החלטה תקדימית – בית המשפט התערב בהחלטת הממונה על הפקדת ערובה זמנית במסגרת הליכי היצף

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ

כידוע, מדינת ישראל כמו מדינות רבות בעולם מגינה על התעשייה המקומית מפני יבוא במחירי היצף. ככלל, היצף מהווה אפליית מחירים בין שווקים שונים, שבמסגרתה יצרם מוכר את מוצריו לשווקי היצוא במחיר נמוך יותר מהמחיר בו הוא מוכר את מוצריו בשוק המקומי.

אם מתברר בעקבות תלונה של יצרן ישראלי כי ישנו מוצר זר המיובא לישראל במחירי היצף, ניתן יהיה להטיל על המוצר המיובא היטל (מס) בגובה של עד לשיעור ההיצף, אשר יעלה את מחיר המוצר המיובא לרמת המחיר שלו שחו"ל. היטל היצף יוטל רק כאשר היצרן המתלונן הוכיח כי נגרם נזק לתעשייה המקומית בעקבות היבוא במחירי היצף.

כעקרון, תלונה על יבוא במחירי היצף מוגשת לממונה על היטלי סחר במשרד התמ"ת. אם הממונה מוצא כי קיים יסוד לכאורה לתלונה, הוא פונה ישירות ליבואנים והיצרנים הזרים הנזכרים בתלונה ומורה להם להגיב תוך זמן קצוב. לאחר קבלת תגובות הצדדים, עורך הממונה בדיקה מקדמית, אם מוצא הממונה כי נגרם נזק לתעשייה המקומית כתוצאה מיבוא במחירי היצף, הוא קובע היטל משוער ורשאי להורות ליבואנים להפקיד ערובה זמנית בגובה ההיטל המשוער עד שייקבע היטל סופי.

לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בירושלים הדן בסמכותו החוקית של הממונה על היטלי סחר להורות על הפקדת ערובה זמנית.

במקרה זה דובר ביבואניות ישראליות של טובין מסוג יריעות ביטומניות אשר עתרו כנגד החלטת הממונה על היטלי סחר לפיה מתקיים לכאורה יבוא במחירי היצף של יריעות ביטומניות מאיטליה ומיוון, ועל כן יש לחייב את היבואניות על הפקדת ערובה זמנית בעת יבוא היריעות ממדינות אלו.

היבואניות השיגו על החלטת הממונה ממספר כיוונים. בין היתר, טענו היבואניות, כי לממונה לא הייתה כל סמכות חוקית לפתוח בחקירה בנוגע ליבוא היריעות מיוון,  שכן לא היה בידי הממונה  כל ראיה ביחס למחיר המקובל ליריעות ביוון, וממילא לא היתה כל תשתית עובדתית לקביעת קיומו של יבוא במחירי היצף מיוון, ולו ברמה לכאורית. היבואניות הדגישו כי  הראיות היחידות שהיו בידי הממונה התייחסו רק לגבי יבוא היריעות מאיטליה. 

בית המשפט קיבל את עמדת היבואניות בענין זה.

בית המשפט קבע כי נפלה טעות בהחלטת הממונה לפיה המחיר המקובל כפי שחושב באיטליה הינו גם המחיר המקובל ביוון. בית המשפט קבע כי התלונה שהוגשה לממונה לא כללה מידע וראיות כנדרש בס' 21(ב) לחוק היטלי סחר, בקשר לקיומו של יבוא בהיצף מיוון. בית המשפט הוסיף כי גם אם ישנו כל היגיון בהכללת יוון בהחלטת הממונה על הפקדת ערובה זמנית, הרי שאין בכך בשביל להתגבר על דרישת החוק.

בית המשפט קבע כי הסקת מסקנות אוטומטית ממחירי היריעות באיטליה על מחירי היריעות ביוון חסרה כל ביסוס עובדתי מקצועי, מה עוד שלא מכבר עמדה כלכלת יוון בפני קריסה כאשר אין כל ידיעה כי כך המצב באיטליה.

בית המשפט קבע כי אמנם נטל ההוכחה לעניין המחיר המקובל ומחיר הייצוא הינו על כתפי היצרן הזר או היבואן, אך יחד עם זאת אין להקל ראש בדרישת החוק לפיה על התלונה לכלול מידע וראיות באשר ליבוא במחירי היצף, ודרישה זו הינה הבסיס לפתיחה בחקירת היצף.

לאור העדר מידע על מחירי היצף ביוון, ביטל בית המשפט את החלטת הממונה בענין חובת הפקדת ערובה זמנית על יבוא יריעות ביטומניות מיוון.

עת"מ 12957-06-10 ביטום בע"מ ואח' נ' הממונה על היטלי סחר במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. ניתן ביום 1.8.10.

ב"כ הצדדים:ליבואניות – עו"ד איבגדור דורות; עו"ד שירית נקר, לממונה על היטלי סחר – עו"ד יעל ישראלי – נבו, למתלוננת – עו"ד יוסף שם – טוב