עו"ד גיל נדל, עו"ד עדי פלד
לפני זמן מה, דחה בית המשפט המחוזי בנצרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד יצרנית של תרכיז עגבניות, בטענה כי הסימון על המוצר היה שלא כדין.
על פי הטענה, היצרנית הפרה את הוראות תקן ישראל 1145 שכותרתו "סימון מזון ארוז מראש", הפרה את הוראות צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998, וכן, הפרה את הוראות תקן ישראל 730 שכותרתו "מוצרי עגבניות", משום שלא סימנה את שיעור העגבניות (באחוזים) הנמצא ב"תרכיז עגבניות", ועל כן, התובע הייצוגי הוטעה באשר לטיב המוצר ואיכותו וכן, נטען כי היצרנית לא סימנה באופן ברור את תאריך הייצור של המוצר נשוא התביעה. על כן, דרש התובע הייצוגי השבה מלאה/ חלקית מהסכום ששילם בעד המוצר, והעמיד את נזקו הממוני על 10 ש"ח לחודש וסכום התביעה הייצוגית הועמד על סך של 3,000,000 ש"ח.
היצרנית דחתה טענות אלהוציינה כי סעיף 8.3.1.1 תוקן בגיליון תיקון מס' 6 ונכנס לתוקף רק ביום 6 באוקטובר 2010, בעוד שהמוצר נשוא התביעה יוצר לפני כן. כמו כן, טענה היצרנית כי סימנה את תאריך הייצור של המוצר. בנוסף, טענה היצרנית כי לא נעשתה פנייה מוקדמת אליה וכי מדובר בתובע ייצוגי סדרתי נעדר עילה.
בית המשפט קבע כי היצרנית הנתבעת לא הפרה את סעיף 8.3.1.1 לתקן 1145 משום שהמוצר יוצר לפני כניסת התיקון הנ"ל לתוקף, ועל כן, היצרנית לא הפרה חובה חקוקה, לא הטעתה את ציבור הצרכנים, ולכן לא עומדת לתובע הייצוגי עילת תביעה אישית.
בית המשפט הוסיף כי חלות על התובע הייצוגי חובת תום הלב וחובות נוספות שמטרתן למנוע בזבוז זמן ומשאבים מיותרים, "אשר מטעם זה ראוי כי טרם יפנה לבית המשפט בבקשה לייצג קבוצה גדולה של אנשים בעילה כלשהי, יערוך את כל הבדיקות והבירורים הנדרשים להוכחת התביעה באופן לכאורי". על כן, קבע בית המשפט כי במקרה זה "התנהלותם של המבקש ובא כוחו בענייננו הביאה לבזבוז זמן ומשאבים הן של הצדדים והן של בית המשפט, שלא לצורך".
בית המשפט קבע גם כי סימון תאריך הייצור והתפוגה בצורת קוד היה תקין, והתובע הייצוגי לא הוכיח מדוע שיטת הסימון הייתה פסולה.
לאור כל האמור לעיל, דחה בית המשפט את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית והטיל על התובע הייצוגי הוצאות בסך של 40,000 ש"ח.
נכון למועד זה, ערער התובע הייצוגי לביהמ"ש העליון וערעורו טרם הוכרע. במקביל להגשת הערעור, הגיש התובע הייצוגי בקשות לעיכוב ביצוע פסק הדין בבית המשפט המחוזי בנצרת, ולאחר מכן בבית המשפט העליון, אך שתיהן נדחו.
בית המשפט בנצרת קבע כי "הכלל הוא שעצם הגש ערעור אינו מעכב את ביצוע פסק הדין" ובפרט כאשר מדובר בחיוב בתשלום הוצאות בלבד. החריג לכלל מתקיים כאשר בית המשפט שוכנע כי יש סיכוי ממשי לערעור וכי לא יהיה ניתן להשיב את המצב לקדמותו לאחר זכייה בערעור, כאשר נטל השכנוע חל על המבקש ואילו בענייננו, לא הורם הנטל.
[ת.א. (מחוזי נצרת) 50784-07-12 אבראהים כילאני נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, פסק-דין מיום 17.12.12, השופטת מוניץ. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו. בקשה לעיכוב ביצוע נדחתה ביום 16.1.13.
ההליך בעליון: ע"א 13/42 אבראהים כילאני נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ, החלטה מיום 21.1.13. לתובע- עו"ד מוחמד ספורי].
עדכוני מכס ורגולציה
