אישור החלפת פרוטוקול 4 להסכם אירופי ים תיכוני לכינון התאגדות בין מדינת ישראל לבין הקהילות האירופיות והמדינות החברות בהן

הצעת החלטה

מחליטים:

1.        לאשר את החלפת פרוטוקול 4 להסכם האירופי ים תיכוני לכינון התאגדות בין ישראל לקהילות האירופיות.

2.        לייפות את כוחם של שר החוץ ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה בכל הנוגע לביצוע הסכם זה.

דבר ההסבר

בכנס שרי הסחר האירו- ים תיכוני  אשר התקיים בפלרמו איטליה בחודש יולי 2003, הוחלט על הרחבת מערכת צבירת כללי המקור הפאן אירופים (הכוללת כיום 31 מדינות באירופה) למדינות הים התיכון. להלן מערכת צבירת כללי מקרו הפאן אירו ים תיכונית (Pan- Euro Med cumulation).

צבירת כללי מקור מאפשרת לייצר מוצר במספר מדינות הכלולות במערכת הצבירה, תוך שימור היכולת לייצא למדינות אחרות במערכת זו בשמירה על מעמד המקור של המוצר וההטבות המכסיות הנלוות למעמד זה (פטור ממכס).

כיום, ישראל איננה משולבת במערכת זו, ויצרן ישראלי המבקש לפרוס את יצור המוצר על פני מספר מדינות, מאבד את היתרון הטמון ביצוא פטור ממכס למדינת יעד אחרת הכלולה במערכת הצבירה.

להשתתפות ישראל במערכת צבירת כללי מקור הפאן אירו ים תיכונית יתרונות רבים ליצואנים ישראלים:

1.        אפשרות ליצרן ישראלי לפרוס את תהליך היצור של המוצר שלו על פני מספר אתרי יצור בהתאם ליתרונות התחרותיים של כל אתר יצור מבלי לאבד את היתרונות המכסיים הגלומים בהסכמי הסחר החופשי בישראל.

2.        הרחבת אפשריות לשת"פ כלכליים בין יצרנים והידוק יחסי הסחר בין מדינות.

3.        העמקת שת"פ כלכליים אזוריים.

ישראל נדרשת למילוי אחר התנאים הבאים טרם כניסתה למערכת צבירת כללי מקור הפאן אירו ים תיכונית:

-          לקיום הסכם סחר חופשי עם המדינות עימן היא מבקשת לקיים צבירת כללי מקור,

-          לשילוב פרוטוקול כללי מקור מעודכן הכולל את נושא הצבירה והאחדת כללי המקור, לתוך הסכמי הסחר החופשי הקיימים.

לישראל הסכמי סחר חופשי עם כל המדינות המשתתפות כיום במערכת צבירת כללי המקור הפאן אירופית (האיחוד האירופי, אפט"א, רומניה, בולגריה וטורקיה). כמו כן, שודרג הסכם הסחר ישראל ירדן על מנת שתוכל להתבצע צבירה של ישאל וירדן במטרה לייצא לאיחוד האירופי.

עד היום ישראל החליפה את הפרוטוקולים בנושא כללי מקור בהסכמים עם: ירדן, רומניה, טורקיה, אפט"א, ובולגריה.

על מנת ליישם את מערכת צבירת כללי מקור הפאן אירו ים תיכונית בין ישראל  לבין האיחוד האירופי ( וכן לאפשר צבירה למול ירדן, רומניה, טורקיה, אפט"א, ובולגריה)קיים צורך להחליף את פרוטוקול כללי המקור בהסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד. הנוסח החדש של פרוטוקול כללי המקור אושר על ידי האיחוד האירופי  והוא  יחליף את פרוטוקול כללי המקור הקיים.

 

פרוטוקול 4

 בדבר הגדרת המושג "מוצרי מקור" ושיטות לשיתוף פעולה מינהלי

שער I

הוראות כלליות

סעיף 1

הגדרות

למטרות פרוטוקול זה:

(א)          "ייצור" פירושו כל סוג של עבודה או עיבוד לרבות הרכבה או פעולות מיוחדות;

(ב)           "חומר" פירושו כל מרכיב, חומר גלם, רכיב או חלק, וכו', המשמש בייצור המוצר;

(ג)            "מוצר" פירושו המוצר המיוצר, אף אם הוא מיועד לשימוש מאוחר יותר בפעולת ייצור אחרת;

(ד)            "טובין" פירושו הן חומרים והן מוצרים;

(ה)          "ערך מכס" פירושו הערך כפי שנקבע בהתאם להסכם על יישום סעיף VIIלהסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר 1994 (הסכם הערכת המכס של ארגון הסחר העולמי);

(ו)          "מחיר בשערי המפעל" פירושו המחיר ששולם בשערי המפעל ליצרן בקהילה או בישראל אשר באחריותו בוצעו העבודה או העיבוד האחרונים, או לאדם שארגן את ביצוע העבודה או העיבוד האחרונים, בתנאי שהמחיר כולל את ערך כל החומרים שהשתמשו בהם, פחות כל המסים הפנימיים המוחזרים, או עשויים להיות מוחזרים, כאשר המוצר המתקבל מיוצא;

(ז)        "ערך החומרים" פירושו ערך המכס בזמן הייצוא של החומרים הבלתי מקוריים שמשתמשים בהם, אם אינו ידוע ואינו ניתן לקביעה, המחיר בר הקביעה הראשון המשולם תמורת החומרים בקהילה או בישראל;

(ח)          "ערך חומרי מקור" פירושו ערך המכס של חומרים כגון אלה המוגדרים בתת-ס"ק (ז) המוחל עם השינויים הנדרשים;

(ט)          "ערך מוסף" יחשב כמחיר בשער המפעל בהפחתת ערך המכס של כל אחד מהחומרים המשולבים אשר מקורם במדינות האחרות המוזכרות בסעיפים 3 ו 4 שניתן להחיל צבירה איתן או, כאשר ערך המכס אינו ידוע או שאינו ניתן לקביעה, המחיר בר הקביעה הראשון ששולם עבור החומרים בקהילה או בישראל.

(י)           "פרקים" ו"כותרים" פירושם הפרקים והכותרים (צופנים בני ארבע ספרות) שמשתמשים בהם ברשימת השמות המהווה את השיטה המתואמת לתיאור מצרכים ולקידודם, הנזכרת בפרוטוקול זה כ"השיטה המתואמת" או ש"מ;

(יא)         "מסווג" מתייחס לסיווג מוצר או חומר תחת כותר מסוים;

(יב)         "משלוח" פירושו מוצרים הנשלחים בו בזמן מיצואן אחד למקבל אחד או המכוסים ע"י מסמך תנועה אחד המכסה את משלוחם מהיצואן אל המקבל, או, בהעדר מסמך כאמור, ע"י חשבונית יחידה;

(יג)          "שטחים" כולל מים טריטוריאליים.
 

 

שער II

הגדרת המושג "מוצרי מקור"

 

סעיף 2

דרישות כלליות

 

1.  למטרות יישום הסכם זה, ייחשבו המוצרים הבאים כאילו הם מוצרים שמקורם בקהילה;

(א)         מוצרים שהושגו בשלמותם בקהילה, כמשמעותו בסעיף 5;

(ב)        מוצרים שהושגו בקהילה המכילים חומרים שלא הושגו בשלמותם שם, בתנאי שהחומרים האמורים עברו עבודה ועיבוד מספיקים בקהילה כמשמעותו בסעיף 6;

(ג)        טובין שמקורם באזור הכלכלי האירופי (European Economic Area – EEA)כמשמעותו בפרוטוקול 4 להסכם בדבר האזור הכלכלי האירופי.

2.  למטרות יישום הסכם זה ייחשבו המוצרים הבאים כאילו הם מוצרים שמקורם בישראל;

(א)     מוצרים שהושגו בשלמותם בישראל, כמשמעותו בסעיף 5;

(ב)     מוצרים שהושגו בישראל המכילים חומרים שלא הושגו בשלמותם שם, בתנאי שהחומרים האמורים עברו עבודה ועיבוד מספיקים בישראל כמשמעותו בסעיף 6.

3. הוראות ס"ק 1 (ג) יחולו ובלבד שהסכם סחר חופשי ניתן ליישום בין ישראל מצד אחד לבין מדינות EEAEFTA(איסלנד, ליכטנשטיין ונורבגיה) מהצד האחר.

 

סעיף 3

צבירה בקהילה

1.   בלי לפגוע בהוראות סעיף 2 (1), מוצרים ייחשבו כמוצרים שמקורם בקהילה אם מוצרים כאמור מושגים שם, משלבים בתוכם חומרים שמקורם בבולגריה, שוויץ (כולל ליכטנשטיין)[1], איסלנד, נורבגיה, רומניה, טורקיה או בקהילה, ובלבד שהעבודה או העיבוד המתבצעים בקהילה הינם מעבר לפעולות הנזכרות בסעיף 7. לא יהיה צורך בכך שמוצרים כאלה יעברו תהליכי עבודה או עיבוד מספיקים.

2.   בלי לפגוע בהוראות סעיף 2 (1), מוצרים ייחשבו כמוצרים שמקורם בקהילה אם מוצרים כאמור הושגו שם, משלבים בתוכם חומרים שמקורם באיי פארו  או כל מדינה החברה בשותפות האירופית-ים תיכונית, בהתבסס על הצהרת ברצלונה שאומצה בוועידה האירופית-ים תיכונית שהתקיימה ב-27 וב-28 בנובמבר 1995, זולת טורקיה, ובלבד שתהליכי העבודה או העיבוד המתבצעים בקהילה הינם מעבר לפעולות המוזכרות בסעיף 7. לא יהיה צורך בכך שמוצרים כאלה יעברו תהליכי עבודה או עיבוד מספיקים.

3.   מקום שתהליכי העבודה או העיבוד המתבצעים בקהילה אינם מעבר לפעולות הנזכרות בסעיף 7, המוצר שהושג ייחשב כמוצר שמקורו בקהילה אך ורק במקרים בהם הערך המוסף שם גדול מהערך של החומרים שמקורם בכל אחת משאר המדינות המוזכרות בס"ק 1 ו-2. אם אין הדבר כך, ייחשב מקורו של המוצר המושג במדינה שלזכותה נזקף ערך הגבוה ביותר של חומרי מקור ששימשו לייצור בקהילה.

4.  מוצרים שמקורם באחת המדינות הנזכרות בס"ק 1 ו-2, שאינם עוברים כל תהליכי עבודה או עיבוד בקהילה, שומרים על מקורם אם הם מיוצאים לאחת מהמדינות הללו.

5.   ניתן להחיל את הצבירה המפורטת בפרק זה כאשר:

(א)          הסכם סחר מועדף, בהתאם לפרק XXIVשל ההסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר (GATT) מוחל בין המדינות המעורבות ברכישת מעמד המקור לבין מדינת היעד;

(ב)           חומרים ומוצרים קיבלו מעמד מקור ע"י החלת כללי מקור הזהים לאלה הניתנים בפרוטוקול זה;

            וכן

(ג)      הודעות המעידות על מילוי הדרישות החיוניות להגשת מועמדות לצבירה פורסמו בכתב העת הרשמי של האיחוד האירופי (סדרה C) ובישראל בהתאם לנהליה.

הצבירה לפי הוראות פרק זה תחול מהתאריך המצוין בהודעה שהתפרסמה בכתב העת הרשמי של האיחוד האירופי (סדרה C).

הקהילה תספק לישראל, דרך נציבות הקהילות האירופיות, פרטים על ההסכמים, כולל תאריך כניסתם לתוקף וכללי המקור המתאימים שלהם, המוחלים עם המדינות האחרות הנזכרות בס"ק 1 ו-2.

סעיף 4

צבירה בישראל

1.    בלי לפגוע בהוראות סעיף 2 (2), מוצרים ייחשבו כמוצרים שמקורם בישראל אם מוצרים כאמור מושגים שם, משלבים בתוכם חומרים שמקורם בבולגריה, שוויץ (כולל ליכטנשטיין)[2], איסלנד, נורבגיה, רומניה, טורקיה או בקהילה, ובלבד שהעבודה או העיבוד המתבצעים בישראל הינם מעבר לפעולות הנזכרות בסעיף 7. לא יהיה צורך בכך שמוצרים כאלה יעברו תהליכי עבודה  או עיבוד מספיקים.

2.   בלי לפגוע בהוראות סעיף 2 (2), מוצרים ייחשבו כמוצרים שמקורם בישראל אם מוצרים כאמור הושגו שם, משלבים בתוכם חומרים שמקורם בכל מדינה החברה בשותפות האירופית-ים תיכונית, בהתבסס על הצהרת ברצלונה שאומצה בוועידה האירופית-ים תיכונית שהתקיימה ב-27 וב-28 בנובמבר 1995, זולת טורקיה, ובלבד שתהליכי העבודה או העיבוד המתבצעים בישראל הינם מעבר לפעולות המוזכרות בסעיף 7. לא יהיה צורך בכך שמוצרים כאלה יעברו תהליכי עבודה או עיבוד מספיקים.

3.   מקום שתהליכי העבודה או העיבוד המתבצעים בישראל אינם מעבר לפעולות הנזכרות בסעיף 7, המוצר שהושג ייחשב כמוצר שמקורו בישראל אך ורק במקרים בהם הערך המוסף שם גדול מהערך של החומרים שמקורם בכל אחת משאר המדינות המוזכרות בס"ק 1 ו-2. אם אין הדבר כך, ייחשב מקורו של המוצר המושג במדינה שלזכותה נזקף הערך הגבוה ביותר של חומרי מקור ששימשו לייצור בישראל.

4.   מוצרים שמקורם באחת המדינות הנזכרות בס"ק 1 ו-2, שאינם עוברים כל תהליכי עבודה או עיבוד בישראל, שומרים על מקורם אם הם מיוצאים לאחת מהמדינות הללו.

5.    ניתן להחיל את הצבירה המפורטת בפרק זה רק בתנאי:

(א)  הסכם סחר מועדף, בהתאם לפרק XXIVשל ההסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר (GATT) מוחל בין המדינות המעורבות ברכישת מעמד המקור לבין מדינת היעד;

(ב)   חומרים ומוצרים קיבלו מעמד מקור ע"י החלת כללי מקור הזהים לאלה הניתנים בפרוטוקול זה;

            וכן

(ג)  הודעות המעידות על מילוי הדרישות החיוניות להגשת מועמדות לצבירה פורסמו בכתב העת הרשמי של האיחוד האירופי (סדרה C) ובישראל בהתאם לנהליה.

הצבירה לפי הוראות פרק זה תחול מהתאריך המצוין בהודעה שהתפרסמה בכתב העת הרשמי של האיחוד האירופי (סדרה C).

ישראל תספק לקהילה, דרך נציבות הקהילות האירופיות, פרטים על ההסכמים, כולל תאריך כניסתם לתוקף וכללי המקור המתאימים שלהם, המוחלים עם המדינות האחרות הנזכרות בס"ק 1 ו-2.

סעיף 5

מוצרים שהושגו בשלמותם

1.         המוצרים הבאים ייחשבו כאילו הושגו בשלמותם בקהילה או בישראל:

(א)          מוצרים מינרליים שנחפרו מהקרקע או מקרקע הים שלהם;

(ב)           מוצרי ירקות שנקטפו שם;

(ג)            בעלי חיים שנולדו וגדלו שם;

(ד)           מוצרים מבעלי חיים שגדלו שם;

(ה)          מוצרים שהושגו ע"י ציד או דיג שם;

(ו)            מוצרי דיג בים ומוצרים אחרים שהוצאו מהים ע"י כלי השיט שלהם;

(ז)           מוצרים שנוצרו על סיפון ספינות בית החרושת שלהם בלעדית ממוצרים הנזכרים מתת-ס"ק (ו);

(ח)      פריטים משומשים שנאספו שם המתאימים רק לאחזור חומרי גלם, לרבות צמיגים משומשים המתאימים לחידוש צמיגים או לשימוש כפסולת;

(ט)          פסולת וגרוטאות שהם תוצאה של פעולות ייצור המתבצעות שם;

(י)          מוצרים שנחפרו מקרקע הים או מתת-הקרקע מחוץ למים הטריטוריאליים שלהם, בתנאי שיש להם זכויות בלעדיות לעבד את הקרקע או את תת-הקרקע;

(יא)        טובין שיוצרו באופן בלעדי ממוצרים המפורטים בתת-ס"ק (א) עד (י).

2.         המונחים "כלי השיט שלהם" ו"ספינות בית החרושת שלהם" בס"ק 1 (ו) ו-(ז) יחולו רק על כלי שיט וספינות בתי חרושת:

(א)          הרשומים או מתועדים במדינה חברה בקהילה או בישראל;

(ב)           המפליגים תחת דגל של מדינה חברה בקהילה או דגל ישראל;

(ג)            שלפחות % 50 מהבעלות עליהם נמצאים בידי אזרחים של מדינות חברות בקהילה או ישראל, או בידי חברה שהמשרד הראשי שלה נמצא באחת המדינות האלה, אשר מנהלה או מנהליה, יושב הראש מועצת המנהלים או המועצה המפקחת, ורוב חברי המועצות האמורות הם אזרחי מדינות חברות בקהילה או ישראל, ואשר, נוסף על כך, במקרה של שותפויות או חברות בע"מ, לפחות מחצית מההון שייכת לאותן מדינות או לגופים הציבוריים שלהן או לאזרחיהן;

(ד)           שרב החובל והקצינים שלהם הם אזרחי מדינות חברות בקהילה או ישראל; וכן

(ה)          ש-% 75 לפחות מאנשי הצוות שלהם הם אזרחי מדינות חברות בקהילה או ישראל.

                                                                

סעיף 6

מוצרים שעברו עיבוד או עבודה מספיקים

1.         למטרות סעיף 2, מוצרים שאינם מושגים בשלמותם נחשבים כאילו עברו עיבוד או עבודה מספיקים כאשר התנאים שנקבעו ברשימה שבנספח IIמולאו.

התנאים הנ"ל מציינים, לגבי כל המוצרים המכוסים ע"י ההסכם, את תהליכי העבודה והעיבוד שיש לבצע על חומרים שאינם חומרי מקור המשמשים בייצור וחלים אך ורק ביחס לחומרים כאמור. מכאן נובע שאם מוצר שקיבל מעמד מקור ע"י מילוי התנאים שמצוינים ברשימה, משמש לייצור מוצר אחר, התנאים בני ההחלה על המוצר בו הוא משולב אינם חלים עליו ולא יילקחו בחשבון חומרים שאינם חומרי מקור שאולי שימשו בייצורו.

2.       על אף ס"ק 1, חומרים שאינם מקוריים, אשר לפי התנאים שנקבעו ברשימה, אין להשתמש בהם בייצור מוצר, אפשר בכל זאת להשתמש בהם, בתנאי:

(א)          שערכם הכולל אינו עולה על% 10 ממחיר המוצר בשערי המפעל;

(ב)           שהחלת ס"ק זה לא תגרום לחריגה מאף אחד מהשיעורים הנתונים ברשימה לגבי ערך מירבי של חומרים שאינם חומרי מקור.

ס"ק זה לא יחול על מוצרים הכלולים בפרקים 50 עד 63 של השיטה המתואמת.

3.         ס"ק 1 ו-2 יחולו בכפוף להוראות סעיף 7.

 

סעיף 7

עבודה או עיבוד בלתי מספיקים

 

בלי לפגוע בס"ק 2, הפעולות הבאות תיחשבנה כעיבוד או עבודה בלתי מספיקים להענקת מעמד של מוצרי מקור, בין אם מולאו דרישות ס"ק 6 ובין אם לאו:

       (א.)       פעולות שימור על מנת לוודא שהמוצרים יישארו במצב טוב במהלך ההובלה והאחסנה;

         (ב.)       פירוק והרכבה של אריזות;

         (ג.)       שטיפה, ניקוי, הסרת אבק, תחמוצות, שמן, צבע או כל שכבת כיסוי אחרת;

        (ד.)       גיהוץ טקסטילים;

       (ה.)       פעולות צביעה והברקה פשוטות;

        (ו.)        קילוף, חמצון חלקי או מלא, הברקה או זיגוג של דגנים ואורז;

        (ז.)       פעולות לצביעת סוכר או יצירת גושי סוכר;

       (ח.)       קילוף והוצאת גלעינים או קליפה של פירות אגוזים וירקות;

       (ט.)       חידוד, טחינה פשוטה או חיתוך פשוט;

       (י.)        ניפוי, סינון, מיון, סיווג, דירוג, התאמה (כולל יצירת ערכות של פריטים);

     (יא.)      מילוי פשוט של בקבוקים, פחיות, בקבוקונים, שקיות, מיכלים, קופסאות, ושאר פעולות אריזה פשוטות;

      (יב.)      הדבקת סימני הדפסה, תוויות, לוגו, ושאר סימנים מייחדים על מוצרים או אריזתם;

       (יג.)      ערבוב פשוט של מוצרים, בין אם מסוגים שונים ובין אם לאו;

      (יד.)      הרכבה פשוטה של פריטים לפריט שלם או פירוק מוצרים לחלקיהם;

      (טו.)      שילוב של שתיים או יותר מהפעולות המפורטות ב-(א) עד (יד);

      (טז.)     שחיטת בעלי חיים.

2.         כל הפעולות המבוצעות בקהילה או בישראל על מוצר נתון יחושבו יחד בעת קביעה האם תהליכי העבודה או העיבוד שעבר אותו מוצר ייראו כבלתי מספיקים כמשמעותו בס"ק 1.

 

סעיף 8

יחידת התאמה

1.         יחידת ההתאמה להחלת הוראות פרוטוקול זה תהיה המוצר המסוים הנחשב ליחידה הבסיסית בעת קביעת הסיווג בעזרת המינוח של השיטה המתואמת.

 מכאן נובע כי:

(א)    כאשר מוצר המורכב מקבוצה או מהרכבה של פריטים מסווג לפי תנאי השיטה המתואמת תחת כותר יחיד, השלם מהווה את יחידת ההתאמה;

(ב)     כאשר משלוח המורכב ממספר מוצרים זהים מסווג תחת אותו כותר של השיטה המתואמת, יש לקחת כל מוצר בנפרד כאשר מחילים את הוראות הפרוטוקול.

2.         מקום שלפי כלל כללי 5 של השיטה המתואמת, אריזה נכללת עם המוצר למטרות סיווג, היא תיכלל למטרות קביעת המקור.

 

סעיף 9

אבזרים, חלפים וכלים

אבזרים, חלפים וכלים המשוגרים עם פריט ציוד, מכונה, מתקן או כלי רכב, שהם חלק מהציוד הרגיל והם כלולים במחירו או אינם מופיעים בחשבונית נפרדת, ייראו כחלק בלתי נפרד מפריט הציוד, המכונה, המתקן או כלי הרכב הנדונים.

 

סעיף 10

ערכות

ערכות, כמוגדר בכלל כללי 3 של השיטה המתואמת, ייראו כמקוריות כשכל המוצרים המרכיבים אותן הם מקוריים. אף על פי כן, כאשר ערכה מורכבת ממוצרים ולא מקוריים, הערכה בשלמותה תיראה מקורית, בתנאי שערכם של המוצרים הבלתי מקוריים אינו עולה על% 15 ממחיר הערכה בשערי המפעל.

 

סעיף 11

גורמים נייטראליים

על מנת לקבוע אם מוצר הוא מקורי או לא, לא יהיה צורך לקבוע את מקורם של הטובין הבאים שייתכן כי נעשה שימוש בהם בייצורו:

(א)          אנרגיה ודלק;

(ב)           מפעל וציוד;

(ג)            מכונות וכלים;

(ד)           טובין שאינם נכנסים ואינם מיועדים להיכנס להרכבו הסופי של המוצר.

 

 

שער III

דרישות טריטוריאליות

 

סעיף 12

עקרון הטריטוריאליות

 

1. למעט לפי הוראות סעיף  2 )1) (ג), סעיפים 3 ו-4  וס"ק 3 לסעיף זה, יש למלא אחר התנאים להשגת מעמד מקור המפורטים בשער II  ללא הפרעה בקהילה או בישראל.

2. למעט לפי הוראות סעיפים 3 ו-4, מקום שטובין מקוריים המיוצאים מהקהילה או מישראל למדינה אחרת הוחזרו, יש לראות בהם טובין לא מקוריים, אלא אם ניתן להוכיח לשביעות רצונן של רשויות המכס כי:

(א)    הטובין המוחזרים זהים לאלה שיוצאו; וכן

(ב)    לא נעשתה עליהם כל פעולה מעבר לפעולות הדרושות לשימורם במצב טוב בהיותם באותה מדינה או במהלך הייצוא.

3. רכישת מעמד מקור לפי התנאים הקבועים בשער IIלא תהיה מושפעת מעבודה או מעיבוד המבוצעים מחוץ לקהילה או לישראל על חומרים המיובאים מהקהילה או מישראל ולאחר מכן מייבאים לשם מחדש, ובלבד:

(א)   שהחומרים האמורים מושגים בשלמותם בקהילה או בישראל או שעברו שם עבודה או עיבוד מעבר לפעולות הבלתי מספיקות הרשומות בסעיף 7 לפני ייצואם; וכן

(ב)    שניתן להוכיח לשביעות רצונן של רשויות המכס כי:

(i)                  הטובין המיובאים מחדש התקבלו ע"י עבודה או עיבוד של החומרים המיוצאים; וכן

(ii)                הערך המוסף הכולל שנרכש מחוץ לקהילה או לישראל ע"י החלת סעיף זה אינו עולה על 10 אחוז ממחירו בשערי המפעל של המוצר הסופי שעבורו נתבע מעמד מקור.

4. למטרות ס"ק 3, התנאים הקבועים בשער IIביחס לרכישת מעמד מקור לא יחולו על עבודה או עיבוד המבוצעים מחוץ לקהילה או לישראל. אבל מקום שברשימה שבנספח IIמוחל כלל הקובע ערך מירבי של כל החומרים הבלתי מקוריים שמשתמשים בהם בקביעת מעמד המקור של המוצר הסופי, הערך הכולל של החומרים הבלתי מקוריים שמשתמשים בהם בשטחו של הצד הנוגע בדבר, יחד עם הערך המוסף הכולל שנרכש מחוץ לקהילה או לישראל ע"י החלת סעיף זה, לא יחרגו מהשיעור שנקבע.

5. למטרות החלת הוראות ס"ק 3 ו-4, "ערך מוסף כולל" יהיה פירושו כל העלויות הנצברות מחוץ לקהילה או לישראל, לרבות ערך החומרים ששולבו שם.

6. הוראות ס"ק 3 ו-4 לא יחולו על מוצרים שאינם ממלאים אחר התנאים הקבועים ברשימה בשער II  או אשר יכולים להיחשב כאילו עברו עבודה או עיבוד מספיקים רק כתוצאה מהחלת הסובלנות הכללית שנקבעה בסעיף 6 (2).

7. הוראות ס"ק 3 ו-4 לא יחולו על מוצרים הכלולים בפרקים 50 עד 63 של השיטה המתואמת.

8. כל עבודה או עיבוד מהסוג המכוסה ע"י הוראות סעיף זה והמתבצעים מחוץ לקהילה או לישראל ייעשו בכפוף להסדרי העיבוד החיצוני (outward processing arrangements), או הסדרים דומים.

 

סעיף 13

הובלה ישירה

1.         היחס המועדף לפי הוראות הסכם זה חל רק על מוצרים, העומדים בדרישות פרוטוקול זה, המובלים במישרין בין הקהילה לבין ישראל או דרך שטחי המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4 שניתן להחיל צבירה אתן. אולם מוצרים המהווים משלוח אחד ויחיד ניתן להוביל דרך שטחים אחרים, עם, במקרה הצורך, שטעון או אחסון זמני בשטחים האמורים, ובלבד שהם נשארים תחת פיקוח רשויות המכס במדינת המעבר או האחסון ואינם עוברים פעולות שאינן פריקה, העמסה מחדש או פעולה כלשהי שנועדה לשמר אותם במצב טוב.

 מוצרים מקוריים ניתן להעביר בקו צינורות דרך שטח שאינו זה של הקהילה או של ישראל.

2.         ראיה למילוי אחר התנאים שנקבעו בס"ק 1 יסופקו לרשויות המכס של המדינה המייבאת ע"י המצאת:

          (א)        מסמך הובלה יחיד המכסה את המעבר מהמדינה המייצאת דרך מדינת המעבר; או

 

          (ב)        תעודה שהנפיקו רשויות המכס של מדינת המעבר:

 

                        (i)         המוסרת תיאור מדויק של המוצרים;

                       (ii)     המפרטת את תאריכי הפריקה וההעמסה מחדש, ומקום שבר החלה, את שמות הספינות או אמצעי התחבורה האחרים שהשתמשו בהם; וכן

                      (iii)       מאשרת את התנאים שהמוצרים נשארו בהם במדינת המעבר; או

(ג)           בהעדר אלה, כל מסמך מאמת.

 

סעיף 14

תערוכות

1.         מוצרים מקוריים שנשלחו לתערוכה במדינה שאיננה אחת מאלה הנזכרות בסעיף 3 או 4 שאתה ניתן להחיל צבירה, ייהנו עם הייבוא מהוראות ההסכם בתנאי שהמוצרים עומדים בדרישות הפרוטוקול המזכות אותם להכרה כמוצרים שמקורם בקהילה או בישראל ובלבד שהוכח לשביעות רצונן של רשויות המכס כי:

            (א)        יצואן שלח את המוצרים האלה מהקהילה או מישראל למדינה שבה מתקיימת התערוכה והציג  אותם שם;

            (ב)        המוצרים נמכרו או הוצאו מרשותו של אותו יצואן לידי אדם בקהילה או בישראל;

            (ג)           המוצרים נשלחו בזמן התערוכה או מיד לאחר מכן במדינה שאליה נשלחו לשם תצוגה; וכן

         (ד)        מאז נשלחו המוצרים לתערוכה, לא נעשה בהם שימוש למטרה כלשהי חוץ מהדגמה בתערוכה.

2.         יש להנפיק או להכין הוכחת מקור בהתאם להוראות שער Vולהגיש לרשויות המכס של המדינה המייצאת בדרך הרגילה. יש לציין עליה את שם התערוכה ואת כתובתה. מקום שיש צורך בכך, אפשר לדרוש ראיות תיעודיות נוספות לטיבם של המוצרים ולתנאים שבהם הוצגו.

3.         ס"ק 1 יחול על כל תערוכה, יריד, או מופע או תצוגה ציבוריים אחרים של סחר, תעשייה, חקלאות ואמנויות, אשר אינם מאורגנים למטרות פרטיות בחנויות או בעסקים במגמה למכור מוצרים מחו"ל, ושבמהלכם המוצרים נשארים בפיקוח המכס.

 

שער IV

הישבון או פטור

 

סעיף 15

איסור על הישבון דמי מכס או על פטור מהם

1.

(א)          חומרים בלתי מקוריים שמשתמשים בהם בייצור מוצרים שמקורם בקהילה או בישראל, או באחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4, אשר עבורם הונפקה או נעשתה הוכחת מקור בהתאם להוראות שער V, לא יהיו כפופים בקהילה או בישראל להישבון, או לפטור, מהיטלי מכס מכל סוג שהוא.

(ב)           מוצרים הנכללים בפרק 3 ובכותרים 1604 ו-1605 של השיטה המתואמת ושמקורם בקהילה לפי הוראות סעיף 2 (1) (ג), אשר עבורם הונפקה או נעשתה הוכחת מקור בהתאם להוראות שער V, לא יהיו כפופים בקהלה או בישראל להישבון, או לפטור, מהיטלי מכס מכל סוג שהוא.

2.             האיסור שבס"ק 1 יחול על כל הסדר להחזר, הפחתה או אי-תשלום, חלקי או מלא, של היטלי מכס או לתשלומים שיש להם השפעה מקבילה, החל בקהילה או בישראל על חומרים שמשתמשים בהם בייצור ומוצרים המכוסים ע"י ס"ק 1 (ב) לעיל, מקום שהחזר, הפחתה או אי-תשלום כאמור חלים, במפורש או בפועל, כאשר המוצרים המושגים מהחומרים האמורים מיוצאים ולא כאשר הם מוחזקים לשימוש ביתי אצל אותו צד.

3.            יצואן המוצרים המכוסים ע"י הוכחת מקור יהיה מוכן להגיש בכל עת, לפי בקשת רשויות המכס, את כל המסמכים המתאימים המוכיחים שלא התקבל כל הישבון ביחס לחומרים הבלתי מקוריים שהשתמשו בהם בייצור המוצרים הנוגעים בדבר ושכל דמי המכס או התשלומים שיש להם השפעה מקבילה והם בני החלה על החומרים האמורים שולמו בפועל.

4.             הוראות ס"ק 1 עד 3 יחולו גם ביחס לאריזה כמשמעותו במסגרת סעיף 8 (2), אבזרים, חלפים וכלים כמשמעותם בסעיף 8 ומוצרים בערכה כמשמעותה בסעיף 10 כאשר הפריטים האמורים הם בלתי מקוריים.

5.             הוראות ס"ק 1 עד 4 יחולו רק ביחס לחומרים שהם מהסוג שעליו חל ההסכם. יתר על כן, הן לא ימנעו את החלתה של מערכת החזרים בייצוא למוצרים חקלאיים, שתחול עם הייצוא בהתאם להוראות ההסכם.

שער V

הוכחת מקור

סעיף 16

דרישות כלליות

 

1.         מוצר שמקורו בקהילה המיובא לישראל ומוצר שמקורו בישראל המיובא לקהילה יהיה מההסכם עם הגשת אחת מהוכחות המקור הבאות:

(א)          תעודת תנועה EUR.1, שדוגמא שלה מופיעה בנספח IIIא';

(ב)          תעודת תנועה EUR-MED, שדוגמא שלה  מופיעה בנספח IIIב';

(ג)          במקרים המפורטים בסעיף 22 (1),  הצהרה, להלן כ"הצהרת חשבונית" או כ"חשבונית EUR-MED", הניתנת ע"י היצואן על גבי חשבונית, הודעת מסירה או כל מסמך מסחרי אחר המתאר את המוצרים האמורים בפירוט מספיק על מנת לאפשר את זיהוים; נוסח החשבונית מופיע בנספחים IVא' ו-ב'.

2.         על אף הוראות ס"ק 1, מוצרי מקור כמשמעותו בפרוטוקול זה, במקרים המפורטים בסעיף 27, ייהנו מהסכם זה בלי שיהיה צורך להגיש מסמך מהמסמכים המפורטים לעיל.

 

סעיף 17

נוהל הנפקת תעודת תנועה EUR.1או EUR-MED

1.         תעודת תנועה EUR.1או EUR-MEDתונפק ע"י רשויות המכס של המדינה המייצאת לפי בקשה שהוגשה בכתב ע"י היצואן, או, באחריות היצואן, ע"י נציגו המוסמך.

2.         למטרה זו, היצואן או נציגו המוסמך ימלאו הן את תעודה התנועה EUR.1או EUR-MEDוהן את טופס הבקשה, שדוגמאות שלהם מופיעות בנספחים IIIא' ו-ב'. טפסים אלה ימולאו באחת השפות שבהן נערך הסכם זה, ובהתאם להוראות הדין הפנימי של המדינה המייצאת. אם הם כתובים בכתב יד, הם יושלמו בעט ובאותיות דפוס. יש למסור את תיאור המוצרים במשבצת השמורה למטרה זו בלי להשאיר שורות ריקות. מקום שהמשבצת איננה מלאה לגמרי, יש למתוח קו אופקי מתחת לשורה האחרונה של התיאור, ולמחוק בקווים את המקום הריק.

3.         היצואן המגיש בקשה להנפקת תעודת תנועה EUR.1או EUR-MEDיהיה מוכן להגיש בכל עת, לבקשת רשויות המכס של המדינה המייצאת  שבה מונפקת תעודת התנועה EUR.1או EUR-MED, את כל המסמכים המתאימים המוכיחים את מעמד המקור של המוצרים הנוגעים בדבר, וכן את מילוי הדרישות האחרות של פרוטוקול זה.

4.      בלי לפגוע בס"ק 5, תעודת תנועה EUR.1תונפק ע"י רשויות המכס של מדינה החברה בקהילה או ע"י רשויות המכס של ישראל במקרים הבאים:

-             אם המוצרים הנוגעים בדבר יכולים להיחשב כמוצרים שמקורם בקהילה או בישראל בלי להחיל צבירה עם חומרים שמקורם באחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4, והם עומדים בדרישות האחרות של פרוטוקול זה,

-            ­אם המוצרים הנוגעים בדבר יכולים להיחשב כמוצרים שמקורם באחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4, שניתן להחיל אתם צבירה, בלי להחיל צבירה עם  חומרים שמקורם באחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4, והם עומדים בדרישות האחרות של פרוטוקול זה, ובלבד שתעודת תנועה EUR-MEDאו הצהרת חשבונית EUR-MEDהונפקה במדינת המקור.

5.         תעודת תנועה EUR-MEDתונפק ע"י רשויות המכס של מדינה החברה בקהילה או ע"י רשויות המכס של ישראל אם המוצרים הנוגעים בדבר יכולים להיחשב כמוצרים שמקורם בקהילה או בישראל או באחת המדינות האחרות המוזכרות בסעיפים 3 ו-4, שניתן להחיל אתם צבירה, והם עומדים בדרישות האחרות של פרוטוקול זה; וכן

-             הוחלה צבירה עם חומרים שמקורם באחת המדינות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4; או

-        ­ניתן להשתמש במוצרים כבחומרים בהקשר של צבירה לייצור מוצרים לייצוא לאחת המדינות האחרות המוזכרות בסעיפים 3 ו-4; או

-          ­ניתן לייצא מחדש את המוצרים ממדינת היעד לאחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4.

6.        תעודת מקור EUR-MEDתכלול אחת מהאמירות הבאות באנגלית במשבצת 7:

-           ­אם התקבל מקור ע"י החלת צבירה עם חומרים שמקורם באחת או יותר מהמדינות המוזכרות בסעיפים 3 ו-4:

CUMULATION APPLIED WITH....     (שם המדינה/ות)

-            ­אם התקבל מקור שלא ע"י החלת צבירה עם חומרים שמקורם באחת או יותר מהמדינות המוזכרות בסעיפים 3 ו-4;

"NO CUMULATION APPLIED"

7.         רשויות המכס המנפיקות תעודות תנועה EUR.1או EUR-MEDינקטו בכל האמצעים הדרושים לאימות מעמד המקור של מוצרים ומילוי הדרישות האחרות של פרוטוקול זה. למטרה זו, תהיה להן הזכות לבקש כל ראיה ולבצע כל בדיקה של חשבונות היצואן או כל בדיקה אחרת הנראית להם נאותה. הן יבטיחו גם שהטפסים הנזכרים בס"ק 2 ימולאו כיאות. בעיקר, הן יבדקו אם המקום השמור לתיאור המוצרים מולא באופן השולל כל אפשרות לתוספות בלתי כשרות.

8.         תאריך הנפקת תעודת תנועה EUR.1או EUR-MEDיצוין במשבצת 11 של הטופס.

9.       תעודת תנועה EUR.1או EUR-MEDתונפק ע"י רשויות המכס ותועמד לרשות היצואן ברגע שהייצוא בוצע בפועל או הובטח.

 

סעיף 18

תעודות תנועהEUR.1או EUR-MEDשהונפקו בדיעבד

 

1.         על אף הוראות סעיף 17 (9), ניתן באופן חריג להנפיק תעודת תנועה EUR.1או EUR-MEDאחרי ייצוא המוצרים שהיא מתייחסת אליהם אם:

(א)          היא לא הונפקה במועד הייצוא בגלל טעויות או השמטות לא מכוונות או נסיבות מיוחדות; או

(ב)           מוכח לשביעות רצונן של רשויות המכס כי תעודת תנועה EUR.1או EUR-MEDהונפקה אך לא התקבלה עם הייבוא מסיבות טכניות.

2.         על אף האמור בסעיף 17 (9), ניתן להנפיק תעודת תנועה EUR-MEDאחרי ייצוא המוצרים שאליהם היא מתייחסת ושעבורם הונפקה תעודת תנועה  EUR.1בזמן הייצוא ובלבד שהוכח לשביעות רצונן של רשויות המכס שהתנאים הנזכרים בסעיף 17 (5) מולאו.

3.         לשם יישום ס"ק 1 ו-2, על היצואן לציין בבקשה זו את המקום והתאריך של ייצוא המוצרים שאליהם מתייחסת תעודות התנועה EUR.1או EUR-MED, ולפרט את הסיבות לבקשתו.

4.         רשויות המכס רשאיות להנפיק תעודת תעודות תנועה EUR.1או EUR-MEDבדיעבד רק אחרי שאימתו כי המידע שסופק בבקשת היצואן תואם את המידע שבתיק המתאים.

5.         יש לאשר תעודות תנועה EUR.1או EUR-MEDשהונפקו בדיעבד ע"י המשפט הבא באנגלית:

"ISSUED RETROSPECTIVELY"

יש לאשר תעודות תנועה EUR-MEDשהונפקו בדיעבד תוך החלת ס"ק 2  ע"י המשפט הבא באנגלית:

"ISSUED RETROSPECTIVELY"

EUR.1  מקורי מס'.................. [תאריך ומקום ההנפקה]           

6.         האישור הנזכר בס"ק 5 יוכנס במשבצת 7 של תעודת התנועה EUR.1או EUR-MED.

 

סעיף 19

הנפקת העתק של תעודת תנועהEUR.1או EUR-MED

 

1.         במקרה של גניבה, אובדן או השמדה של תעודת תנועה EUR.1או EUR-MEDרשאי היצואן להגיש לרשויות המכס שהנפיקו אותה בקשה להעתק שייעשה על בסיס מסמכי הייצוא שברשותם.                                                                  

2.         על העותק המונפק בדרך זו להיות מאושר במילים הבאות באנגלית:

 "DUPLICATE”

3.         האישור הנזכר בס"ק 3 יוכנס במשבצת 7 של תעודת התנועה EUR.1או EUR-MED.

4.         ההעתק, אשר חייב לשאת את תאריך הנפקת תעודת התנועה EUR.1או EUR-MEDהמקורית, ייכנס לתוקף החל מאותו תאריך.

 

סעיף 20

הנפקת תעודות מקור EUR1או EUR-MEDעל בסיס הוכחת מקור שהונפקה או נעשתה קודם לכן

 

כשמוצרי מקור מושמים תחת פיקוח של משרד מכס בקהילה או בישראל, תהיה אפשרות להחליף את הוכחת המקור המקורית בתעודת תנועה EUR1או EUR-MEDאחת או יותר, לצורך שליחת המוצרים האלה, כולם או חלקם, למקום אחר בתוך הקהילה או ישראל. תעודות התנועה EUR1או EUR-MEDהחלופיות יונפקו ע"י משרד המכס שתחת השגחתו נמצאים המוצרים.

 

סעיף 21

הפרדה חשבונאית

 

1.         כאשר החזקת מלאים נפרדים של חומרי מקור וחומרים שאינם חומרי מקור גורמת לקשיי עלות ניכרים או לקשיים בחומרים, והחומרים זהים ובני החלפה, רשאיות רשויות המכס, לפי בקשה בכתב של הנוגעים בדבר, לאשר שימוש בשיטה הקרויה "הפרדה חשבונאית" לניהול מלאים כאמור.

2.         על שיטה זו להיות מסוגלת להבטיח כי, לתקופת התייחסות מסוימת, מספר המוצרים שהושגו שהיו יכולים להיחשב "מקוריים" זהה לזה שהיה מושג לו הייתה מתקיימת הפרדה פיסית של המלאים.

3.         רשויות המכס יכולות לתת אישור כאמור, בכפוף לכל תנאי הנראה לה לנכון.

4.         שיטה זו מתועדת ומיושמת על בסיס עקרונות ההתחשבנות הכללים החלים במדינה שבה יוצר המוצר.

5.         הנהנה מהקלה זו יכול להנפיק או להגיש בקשה להוכחת מקור, לפי המקרה, לכמות המוצרים שיכולים להיחשב מקוריים. לבקשת רשויות המכס, הנהנה ימסור הצהרה על אופן ניהול הכמויות.

6.         רשויות המכס יפקחו על השימוש שנעשה באישור והן רשאיות לשלול אותו בכל עת שהנהנה עושה בו שימוש בלתי הולם בכל צורה שהיא או אינו ממלא אחר כל תנאי אחר המפורט בפרוטוקול זה.

 

סעיף 22

תנאים להכנת הצהרת חשבונית או הצהרת חשבונית EUR-MED

 

1.         הגורמים הבאים יכולים להכין הצהרת חשבונית או הצהרת חשבונית EUR-MEDכנזכר בסעיף 16 (1) (ג):                                      

(א)          יצואן מורשה כמשמעותו בסעיף 23; או

(ב)           כל יצואן של כל משלוח המורכב מאריזה אחת או יותר המכילה מוצרי מקור שערכם הכולל אינו עולה על 6,000 EUR.

2.         בלי לפגוע בס"ק 3, ניתן לערוך הצהרת חשבונית במקרים הבאים:

-           ­אם המוצרים הנוגעים בדבר יכולים להיחשב כמוצרים שמקורם בקהילה או בישראל, ללא החלת צבירה עם חומרים שמקורם באחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4, וממלאים אחר הדרישות האחרות של פרוטוקול זה;

-            ­אם המוצרים הנוגעים בדבר יכולים להיחשב כמוצרים שמקורם באחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4, שאתה חלה צבירה, ללא החלת צבירה עם חומרים שמקורם באחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4, וממלאים אחר הדרישות האחרות של פרוטוקול זה, ובלבד שתעודת  EUR-MEDאו הצהרת  חשבונית  EUR-MEDהונפקה בארץ המקור.

3.         ניתן להכין הצהרת חשבונית EUR-MED  אם המוצרים הנוגעים בדבר יכולים להיחשב כמוצרים שמקורם בקהילה, בישראל או באחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4,שאתה חלה צבירה, והם וממלאים אחר הדרישות האחרות של פרוטוקול זה; וכן

-               הוחלה­  צבירה עם חומרים שמקורם באחת המדינות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4; או

-               ­ניתן להשתמש במוצרים כחומרים בהקשר של צבירה לייצור של מוצרים לייצוא לאחת המדינות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4; או

-               ניתן לייצא מחדש את המוצרים ממדינת היעד לאחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4.                              

4.         הצהרת חשבונית EUR-MEDתכלול אחת ההצהרות הבאות באנגלית:

­-           אם הושג מעמד מקור ע"י החלת צבירה עם חומרים שמקורם באחת או יותר מהמדינות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4;

"הוחלה צבירה עם.... " (שם המדינה/מדינות)

-           אם הושג מעמד מקור ללא החלת צבירה עם חומרים שמקורם באחת או יותר מהמדינות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4:

"לא הוחלה צבירה"

5.         היצואן המכין הצהרת חשבונית או הצהרת חשבונית EUR-MEDיהיה מוכן להפקיד בכל עת, לבקשת רשויות המכס של מדינת הייצוא, כל מסמך נוגע בדבר המוכיח את מעמד המקור של המוצרים הנוגעים בדבר וכן את המילוי אחר הדרישות האחרות של פרוטוקול זה.

6.         הצהרת חשבונית או הצהרת חשבונית EUR-MEDתוכן ע"י היצואן בהדפסה, בהחתמה או בכתיבה על החשבונית, הודעת המסירה או מסמך מסחרי אחר, של ההצהרה, שנוסח שלה מופיע בנספח IVא' ו-ב', באחד הנוסחים הלשוניים המובאים באותו נספח ובהתאם להוראות הדין הפנימי של המדינה המייצאת. אם ההצהרה נכתבת בכתב יד, היא תיכתב בדיו ובאותיות דפוס.

7.         הצהרות חשבונית והצהרות חשבונית EUR-MEDיישאו את חתימתו המקורית של היצואן בכתב יד. אולם יצואן מורשה, כמשמעותו בסעיף 23, לא יידרש לחתום על הצהרות כאמור ובלבד שימסור לרשויות המכס של מדינת הייצוא התחייבות בכתב שבה הוא מקבל על עצמו אחריות מלאה לכל הצהרת חשבונית המזוהה אתו כאילו חתם אליה בכתב יד.

8.         היצואן יכול להכין הצהרת חשבונית או הצהרת חשבונית בזמן שהמוצרים שהיא מתייחסת אליהם  מיוצאים, או אחרי הייצוא, ובלבד שהיא תוצג במדינה המייבאת לא יותר משנתיים אחרי ייבוא המוצרים שהיא מתייחסת אליהם.

 

סעיף 23

יצואן מאושר

1.         רשויות המכס של המדינה המייצאת רשאיות להסמיך כל יצואן, שייקרא להלן "יצואן מאושר", המבצע משלוחים תכופים של מוצרים לפי הסכם זה, להכין הצהרת חשבונית או הצהרת חשבונית EUR-MEDלאל התחשבות בערך המוצרים הנוגעים בדבר. יצואן המבקש אישור כאמור חייב להציע לשביעות רצונן של רשויות המכס כל ערובה הדרושה לאימות מעמד המקור של המוצרים וכן לאימות המילוי אחר כל הדרישות האחרות של פרוטוקול זה.

2.         רשויות המכס רשאיות להעניק מעמד של יצואן מאושר בכפוף לכל תנאי שייראה להן מתאים.

3        רשויות המכס יעניקו ליצואן המאושר מספר אישור מכס אשר יופיע על הצהרת החשבונית או הצהרת החשבונית EUR-MED.

4.         רשויות המכס יעקבו אחר השימוש באישור ע"י היצואן המאושר.

5.         רשויות המכס רשאיות לבטל את האישור בכל עת. הן יעשו זאת כאשר היצואן המאושר כבר אינו מגיש את הערבויות הנזכרות בס"ק 1, אינו ממלא אחר התנאים הנזכרים בס"ק 2, או עושה שימוש לא נכון בדרך אחרת באישור.

 

סעיף 24

תוקפה של הוכחת מקור

1.         הוכחת מקור תהיה בתוקף למשך ארבעה חודשים מתאריך ההנפקה במדינה המייצאת, ויש להגיש אותה בתוך פרק הזמן האמור לרשויות המכס של המדינה המייבאת.

2.         ניתן לקבל הוכחות המוגשות לרשויות המכס של המדינה המייבאת אחרי התאריך האחרון להגשה המפורט בס"ק 1 למטרות החלת יחס מועדף, מקום שאי הגשת מסמכים אלה עד התאריך האחרון שנקבע נובע מנסיבות חריגות.

3.         במקרים אחרים של הגשה באיחור, רשויות המכס של המדינה המייבאת יכולים לקבל את הוכחות המקור מקום שהמוצרים הובאו בפניהם לפני התאריך האחרון האמור.

 

סעיף 25

הגשת הוכחת מקור

הוכחות מקור יוגשו לרשויות המכס של המדינה המייבאת בהתאם לנהלים בני ההחלה באותה מדינה. הרשויות האמורות רשאיות לדרוש תרגום של הוכחת המקור וכן הן רשאיות לדרוש שלהצהרת הייבוא תתלווה הצהרה של היבואן על כך שהמוצרים עומדים בתנאים הדרושים ליישום ההסכם.

סעיף 26

ייבוא בחלקים

מקום שלבקשת היבואן ולפי התנאים שקבעו רשויות המכס של המדינה המייבאת, מוצרים מפורקים או לא מורכבים, כמשמעותו בכלל כללי 2 (א) של השיטה המתואמת שבמסגרת חלקים XVIו-XVIIאו כותרים מס' 7308 ו-9406 של השיטה המתואמת, מיובאים בחלקים, הוכחת מקור יחידה למוצרים האמורים תוגש לרשויות המכס עם ייבוא החלק הראשון.

 

סעיף 27

פטורים מהוכחת מקור

1.         מוצרים הנשלחים כאריזות קטנות מאנשים פרטיים לאנשים פרטיים או מהווים חלק ממטען אישי של נוסעים תותר כניסתם כמוצרי מקור בלי לדרוש הגשה של הוכחת מקור רשמית, בתנאי שהמוצרים האמורים אינם מיובאים בדרך של סחר והוצהר שהם עומדים בדרישות הפרוטוקול ומקום שאין ספק בנוגע לאמיתות ההצהרה האמורה. במקרה של מוצרים הנשלחים בדואר, ניתן להגיש הצהרה זו על הצהרת המכס CN22/CN23או על גיליון נייר המצורף לאותו מסמך.

2.         מוצרי ייבוא שהם מזדמנים ומהווים אך ורק מוצרים לשימושם האישי של המקבלים או הנוסעים או משפחותיהם לא ייחשבו כמיובאים בדרך של סחר, אם מובן מאליו לפי טבעם וכמותם של המוצרים שאין כל מטרה מסחרית למראית עין.

3.         נוסף על כך, אסור שהערך הכולל של המוצרים הללו יעלה על  500יורו במקרה של אריזות קטנות, או  1,200יורו במקרה של מוצרים המהווים חלק ממטען אישי של נוסעים.

 

סעיף 28

מסמכים תומכים

המסמכים הנזכרים בסעיפים 17(3) ו-22 (5), המשמשים למטרות הוכחה שהמוצרים המכוסים ע"י תעודת תנועה EUR1או EUR-MEDאו הצהרת חשבונית או הצהרת חשבונית EUR-MEDיכולים להיחשב כמוצרים שמקורם בקהילה או בישראל או באחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4 ושהם ממלאים אחר הדרישות האחרות של פרוטוקול זה, יכולים להיות מורכבים, בין היתר, מהנ"ל:

(א)          הוכחה ישירה לתהליכים שבוצעו ע"י היצואן או הספק על מנת להשיג את הטובין הנוגעים בדבר, הנמצאות למשל בחשבונותיו או בהנהלת החשבונות הפנימית שלו;

(ב)           מסמכים המוכיחים את מעמד המקור של החומרים שהשתמשו בהם, שהונפקו או נערכו בקהילה או בישראל, במקרים בהם נעשה שימוש במסמכים אלה בהתאם לדין המקומי;

(ג)          מסמכים המוכיחים את תהליכי העבודה או העיבוד שנעשו בקהילה או בישראל, שהונפקו או נערכו בקהילה או בישראל, במקרים בהם נעשה שימוש במסמכים אלה בהתאם לדין המקומי;

(ד)           תעודות תנועה EUR1או EUR-MEDאו הצהרות חשבונית או הצהרות חשבונית EUR-MED, המוכיחות את מעמד המקור של החומרים שהשתמשו בהם, שהונפקו או נרשמו בקהילה או בישראל בהתאם לפרוטוקול זה או באחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4, בהתאם לכללי מקור הזהים לכללים שבפרוטוקול זה;

(ה)          ראיות מתאימות הנוגעות לתהליכי עבודה או עיבוד שנעשו מחוץ לקהילה או לישראל ע"י החלת סעיף 12, המוכיחות שדרישות אותו סעיף מולאו.

 

סעיף 29

שימור הוכחת מקור ומסמכים תומכים

1.         היצואן המגיש בקשה להנפקת תעודת תנועה EUR.1או EUR-MEDישמור לפחות שלוש שנים את המסמכים הנזכרים בס"ק 17 (3).

2.         היצואן העורך הצהרת חשבונית או הצהרת חשבונית EUR-MEDישמור לפחות שלוש שנים עותק של הצהרת חשבונית זו וכן את המסמכים המאוזכרים בסעיף 22 (5).

3.         רשויות המכס של המדינה המייצאת המנפיקות תעודות תנועה EUR.1או EUR-MEDישמרו לפחות שלוש שנים את טופס הבקשה הנזכר בסעיף 17 (2).

4.         רשויות המכס של המדינה המייבאת ישמרו לפחות שלוש שנים את תעודות התנועה EUR.1ו-EUR-MEDואת הצהרות החשבונית או הצהרות החשבונית EUR-MEDשהוגשו להם.

 

סעיף 30

אי-התאמות וטעויות רשמיות

1.         גילוי אי-התאמות קלות בין ההצהרות שנמסרו בהוכחת המקור לבין אלה שנמסרו במסמכים שהוגשו למשרד המכס למטרות ביצוע הנהלים לייבוא המוצרים לא יהפוך, מכוח עובדה זו בלבד, את  הוכחת המקור לבטלה ומבוטלת אם נקבע כיאות שמסמך זה אכן תואם את המוצרים המוגשים.

2.         טעויות פורמליות מובנות מאליהן, כגון טעויות דפוס, על הוכחת מקור לא תגרומנה לדחייתו של המסמך, אם אין בטעויות אלה כדי לעורר ספקות בנוגע לנכונותן של ההצהרות שנמסרו במסמך זה.

 

סעיף 31

סכומים נקובים ביורו

1.             לצרכי יישום  הוראות סעיף 22 (1) (ב) וסעיף 27 (3), במקרים בהם מוגשת חשבונית על המוצרים רשומה במטבע שאיננו יורו, סכומים במטבעות הלאומיים של מדינות החברות בקהילה ושל ישראל ושל אחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4  המקבילים לסכומים הנקובים ביורו ייקבעו מדי שנה ע"י כל אחת מהמדינות הנוגעות בדבר.

2.             משלוח ייהנה מהוראות סעיף 22 (1) (ב) או סעיף 27 (3), ע"י התייחסות למטבע שבו נערכה החשבונית, לפי הסכום שקבעה המדינה הנוגעת בדבר.

3.             הסכומים שישמשו בכל מטבע לאומי נתון יהיו שווי ערך במטבע זה לסכומים הנקובים ביורו החל מיום העבודה הראשון באוקטובר. הסכומים יועברו לידיעת נציב הקהילות האירופיות עד 15 באוקטובר ויחולו מ-1 בינואר בשנה שאחרי. נציבות הקהילות האירופיות תודיע לכל המדינות הנוגעות מהם הסכומים הנוגעים בדבר.

4.              מדינה רשאית לעגל כלפי מעלה או מטה את הסכום הנובע מהמרת הסכום הנקוב ביורו למטבע הלאומי שלה. הסכום המעוגל לא יסטה ביותר מ-% 5 מהסכום הנובע מההמרה. מדינה רשאית לא לשנות את הסכום הנקוב ביורו כפי שהוא מקביל למטבע הלאומי שלה, אם במועד ההתאמה השנתית הנזכרת בס"ק 3, המרת הסכום הזה, לפני  כל עיגול, גורמת לעלייה של פחות מ-% 15 בשווה הערך במטבע הלאומי. ניתן להשאיר את שווה הערך במטבע הלאומי ללא שינוי אם ההמרה תגרום להפחתה של אותו שווה ערך.

5.             הסכומים הנקובים ביורו יבדקו ע"י ועדת ההתאגדות על פי דרישת הקהילה או ישראל. בעת ביצוע בדיקה זו, ועדת ההתאגדות תשקול באיזו מידה רצוי לשמור על השפעות המגבלות הנוגעות בדבר, במונחים ממשיים. למטרה זו, היא רשאית להחליט לעדכן את הסכומים הנקובים ביורו.

 

שער VI

הסדרים לשיתוף פעולה מינהלי

 

סעיף 32

סיוע הדדי

1.          רשויות המכס של המדינות החברות בקהילה ושל ישראל יספקו זו לזו, דרך נציבות הקהילות האירופיות, הטבעות לדוגמה של חותמות המשמשות במשרדי המכס שלהן להנפקת תעודות מקור EUR.1או EUR-MED, יחד עם מעניהן של רשויות המכס האחראיות על אימות התעודות, הצהרות החשבונית והצהרות החשבונית EUR-MED.

2.           על מנת להבטיח יישום נאות של פרוטוקול זה, הקהילה וישראל יסייעו זו לזו, באמצעות מינהלי מכס מוסמכים, בבדיקת מקוריותן של תעודות תנועה EUR.1או EUR-MED, הצהרות החשבונית והצהרות החשבונית EUR-MED, ונכונות המידע הנמסר במסמכים אלה.

 

סעיף 33

אימות הוכחות מקור

1.         אימות בדיעבד של הוכחות מקור יתבצע באקראי או בכל עת שלרשויות המכס של המדינה המייבאת יהיו ספקות סבירים ביחס לאמיתות המסמכים האמורים, למעמד המקור של המוצרים הנוגעים בדבר או למילוי אחר הדרישות האחרות של פרוטוקול זה.

2.         למטרות יישום הוראות ס"ק 1, רשויות המכס של המדינה המייבאת יחזירו את תעודת התנועה EUR.1או EUR-MED, ואת החשבונית, אם הוגשה, הצהרת החשבונית או הצהרת החשבונית EUR-MED, או עותק של מסמכים אלה, לרשויות המכס של המדינה המייצאת וימסרו, מקום שמתאים, את הנימוקים לבירור. כל מסמך וכל מידע אשר הושגו ויש בהם רמיזה לכך שהמידע שנמסר בהוכחות המקור אינו נכון יועבר בתמיכה בבקשת האימות.

3.         האימות יתבצע ע"י רשויות המכס של המדינה המייצאת. למטרה זו, תהיה להן הזכות לבקש כל ראיה ולבצע כל ביקורת בחשבונות היצואן או כל בדיקה אחרת שתיראה להן מתאימה.

4.         החליטו רשויות המכס של המדינה המייבאת להשעות את הענקתו של יחס מועדף למוצרים הנוגעים בדבר בעודם ממתינים לתוצאות האימות, הן יציעו לשחרר את המוצרים לידי היבואן בכפוף לכל אמצעי זהירות שייחשבו לנחוצים.

5.         רשויות המכס המבקשות את האימות יקבלו הודעה על תוצאות אימות זה בתוך עשרה חודשים לכל היותר. על התוצאות האלה לציין בבירור אם המסמכים הם אמיתיים ואם המוצרים הנוגעים בדבר יכולים להיחשב כמוצרים שמקורם בקהילה, בישראל או באחת המדינות האחרות הנזכרות בסעיפים 3 ו-4 וממלאים אחר הדרישות האחרות של פרוטוקול זה.

6.         אם במקרים של ספק סביר אין תשובה בתוך עשרה חודשים מתאריך הבקשה לאימות, או אם התשובה אינה מכילה מידע מספיק לשם קביעת אמיתותו של המסמך שבו מדובר או מקורם האמיתי של המוצרים, רשויות המכס המבקשות, למעט במקרה של כוח עליון או בנסיבות חריגות, יסרבו לאשר זכאות ליחס מועדף.

 

סעיף 34

יישוב מחלוקות

מקום שמתעוררות מחלוקות ביחס להליכי האימות שבסעיף 33, אשר אינן ניתנות ליישוב בין רשויות המכס המבקשות אימות לבין רשויות המכס האחראיות לביצוע האימות או מקום שמתעוררות שאלות ביחס לפרשנות הפרוטוקול, הן תובאנה בפני ועדת ההתאגדות.

בכל המקרים, יישוב מחלוקות בין היבואן לבין רשויות המכס של המדינה המייבאת יהיה בכפוף לחקיקה של אותה מדינה.

 

סעיף 35

קנסות

קנסות יוטלו על כל אדם העורך, או גורם לעריכת, מסמך המכיל מידע לא נכון לשם השגת יחס מועדף למוצרים.

סעיף 36

אזורים חופשיים

1.         הקהילה וישראל ינקטו בכל האמצעים הדרושים כדי לוודא שמוצרים הנסחרים בחסות הוכחת מקור אשר במהלך ההובלה משתמשים באזור חופשי הנמצא בשטחיהן, לא יוחלפו ע"י טובין אחרים ולא יעברו טיפול שאינו במסגרת הפעולות הרגילות המיועדות למנוע את התדרדרותם.

2.         באמצעות חריג מההוראות הכלולות בס"ק 1, כאשר מוצרים שמקורם בקהילה או בישראל מיובאים לאזור סחר חופשי בחסות הוכחת מקור ועוברים טיפול או עיבוד, הרשויות הנוגעות בדבר ינפיקו תעודת  EUR.1או EUR-MEDחדשה לבקשת היצואן, אם הטיפול או העיבוד שבוצעו עולים בקנה אחד עם הוראות פרוטוקול זה.

 

שער VII

סאוטה ומלייה

 

סעיף 37

החלת הפרוטוקול

1.             המונח "קהילה" שבסעיף 2 אינו מכסה את סאוטה ומלייה.

2.            מוצרים שמקורם בישראל, המיובאים לסאוטה ומלייה, ייהנו בכל המובנים מאותו משטר מכס החל על מוצרים שמקורם בשטחי המכס של הקהילה לפי פרוטוקול 2 לכתב ההצטרפות של ממלכת ספרד והרפובליקה הפורטוגזית לקהילות האירופיות. ישראל תעניק לייבוא של מוצרים המכוסים ע"י ההסכם ושמקורם בסאוטה ומלייה משטר מכס זהה לזה המוענק למוצרים המיובאים מהקהילה ושמקורם מהקהילה.

3.             למטרת יישום ס"ק 2 בנוגע למוצרים שמקורם בסאוטה ומלייה, יחול פרוטוקול זה עם השינויים המתחייבים בכפוף לתנאים המיוחדים הקבועים בסעיף 38.

 

סעיף 38

תנאים מיוחדים

1.         בתנאי שהועברו ישירות בהתאם להוראות סעיף 13, ייחשבו הנ"ל:

            (1)        למוצרים שמקורם בסאוטה ומלייה;

                         (א)        מוצרים שהושגו בשלמותם בסאוטה ומלייה;

                    (ב)     מוצרים שהושגו בסאוטה או מלייה אשר בייצורם משתמשים במוצרים שאינם אלה הנזכרים ב-(א), בתנאי:

                       (i)        שהמוצרים האמורים עברו עבודה או עיבוד מספיקים כמשמעותו בסעיף 6; או

                      (ii)      שמקורם של מוצרים אלה בישראל או בקהילה כמשמעותם בפרוטוקול זה, בתנאי שהיו נתונים לעבודה או עיבוד מעבר לפעולות הנזכרות בסעיף 7.

            (2)        למוצרים שמקורם בישראל;

                        (א)        מוצרים שהושגו בשלמותם בישראל;

                        (ב)        מוצרים שהושגו בישראל אשר בייצורם משתמשים במוצרים שאינם אלה המאוזכרים ב-(א), בתנאי:

                       (i)         שהמוצרים האמורים עברו עבודה או עיבוד מספיקים כמשמעותו בסעיף 6; או                                 

                    (ii)      שמקורם של מוצרים אלה בסאוטה ומלייה או בקהילה כמשמעותו בפרוטוקול זה, בתנאי שהיו נתונים לעבודה או עיבוד מעבר לפעולות הנזכרות בסעיף 7.

2.         סאוטה ומלייה תיחשבנה ליחידת שטח אחת.

3.       היצואן או נציגו המוסמך ירשום "ישראל" ו"סאוטה ומלייה" במשבצת 2 של תעודות התנועה  EUR.1או EUR-MEDאו בהצהרות החשבונית או בהצהרות החשבונית EUR-MED. נוסף על כך, במקרה של מוצרים שמקורם בסאוטה ומלייה, הדבר יצוין במשבצת 4 של תעודות התנועה EUR.1או EUR-MEDאו בהצהרות החשבונית או בהצהרות החשבונית EUR-MED.

4.         רשויות המכס הספרדיות יהיו אחראיות להחלת פרוטוקול זה בסאוטה ומלייה.

 

שער VIII

הוראות סיום

סעיף 39

תיקונים לפרוטוקול

מועצת ההתאגדות רשאית להחליט על תיקון הוראות פרוטוקול זה.

 

סעיף 40

הוראות מעבר לטובין במעבר או באחסנה

ניתן להחיל את הוראותיו של הסכם זה על טובין הממלאים אחר הוראות פרוטוקול זה ושבתאריך כניסתו לתוקף של פרוטוקול זה נמצאים או במעבר או בקהילה או בישראל באחסנה זמנית, במחסני מכס או באזורים חופשיים, בכפוף להגשה לרשויות המכס של המדינה המייבאת, בתוך ארבעה חודשים מהתאריך האמור, או תעודת תנועה EUR.1או EUR-MEDשהונפקה בדיעבד ע"י רשויות המכס של המדינה המייצאת יחד עם המסמכים המראים שהטובין הועברו ישירות בהתאם להוראות סעיף 13.

 

נספח I

הערות מבוא לרשימה שבנספח II

 

הערה 1:

הרשימה מפרטת את כל התנאים הנדרשים לגבי כל המוצרים כדי שייחשבו כאילו עברו עבודה או עיבוד מספיקים כמשמעותו בסעיף 6 לפרוטוקול.

 

הערה 2:                                     

2.1.      שתי העמודות הראשונות ברשימה מתארות את המוצר הנרכש. העמודה הראשונה נותנת את מספר

הכותר או מספר הפרק שבשימוש בשיטה המתואמת, והעמודה השנייה נותנת את תיאור הטובין שבשימוש בשיטה זו לפרק או כותר אלה. לכל ערך בשתי העמודות הראשונות יש כלל המתואר בעמודות 3 או 4. כאשר, במקרים מסוימים, לפני הערך בעמודה הראשונה מצויה המילה "ex", הדבר מציין שהכלל בעמודות 3 או 4 תקף רק לגבי אותו חלק מהכותר או הפרק כפי שמתואר בעמודה 2.                     

2.2.      כאשר כמה מספרי כותרים מקובצים יחד בעמודה 1, או כאשר ניתן מספר פרק ולכן תיאור

המוצר בעמודה 2 ניתן במינוחים כלליים, הכלל הנלווה בעמודות 3 או 4 תקף לכל מוצר אשר, לפי השיטה המתואמת, מסווג כחלק מהכותרים של הפרק או כחלק מאחד הכותרים המקובצים יחד בעמודה 1.                                                    

2.3.      כאשר יש ברשימה כללים שונים החלים על מוצרים שונים בתוך כותר, כל כניסת פיסקה מכילה את

התיאור של אותו חלק מהכותר המכוסה על ידי הכללים הסמוכים בעמודות 3 או 4                                  

2.4.      כאשר, לגבי ערך כלשהו בשתי העמודות הראשונות, מפורט כלל הן בעמודה 3 והן בעמודה 4,

היצואן רשאי להעדיף, כברירה, להחיל את הכלל המוצג בעמודה 3 או את זה המוצג בעמודה 4.

אם לא נתון כלל מקור בעמודה 4, יש ליישם את הכלל המוצג בעמודה 3.                                

 

הערה 3:                                                               

3.1.    הוראות סעיף 6 לפרוטוקול, הנוגעות למוצרים שרכשו מעמד מקור  ומשתמשים בהם בייצור מוצרים אחרים, יחולו, ללא קשר לשאלה האם מעמד זה נרכש בתוך המפעל שבו משתמשים במוצרים אלה או במפעל אחר אצל צד מתקשר.

דוגמא:                                                           

מנוע מכותר 8407, לגביו קובע הכלל כי הערך של החומרים שאינם מקוריים שאפשר לשלב לא יעלה על 40% ממחיר המוצר בשערי המפעל, בנוי מ"פלדת סגסוגת אחרת המעוצבת בגסות ע"י חישול" מכותר 7224.                                                            

אם חישול זה נעשה בקהילה ממטיל שאינו מקורי, אזי המעמד של מקור נרכש כבר מכוח הכלל של כותר 7224 ברשימה. החישול יכול אז להיחשב כמקורי בחישוב הערך למנוע, ללא קשר האם הוא נוצר באותו בית-חרושת או אחר. הערך של המטיל שאינו מקורי אינו נלקח, אם כן, בחשבון כאשר מסכמים את ערך המוצרים הלא-מקוריים בהם נעשה שימוש.                                                         

3.2.      הכלל ברשימה מייצג את סף המינימום של כמות העבודה או העיבוד הנדרשים, וביצוע של עבודה

או עיבוד נוספים מעניקים אף הם מעמד מקור; ולהיפך, ביצוע מופחת של עבודה או עיבוד אינו

יכול להעניק מקור. אם כן, אם יש בכלל הוראות המאפשרות, בשלב מסוים של ייצור, שימוש בחומר שאינו מקורי, השימוש בחומר כזה בשלב מוקדם יותר של ייצור מותר, ושימוש בחומר כזה בשלב מאוחר יותר אסור.                    

3.3.    בלי לפגוע בהערה 3.2, מקום שבכלל משתמשים בביטוי "ייצור מחומרים מכל כותר", כי אז ניתן להשתמש בחומרים מכל כותר (גם חומרים מאותו כותר ומאותו תיאור כמו המוצר), אולם בכפוף לכל מגבלה ספציפית שעשויה אף היא להיות כלולה בכלל.

אולם הביטוי "ייצור מחומרים מכל כותר, כולל חומרים אחרים מכותר..." או "ייצור מחומרים מכל כותר, כולל חומרים אחרים מאותו כותר כמו המוצר", פירושו שניתן להשתמש בחומרים מכל כותר, למעט אלה שמאותו תיאור כמו המוצר כמתואר בעמודה 2 של הרשימה.

3.4.      כאשר כלל ברשימה קובע כי ניתן לייצר מוצר על ידי יותר מחומר אחד, משמעו כי ניתן לעשות

שימוש      בחומר אחד או יותר מהמפורטים. אין דרישה לעשות שימוש בכל החומרים.

דוגמא:                                                         

הכלל לבדים מכותרים 5208 עד 5215 קובע כי ניתן להשתמש בסיבים טבעיים, וכן כי ניתן, בין היתר, להשתמש בחומרים כימיים. אין הכוונה כאן כי יש חובה להשתמש בשני החומרים; ניתן להשתמש באחד, באחר או בשניהם גם יחד.                                               

3.5.      מקום שכלל ברשימה קובע כי מוצר חייב להיות מיוצר מחומר מסוים, התנאי, כמובן, אינו מונע את

השימוש בחומרים אחרים אשר, מעצם טבעם, אינם יכולים לענות על התניות הכלל (ראה/י גם הערה מס' 6.2 להלן בהקשר לטקסטיל).

            דוגמא:                                                         

הכלל לגבי מזון מוכן מכותר 1904, השולל במפורש את השימוש בדגנים או נגזרותיהם, אינו מונע את השימוש של מלחים מינרליים, כימיים או תוספים אחרים שאינם מופקים מדגנים.

עם זאת, הדבר אינו חל על מוצרים אשר, למרות שאין אפשרות לייצר אותם מהחומר המסוים המצוין ברשימה, ניתן לייצר אותם מחומר בעל אופי זהה בשלב מוקדם יותר של ייצור. 

            דוגמא:                                                         

במקרה של פריט-לבוש מ-exפרק 62 העשוי מחומרים שאינם ארוגים, אם השימוש רק בחוט טווי שאינו מקורי מותר לסוג כזה של פריט, הרי שאין אפשרות להתחיל מבגד שאינו ארוג - אפילו אם באופן נורמלי בגדים שאינם ארוגים אי אפשר לעשות מחוט טווי. במקרים כאלה, החומר ההתחלתי יהיה באופן רגיל בשלב שלפני חוט טווי - כלומר, שלב הסיב.

3.6.    כאשר, בכלל ברשימה נתונים שני שיעורים או יותר לערך המקסימלי של חומרים שאינם מקוריים בהם ניתן לעשות שימוש, הרי שלא ניתן לצרף יחד שיעורים אלו. במילים אחרות, הערך המקסימלי של כל החומרים שאינם מקוריים בהם נעשה שימוש לא יכול לעלות מעבר לשיעור הגבוה ביותר הנתון. מעבר לזה, אין לעבור את השיעורים הספציפיים הנתונים ביחס לחומרים מסוימים שהם חלים עליהם.

הערה 4                                                             

.14         המונח "סיבים טבעיים" מציין ברשימה כל סיב שאינו סיב מלאכותי או סינתטי, והוא מוגבל

לשלבים שלפני שלב הטוויה, כולל פסולת, וכן, אלא אם כן מצוין אחרת, המונח "סיבים טבעיים"

כולל סיבים שעברו ניפוט, סריקה, או כל צורה אחרת של עיבוד אך טרם ניטוו.                    

.24         המונח "סיבים טבעיים" כולל שיער סוס לפי כותר 0503, משי לפי כותרים מס' 5002 ו5003-, וכן סיבי צמר, שיער חיות דק או גס לפי כותרים מס' 5101 עד 5105, סיבי כותנה לפי כותרים מס' 5201 עד 5203, וסיבים אחרים שמקורם בצומח לפי כותרים מס' 5301 עד 5305           

.34         המונחים "עיסת טקסטיל", "חומרים כימיים" ו"חומרים יוצרי-נייר" מצוינים ברשימה כדי לתאר

את החומרים שאינם מסווגים בפרקים 50 עד 63, אשר ניתן לעשות בהם שימוש כדי לייצר סיבים

או חוטים מלאכותיים, סינתטיים או מנייר. 

.44         המונח "סיבים עיקריים מעשה ידי אדם" משמש ברשימה לאזכר סיבי-נעורת דקים מלאכותיים או

סינתטיים, סיבים עיקריים או פסולת לפי כותרים מס' 5501 עד 5507                                             

הערה 5:

5.1.    מקום שלגבי מוצר נתון ברשימה יש הפניה להערה זו, התנאים הקבועים בעמודה 3 לא יחולו על חומרי טקסטיל בסיסיים כלשהם המשמשים לייצור מוצר זה, אשר, כאשר הם נלקחים ביחד, מייצגים 10% או פחות מהמשקל הכולל של כל חומרי הטקסטיל הבסיסיים שנעשה בהם שימוש (ראה/י גם הערות 5.3 ו5.4- להלן).                                           

5.2.    עם זאת, ניתן להחיל את סובלנות הנזכרת בהערה 5.1 רק על מוצרים מעורבים אשר נעשו משני חומרי טקסטיל בסיסיים או יותר.                                   

וזו רשימת חומרי הטקסטיל הבסיסיים:                             

-               משי,                                                        

-               צמר,                                                       

-               שיער חיות גס,                                              

-               שיער חיות דק,                                  

-               שיער סוס,                                                  

-               כותנה,

-               חומרים לייצור נייר ונייר,                                  

-               פשתן,

-               קנבוס אמיתי,                                               

-               יוטה וסיבי טקסטיל אחרים מרפיה,                          

-               אגבה וסיבי טקסטיל אחרים ממין האגבה,               

-               קוקוס, אבאקה, רמיה, וסיבי טקסטיל צמחיים אחרים,

-               סיבים סינתטיים עשויים,

-               סיבים מלאכותיים עשויים,

-               סיבים מוליכי חשמל,

-               סיבים עיקריים סינתטיים מפוליפרופילן,

-               סיבים עיקריים סינתטיים מפוליאסטר,

-               סיבים עיקריים סינתטיים מפוליאמיד,

-               סיבים עיקריים סינתטיים מפוליאקרילוניטריל,

-               סיבים עיקריים סינתטיים מפולימיד,

-               סיבים עיקריים סינתטיים מפוליטטרהפלורואטילן,

-               סיבים עיקריים סינתטיים מפולי(פנילון סולפיד),

-               סיבים עיקריים סינתטיים מפולי(וויניל כלוריד),

-               סיבים עיקריים עשויים  סינתטיים אחרים,

-               סיבים עיקריים מלאכותיים מוויסקוזה,

-               סיבים עיקריים עשויים מלאכותיים אחרים,

-               חוט עשוי מפוליאוריטן מקטעים גמישים מפוליאסטר קשורים או לאו,

-               חוט עשוי מפוליאוריטן מקטעים גמישים מפוליאסטר קשורים או לאו,

-               מוצרים מכותר 5605 (חוט המכיל מתכת) המאחדים בתוכם פס ליבה של רדיד חמרן, או ליבה מפס פלסטי מצופה באבקת חמרן או לאו, ברוחב שאינו עולה על 5 מ"מ כרוך באמצעי דביק, שקוף או צבוע בין שתי שכבות של סרט פלסטי,

-               מוצרים אחרים מכותר 5605.

דוגמא:  

חוט טווי, מכותר 5205, העשוי מסיבי כותנה לפי כותר 5203 וסיבים עיקריים סינתטיים לפי כותר 5506 הינו חוט טווי מעורב. לכן, סיבים עיקריים סינתטיים שאינם מקוריים, שאינם עומדים בדרישות כללי המקור (הדורשים ייצור מחומרים כימיים או מעיסת טקסטיל), ניתן יהיה להשתמש בהם עד לשיעור של 10% ממשקל החוט.

דוגמא:    

בד צמר, מכותר 5112, העשוי מחוטי צמר טוויים לפי כותר 5107, וכן חוטים טוויים סינתטיים מסיבים עיקריים לפי כותר 5509, ייחשב כחוט טווי מעורב. משום כך, חוטים טוויים סינתטיים אשר לא עונים על כללי המקור (הדורשים ייצור מחומרים כימיים או מעיסת טקסטיל), או חוטי צמר טוויים שאינם עומדים בדרישות כללי המקור (הדורשים ייצור מסיבים טבעיים, לא מנופטים או מסורקים או מעובדים בצורה כלשהי לטווייה), או שילוב של השניים, ניתן יהיה לעשות בהם שימוש עד לשיעור של 10% ממשקל הבד.                                          

דוגמא:

בד טקסטיל מצויץ לפי כותר 5802 העשוי מחוט כותנה טווי לפי כותר 5205 ומבד כותנה

לפי כותר 5210 יהיה מוצר מעורב רק אם בד הכותנה עצמו הינו בד מעורב העשוי מחוטים

טוויים המסווגים לפי שני כותרים שונים או אם חוטי הכותנה הטוויים בהם נעשה שימוש הם

עצמם עירובים.                                                 

דוגמא:

אם בד הטקסטיל המצויץ הנוגע בדבר נעשה מחוט כותנה טווי לפי כותר 5205 ומבד סינתטי לפי כותר 5407, אזי, כמובן, החוטים הטוויים הנם שני חומרי טקסטיל בסיסיים, ואי לכך בד הטקסטיל המצויץ הינו מוצר מעורב.                                                 

5.3.      במקרה של מוצרים המשלבים "חוטים טוויים העשויים פוליאוריתן המקוטע על ידי מקטעים

גמישים של פוליאתר, בין שהוא קלוע ובין שלא", הסובלנות ביחס לחוט טווי זה היא של 20%.                                                  

5.4.      במקרה של מוצרים המשלבים "רצועה המורכבת מליבה של נייר אלומיניום או מליבה של

סרט פלסטיק בין שהוא מצופה באבקת אלומיניום  ובין שלא, ברוחב שאינו עולה על 5 מ"מ,

כרוך באמצעים של הדבקה בין שני סרטים של פלסטיק", הסובלנות כלפי סוג רצועה כזה תהיה

30%.       

 

הערה מס' 6

6.1.    מקום שיש ברשימה הפנייה להערה זו, חומרי טקסטיל (להוציא בדי-בטנה ובדים שהם בין-בטנה), שאינם עומדים בדרישות  הכלל הקבוע בעמודה 3 עבור מוצרים מורכבים הנוגעים בדבר, ניתן להשתמש בהם, בתנאי שהם מסווגים בכותר אחר מהכותר בו מסווג המוצר ושערכם אינו עולה על 8% ממחיר המוצר בשערי המפעל.                                      

6.2.    בלי לפגוע בהערה 6.3, ניתן לעשות שימוש חופשי בחומרים אשר אינם מסווגים בפרקים 50 עד 63, בין אם הם מכילים טקסטילים ובין אם לאו.                                 

דוגמא:                                                                 

אם כלל ברשימה קובע כי עבור פריט טקסטיל מסוים, למשל מכנסיים, יש להשתמש בחוט טווי, אין הדבר מונע שימוש בפריטי מתכת, כגון כפתורים, כיוון שכפתורים אינם מסווגים במסגרת פרקים 50 עד 63. מאותה סיבה, אין תנאי כנ"ל מונע שימוש ברוכסנים, למרות שרוכסנים מכילים בדרך כלל טקסטילים.                                                     

6.3.    מקום שחל כלל של שיעור, ערך החומרים שאינם מסווגים בפרקים 50 עד 63 צריך להילקח בחשבון כאשר מחשבים את ערך החומרים המשולבים שאינם מקוריים.

 

הערה 7:

7.1.    לצרכי הכותרים מס' 2707 ex, 2713 עד 2715, 2901 ex, 2902 exו3403- ex, ה"עיבודים הספציפיים" הם כדלקמן:                       

(א)          זיקוק בוואקום;                                             

(ב)          זיקוק מחדש על ידי הליך קיטוע יסודי;                    

(ג)           פיצוח;                                                     

(ד)        שינוי צורה;                                                

(ה)        מיצוי באמצעים של ממיסים שונים;

(ו)         ההליך הכולל את כל הפעולות הבאות: עיבוד על ידי חומצה גופריתית מרוכזת, אולאום

או אנהידריד גופריתי; ניטרול על ידי סוכנים אלקליים; הסרת צבע וטיהור על ידי חול

טבעי פעיל, חול שגרמו לו להיות פעיל, פחם שגרמו לו להיות פעיל או בוקסיט;   

(ז)        פילמור;                                                    

(ח)        אלקילציה;                                                  

(ט)        איזומריזציה.                                              

7.2.      למטרות כותרים מס' 2710,  2711 ו2712-, ה"עיבודים הספציפיים" הם כדלקמן:

(א)        זיקוק בוואקום;                                             

(ב)          זיקוק מחדש על ידי הליך קיטוע יסודי;

(ג)           פיצוח;                                                      

(ד)        שינוי צורה;                                                

(ה)        מיצוי באמצעים של ממיסים שונים;

(ו)         ההליך הכולל את כל הפעולות הבאות: עיבוד על ידי חומצה גופריתית מרוכזת, אולאום

או אנהידריד גופריתי; ניטרול על ידי סוכנים אלקליים; הסרת צבע וטיהור על ידי חול

טבעי פעיל, חול שגרמו לו להיות פעיל, פחם שגרמו לו להיות פעיל או בוקסיט;

(ז)        פילמור;                                                     

(ח)        אלקילציה;                                                  

(ט)        איזומריזציה;

(י)      ביחס לשמנים כבדים מכותר 2710 exבלבד, דה-סולפוריזציה בנוכחות מימן, שתוצאתה חיזור של, לפחות, 85% מתכולת הגופרית במוצרים המעובדים (ASTM D 1266-59 T method);

(יא)    ביחס למוצרים מכותר 2710 בלבד, דה-פאראפינציה ע"י הליך השונה מסינון;

(יב)    ביחס לשמנים כבדים מכותר 2710 exבלבד, טיפול בנוכחות מימן בלחץ של יותר מ20- בר ובטמפרטורה של יותר מ250- מעלות צלסיוס תוך שימוש בקטליזטור, אחר מהגורם לדה-סולפוריזציה, שבו המימן הינו גורם פעיל בריאקציה הכימית. עם זאת, הטיפול הנוסף במימן של שמני-סיכה לפי כותר 2710 ex(כלומר, גימור בנוכחות מימן (הידרו פיניש) או הסרת צבע) במטרה, במיוחד, לשפר צבע או יציבות לא ייחשב כעיבוד ספציפי;

(יג)     ביחס לשמני-דלק מכותר 2710 exבלבד, זיקוק בלחץ אטמוספירי, בתנאי שפחות מ30%-, על פי הנפח כולל הפסדים, ממוצרים אלה,  מיזדקק ב300- מעלות צלסיוס לפי שיטת ASTM D 86;

(יד)    ביחס לשמנים כבדים שאינם שמני-גז ושמני-דלק מכותר 2710 exבלבד, טיפול באמצעים של פריקת-מברשת חשמלית בתדירות גבוהה;

(טו)    ביחס למוצרים גולמיים (שאינם קריש נפט, אוזוקריט, שעוות ליגניט או שעוות Peat, שעוות פרפין המכילה שמן בשיעור של פחות מ0.75%- ממשקלה) מכותר 2712 בלבד, הסרח שמן ע"י גיבוש חלקיקי.                                        

7.3.    לצרכי הכותרים מס' 2713 ,2707 עד 2715, 2901 ex, 2902 exו3403- ex, פעולות פשוטות כגון ניקוי, שפיתה, התפלה, הוצאת מים, פעולות סינון, צביעה, שיווק הרוכש תכולה גופריתית כתוצאה מערבוב של מוצרים עם תכולות גופרית שונות, כל צירוף של פעולות אלו או דומות לאלו, אינו מעניק מקור.   

כיתבו לנו דעתכם