גיל נדל משרד עורכי דין

 

שמירה על שוויון בשימוע הנוגע להיטלי סחר (בעקבות הכרעת הדין של אהוד אולמרט)

 
עוד בנושא
בית המשפט: משלח ישיב ליבואן היטלי דלק שנגבו ביתר
לראשונה מזה ארבע שנים: אושר היטל היצף להגנה על התעשייה המקומית
נמחקה העתירה המנהלית בנושא ההיטל על צמר סלעים
בית המשפט בעד התעשייה המקומית: ערובה זמנית של 39.5% על גומי מיובא מדרום אפריקה
עוד בנושא
צימוקים או דומדמניות – פסק דין שלישי (!) בשאלת הפירות המיובאים
בית המשפט: הליך של היטל בטחה אינו משחק בקלפים גלויים
עקרונות בדיני היצף - חלק א'
מחסן רשוי חויב לפצות יבואן בשל אי מסירת הודעה על מכירת הטובין כסב"ן
החלטה תקדימית – בית המשפט התערב בהחלטת הממונה על הפקדת ערובה זמנית במסגרת הליכי היצף
מכס או היטל בטחה? קווים לדמותה של ההגנה על הייצור המקומי מפני יבוא מתחרה
ערובה זמנית על יבוא ברזל מצולע לבניה
כמה דברים מעניינים על היטל היצף – בעקבות התיקון החדש לחוק היטלי סחר
מכס או אמצעי הגנה –קווים לדמותה של ההגנה על הייצור המקומי מפני יבוא מתחרה
היטל היצף - כלי עזר בידי התעשייה המקומית למניעת יבוא בלתי הוגן
ערובה זמנית על יבוא של מחברים ואביזרים לחיבור צנרת מסין
הצימוקים שהתחפשו לאוכמניות – פסק דינו האחרון של בית המשפט העליון
עוד בנושא

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

לאחרונה, כידוע, נתן בית המשפט המחוזי בירושלים הכרעת דין וגזר-דין בתיק של רוה"מ לשעבר, אהוד אולמרט.

אחת מן הפרשות, אליהן נבקש להתייחס בסקירה זו, קשורה לתהליך הטלת היטל סחר, בזמן כהונת מר אולמרט כשר התמ"ת.

 

היטלי סחר במדינת ישראל מוטלים מכוחו של חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ"א-1991, כאשר קיימים סוגים רבים של היטלים: היטל היצף, היטל משווה, היטל בטחה, היטל יבוא ואמצעי הגנה. תכליתו של חוק זה היא להגן על המפעלים המקומיים בישראל מפני יבוא הגורם להם נזק, אשר עלול, במקרים מסוימים, להביא יצרנים ישראלים לידי פשיטת רגל.

 

במקרה הספציפי שלפנינו, המליץ הדרג המקצועי במשרד התמ"ת על הטלת היטל בטחה בשיעור של כ-3% על שמן סויה ושמן לפתית (קנולה) למאכל, ועל כוספאות סויה (קליפת הסויה המשמשת כמזון לבעלי חיים).

 

מר אולמרט, בכהונתו כשר התמ"ת, קיים טרם קבלת ההחלטה פגישה מקצועית בלשכתו עם מנכ"ל ויו"ר חברת שמן, היצרן המקומי אשר ביקש את ההיטל שיספק לו הגנה.

 

על פי הכרעת הדין, פגישה זאת התקיימה ללא נוכחות היבואנים או נציגיהם (איגוד לשכות המסחר) אשר הביעו בפני אולמרט מספר פעמים בעבר את התנגדותם להטלתו של היטל במקרה זה. על פי הכרעת הדין, פגישה זו תואמה באמצעות שירותי התיווך של עו"ד אורי מסר, אשר, על פי האמור בפסק הדין, גבה מחברת שמן שכר טרחה בסכום של 25,000 ש"ח+מע"מ רק בעבור תיאום הפגישה.

 

לאחר קיום הפגישה, החליט אולמרט כשר התמ"ת להעלות את שיעור ההיטל ל-4%.

 

במסגרת הכרעת הדין, מתח בית המשפט ביקורת על עצם העובדה, כי אולמרט בחר לקבל החלטה לאחר ששמע את עמדת היצרן המקומי בלבד, שהוא כידוע בעל אינטרס, ומבלי שאפשר קודם לקבלת ההחלטה גם ליבואנים לשטוח בפניו את טיעוניהם בנושא.

 

בית המשפט אף סקר במסגרת פסק דינו בהרחבה את עקרונות המשפט המנהלי, אשר דורשים התייחסות שווה והוגנת לכל בעלי האינטרסים בסוגיה הנדונה ואת הדרישה לאפשר לכל הצדדים להשמיע את עמדתם באופן שיוויוני בפני הרשות אשר עתידה לקבל את ההחלטה בסופו של יום.

 

בית המשפט ציין, כי אם מר אולמרט, לצורך הדוגמא, היה מותיר את המלצת הדרג המקצועית במשרד התמ"ת על כנה, חרף קיום הפגישה, יתכן ולא היה מדובר בהליך פגום, אך מאחר ומר אולמרט בחר להעלות את שיעור ההיטל, ברור כי הפגישה השפיעה על שיקול דעתו.

 

לכן, הכריע בית המשפט כי קבלת החלטה בעניין היטלי סחר מבלי לקיים שימוע הוגן לכל הצדדים, מהווה עבירה של הפרת אמונים.

 

[ת.פ (מחוזי י-ם) 426-09 מדינת ישראל נ' אהוד אולמרט, בית המשפט המחוזי בירושלים, הרכב השופטים מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל. הכרעת דין מיום 10.7.12, גזר-דין מיום 24.9.12. ב"כ הצדדים – למדינה - עו"ד אלי אברבנאל מפרקליטות מחוז ירושלים. לאולמרט- עו"ד אלי זוהר, נבות תל צור, נווית נגב ואח'.