם והחלתם של סעיפים VI , XVI ו – XXIII  להסכם ה –  GATT יחולו ככללים ליישום ס"ק 1(3).
 
3 . כל צד יבטיח שקיפות בתחום הסיוע הציבורי , בין היתר , ע"י דיווח שנתי לצד האחר על הסכום הכולל והחלוקה של הסיוע הניתן וע"י מתן , לפי בקשה, מידע על תוכניות סיוע. לפי בקשת צד אחד, הצד האחר ימציא מידע על מקרים פרטיים מסוימים של סיוע ציבורי.
 
4. ביחס למוצרים חקלאיים המאוזכרים בשער 11, לא יחול פרק 3, ס"ק 1(3)..
 
5. אם ייראה לקהילה או לישראל שנוהג מסוים אינו עולה בקנה אחד עם תנאי ס"ק (1) , ואם:
 
- אין מטפלים בו כיאות לפי כללי היישום המאוזכרים בס"ק 2, או
 
- בהעדר כללים כאמור, ואם הנוהג האמור גורם או מאיים לגרום לפגיעה רצינית באינטרסים של הצד האחר, או לפגיעה מהותית בתעשייה הפנימית שלו , לרבות תעשיית השירותים שלו ,
 
היא רשאית לנקוט באמצעים המתאימים אחרי התייעצות בועדת ההתאגדות או אחרי שלושים ימי עבודה לאחר ההפנייה להתייעצות כאמור .
 
ביחס לנהגים שאינם עולים בקנה אחד עם ס"ק 1(3)., אמצעים מתאימים כאמור, כאשר GATT חל עליהם, ניתן לאמץ רק בהתאם לנהלים ולפי התנאים הקבועים ב-GATT  או בכל מסמך אחר הנוגע לדבר שנדון תחת חסותו והוא בר החלה על הצדדים .
 
6. על אף כל הוראה סותרת אחרת שאומצה בהתאם לס"ק 2, הצדדים יחליפו ביניהם מידע תוך התחשבות בהגבלות המוטלות ע"י דרישות הסודיות המקצועית והעסקית.
סעיף 37
 
1. המדינות החברות וישראל יתאימו בהדרגה כל מונופול ממלכתי בעל אופי מסחרי , על מנת להבטיח שעד תום השנה החמישית לכניסתו לתוקף של הסכם זה, לא תהיה קיימת כל אפליה בין אזרחי המדינות החברות וישראל ביחס לתנאים שלפיהם טובין נרכשים ומשווקים.
 
2 . ועדת ההתאגדות תקבל מידע על האמצעים שאומצו ליישום יעד זה.
 
סעיף 38
 
ביחס למפעלים ציבוריים ולמפעלים שהוענקו להם זכויות בלעדיות או מיוחדות, תבטיח מועצת ההתאגדות שהחל מהשנה החמישית שאחרי תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, אין בחקיקה הקיימת או בנוהג הקיים אמצעים כלשהם המעוותים את הסחר בין הקהילה לבין ישראל במידה המנוגדת לאינטרסים של הצדדים. אל להוראה זו למנוע בחוק או למעשה את ביצוע המטלות המי וחדות שהוטלו על מפעלים אלה .
 
פרק 4 - קניין רוחני , תעשייתי ומסחרי
 
סעיף 39
 
1.. בהתאם להוראות סעיף זה ונספח VII הצדדים יעניקו ויבטיחו הגנה נאותה ויעילה על זכויות קניין רוחני, תעשייתי ומסחרי בהתאם לאמות המידה הבינלאומית הגבוהות ביותר, לרבות אמצעים יעילים לאכיפת הזכויות האמורות.
 
2. הצדדים יקיימו מעקב סדיר אחרי יישום סעיף זה ונספח VII. אם תתעוררנה בעיות בתחום הקניין הרוחני, התעשייתי והמסחרי המשפיעות על תנאי הסחר, תתקיימנה התייעצויות דחופות בועדת ההתאגדות, לבקשת כל אחד מהצדדים, במטרה להגיע לפתרונות שיניחו את דעת שניהם.

 שער V: שיתוף פעולה במדע ובטכנולוגיה
 

סעיף 40
 
הצדדים מתחייבים להגביר את שיתוף הפעולה במדע ובטכנולוגיה. הסדרים מפורטים ליישום יעד זה ייקבעו בהסכמים נפרדים שנכרתו למטרה זו.
 

שער VI: שיתוף פעולה כלכלי
 

סעיף 41
 
יעדים
 
הקהילה ו ישראל מתחייבות לקדם את שיתוף הפעולה לתועלתן המשותפת ועל בסיס של הדדיות בהתאם ליעדים הכוללים של ההסכם.
 
סעיף42
 
היקף
 
1 . שיתוף הפעולה יתמקד בעיקר במגזרים הקשורים לקירוב הכלכלות של הקהילה ושל ישראל או המייצרים צמיחה או תעסוקה . מגזרי שיתוף הפעולה העיקריים מפורטים בסעיפים 44 עד 57, בלי לפגוע באפשרות לכלול שיתוף פעולה במגזרים אחרים שיש בהם עניין לצדדים.
 
2. שימור הסביבה והאיזון האקולוגי יילקחו בחשבון ביישום המגזרים השונים של - שיתוף הפעולה הכלכלי שאליהם הם רלוונטיים.
 
סעיף  43
 
שיטות ודרכים
 
שיתוף פעולה כלכלי יישום בעיקר על ידי :
 
(א) דו-שיח כלכלי סדיר בין הצדדים, המקיף את כל תחומי המדיניות הכלכלית, ובעיקר, מדיניות פיסקלית, מאזן תשלומים ומדיניות מוניטרית, ואשר יחזק את שיתוף הפעולה ההדוק בין הרשויות העוסקות במדיניות כלכלית, כל אחת בתחום סמכויותיה במסגרת מועצת ההתאגדות או בכל פורום אחר שהועידה מועצת ההתאגדות:
 
 
(ב) חילופין סדירים של מידע ורעיונות בכל מגזר של שיתוף פעולה, לרבות פגישות בין פקידים ומומחים;
 
(ג) העברת ייעוץ, מומחיות והכשרה;
 
(ד) יישום פעולות משותפות כגון סמינרים וסדנאות;
 
(ה) סיוע טכני , מינהלי ותקינתי ;
 
(ו) הפצת מידע על שיתוף פעולה.
 
סעיף 44
 
שיתוף פעולה אזורי
 
הצדדים יעודדו פעולות שמטרתן לקדם שיתוף פעולה אזורי .
 
סעיף 45
 
שיתוף פעולה תעשייתי
 
הצדדים יקדמו שיתוף פעולה בעיקר בתחומים הבאים:
 
- שיתוף פעולה תעשייתי בין גורמים כלכליים בקהילה ובישראל, לרבות גישה של ישראל אל רשתות של הקהילה לקירוב עסקים ולשיתוף פעולה מבוזר;
 
- גיוון התפוקה התעשייתית בישראל;
 
- שיתוף פעולה בין מפעלים קטנים ובינוניים בקהילה ובישראל;
 
- גישה קלה יותר להון להשקעות;
 
- שירותי מידע ותמיכה;
 
- המרצת חדשנות.
 
סעיף 46
 
חקלאות
 
הצדדים ימקדו את שיתוף פעולה בעיקר:
 
- בתמיכה בקווי מדיניות שהם מיישמים לגיוון התפוקה; .
 
- בקידום חקלאות ידידותית לסביבה;
 
- ביחסים קרובים יותר בין עסקים, קבוצות ואירגונים המייצגים משלחי יד ומקצועות בישראל ובקהילה, על בסיס התנדבותי ;
 
- בסיוע טכני והכשרה;
 
- בהתאמה של תקנים פיתוסניטיים ווטרינריים ;
 
- בפיתוח כפרי משולב, לרבות שיפור שירותים בסיסיים ופיתוח פעילויות כלכליות קשורות;
 
- בשיתוף פעולה בין אזורים כפריים, חילופי ניסיון וידע טכנולוגי בנוגע לפיתוח כפרי .
 
סעיף 47
 
תקנים
 
יעדם של הצדדים יהיה להקטין הבדלים בתקינה ובהערכת התאמה. למטרה זו יכרתו הצדדים, מקום שמתאים, הסכמים בדבר הכרה הדדית בתחום הערכת ההתאמה.
 
 
סעיף 48
 
שירותים פיננסיים
 
הצדדים ישתפו פעולה, מקום שמתאים ע"י כריתת הסכמים, באימוץ כללים ותקנים משותפים, בין היתר, לחשבונאות ולמערכות פיקוח וביקורת של הבנקאות, הביטוח ומגזרים פיננסיים אחרים.
 
סעיף 49
 
מכס
 
1. הצדדים מתחייבים לפתח שיתוף פעולה במכס על מנת להבטיח את קיום ההוראות בדבר סחר. למטרה זו הם יקיימו דו-שיח בענייני מכס.
 
2. שיתוף הפעולה יתמקד בפישוט ובמיחשוב נוהלי המכס, אשר במיוחד ילבש צורה של חילופי מידע בין מומחים והכשרה מקצועית,
 
3. בלי לפגוע בצורות אחרות של שיתוף פעולה לפי הסכם זה, ובעיקר במאבק נגד הסמים והלבנת הכספים, יעניקו גורמי המינהל של הצדדים סיוע הדדי בהתאם להוראות פרוטוקול מס` 5 .
 
סעיף 50
 
סביבה
 
1. הצדדים יעודדו שיתוף פעולה במטלות למניעת ניוון הסביבה, פיקוח על זיהום והבטחת השימוש הרציונלי באוצרות טבע, במגמה להבטיח פיתוח בר קיימא ולקדם פרוייקטים סביבתיים אזוריים.
 
2. מוקדי שיתוף הפעולה יהיו בעיקר:
-  מידבור ;
 
- איכות מי הים התיכון ופיקוח על זיהום ים ומניעתו ;
 
- ניהול פסולת;
 
- המלחה ;
 
- ניהול סביבתי של אזורי חוף רגישים;
 
- חינוך ומודעות לסביבה;
 
- שימוש בכלים מתקדמים של ניהול סביבתי, שיטות לניטור ולמעקב סביבתי, לרבות השימוש במערכות מידע סביבתי (EIS) והערכת השפעה סביבתית;
 
- השפעת הפיתוח התעשייתי על הסביבה בכלל ועל בטיחות מתקנים תעשייתיים
 פרט;
- השפעת החקלאות על איכות הקרקע והמים .
 
סעיף 51
 
אנרגיה
 
1 . הצדדים סבורים כי התחממות כדור הארץ ודלדול מקורות הדלק המחצבי מהווים איום רציני על האנושות. על כן ישתפו הצדדים פעולה במגמה לפתח מקורות של אנרגיה מתחדשת, להבטיח את השימוש בדלקים במטרה להגביל את זיהום הסביבה ולקדם את שימור האנרגיה.
 
2 . הצדדים ישתדלו לעודד פעולות שמטרתן להעדיף שיתוף פעולה אזורי בעניינים כגון הולכת גז , דלק וחשמל.
 
סעיף 52
 
תשתיות מידע ובזק
 
הצדדים יקדמו שיתוף פעולה בפיתוח תשתיות מידע ובזק לתועלתם ההדדית. שיתוף  הפעולה יתמקד בעיקר בביצוע פעולות הקשורות למחקר ופיתוח טכנולוגי, התאמת תקנים והתחדשות טכנולוגיה.
 
סעיף 53
 
תחבורה
 
1 . הצדדים יקדמו שיתוף פעולה בתחום התחבורה והתשתית הקשורה בו , על מנת לשפר את יעילות הובלת הנוסעים והטובין, הן ברמה הדו-צדדית והן ברמה האזורית.
 
2. מוקדי שיתוף הפעולה יהיו, בין היתר:
 
- השגת אמות מידה גבוהות של ביטחון ובטיחות בתחבורה הימית והאווירית; למטרה זו יקיימו הצדדים התייעצויות ברמת מומחים לשם חילופי מידע;
 
- האחדת הציוד הטכני , בעיקר בשיטות השונות של הובלה ושטעון משולבים.
 
- קידום תוכניות מחקר וטכנולוגיה משותפות.
 
סעיף 54
 
תיירות
 
הצדדים יחליפו מידע בדבר פיתוח תיירותי מתוכנן ופרוייקטים לשיווק תיירות, תצוגות תיירות, תערוכות, כינוסים ופרסומים.
 
סעיף 55
 
קירוב חוקים
 
הצדדים יעשו כמיטב יכולתם על מנת לקרב את הדינים של כל אחד מהם כדי להקל על יישום הסכם זה.
 
סעיף 56
 
סמים והלבנת כספים
 
1. הצדדים ישתפו פעולה בעיקר במגמה:
 
- לשפר את יעילות קווי המדיניות והאמצעים להיאבק באספקה ובסחר הלא חוקי בסמים נארקוטיים ובחומרים פסיכוטרופיים ולהפחית את השימוש לרעה במוצרים אלה;
 
- לעודד גישה משותפת להפחתת הביקוש.
 
- למנוע את השימוש במערכות הפיננסיות של הצדדים כדי להלבין הון שמקורו בפעילויות פליליות בכלל ומסחר בלתי חוקי בסמים בפרט.
 
2. שיתוף הפעולה ילבש צורה של חילופי מידע, ומקום שמתאים, פעילויות משותפות בנושאי :
 
- ניסוח ויישום חקיקה לאומית;
 
- ניטור הסחר בחומרי-יסוד להכנת סם;
 
- הקמה של מוסדות חברה ובריאות ומערכות מידע ויישום פרוייקטים על פי קווים אלה, לרבות פרוייקטים של הכשרה ומחקר;
 
- יישום התקנים הבינלאומיים הגבוהים ביותר, במידת האפשר, ביחס למאבק נגד הלבנת כספים ושימוש לרעה במקדימים כימיים, בעיקר אלה שאומצו ע"י כוח המשימה לפעולה פיננסית (FATF) וכוח המשימה לפעולה כימית (CATF).
 
3. הצדדים יקבעו יחד, בהתאם לחקיקה של כל אחד מהם, את האסטרטגיות והשיטות לשיתוף פעולה המתאימות להשגת יעדים אלה. פעולותיהם, שאינן פעולות משותפות, תהווינה נושא להתייעצויות ולתיאום הדוק.
 
הגופים המתאימים מהמגזרים הפרטי והציבורי, בהתאם לסמכויותיהם, העובדים עם הגופים המוסמכים של ישראל, הקהילה והמדינות החברות בה, רשאים לקחת חלק בפעולות אלה.
 
סעיף 57
 
הגירה
 
הצדדים ישתפו פעולה בעיקר במגמה:
 
- להגדיר אזורים שיש בהם עניין הדדי ביחס למדיניות הגירה;
 
- להגביר את יעילות האמצעים שמטרתם למנוע או לבלום תנועות הגירה לא
חוקיות.
 
 

שער VII: שיתוף פעולה בעניינים אורקוליים ותרבותיים מידע ותקשורת
 

סעיף58
 
1. הצדדים יקבלו על עצמם לקדם שיתוף פעולה במגזר האורקולי לתועלתם ההדדית.
 
2. הצדדים יחפשו דרכים לאגד את ישראל ביוזמות של הקהילה במגזר זה, ובכך יאפשרו שיתוף פעולה בתחומים כגון הפקות משותפות, הכשרה, פיתוח והפצה.
 
סעיף 59
 
הצדדים יקדמו שיתוף פעולה בחינוך, הכשרה וחילופי נוער. תחומי שיתוף הפעולה יכולים לכלול, בעיקר: חילופי נוער, שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות ומוסדות חינוך/הכשרה אחרים, לימוד שפות, תרגום ודרכים אחרות לקדם הבנה הדדית טובה יותר של תרבויותיהם .
 
סעיף 60
 
הצדדים יקדמו שיתוף פעולה תרבותי. תחומי שיתוף הפעולה עשויים לכלול בעיקר תרגום, חילופי יצירות אמנות ואמנים, שימור ושחזור מצבות ואתרים היסטוריים ותרבותיים, הכשרת אנשים העובדים בתחום התרבות, אירגון אירועים תרבותיים ברוח אירופית, העלאת המודעות ההדדית ותרומה להפצת מידע על אירועים תרבותיים בולטים.
 
סעיף 61
 
הצדדים יקדמו פעילויות שיש בהן עניין הדדי בתחום המידע והתקשורת.
 
 
סעיף 62
 
שיתוף הפעולה ייושם בעיקר באמצעות:
 
א. דו- שיח סדיר בין הצדדים;
 
ב. חילופין סדירים של מידע ורעיונות בכל מגזרי שיתוף הפעולה, לרבות פגישות של פקידים ומומחים;
 
ג. העברת ייעוץ, מומחיות והכשרה;
 
ד. יישום פעולות משותפות כגון סמינרים וסדנאות;
 
ה. סיוע טכני , מינהלי ותקינתי ;
 
ו . הפצת מידע על יוזמות לשיתוף פעולה.
 
 

שער VIII: עניינים חברתיים 

סעיף 63
 
1. הצדדים ינהלו דו-שיח שיקיף את כל התחומים שיש בהם עניין הדדי. הדו-שיח יקיף בעיקר שאלות הקשורות לבעיות חברתיות של חברות פוסט- תעשייתיות, כגון אבטלה, שיקום נכים, יחס שווה לגברים ולנשים, יחסי עבודה, הכשרה מקצועית, בטיחות וגהות בעבודה וכו`.
 
2. שיתוף הפעולה יתקיים באמצעות פגישות של מומחים, סמינרים וסדנאות.
 
סעיף 64
 
1. על מנת ליצור תיאום בין משטרי הביטוח הסוציאלי של עובדים ישראלים המועסקים כחוק בשטחה של מדינה חברה ושל בני משפחותיהם המתגוררים שם כחוק, יש להחיל את ההוראות הבאות, בכפוף לתנאים ולדרכים בני ההחלה בכל מדינה חברה :
 
- כל תקופות הביטוח, התעסוקה או התושבות שהשלימו עובדים כאמור
במדינות חברות שונות יסוכמו למטרות קביעת הזכאות לגימלאות ולקיצבאות זיקנה, נכות ושארים, ולמטרות הטיפול הרפואי להם ולמשפחותיהם ;
 
- כל הגמלאות והקצבאות לזקנה, שארים, תאונת עבודה, מחלת מקצוע או נכות , למעט תשלומים שהינם השתתפות עצמית של העובד , ייהנו מהעברה  חופשית לישראל בשער בר ההחלה הנובע מהחקיקה של המדינה(ות) החברה(ות) האחראית(יות).
 
- העובדים שמדובר בהם יקבלו קיצבאות משפחתיות עבור בני משפחותיהם הנ"ל.
 
- ישראל תעניק לעובדים שהם אזרחי מדינה חברה המועסקים כחוק בשטחה ולבני משפחותיהם היושבים שם כחוק יחס דומה לזה המאוזכר בס"ק 1, פיסקאות שנייה ושלישית, בכפוף לתנאים ולשיטות בני ההחלה בישראל.
 
סעיף 65
 
1. מועצת ההתאגדות תחליט בדבר ההוראות ליישום היעדי; הכלולים בסעיף 64.
 
2. מועצת ההתאגדות תחליט בדבר דרכי שיתוף הפעולה המינהלי להבטחת הניהול
והפיקוח הדרושים ליישום ההוראות הכלולות בס"ק 1 .
 
סעיף 66
 
ההסדרים שנקבעו ע"י מועצת ההתאגדות, בהתאם לסעיף 65, לא ישפיעו בכל דרך שהיא על הזכויות וההתחייבויות הנובעות מהסכמים דו-צדדיים בין ישראל לבין מדינות חברות מקום שהסכמים אלה מעניקים יחס נוח יותר לאזרחים ישראליים או לאזרחי המדינות החברות.
 

שער IX: הוראות מוסדיות, כלליות וסופיות
 

סעיף 67
 
מוקמת בזה מועצת התאגדות אשר תתכנס בדרג שרים פעם בשנה וכאשר מחייבות זאת הנסיבות, ביוזמתו של יושב-הראש שלה ובהתאם לתנאים שנקבעו בכללי הנוהל שלה.
היא תבחן כל נושא חשוב שיעלה במסגרת הסכם זה וכל נושא דו-צדדי או בינלאומי
אחר שיש בו עניין הדדי.
 
סעיף 68
 
1. מועצת ההתאגדות תהיה מורכבת מחברי מועצת האיחוד האירופי ומחברי נציבות הקהילות האירופיות, מצד אחד, ומחברי ממשלת מדינת ישראל, מהצד האחר.
 
2. מועצת ההתאגדות תקבע את כללי הנוהל שלה.
 
3. חברי מועצת ההתאגדות רשאים להסדיר את ייצוגם בהתאם להוראות שנקבעו בכללי הנוהל שלה.
 
4. בראש מועצת ההתאגדות ישבו לפי תור חבר מועצת האיחוד וחבר ממשלת מדינת ישראל, בהתאם להוראות שנקבעו בכללי הנוהל שלה.
 
סעיף 69
 
1. למועצת ההתאגדות, למטרת השגת יעדי ההסכם, תהיה סמכות לקבל החלטות במקרים לפי ההוראות הכלולות בו .
 
החלטות אלה תחייבנה את הצדדים אשר ינקטו באמצעים הדרושים כדי ליישם את ההחלטות שיתקבלו . כן רשאית מועצת ההתאגדות לגבש המלצות מתאימות.
 
2. מועצת ההתאגדות תנסח את החלטותיה ואת המלצותיה בהסכם בין הצדדים.
 
סעיף 70
 
1. בכפוף לסמכויות מועצת ההתאגדות, מוקמת בזה ועדת התאגדות אשר תהיה אחראית ליישום ההסכם.
 
2. מועצת ההתאגדות רשאית לאצול לוועדת ההתאגדות, באופן מלא או חלקי , כל סמכות מסמכויותיה.
 
סעיף 71
 
1. ועדת ההתאגדות, אשר תתכנס ברמת הפקידות, תהיה מורכבת מנציגים של חברי מועצת האיחוד האירופי ושל חברי נציבות הקהילות האירופיות מצד אחד, ומנציגי ממשלת מדינת ישראל, מהצד האחר .
 
2. ועדת ההתאגדות תקבע את כללי הנוהל שלה.
 
3. בראש ועדת ההתאגדות ישבו לפי תור נציג של נשיאות מועצת האיחוד ונציג של ממשלת מדינת ישראל .
 
סעיף 72
 
1. לוועדת ההתאגדות יהיו סמכויות לקבל החלטות לניהול ההסכם, וכן בתחומים שבהם מועצת ההתאגדות אצלה לה את סמכויותיה.
החלטות אלה תחייבנה את הצדדים אשר ינקטו באמצעים הדרושים כדי ליישם את ההחלטות שהתקבלו .
 
2. ועדת ההתאגדות תנסח את החלטותיה בהסכם בין הצדדים.
 
סעיף 73
 
מועצת ההתאגדות רשאית להחליט להקים כל קבוצת עבודה או גוף הדרושים ליישום ההסכם. 
 
סעיף 74

 מועצת ההתאגדות תנקוט בכל האמצעים הנאותים כדי להקל על שיתוף פעולה ומגעים בין הפרלמנט האירופי לבין הכנסת של מדינת ישראל, ובין הוועדה הכלכלית והחברתית של הקהילה לבין המועצה הכלכלית והחברתית של ישראל.
 
סעיף 75
 
1. כל אחד מהצדדים רשאי להפנות למועצת ההתאגדות כל מחלוקת הקשורה להחלתו או לפרשנותו של הסכם זה.
 
2. מועצת ההתאגדות רשאית ליישב את המחלוקת באמצעות החלטה.
 
3. כל צד יהיה מחויב לנקוט באמצעים הכרוכים במילוי אחר ההחלטה המאוזכרת
בס"ק 2 .
 
4. במקרה של אי יכולת ליישב את המחלוקת בהתאם לס"ק 2, יכול כל צד להודיע לצד האחר על מינוי בורר; הצד האחר חייב אז למנות בורר שני בתוך חודשיים, לשם החלת נוהל זה, ייראו הקהילה והמדינות החברות כצד אחד  למחלוקת .
 
מועצת ההתאגדות תמנה בורר שלישי .
 
החלטות הבוררים תתקבלנה ברוב קולות.
 
כל צד למחלוקת חייב לנקוט בצעדים הדרושים ליישום החלטת הבוררים.
 
סעיף 76
 
אין בהסכם זה דבר שימנע מאחד הצדדים לנקוט באמצעים כלשהם:
 
(א) שנראים לו נחוצים כדי למנוע גילוי מידע בניגוד לאינטרסים הביטחוניים
החיוניים לו;
 
(ב) הקשורים לייצור, או לסחר, בנשק, בתחמושת או בחומרי לחימה, או למחקר, פיתוח או ייצור החיוניים למטרות הגנה, ובלבד שהתנאים האמורים אינם פוגעים בתנאי התחרות ביחס למוצרים שאינם מיועדים למטרות צבאיות במפורש;
 
(ג) שנראים לו חיוניים לביטחונו-שלו במקרה של הפרעות פנימיות חמורות הפוגעות בשמירה על החוק והסדר, בזמן מלחמה או מתיחות בינלאומית חמורה המהווה איום במלחמה או על מנת למלא אחר התחייבויות שקיבל למטרות השמירה על השלום והביטחון הבינלאומי .
 
סעיף 77
 
בתחומים הכלולים בהסכם זה ובלי לפגוע בהוראות מיוחדות כלשהן הכלולות בו :
 
- ההסדרים שמחילה ישראל ביחס לקהילה לא יאפשרו אפליה כלשהי בין המדינות החברות, אזרחיהן או החברות או הפירמות שלהן ;
 
- ההסדרים שמחילה הקהילה ביחס לישראל לא יאפשרו אפליה כלשהי בין אזרחי ישראל או חברות או פירמות שלה.
 
סעיף 78
 
ביחס למיסוי ישיר, אין בהסכם זה דבר שתהיה לו השפעה של:
 
- הרחבת היתרונות הפיסקליים שמעניק אחד הצדדים בהסכם או בהסדר בינלאומי כלשהו המחייב אותו ;
 
- מניעת האימוץ או ההחלה ע"י אחד הצדדים של אמצעי כלשהו שמטרתו למנוע התחמקות או הימנעות ממסים;
 
- התנגדות לזכותו של אחד הצדדים להחלת ההוראות הנוגעות לדבר חקיקת המס שלו על משלמי מסים אשר מיקומם, ביחס למקום מושב, אינו זהה.
 
סעיף 79
 
1. הצדדים ינקטו בכל אמצעי כללי או מסוים הדרוש כדי למלא אחר התחייבויותיהם לפי ההסכם. הם ידאגו לכך שהיעדים המפורטים בהסכם זה יושגו.
 
2. אם לאחד הצדדים נראה שהצד האחר לא מילא התחייבות לפי ההסכם , הוא רשאי לנקוט באמצעים המתאימים . לפני שיעשה כן , למעט במקרים של דחיפות מי וחדת , הוא ימציא למועצת ההתאגדות את כל המידע הנוגע לדבר הדרוש לבדיקה יסודית של המצב במגמה לבקש פתרון המקובל על הצדדים.
 
בבחירת האמצעים, יש לתת עדיפות לאלה המשבשים פחות ככל הניתן את תפקודו של הסכם זה .
 
על אמצעים אלה יודיעו מיד למועצת ההתאגדות והם יהיו נושא להתייעצויות בתוך מועצת ההתאגדות אם הצד האחר מבקש זאת.
 
סעיף 80
 
פרוטוקולים 1 עד 5, נספחים I עד VII , יהוו חלק בלתי נפרד מהסכם זה. הצהרות וחליפות מכתבים יופיעו בכתב הסופי, אשר יהווה חלק בלתי נפרד מהסכם זה.
 
סעיף 81
 
למטרות הסכם זה, המונח "צדדים" יהיה פירושו ישראל מצד אחד, והקהילה, מהצד האחר .
המדינות החברות, או הקהילה והמדינות החברות, בהתאם לסמכויות של כל אחת מהן מהצד האחר.
 
סעיף 82
 
הסכם זה נעשה לפרק זמן בלתי מוגבל.
 
כל אחד מהצדדים רשאי להתנער מההסכם בהודעה לצד האחר. הסכם זה יחדל לחול שישה חודשים לאחר תאריך ההודעה האמורה.
 
סעיף 83
 
הסכם זה יחול, מצד אחד, על השטחים שבהם חלות האמנות המכוננות את הקהילה האירופית, ואת הקהילה האירופית לפלדה ולפחם, לפי התנאים הקבועים באמנות אלה, ומהצד האחר, בשטח מדינת ישראל.
 
סעיף 84
 
הסכם זה, שנערך בשני עותקים בשפות דנית, הולנדית, אנגלית, פינית, צרפתית, גרמנית, יוונית, איטלקית, פורטוגזית, ספרדית, שוודית ועברית, ולכל אחד מהנוסחים הללו דין מקור שווה, יופקד אצל המזכירות הכללית של מועצת האיחוד האירופי .
 
סעיף 85
 
הסכם זה יאושר על ידי הצדדים בהתאם לנהלים שלהם
 
הסכם זה י יכנס לתוקף ביום הראשון של החודש השני שאחרי התאריך שבו יודיעו הצדדים זה לזה שהנהלים המאוזכרים בפיסקה הראשונה הושלמו .
 
עם כניסתו לתוקף, יחליף הסכם זה את ההסכם בין הקהילה האירופית לבין מדינת ישראל, ואת ההסכם בין המדינות החברות בקהילה האירופית לפלדה ולפחם, מצד אחד, לבין מדינת ישראל, מצד שני, שנחתמו בבריסל ביום 11 במאי 1975.
 

נספח VII: זכויות קניין רוחני, תעשייתי ומסחרי המאוזכרות בסעיף 39
 

1. עד תום השנה השלישית אחרי כניסתו לתוקף של ההסכם, תצטרף ישראל לאמנות הרב-צדדיות הבאות בדבר זכויות קניין רוחני, תעשייתי ומסחרי שהמדינות החברות הן צדדים להן או שהמדינות החברות מחילות אותן בפועל:
 
- אמנת ברן להגנת יצירות ספרותיות ואמנותיות (כתב פריס,1971 );
 
- הסכם מדריד בדבר הרישום הבינלאומי של סימנים (כתב שטוקהולם, .1967  ; כמתוקן ב-1979 ) ;
 
- פרוטוקול ביחס להסכם מדריד בדבר הרישום הבינלאומי של סימנים
(מדריד ,1989 ) ;
 
- אמנת בודאפשט להכרה בינלאומית בהפקדת מיקרואורגניזמים למטרות הליכי רישום פטנטים (1977 , תוקנה ב-1980 ) ;
 
- אמנה לשיתוף פעולה בנוגע לפטנטים (וושינגטון ,1970  , תוקנה ב-1979 ושונתה ב-1984 ) ;
 
מועצת ההתאגדות רשאית להחליט שס"ק זה יחול על אמנות רב צדדיות אחרות בתחום זה.
 
2. ישראל תאשרר, עד תום השנה השנייה אחרי כניסתו לתוקף של ההסכם, את האמנה הבינלאומית בדבר ההגנה על אמנים מבצעים, מפיקי הקלטות ואירגוני שידור (רומא,1961 ) ,
 
3. הצדדים מאשרים את החשיבות שהם מייחסים להתחייבויות הנובעות מהאמנות הרב-צדדיות הבאות:
 
- אמנת פריס בדבר הגנת הקניין התעשייתי (כתב שטוקהולם ,1967 , תוקנה ב-1979 ) ;
 
- הסכם ניצה בדבר סיווג בינלאומי של טובין ושירותים למטרות רישום סימנים (זינבה,1977 , תוקן ב-1979);