אהבה קולומביאנית

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

לאחרונה, בסוף חודש ספטמבר 3102 , ולאחר תהליך מזורז באופן יחסי שארך כשנה וחצי בלבד, חתמה מדינת

ישראל על הסכם סחר חופשי עם קולומביה.

הסכם זה הינו צעד נוסף של מדינת ישראל לפתיחת השערים מול מדינות דרום אמריקה, בהמשך להסכם הסחר

החופשי משנת 3110 שנחתם עם מדינות גוש המרקוסור )ברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי(.

יצוין כי ההסכם עם קולומביה עדיין לא בתוקף שכן הוא טעון אישור של הכנסת בישראל ושל הפרלמנט

. בקולומביה ושינוי חקיקתי בהתאם, אך על פי ההערכות ההסכם יאושר וייכנס לתוקף עד לסוף שנת 3102

במאמר זה ננסה להביא את עיקרי ההסכם עבור היבואנים והיצואנים הסוחרים עם ספקים ולקוחות בקולומביה.

ת: קולומביה היא הכלכלה הרביעית בגודלה באמריקה הלטינית, אחרי ארגנטינה, ברזיל ומכסיקו. מדינת ישראל

מקיימת קשרי מסחר ענפים עם קולומביה. למשל, בשנת 3103 היצוא הישראלי לקולומביה עמד על למעלה מ 041-

מיליון דולר, כאשר ענפי היצוא העיקריים היו מכונות וציוד מכני, מכשירים וכלים אופטיים, מוצרי תעשיות

כימיות, מוצרי טקסטיל, פלסטיק וגומי ומוצריהם. לעומת זאת, היבוא מקולומביה לישראל בשנת 3103 עמד על

למעלה מ 011- מיליון דולר, כאשר הענפים העיקריים כללו בעיקר מוצרים מינראליים - מוצרי פחם.

ת: הסכם הסחר החופשי נועד להפחית את מכסי המגן המוטלים על מוצרים בסחר בין המדינות, והוא מאפשר

הקלה או ביטול של מכסים על מוצרים, בחלוקה לפי קבוצות, בסדר היררכי, מן הקל אל הכבד.

ת: המוצרים מוגדרים על פי הסיווג שלהם לצרכי המכס, זאת מאחר וסיווג המכס בישראל ובקולומביה דומה

מאד, ומבוסס על שיטת סיווג המכס של ארגון מכס העולמי.

ת: בקבוצה אחת, שתכלול את רוב המוצרים התעשייתיים )שאינם חקלאיים(, יבוטלו במלואם כל המכסים ביבוא

מקולומביה לישראל או ביבוא מישראל לקולומביה, במועד כניסתו לתוקף של ההסכם. בארבע קבוצות נוספות

יבוטלו המכסים במספר שלבים, שיתפרשו על פני שלוש, חמש, שבע או עשר שנים באופן הדרגתי החל ממועד

כניסת ההסכם לתוקף והפחתה יחסית, אחת לכל שנה.

לגבי המוצרים החקלאיים נקבע מנגנון מעט מסובך יותר, לפיו יופחתו המכסים במספר שלבים שיתפרשו לכל

היותר בתוך 03 שנים. לגבי חלק מהמוצרים החקלאיים כלל לא תהיה הפחתה וכל מדינה תוכל לשמור על רמת

המכסים הנוכחית.

ת: על מנת שההסכם ייכנס לתוקפו בישראל, נדרש אישור של הכנסת ולאחר מכן נדרש תיקון של צו תעריף המכס

והפטורים ומס קניה על טובין. כמו כן נדרש תהליך דומה בקולומביה. לפי ההערכות, ההסכם ייכנס לתוקפו עד

. לסוף שנת 3102

ת: מוצרים המיוצרים במלואם בישראל או בקולומביה תוך שימוש ברכיבים ישראלים או קולומביאנים, נחשבים

כמוצרים כאלה. השאלה מתחילה כאשר מדובר במוצרים שיוצרו בישראל תוך שימוש ברכיבים או חומרי גלם

זרים, והשאלה איזה תהליך יהפוך את המוצרים לנכללים בגדר ההסכם וזכאים להטבות מכס.

ת: ההסכם קובע כי חומרי גלם שמקורם בקולומביה לא ייחשבו כזרים אם נעשה בהם שימוש בעת ייצור בישראל,

ולהיפך. כלומר, רק חומרי גלם שמקורם מחוץ לישראל או לקולומביה ייחשבו כזרים לעניין זה.

תהליכים פשוטים על חומרי גלם זרים, כמו רחיצה, צביעה, גיהוץ, קילוף, השחזה, ניפוי, דילול, אריזה, הרכבה

פשוטה או ערבוב, ושחיטת בעלי חיים – על פי ההסכם, לא יקנו לחומרי הגלם הזרים מעמד של מוצר מקור

ישראלי.

תהליכים פשוטים כאלה בדרך כלל אינם משנים את מהות המוצר, ולא את סיווגו לצרכי המכס.

ת: הסכם הסחר קובע שני תנאים אפשריים לרכישת מעמד מקור )וחריג אחד(.

התנאי הראשון בהסכם קובע כי תהליכי ייצור שגורמים לשינוי בפרט המכס, בין חומר הגלם למוצר הסופי, ברמה

של 4 ספרות, יעניקו למוצר מעמד מקור. הכוונה היא שיש להשוות מה היה פרט המכס בו סווגו חומרי הגלם

הזרים המיובאים לישראל, לעומת פרט המכס בו מסווג המוצר המוגמר בעת היצוא מישראל לקולומביה. אם

מדובר בפרט מכס שונה ברמה של 4 ספרות ראשונות, התקיים שינוי מהותי והמוצר יוכל להיחשב כמוצר מקור

ישראלי.

ת: תנאי כזה של שינוי סיווג ברמה של 4 ספרות אינו מתקיים בכל המקרים בו מתבצע תהליך ייצור, אף שלעיתים

מדובר בתהליך ייצור ארוך ומורכב.

לעיתים, תהליך ייצור עשוי לגרום לשינוי סיווג של חומרי גלם זרים ברמה של 0 ספרות, כאשר 4 הספרות

הראשונות נותרות זהות לאחר ביצוע תהליך הייצור, ורק 3 הספרות האחרונות משתנות. במצב כזה, תהליך יצור

כזה לא יעניק למוצר מעמד מקור על פי כלל המקור הראשון.

ת: לא. ההסכם קובע דרך שנייה המקנה למוצר מעמד מקור ונחשבת כיוצרת שינוי מהותי, והיא תהליך ייצור

)החורג מן הפעולות הפשוטות של רחיצה, צביעה וכו' שתוארו קודם( שבו ערך חומרי הגלם הזרים שנעשה בהם

עלויות הובלה כלשהן(.

לדעתנו, קל יותר לעמוד בכלל המאפשר שימוש בחומרי גלם זרים עד ל 01%- משווי המוצר בשער המפעל, מאחר

והיצואנים הם אלה שקובעים את מחיר המוצר ואת הרווח הסביר שיש להפיק בגינו. לפיכך, במידה מסוימת כלל

זה מעניק ליצואנים ישראלים מידה של גמישות המאפשרת להם לעמוד ביתר קלות בתנאי הסכם הסחר.

ת: למעט נספח החריגים, כללי המקור בהסכם הסחר עם קולומביה הם אחידים, ונוגעים לכל סוגי המוצרים

המסווגים בכל פרטי המכס.

שני כללי המקור שתוארו קודם לכן )שינוי סיווג של 4 ספרות או שימוש בחומרי גלם זרים עד 01% ממחיר המוצר

בשער המפעל(, אלא יחול כלל מקור ספציפי לפי הסיווג של המוצר הסופי.

ת: הסכם הסחר עם קולומביה דומה להסכם הסחר להסכם הסחר של ישראל עם ארה"ב וגם עם מדינות

המרקוסור, משום שגם בהסכמים אלה קיימים כללי מקור אחידים ביחס לכל המוצרים. בשל נספח החריגים שבו,

ההסכם דומה במידה מסוימת גם להסכם הסחר עם מדינות האיחוד האירופי, שם נקבע כלל מקור שונה לכל

מוצר, לפי סיווגו לצרכי המכס.

ת: הכלל במקרה כזה הוא כי הערכה כולה תיחשב כמקורית, בתנאי שהיא כוללת פריטים זרים )לא מישראל ולא

מקולומביה( שערכם אינו עולה על 00% משווי הערכה כולה בשער המפעל.

ת: על מנת ליהנות מהטבות הסכם הסחר, יש לצרף למשלוחי היבוא/יצוא תעודות מקור חתומות על ידי היצואן,

המאשר כי מדובר במוצרים מקוריים.

לפי ההסכם, על היצואן שהנפיק תעודת מקור לשמור לפחות חמש שנים מסמכים וראיות התומכים במקור

הטובין.

ת: רשות המכס של המדינה המייבאת עשויה לשלוח תעודות כאלה לאימות במדינה המייצאת, על מנת לבדוק את

נכונות המידע שסופק בהן, לעיתים מספר חודשים או שנים לאחר מועד היבוא.

ת: במצב בו היצואן לא שיתף פעולה, פשט רגל, או שרשות המכס במדינה המייבאת לא קיבלה די מידע לאמת את

מקור המוצר, נוהגת רשות המכס לבטל את הפטור שניתן ממכס, ולדרוש תשלום מכס מן היבואן.

ת: מכיוון שכל המידע אודות מקור הטובין ותהליכי העיבוד שהתבצעו בהם נמצא בדרך כלל אצל היצואן, על מנת

להגן על עצמו ממצבים כאלה, מומלץ ליבואן לציין בהסכם בכתב בינו לבין היצואן, כי היצואן מתחייב לשמור

הוכחות בדבר מקור הטובין גם לתקופה העולה על 0 שנים, וכי אם תתבטל העדפת המכס מכל סיבה שהיא,

והיבואן יידרש לשלם מכס - יישא היצואן בתשלומי המס במקומו.

* * *