היטל היצף - כלי עזר בידי התעשייה המקומית למניעת יבוא בלתי הוגן

עו"ד גיל נדל
 
כיום, לאור המצב הכלכלי הקשה השורר ברחבי המשק, חשוף התעשיין יותר מתמיד לפגיעתו המזקת של יבוא בלתי הוגן במחירי היצף, אלא שלצידו של התעשיין עומד מכשיר סטטוטורי (חוקי) בעל עוצמה, המאפשר לו להתגונן כנגד יבוא בלתי הוגן זה, ולמכשיר זה יוקדש המאמר הבא.
 
מהי מכירה במחירי היצף?
 
ככלל, היצף הינו פרקטיקת סחר בלתי הוגנת, המהווה אפליית מחירים בין שווקים שונים, שבמסגרתה יצרן מוכר את מוצריו לשווקי היצוא במחיר נמוך יותר מהמחיר בו הוא מוכר את מוצריו בשוק המקומי. ארגון הסחר העולמי מכיר בהיצף כנוהג סחר בלתי הוגן, ומאפשר הטלת היטלים שיבטלו את השפעת אפליית המחירים.
 
הגנה על התעשייה המקומית
 
מדינת ישראל, כמו מדינות רבות בעולם, מגינה על התעשייה המקומית מפני יבוא במחירי היצף.
 
אם מתברר, בעקבות תלונה של יצרן ישראלי, שהמוצר הזר מיובא לישראל במחירי היצף, ניתן יהיה להטיל על הלוחות המיובאים היטל (מס) בגובה של עד לשיעור ההיצף (עשרות אחוזים!), אשר יעלה את מחיר המוצר המיובא לרמת המחיר שלו בחו"ל. היטל היצף יוטל אם המתלוננים - יצרן/יצרנים של מוצר דומה יוכיחו שנגרם נזק לתעשייה המקומית בעקבות היבוא במחירי ההיצף.
 
נזק לתעשייה המקומית יכול להתבטא באחד או יותר מהגורמים הבאים: אבדן נתח שוק , ירידה ברווחיות, פגיעה במכירות, חיתוך מחירים (כאשר המוצר המיובא נמכר במחירים נמוכים ממחירי המוצר המקומי), מניעת העלאת מכירים, פגיעה בתעסוקה, ועוד.
 
השפעת המצב הכללי במשק על הצלחת ההליך
 
גם בתנאי מיתון או מצב קשה אחר במשק, ניתן לנקוט באופן יעיל בהליכים להטלת היטל היצף, שכן די בכך שההיצף יהיה רק אחד מהגורמים לנזקי התעשייה המקומית, ואין חובה שההיצף יהיה הגורם היחיד לנזקי התעשייה המקומית על מנת שיוטל היטל.
 
יעילות ההיטל
 
במרבית המקרים שבהם התנהלה חקירת היצף בישראל הוטל היטל היצף על המוצר המיובא בשיעור של עד לעשרות אחוזים ממחירו. היטל זה הינו שווה ערך למכס כך שניתן לראותו כאילו מוטל מכס על המוצר המיובא בגובה עשרות אחוזים. ההיטל מוטל לתקופה של עד חמש שנים, וניתן לפנות למשרד התמ"ת לשם חידושו.
 
וכך למשל, לבקשת חברת גמל שריד, יצרנית דיסקיות חיתוך והשחזה, שיוצגה על ידי הח"מ, הוטל היטל בשיעור של 118%. ועוד לאחרונהקבע הממונה על היטל היצף במשרד התמ"ת, מר ראובן פסח, כי תוטל ערובה זמנית בגובה של 10%-31% על מחברים ואביזרים לחיבור צנרת מסין, בהמשך לחקירת היצף שנפתחה ביום 24.3.08. הממונה מצא, בעקבות תלונתה של חברת מודגל מתכת 99 בע"מ, שהוגשה על ידי עו"ד גיל נדל בליווי הכלכלן ערן הורוביץ, כי מתקיים לכאורה יבוא בהיצף הגורם לנזק לענף היצרני המקומי, ובהתאם לכך קבע את שיעור הערובה הזמנית. הערובה נגבית על מנת למנוע את הנזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי במהלך החקירה.
 
כיצד נפתחת חקירת היצף?
 
ההליך נפתח בתלונה של יצרן מקומי כנגד יבוא בהיצף, המוגשת לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת. אם הממונה מוצא כי קיים יסוד לכאורה לתלונה הוא פונה ישירות ליבואנים והיצרנים הזרים הנזכרים בתלונה ומורה להם להגיב לתלונה תוך זמן קצוב. (כמו כן הממונה מפרסם הודעה בעיתונות המכריזה על קיום חקירת היצף וקוראת לצדדים מעוניינים להגיב לתלונה).
 
לאחר קבלת תגובות הצדדים עורך הממונה על היטלי סחר בדיקה מקדמית. אם הממונה מוצא כי נגרם נזק לתעשייה המקומית כתוצאה מיבוא בהיצף הוא קובע היטל משוער ורשאי להורות ליבואנים להפקיד ערובה זמנית בגובה ההיטל המשוער, עד שיקבע היטל סופי.
 
המשך ההליך
 
הממונה חקירה יסודית ובוחן, על סמך נתונים המוגשים לו ע"י הצדדים להליך, האם קיים יבוא בהיצף, והאם כתוצאה מההיצף נגרם נזק לתעשייה המקומית. ממצאי הממונה מועברים לוועדה המייעצת (שהוקמה על פי חוק היטלי סחר), השומעת את הצדדים להליך, ומגישה את מסקנותיה והמלצותיה לשר התמ"ת. שר התמ"ת בוחן גם את אינטרס המשק בכללותו, ובשיתוף עם שר האוצר רשאי להטיל את ההיטל.
 
לסיכום
 
לצידו של התעשיין עומד כלי בעל עוצמה להתמודדות עם יבוא במחירי ההיצף. שימוש נכון ומושכל בהליכים בפני הממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת ובפני הוועדה המייעצת עשוי להביא לבלימת היבוא במחירי היצף.
 
 

לראש העמוד