גיל נדל משרד עורכי דין

 

היטלי הסחר על פי ועדת טרכטנברג - שינוי מדיניות?

 
עוד בנושא
בית המשפט: משלח ישיב ליבואן היטלי דלק שנגבו ביתר
לראשונה מזה ארבע שנים: אושר היטל היצף להגנה על התעשייה המקומית
שמירה על שוויון בשימוע הנוגע להיטלי סחר (בעקבות הכרעת הדין של אהוד אולמרט)
נמחקה העתירה המנהלית בנושא ההיטל על צמר סלעים
עוד בנושא
צימוקים או דומדמניות – פסק דין שלישי (!) בשאלת הפירות המיובאים
בית המשפט: הליך של היטל בטחה אינו משחק בקלפים גלויים
עקרונות בדיני היצף - חלק א'
מחסן רשוי חויב לפצות יבואן בשל אי מסירת הודעה על מכירת הטובין כסב"ן
החלטה תקדימית – בית המשפט התערב בהחלטת הממונה על הפקדת ערובה זמנית במסגרת הליכי היצף
מכס או היטל בטחה? קווים לדמותה של ההגנה על הייצור המקומי מפני יבוא מתחרה
ערובה זמנית על יבוא ברזל מצולע לבניה
כמה דברים מעניינים על היטל היצף – בעקבות התיקון החדש לחוק היטלי סחר
מכס או אמצעי הגנה –קווים לדמותה של ההגנה על הייצור המקומי מפני יבוא מתחרה
היטל היצף - כלי עזר בידי התעשייה המקומית למניעת יבוא בלתי הוגן
ערובה זמנית על יבוא של מחברים ואביזרים לחיבור צנרת מסין
הצימוקים שהתחפשו לאוכמניות – פסק דינו האחרון של בית המשפט העליון
עוד בנושא

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, בסוף חודש ספטמבר, פורסמו המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי-חברתי. המלצות אלה אושרו על ידי הממשלה בתחילת אוקטובר, והן צפויות לעבור לאישור מליאת הכנסת בקרוב.

 

בתחום היטלי הסחר ואמצעי ההגנה, המליצה הועדה על שינויים רבים ומשמעותיים.

 

נזכיר, כי על פי חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ"א-1991, מוסמך הממונה על היטלי הסחר במשרד התמ"ת לפתוח בחקירה, אם מוגשת לו תלונה ובה פרטים מספקים אודות הנזק שנגרם ליצרן מקומי בעקבות יבוא בתנאים לא הוגנים כאלה או אחרים.

 

מאחר ומדינת ישראל חתומה על הסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות, חל איסור להטיל מכס על יבוא ממדינות אלה, ולכן, מוסד היטלי הסחר בא לסייע ליצרנים מקומיים בתחרות מול יבוא בתנאים לא הוגנים.

 

היטלים ואמצעי הגנה שניתן לנקוט לפי החוק, מקורם בהסכמים בינלאומיים עליהם חתומה מדינת ישראל במסגרת ארגון הסחר העולמי WTO.

 

כך למשל, היטל היצף, שהוא ההיטל הנפוץ ביותר, מקורו בהסכם בינלאומי  בעניין היצף, ששמו Agreement on Implementation of Article VI of the General Agreement on Tariffs and Trade 1994. אמצעי הגנה (Safeguards) מקורם בהסכם בינלאומי ששמו Agreement on Safeguards.

 

ביחס למוסד היטלי הסחר, ציינה ועדת טרכטנברג כי לדעתה השימוש שנעשה בהם אינו משקף איזון סביר בין טובת הצרכן המקומי וטובת התעשיין המקומי. כך, לטענת הועדה, שיעור נרחב מהחקירות שנפתחו בתקופה האחרונה היו בתעשיות מונופוליסטיות או ריכוזיות במידה חריגה, וכי מנגנון ההיטלים מייצר למשק הישראלי עלויות רבות (מבחינת הצרכן) וכן פגיעה בקשרי המסחר של ישראל, עלויות הכרוכות במניעת תחרות ועלויות ביורוקרטיות הכרוכות בהתמודדות עם חקירת היבוא.

 

לאור זאת, המליצה הועדה לבטל את כל ההיטלים פרט להיטל היצף, כך שההיטלים שהועדה ממליצה לבטל, הם: היטל בטחה, היטל יבוא, אמצעי הגנה (safeguards) והיטל משווה.

 

ביחס להיטל היצף, הוא ההיטל היחיד שהועדה המליצה להשאיר, המליצה הועדה לצמצם בצורה משמעותית את ההיטל, כך שבהתקיים אחד משלושה מקרים, לא יוטל היטל היצף.

 

המקרים בהם לא ראוי להטיל היטל היצף, על פי הועדה, הם כאשר קיימים פחות משלושה יצרנים מקומיים של המוצר הרלוונטי, כאשר בשוק הרלוונטי מתקיימת תחרות מעטה, או כאשר החברה המתלוננת מייצאת לחו"ל שיעור לא זניח מתוצרתה.

 

כמו כן, המליצה הועדה כי גם במקרים בהם יוטל היטל היצף, ההיטל יוטל לתקופה שאינה עולה על חמש שנים ולא יהיה ניתן להאריכו.

 

מה המשמעות של שינויים אלה?

 

המלצות אלה ידרשו שינוי נרחב של חוק היטלי סחר- ביטול ארבעה היטלים וצמצום של התנאים להטלת היטל היצף.

 

ביחס להיטל היצף, ההמלצות לא באות לשנות את התנאים הבסיסיים להטלת ההיטל הקבועים בהסכם הבינלאומי- כמו הוכחת קיומו של היצף, גרימת נזק ליצרן המקומי, והוכחת קשר סיבתי בין ההיצף לנזק.

 

יחד עם זאת, אחד התנאים הנוספים להטלת היטל היצף היא שהדבר מוצדק מבחינת טובת כלל המשק. עושה רושם שהמלצות הועדה באות לקבוע נקודת מבט שונה לגבי מה ייחשב כטובת המשק, והן באות לומר כי כאשר השוק ריכוזי ומונופוליסטי וממילא לא מתקיימת בו תחרות, לא מוצדק שהממשלה תתערב בשוק זה באמצעות היטלים.

 

ניתן להטיל ספק אם ההמלצות בתחום היטל ההיצף עולות בקנה אחד עם ההסכם הבינלאומי עליו חתומה המדינה ושמכוחו נחקק החוק, למשל, משום שההסכם הבינלאומי מגדיר כי "התעשייה המקומית" יכולה להגיש תלונה על יבוא בהיצף, כאשר אותה תעשייה מקומית מוגדרת כיצרנים מקומיים שאחוז התוצרת שלהם מהווה חלק ניכר מהייצור המקומי של אותו מוצר.

 

למשל, ההסכם לא קובע כי נדרש קיום של מינימום שלושה יצרנים מקומיים בשוק על מנת שתוגש תלונה, או שתתקיים תחרות גדולה באותו שוק.

 

בנוסף, דרישת הועדה כי היצרן המקומי שהגיש את התלונה לא יוכל לייצא לחו"ל שיעור ניכר מתוצרתו עשויה להתפרש כנוקשית מדי, משום שכאשר מתקיים יבוא בהיצף הגורם ליצרן המקומי נזק, לעיתים אין ליצרן המקומי ברירה אלא לייצא את תוצרתו על מנת להקטין את הנזק.

 

עשויה להישמע דעה כי אם יצרנים מקומיים לא יוכלו להגיש תלונה על יבוא לא הוגן כתוצאה מהתנאים החדשים שמציבה הועדה, הדבר עשוי להביא בטווח הרחוק לסגירה של מפעלים מקומיים ולעליית מחירים בטווח הארוך, ודווקא קיומם של מפעלים ישראליים עשוי להביא לשמירת התחרות מול היבוא ולמניעת עליית המחירים.

 

מנגד, עשויה להישמע דעה כי דווקא צמצום מדיניות ההיטלים תסייע לצרכן הישראלי משום שהיא תגביר את התחרות החופשית, תוציא מהשוק יצרנים בלתי-יעילים (או תגרום להם להתייעל), ותמנע התערבות ממשלתית בתחרות.