מאת עו"ד גיל נדל
חובת הצגת אישורים כתנאי ליבוא גוררת אחריה את השאלה אימתי צריך להציג את האישורים. המועד הקובע, המוגדר בפקודת היבוא והיצוא, הינו "השטה", כלשון סעיף 7 לפקודה, הדן בטובין המושטים שלא כדין: "היו טובין מושטים בניגוד לצו פיקוח....". ומהי השטה? סעיף ההגדרות של הפקודה מספק הגדרה רחבה ביותר: "השטה, לענין טובין — ייבוא, ייצוא, הובלה לאורך החוף, הטענה בכלי שיט המשמש לספנות לצרכי כלי השיט, לרבות נסיון לעשות בטובין אחת מפעולות אלה או הנחתם במקום מסויים לשם עשייתן או הכנת עשייתן".
הפרקטיקה שהיתה נהוגה ומקובלת על משרד התמ"ת ורשות המכס, עד לאחרונה, היתה כי לגבי המועד הקובע לגבי המצאת אישורי עמידה בתקן היה שחרור הטובין מפיקוח המכס לצורך צריכתם בישראל. במלים אחרות, יכול היה יבואן לפתוח בהליכי מכס ולאחסן את טובין במחסן ערובה שבפיקוח המכס, ולדאוג במקביל להמצאת אישור תקן. על אחת כמה וכמה שיכול היה היבואן להשאיר בינתיים את הטובין בנמל או במסוף עורפי. בנוגע לאישורים ורשיונות אחרים, היה נהוג ומקובל שניתן לדאוג לאישורים אלו כל עוד הטובין נמצאים בנמל ובמסוף עורפי ולא נפתחו הליכי מכס כלשהם. כך היה נהוג בעבר, ולדעתנו – במידה מסויימת של חומרה, שכן נכון היה לאפשר, לגבי כל סוגי הרשיונות והאישורים (למעט מטענים מסוכנים ומקרים נוספים חריגים), את הכנסת הטובין למחסן ערובה. סוף סוף, הטובין נשארים בפיקוח רשות המכס, ואילו בעיות ונזקים עלולים להיגרם?
פרקטיקה זאת שונתה לאחרונה, במסגרת מכתב שהוציא משרד התמ"ת בחודש פברואר האחרון, ובו נקבע, לגבי טובין שאין הכרח בבדיקתם בישראל, שהמועד הקובע להצגת האישור הינו בטרם השטת הטובין לישראל וכניסתם למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. למעשה, פרט לאישורי מכון התקנים ומקרים מועטים נוספים, כל דרישות צו יבוא חופשי יהיו חייבות להתמלא במועד מוקדם ביותר, ואי עמידה בהן תגרור סנקציות חריפה כמפורט לעיל.
נראה לנו שמשרד התמ"ת שכח שפקודת היבוא והיצוא (שמכוחה פועל שר התמ"ת בענין הסדרת היבוא) היא דבר חקיקה מנדטורי שהותקן בתקופה של מלחמת העולם השניה, ושכח שמה שהתאים לתקופה ההיא אינו מתאים לתקופתנו. בית המשפט העליון, באחד מפסקי הדין בענין מיטראל הסביר כמה מרוחק הגיונו של הפיקוח החמור של הפקודה מימינו אנו:
"אם נזכור כי הוראה זו [בפקודה] - וכן הוראות הצו - הותקנו בתקופה של מלחמת העולם השניה, כי אז המסקנה הבלתי נמנעת תהיה שכוונתו [של המחוקק] היתה להטלת פיקוח חמור דוקא. פיקוח כזה היה הכרחי אותו זמן כדי להבטיח, בין השאר, את השמירה, במידה האפשרית, על מלאי מטבע-חוץ, מניעת ייבואן של סחורות בלתי נחוצות ובלתי חיוניות, ניצול מכסימלי של המקורות הכספיים והנכסים הניתנים למכירה שבחוץ-לארץ, שימוש בדרך החסכונית ביותר באמצעי ההובלה, מניעת הגעתם של צרכי האספקה לידי האויב וכיוצא במטרות כאלה, הכל לשם הגברת המאמץ המלחמתי וביצור המשק הכלכלי של הארץ. דברים אלה נשמעים באוזנינו כמו באו מעולם אחר, ואכן מעולם אחר באו. כך היה בשכבר-הימים, בימי מלחמת העולם השניה ובשנים קשות שלאחר קום המדינה, בימים של צנע והקופה ריקה. האמנם ניתן לטעון כך גם כיום, והרי אסמינו ומחסנינו מלאו כל טוב והחנויות גדושות בשפע מן המיטב בעולם כולו."
לדעתנו, טוב יעשה משרד התמ"ת אם יבחן בכובד ראש את עמדתו, ואם יביא בחשבון את חוקי היסוד בעת שהוא עושה שימוש בסמכותו לפי פקודת היבוא והיצוא. כאמור לעיל, כל הכבדה מעבר לאי שחרור הטובין ממחסן ערובה נראית לנו בלתי סבירה ובלתי מידתית.
עדכוני מכס ורגולציה
